דורי בנייה - להפסיד מיליארדים מבלי למצוא אחראים
דורי בנייה של לוזון קבוצה 0.07% נכנסת להקפאת הליכים, והסדר נושים. במטרה לאפשר את המשך הפעלתה של דורי בניה באמצעות נאמנים, ביקשה החברה סעדים זמניים שיאפשרו את המשך פעילותה וניהולה על ידי נאמן.
הודעה אמנם לקונית של חברה שהיה כבר די ברור שהכיוון שלה הוא למגרש הגורטאות, אבל מאחורי ההודעה הזו יש דרמה אמיתית, אחת הגדולות בשוק ההון בשנים האחרונות, ויש גם מסר מאוד חשוב - בעיקר לגבי דוחות כספיים של חברות פרויקטים.
גזית גלוב של חיים כצמן השתלטה על דורי שבין החזקותיה החשובות היתה דורי בניה. חברה קבלנית שמבצעת שורה גדולה מאוד של פרויקטים (פרויקטי ענק בעיקר משרדים). התחום הזה סובל בהגדרה מרווחיות נמוכה, אלא שהסתבר בדיעבד שדורי מפסידה והרבה - במהלך 2014 התברר כי החברה טעתה באומדנים של התקדמות קצב הפרויקט ובהתאמה, אומדני הרווח היו מוטים כלפי מעלה.
דורי דיווחה כי הטעות הזו עולה לה קרוב ל-400 מיליון שקל (ומאז הסכום התנפח למעל 1 מיליארד שקל). למעשה, ברוב הפרויקטים שלה היו טעויות, זה לא פרויקט מקרי, או שניים. כל שיטת האמידה שלה היתה כישלון חרוץ, או פשוט בלון שהתפוצץ.
המשמעות - הדוחות הכספיים במשך שנים לא ביטאו את המצב האמיתי. כמובן שלהנהלת החברה היו תירוצים - "השינויים באומדני הפרויקטים נובעים, בין היתר, מהגורמים הבאים: התמשכות לוחות זמנים בפרויקטים; כשלים הנדסיים שגרמו לגידול בעלויות ביצוע הפרויקטים; קשיים תזרימיים אשר גרמו לדחיית תשלומים לקבלנים וספקים ולהאטה בקצב ביצוע הפרויקטים; וצבירת הוצאות בנייה ותקורה נוספות. כמו כן, במהלך חיי הפרויקט הוצבו בפני מנהלי הפרויקטים יעדים לחיסכון בעלויות אשר לא יושמו, ועל כן הופחתו".
זה נכון חלקית. הבעיה בדורי היתה הרבה יותר גדולה, ואף אחד באמת לא יודע מה באמת קרה שם - סכום של מיליארד שקל לא יכול להתנדף ככה סתם. אז מה אפשר ללמוד מזה על העתיד - הזהרו מחברות ביצוע. אין חברת ביצוע גדולה ככל שתהיה אופילו טובה ככל שתהיה שלא היו בה תיקוני אומדנים שהפילו את הרווח - אורתם סהר, מלרג, דניה סיבוס, והרשימה ארוכה. הדוחות של הענף הזה מוטים הנהלת החברה והם לא איכותיים - אפשר להציג בהם בסקלה גדולה ורחבה של תוצאות.
מה ההשפעה של נפילת דוריה בניה על לוזון?
כתרומת בעלים נוספת ובכפוף לאישור הצעת ההסדר, קבוצת לוזון "נאותה לנהל משא ומתן ביחס להפחתת חלק מהחוב המובטח כלפיה", כך מוסרים בהנהל לוזון - "בהקשר זה יעודכן כי סך הערבויות שהעמידה דורי בניה ואשר הינן בתוקף למועד דוח זה עומד על כ-108 מיליון שקל, מתוכן סך הערבויות הצולבות מסתכם בכ-27 מיליון שקל.
"כמו כן, יודגש כי אף לאחר שהוגשה בקשת הפירוק ועד למועד הגשת הבקשה על-ידי דורי בניה כאמור, השלימה דורי בניה מו"מ אשר בעקבותיהם, צומצמו ערבויות נוספות בהיקף של כ-8 מיליון שקל. כמו כן, לשם שלמות התמונה יעודכן כי, ביום 25 בספטמבר 2019 ,היום בו הוגשה בקשת הפירוק, התקבלה אצל דורי בניה הודעה מטעם מזמינת פרויקט מאייר המתריאה על כוונתה לפעול לחילוט ערבות בנקאית בסך של כ-31 מיליון שקל(הכלולה בסך הערבויות הנזכרות לעיל, ואשר אינה ערבות צולבת) וזאת חרף העובדה כי הצדדים מצויים בעיצומו של הליך גישור ויישוב מחלוקות, וכן כי חלפו למעלה מ- 4 וחצי שנים ממועד מסירת 3 הפרויקט וקבלת טופס 4 ,וחרף העובדה כי לדורי בניה טענות כבדות משקל ביחס לזכאותה לתמורות נוספות הנאמדות במיליוני שקלים רבים.
"עם זאת יובהר כי הערבות האמורה, על כל הזכויות הנובעות ממנה, הוסבה על ידי המזמינה לידי תאגיד בנקאי אשר, נכון למועד הדוח, לא פנה לדורי בניה בדרישה לחילוט הערבות, ובהתאם עוכב הדיווח אודות ההתראה האמורה עד למועד הגשת הבקשה או קבלת פניה מהתאגיד הבנקאי, המוקדם מביניהם. ביחס להערכת החברה בדבר השפעת ההליכים האמורים עליה ועל חברות הקבוצה".
- 5.ראש עיריה לשעבר 10/10/2019 16:16הגב לתגובה זוהשוק בישראל אינו שוק חפשי והוא נשלט על ידי המדינה. הרוב המוחלט של התשומות נקבעות על ידי המדינה ואי אפשר לחזות מראש את צעדיה. פקיד ברשות האוכלוסין מסרב להוציא אשרות לעובדים זרים, נותר מחסור וכל עלות העבודה מתייקרת. מחירי המלט, הברזל ועוד - נקבעים על ידי הרגולטור. הרשויות המקומיות מטילות, חדשות לבקרים, מטלות נוספות ותשומות נוספות. ביום שיהיה כאן שוק חפשי אמיתי - ניתן יהיה אמוד נכון, לבנות ואפילו להרוויח. עד אז - יותר בטוח להמר ברולטה.
- 4.קרקר 10/10/2019 15:07הגב לתגובה זומרוב הכנסות היה צריך לשלם מסים אבל במדינה שלנו כולם גונבים מהראש עד הזנב אז מה עשו גנבו הכנסות הצהירו על הפסדים ומכרו את החברה .נשמע הגיוני ? גם אני חושב.
- 3.למה שימצאו אחראים? פה זה לא אירופה (ל"ת)איתי 10/10/2019 12:15הגב לתגובה זו
- 2.לרון 10/10/2019 12:10הגב לתגובה זונגמרים לא אחת דברים אצלנו,אורי דורי ז"ל היה קבלן חיפאי מרשים בנה את "מרכז חורב" ועוד ועוד.......שוב...חבל בתור חיפאי!
- 1.הניהול אומר הכל 10/10/2019 12:03הגב לתגובה זובניה דורשת התמודדות יום יומית במשך הרבה זמן עם ספקים, כוח אדם, מימון, משאבים כמו ברזל ומלט ואלומיניום ועוד, והכל תחת לחצים של זמן ואייכות בניה (=והבנק שעוקב)

קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי
קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת
השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים
הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים
ובחברת קאטרפילר.
קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם.
חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט".
מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.

אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"
מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף", הרבעון לא חריג ומייצג וגם - איך משמרים ואפילו משפרים את המספרים
אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה.
בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה. חברה שמתבססת
על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לליברה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות
האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.
אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.
ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.
- "אפשר להרוויח בביטוח רכב ועדיין להיות הוגנים"
- ליברה: הרווח ברבעון עלה ב-32% ל-25 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.