ישראל 2020 - אבטלה של 20%
אתמול נרשמו בשירות התעסוקה כ-39 אלף דורשי עבודה חדשים; שלשום 46 אלף, ביום שני 38 אלף וביום ראשון 54 אלף. כמות דורשי העבודה החדשים מתחילת חודש מארס מסתכמת בכ-700 אלף איש, וזה עוד יגדל. אתם מבינים את המשמעות - אנחנו בכמות של כ-850 אלף איש (עם האבטלה שהיתה עוד קודם) ואנחנו בדרך למטה - מיליון מובטלים זה רק שאלה של זמן (וזה יכול להיות גרוע יותר).
האבטלה הנוכחית היא בשיעור של 20.4%. מפחיד. אז נכון - דורשי העבודה החדשים הם חלת"ניקים. הם זמניים. רגע, זה באמת זמני? הבעיה הגדולה שיש תחומים שפשוט ייעלמו כמעט לחלוטין או יקבלו פגיעה אנושה - תיירות, מסעדנות, בתי קפה. ובכלל - מה עם העצמאיים - רוב העסקים במשק הם של עצמאיים, וחלק מאוד גדול מהם חי בקושי מהיד לפה. הוא לא יכול להחזיק סגר של כמה חודשים.
על רקע זה אומר רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "אנו עוקבים בדריכות לראות כיצד ישפיעו על שוק העבודה ההגבלות וההחמרות הנוספות במסגרת המאבק בקורונה, ומכינים את עצמנו כבר לשלב הבא – תקופת החזרה ההדרגתית של המשק לפעילות. הערכתנו היא כי 20% מכלל העובדים שנפלטו משוק העבודה במשבר, לא יחזרו למקום עבודתם. הבוקר נשלים העברת פרטים על חצי מיליון נרשמים ראשונים אצלנו מהחודש לידי ביטוח לאומי, כדי שאזרחי ישראל יקבלו את דמי האבטלה שלהם הם זכאים בהקדם האפשרי. גם בשבוע הבא נמשיך בהעברה של "מנות" אלה, וכך, נוכל להשלים עד סוף החודש את העברת נתוני כל הנרשמים".
- הצעירים הישראלים עובדים פחות - ירידה בשיעורי התעסוקה בניגוד לעולם המערבי
- מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מידע נוסף על המובטלים החדשים
מבין המתייצבים החדשים בחודש מרס, 59% הן נשים ו-41% גברים (בעוד בחודשיים שלפני כן, נשים היוו כ-51%). 46.2% ממתייצבי חודש מארס הם בני ובנות 34-20, 37.5% מקבוצת גילאי 54-35, 14% מקבוצת גילאי 55+, ו-2.2% הם עד גיל 20.
בפילוח לפי לאזורים, אחוז דורשי העבודה הגדול ביותר מתוך המתייצבים החדשים הוא במרכז הארץ – 25.3%, תל אביב – 18.6%, ירושלים (עם יהודה ושומרון) 15.5%, צפון 15.4%, דרום 14%, חיפה 11.2%.
- 13.תחזרו לשיגרה (ל"ת)הרגתם את המשק 26/03/2020 21:51הגב לתגובה זו
- 12.דולר 26/03/2020 21:16הגב לתגובה זוהדולר יעבור שער 4 בקרוב
- 11.דירה=קורת גג 26/03/2020 15:25הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 10.לרון 26/03/2020 15:17הגב לתגובה זויוסף המיקראי המליץ לפרעה לחסוך בשבע השנים הטובות לגרועות שיבואו אח"כ
- 9.זאת האבטלה האמיתית 26/03/2020 13:40הגב לתגובה זואם בישראל לא היתה חובת גיוס(כמו באירופה) הרי שכל המתגייסיםהיו מצטרפים למובטלים
- 8.זרובי 26/03/2020 13:04הגב לתגובה זוהמגיפה נחזור לאט לאט למצב הקודם
- 7.כתבה מיותרת לחלוטין (ל"ת)משה ראשל"צ 26/03/2020 12:50הגב לתגובה זו
- 6.פנסיות תקציביות 26/03/2020 12:02הגב לתגובה זוחופפת השיער במספרה השכונתית, המלצר הצעיר בבית הקפה, צלם האירועים והגרפיקאית הפרילנסרית, כולם עכשיו מבינים כיצד עובדת השיטה: הם משלמים מסים וביטוח לאומי ומקבלים פרוטות. הכסף מגיע אל: חברי כנסת ושרים בממשלה: 47,000 ש"ח בכירים ברשויות המקומיות: 35,000 ש"ח קצינים ונגדים כלכלנים בקריה: 28,000 ש"ח רבנים שכונתיים וקהילתיים: 32,000 ש"ח פנסיות תקציביות של הרב ישראל לאו והשופט אהרן ברק: 95,000 ש"ח. כבר עכשיו מערך התשלומים של הממשלה מדפיס את תלושי השכר של חודש מרס 2020 כדי לעמוד בתאריך היעד: 01/04/2020. מנכ"ל משרד האוצר המקבל בעצמו שכר של 45,000 ש"ח נותן לנו תחזיות של 7% אבטלה קבועים לאחר המשבר. חייבים לבצע Hold ולעצור את מערך התשלומים הממשלתי מלבזוז עוד משכורות שמנות על חשבון חודש מרס 2020.
- 5.אני 26/03/2020 11:54הגב לתגובה זוhttps://www.facebook.com/groups/666987554056920/
- 4.כלכלן 26/03/2020 11:53הגב לתגובה זוחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
- 3.טירוףףףף 26/03/2020 11:41הגב לתגובה זועולים לנו 20 מיליארד. לשחררם לאלתר. חשבון נסגור בפעם הבאה
- 2.והורגים על הדרך 26/03/2020 11:19הגב לתגובה זו1000 מתפרנסים
- 1.דירה=קורת גג 26/03/2020 11:18הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- קובי 27/03/2020 14:06הגב לתגובה זואף אחד עדיין לא קולט מה יהיה פה עוד כחודש אנשים יגמרו פה איכס של מדינה הכל הזוי פה שוחד וגניבות מדינה מגעילה
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
