דורי בנייה - להפסיד מיליארדים מבלי למצוא אחראים
דורי דורי בנייה של לוזון קבוצה 0% נכנסת להקפאת הליכים, והסדר נושים. במטרה לאפשר את המשך הפעלתה של דורי בניה באמצעות נאמנים, ביקשה החברה סעדים זמניים שיאפשרו את המשך פעילותה וניהולה על ידי נאמן.
הודעה אמנם לקונית של חברה שהיה כבר די ברור שהכיוון שלה הוא למגרש הגורטאות, אבל מאחורי ההודעה הזו יש דרמה אמיתית, אחת הגדולות בשוק ההון בשנים האחרונות, ויש גם מסר מאוד חשוב - בעיקר לגבי דוחות כספיים של חברות פרויקטים.
גזית גלוב של חיים כצמן השתלטה על דורי שבין החזקותיה החשובות היתה דורי בניה. חברה קבלנית שמבצעת שורה גדולה מאוד של פרויקטים (פרויקטי ענק בעיקר משרדים). התחום הזה סובל בהגדרה מרווחיות נמוכה, אלא שהסתבר בדיעבד שדורי מפסידה והרבה - במהלך 2014 התברר כי החברה טעתה באומדנים של התקדמות קצב הפרויקט ובהתאמה, אומדני הרווח היו מוטים כלפי מעלה.
דורי דיווחה כי הטעות הזו עולה לה קרוב ל-400 מיליון שקל (ומאז הסכום התנפח למעל 1 מיליארד שקל). למעשה, ברוב הפרויקטים שלה היו טעויות, זה לא פרויקט מקרי, או שניים. כל שיטת האמידה שלה היתה כישלון חרוץ, או פשוט בלון שהתפוצץ.
המשמעות - הדוחות הכספיים במשך שנים לא ביטאו את המצב האמיתי. כמובן שלהנהלת החברה היו תירוצים - "השינויים באומדני הפרויקטים נובעים, בין היתר, מהגורמים הבאים: התמשכות לוחות זמנים בפרויקטים; כשלים הנדסיים שגרמו לגידול בעלויות ביצוע הפרויקטים; קשיים תזרימיים אשר גרמו לדחיית תשלומים לקבלנים וספקים ולהאטה בקצב ביצוע הפרויקטים; וצבירת הוצאות בנייה ותקורה נוספות. כמו כן, במהלך חיי הפרויקט הוצבו בפני מנהלי הפרויקטים יעדים לחיסכון בעלויות אשר לא יושמו, ועל כן הופחתו".
זה נכון חלקית. הבעיה בדורי היתה הרבה יותר גדולה, ואף אחד באמת לא יודע מה באמת קרה שם - סכום של מיליארד שקל לא יכול להתנדף ככה סתם. אז מה אפשר ללמוד מזה על העתיד - הזהרו מחברות ביצוע. אין חברת ביצוע גדולה ככל שתהיה אופילו טובה ככל שתהיה שלא היו בה תיקוני אומדנים שהפילו את הרווח - אורתם סהר, מלרג, דניה סיבוס, והרשימה ארוכה. הדוחות של הענף הזה מוטים הנהלת החברה והם לא איכותיים - אפשר להציג בהם בסקלה גדולה ורחבה של תוצאות.
מה ההשפעה של נפילת דוריה בניה על לוזון?
כתרומת בעלים נוספת ובכפוף לאישור הצעת ההסדר, קבוצת לוזון "נאותה לנהל משא ומתן ביחס להפחתת חלק מהחוב המובטח כלפיה", כך מוסרים בהנהל לוזון - "בהקשר זה יעודכן כי סך הערבויות שהעמידה דורי בניה ואשר הינן בתוקף למועד דוח זה עומד על כ-108 מיליון שקל, מתוכן סך הערבויות הצולבות מסתכם בכ-27 מיליון שקל.
"כמו כן, יודגש כי אף לאחר שהוגשה בקשת הפירוק ועד למועד הגשת הבקשה על-ידי דורי בניה כאמור, השלימה דורי בניה מו"מ אשר בעקבותיהם, צומצמו ערבויות נוספות בהיקף של כ-8 מיליון שקל. כמו כן, לשם שלמות התמונה יעודכן כי, ביום 25 בספטמבר 2019 ,היום בו הוגשה בקשת הפירוק, התקבלה אצל דורי בניה הודעה מטעם מזמינת פרויקט מאייר המתריאה על כוונתה לפעול לחילוט ערבות בנקאית בסך של כ-31 מיליון שקל(הכלולה בסך הערבויות הנזכרות לעיל, ואשר אינה ערבות צולבת) וזאת חרף העובדה כי הצדדים מצויים בעיצומו של הליך גישור ויישוב מחלוקות, וכן כי חלפו למעלה מ- 4 וחצי שנים ממועד מסירת 3 הפרויקט וקבלת טופס 4 ,וחרף העובדה כי לדורי בניה טענות כבדות משקל ביחס לזכאותה לתמורות נוספות הנאמדות במיליוני שקלים רבים.
"עם זאת יובהר כי הערבות האמורה, על כל הזכויות הנובעות ממנה, הוסבה על ידי המזמינה לידי תאגיד בנקאי אשר, נכון למועד הדוח, לא פנה לדורי בניה בדרישה לחילוט הערבות, ובהתאם עוכב הדיווח אודות ההתראה האמורה עד למועד הגשת הבקשה או קבלת פניה מהתאגיד הבנקאי, המוקדם מביניהם. ביחס להערכת החברה בדבר השפעת ההליכים האמורים עליה ועל חברות הקבוצה".
- 5.ראש עיריה לשעבר 10/10/2019 16:16הגב לתגובה זוהשוק בישראל אינו שוק חפשי והוא נשלט על ידי המדינה. הרוב המוחלט של התשומות נקבעות על ידי המדינה ואי אפשר לחזות מראש את צעדיה. פקיד ברשות האוכלוסין מסרב להוציא אשרות לעובדים זרים, נותר מחסור וכל עלות העבודה מתייקרת. מחירי המלט, הברזל ועוד - נקבעים על ידי הרגולטור. הרשויות המקומיות מטילות, חדשות לבקרים, מטלות נוספות ותשומות נוספות. ביום שיהיה כאן שוק חפשי אמיתי - ניתן יהיה אמוד נכון, לבנות ואפילו להרוויח. עד אז - יותר בטוח להמר ברולטה.
- 4.קרקר 10/10/2019 15:07הגב לתגובה זומרוב הכנסות היה צריך לשלם מסים אבל במדינה שלנו כולם גונבים מהראש עד הזנב אז מה עשו גנבו הכנסות הצהירו על הפסדים ומכרו את החברה .נשמע הגיוני ? גם אני חושב.
- 3.למה שימצאו אחראים? פה זה לא אירופה (ל"ת)איתי 10/10/2019 12:15הגב לתגובה זו
- 2.לרון 10/10/2019 12:10הגב לתגובה זונגמרים לא אחת דברים אצלנו,אורי דורי ז"ל היה קבלן חיפאי מרשים בנה את "מרכז חורב" ועוד ועוד.......שוב...חבל בתור חיפאי!
- 1.הניהול אומר הכל 10/10/2019 12:03הגב לתגובה זובניה דורשת התמודדות יום יומית במשך הרבה זמן עם ספקים, כוח אדם, מימון, משאבים כמו ברזל ומלט ואלומיניום ועוד, והכל תחת לחצים של זמן ואייכות בניה (=והבנק שעוקב)
בנק פיקדון (דאלי)כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: עליות, ומי תזנק ב-11%?
ישראל חוזרת בהדרגה לשגרה אחרי עסקת החטופים, ביקור נשיאותי מתוקשר ודיבורים על "היום שאחרי"; בשוק המקומי עדיין מורגשת אופטימיות זהירה, עם ציפייה להפחתת ריבית, תקציב חדש שצפוי לשנות סדרי עדיפויות, וארביטרז' שצפוי להוביל לפתיחה חיובית; ברקע, המתיחות בין ארה"ב לסין שוב עולה, והדולר מתחזק
הבוקר נפתח בסימן של חזרה לשגרה. תקופת החגים מאחורינו, וגם אחרי שנתיים של מלחמה, החטופים (לפחות החיים) נמצאים בבית. ברקע החזרה והעסקה, הנשיא טראמפ הגיע לישראל ונאם בכנסת, וסיפק כמה אמירות מעניינות. בין היתר דיבר טראמפ על הרחבת הסכמי אברהם, ואף אמר כי נשיא אינדונזיה יגיע לביקור בישראל, ולמרות שלא יצא לפועל, הציפייה להסכמים שיתרמו לכלכלה עשויים לדחוף את השוק המקומי.
מצב הפנסיה שלכם טוב! "הפנסיה
בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומי. מערכת הפנסיה בישראל זכתה השנה לדירוג הגבוה ביותר במדד הפנסיה העולמי של Mercer‑CFA Institute (דירוג מרסר) ונכנסה לרשימת חמש המדינות היחידות בעולם עם דירוג A. מדובר בהישג משמעותי עבור ישראל. המשמעות,
על רגל אחת היא שהישראלים חוסכים הרבה יחסית למקומות אחרים בעולם, ששיעור הקצבה ביחס לשכר יחסית גבוה. זה יכול להישמע מפתיע, אבל ניתחנו את זה לפני מספר חודשים והתברר לנו שאכן מצב הפנסיה בארץ הוא בסה"כ טוב מאוד - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת.
קריאה מעניינת - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרווח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
השפעה ישירה של העסקה והפסקת האש צפויה להיות הורדת הריבית מצד בנק ישראל. רקע לפני חופש החג, התפרסמו הפרוטוקולים של ועדת הריבית, אשר בחרה להשאיר את הריבית על 4.5%. החלטה המייצגת למעשה קונצנזוס מלא בין חברי הוועדה, לאור אי וודאות ניכרת לגבי העתיד הכלכלי. בדיונים פנימיים הוצגו כמה אתגרים בולטים: האינפלציה עדיין מתנדנדת בסביבת הגבול העליון של היעד, הגרעון הממשלתי הולך ומתרחב, הצמיחה תלויה בעיקר במשבר הביטחוני ובלחצים חיצוניים, וההתפתחויות הפעילות בזירה הבינלאומית עלולות לשנות הכול.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת שחוזרת הוודאות לפחות במישור הגיאופוליטי בישראל (ומוקדם יותר ממה שציפו בבנק ישראל), חוזרים להסתכל על מדד המחירים כדי להעריך מתי תרד הריבית. היום יתפרסם מדד המחירים והכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%, להרחבה - מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
