רשות ני"ע מבקשת לחייב חברות ציבוריות גם בשיטת הדיווח IXBRL
רשות ניירות ערך פרסמה היום מסמך היוועצות להערות הציבור, בנושא הטמעת שיטת הדיווח הבינלאומית המתקדמת בעולם - IXBRL. נושא זה, הינו חלק מהתכנית של הרשות לפתיחת שוק ההון הישראלי לזירה הבינלאומית, באמצעות הטמעת סטנדרטים בינלאומיים הנהוגים בשוקי הון מפותחים.
לקריאת מסמך ההיוועצות המלא שפורסם לצורך קבלת הערות הציבור
דיווחי התאגידים, ובייחוד הדוחות הכספיים, מהווים אחד ממשאבי המידע החיוניים ביותר בשוק ההון. בהתאם, הרשות מבקשת לייצר יכולות מתקדמות לניתוח מסדי נתונים מורכבים המפורסמים בדוחות הכספיים של תאגידים מדווחים, על מנת לסייע לאנליסטים, חוקרים מהאקדמיה ומשקיעים גלובליים לנתח ולחקור מידע רלוונטי באופן שוטף ובמינימום מאמץ.
לאחר בחינה של הטכנולוגיות המרכזיות הרלוונטיות למימוש מדיניות זו, מציעה הרשות לעשות זאת באמצעות טכנולוגיית Inline XBRL - iXBRL. זאת, בין היתר, לאור היכולות והפתרונות שטכנולוגיה זו מעניקה לקשיים ולאתגרים הקיימים כיום באופן הדיווח של התאגידים בישראל. טכנולוגיית Inline XBRL הפכה לסטנדרט בינלאומי בתחום הדיווח הכספי והשיטה המקובלת בשווקים מפותחים ובעיקר באירופה ובארצות הברית.
- התפוצצות הבועה: טיפלתי תפטר 120 עובדים, אחרי שווי של 8.3 מיליארד דולר
- חברת Imagen גייסה 30 מיליון דולר לאוטומציה עבור צלמים מקצועיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאור רמת המורכבות הכרוכה במהלך, הרי שהמעבר לדיווח מובנה של כלל חלקי הדוח התקופתי אינו מהווה סוגיה טכנית גרידא, ולכן ראוי כי ייגזר ממדיניות סדורה. לפיכך, מסמך ההיוועצות מציג הן את שיקולי המדיניות העיקריים העומדים בבסיס המהלך, והן את השיקולים הטכניים המרכזיים הקשורים ביישום של מדיניות זו.
איך החברות מדווחות כיום?
כיום, התאגידים בישראל מדווחים את דוחותיהם התקופתיים בשפה העברית ובאמצעות קובץ PDF. לצד זאת, עם אימוץ IFRS בשנת 2008 הוחלה עליהם גם דרישה להזין מספר שדות מהדוחות הכספיים בטופס אינטרנטי, המתורגם ל-XBRL. לאורך השנים צומצם מספר השדות המחויבים בטופס זה, כך שכעת הוא כולל היקף מוגבל של שדות מסכמים.
המצב הנוכחי מציב בפני המשתמשים בדוחות מספר חסמים. בין היתר, אופן הדיווח מקשה על היכולת לשלוף במהירות נתונים כספיים כדי לבצע בהם ובאמצעותם ניתוחים והשוואות. בנוסף, העובדה שהדוחות מפורסמים בשפה העברית מקשה על משקיעים זרים לקרוא ולנתח אותם באופן דינאמי ובמטרה לקבל החלטה האם חשיפה לשוק ההון הישראלי הינה חלופה אטרקטיבית.
- כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
- אימקו חותמת על שת"פ גלובלי לפיתוח מערכת חכמה לניהול מנועי רכב קרבי
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
יתרה מכך, במצב הנוכחי עולות גם סוגיות בנוגע למהימנות הנתונים בהם שחקני השוק משתמשים בפועל, לאור פערים שעלולים להתגלות בין המידע המופיע בשירותי הספקת מידע כספי נפוצים לבין זה שבדוחות המחייבים משפטית.
השיטה תאפשר אוטומציה
כאמור, המדיניות שמובילה הרשות באמצעות יישום טכנולוגיה זו, מבקשת לפתוח את שוק ההון הישראלי לשוקי העולם ולטייב את איכות דיווחי החברות בישראל. ראשית, להקל על היכולת לגשת למידע המופיע בדוחות התקופתיים. בפרט, לאפשר למשתמשים במידע ללקט ולנתח אותו באמצעות כלים המבצעים אוטומציה למטלות שכיום מתבצעות באופן ידני, עתיר משאבים ומועדות לטעויות.
בנוסף, המדיניות מבקשת להקל על ההשוואה בין דוחות של תאגידים שונים. זאת, תוך הכרה בכך שבין תאגידים שונים קיים וראוי שיתקיים שוני באשר לחלק מהנתונים הכספיים שרלוונטי עבורם להציג, ושהדרישות באשר לדיווח האלקטרוני של דוחות תקופתיים לא יפגעו בסטטוס המשפטי שלהם כמסמך מחייב.
מטעמים אלה ונוספים, הרשות מציעה להחיל את המדיניות על כלל הדוחות התקופתיים של כל התאגידים הנמנים על מדד תל אביב 125, שדוחותיהם ערוכים בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי (IFRS). ברם, בשלב זה מדיניות זו איננה מתוכננת לחול על תאגידים בנקאיים, חברות ביטוח וחברות ברישום כפול ("דואליות").
אופן יישום המדיניות החדשה
הרשות מציעה כי המדיניות תיושם בשלבים. ראשית, באופן וולונטרי, שיאפשר לתאגידים שיבחרו בכך לצבור ניסיון בהדרגה. בהמשך, עם התקדמות הליכי החקיקה והתקינה בנושא, כמו גם הניסיון שיצברו שחקני השוק, המדיניות תיושם באופן מנדטורי.
בנוסף, מוצע כי המדיניות תחול על כלל הפרקים המופיעים בדוחות התקופתיים. ברם, לפחות בשלב הראשוני, חלק מהפרקים יוכלו להיות מתויגים באופן מפורט פחות מאחרים ("Block Tagging").
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "שוק ההון הישראלי מתחרה על מקורות ההון של משקיעים וחברות גלובליים. לכן, המהלך ליישום סטנדרט הדיווח המתקדם בעולם חיוני לחשיפת פעילות החברות בשוק ההון הישראלי בפני משקיעים גלובליים. מעבר מדורג לדווח סטנדרט IXBRL יציב את שוק ההון הישראלי בשורה אחת עם שוקי ההון המתקדמים והמובילים באירופה ובארה"ב"
- 2.ברבור שחור 02/10/2019 16:13הגב לתגובה זורוצים להתחיל בתקינה מתקדמת תשקיעו כסף בנגישות לשוק...אח"כ תבואו עם תקנות שעוד שנתיים ממילא יתחלפו
- 1.תום 02/10/2019 12:22הגב לתגובה זובשטויות המדינה תרוויח מזה פי כמה וכמה מאשר מה שמרוויחה מהמס היום.

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?
למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד
המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים,
שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.
בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות
מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך
שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.
צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים.
בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.
- דוחות הבנקים בארה"ב: רווחים מזנקים ותחזיות מעודדות
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי
מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.