רכישת אגרות חוב מופיעה בשוק בשני הקשרים שונים לחלוטין. הראשון הוא רכישה עצמית: חברה קונה בחזרה את איגרות החוב שהנפיקה, לרוב כשהן נסחרות בתשואה גבוהה ובמחיר נמוך מהפארי, ובכך היא מקטינה את החוב ורושמת רווח חשבונאי. מהלך כזה מעיד לעיתים על עודפי מזומן
ועל אמון ההנהלה, ולעיתים על היעדר אלטרנטיבות השקעה. ההקשר השני הוא רכישות של בנקים מרכזיים: תוכניות שבהן הבנק המרכזי קונה אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות בשוק כדי להוריד את התשואות הארוכות ולהזרים נזילות, כלי שהופעל בהיקפים חסרי תקדים בתקופות משבר. לשתי הפעולות
השפעה ישירה על מחירי האגרות בתיק. ההחלטות בנושא מתקבלות בבנק ישראל ומושפעות מציפיות הריבית ומרמת האינפלציה.
