רשות ההגבלים מתנגדת למיזוג מזרחי טפחות ואגוד

מניית אגוד צוללת ב-4% לאחר שרשות ההגבלים העסקיים לא אישרה את מיזוג הבנקים. הסיבה: המערכת הבנקאית בישראל ריכוזית עם בעיות תחרותיות רבות
אלי שמעוני | (8)

רשות ההגבלים העסקיים מתנגדת למיזוג מזרחי טפחות 2.52% עם בנק אגוד. בהחלטה זו רשות ההגבלים העסקים הביעה עמדה מנוגדת לבנק ישראל שכבר אישר את המיזוג.

מניית אגוד שנסחרה הבוקר בעלייה של כאחוז, עברה לירידה של כ-4% מספר דקות לאחר ההודעה.

עוד ב-Bizportal: זה הבנק עם התשואה הגבוהה ביותר ביחס למחיר המניה

ממלא מקום הממונה על הגבלים עסקיים, עו"ד אורי שוורץ, הודיע על התנגדותו למיזוג. בדברי ההסבר נכתב כי המערכת הבנקאית בישראל היא מערכת ריכוזית עם בעיות תחרותיות רבות, אחת מהן באה לידי ביטוי בחסמי כניסה גבוהים מאוד.

בהודעת רשות ההגבלים העסקיים נכתב: "העלמות בנק אגוד עלולה לפגוע בתחרות המועטה ממילא על לקוחות פרטיים במערכת הבנקאית. מזה עשרות שנים לא קם אף בנק חדש במדינת ישראל, ומספר הבנקים רק הלך והצטמצם. כיום נותרו בישראל שש קבוצות בנקאיות שמספקות ללקוחות פרטיים שירותי עובר ושב ושירותים בנקאיים נלווים. בנק אגוד הוא הבנק הקטן היחיד מבין שש הקבוצות האמורות. בדיקת הרשות העלתה שהתמריצים של בנק איגוד והפעולות התחרותיות שלו שונים מאלו של חמש הקבוצות הבנקאיות האחרות".

הרשות ערכה בדיקה סטטיסטית נרחבת בנושא מעברי לקוחות פעילים בין בנקים, ממנה עלה כי חלקו של אגוד מתוך המעברים בין הבנקים גדול משמעותית ביחס לחלקו במערכת. באזורים בהם אגוד פועל, חלקו במעברים אף גדול מזה של כל אחד משני הבנקים הגדולים. מבדיקה פרטנית של נתוני המעבר ב-26 הערים בהן אגוד פועל, עולה כי ב-20 ערים שיעור המעבר לאגוד הוא 10% או יותר, וב-6 ערים שיעור המעבר לאגוד הוא 30% או יותר.

עוד נכתב בהודעה: "הגדלת בנק מזרחי, בדרך של מיזוג, לא רק שאינה צפויה לתרום לתחרות, אלא אף עשויה לקרב את מערכת התמריצים שלו לזו של הבנקים הגדולים ולהקטין את התמריץ שלו לנקוט בפעולות הפוגעות בשיווי המשקל בין הבנקים".

בעסקת בנק איגוד ביקשו בעלי השליטה למכור את אחזקותיהם במקשה אחת, מהלך אשר דורש את אישור הרגולטורים השונים. בין הסיבות למהלך היו גודלו של איגוד. בנק איגוד הוא בנק קטן שאין לו תשתית מחשוב עצמאית והוא רוכש שירותי מחשוב מבנק לאומי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אזרח 01/06/2018 11:20
    הגב לתגובה זו
    רשות ההגבלים כשלה לגמרי. פסילת המיזוג נעשתה תחת לחץ פוליטי ומנימוקים מגוחכים. רשות ההגבלים רמסה בשרירותיות את זכות הקניין וזה יבריח משקיעים. פסילת המיזוג מנעה סיכוי להתייעלות המערכת הבנקאית. בסוף הציבור ישלם על הכל.
  • 7.
    לקוח אגוד 31/05/2018 17:59
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיבה למזג בנק רווחי ויציב שמציע במשך שנים שירותים מצוינים במחירים הוגנים. הציבור מתעצל לעבור בנקים והתהליך מורכב.
  • 6.
    לקוח 30/05/2018 23:13
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שמישהו במדינה הזו ידאג לטובת הציבור ולא לטובת בעלי ההון. לא הגיוני במצב האי תחרות שיש הבנקאות לסגור בנק. שיקומו קודם בנקים חדשים. הרי 50 שנה לא קם כאן אף בנק חדש. אין שום סיבה לחזק את מזרחי וברור לכולם שמזרחי לא צריך את אגוד כדי להתחרות בפועלים ולאומי.
  • 5.
    סימפל 30/05/2018 16:41
    הגב לתגובה זו
    כשכל סוף ישנה אפשרות לעוד בנק גדול שבאמת יכול להתחרות בבנקים הגדולים הקיימים, מקבלי השלמונים באים ומסכלים את העניין.
  • 4.
    אף אחד לא יבוא להשקיע במדינה שמלאימה עסקים (ל"ת)
    דוד 30/05/2018 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    די לפופוליזם 30/05/2018 16:04
    הגב לתגובה זו
    הלחץ של כחלון הפופוליסט עבד ושוורת הוכיח שאין לו עמוד שדרה
  • 2.
    סיני 24/05/2018 16:42
    הגב לתגובה זו
    כל העניין הזה של המיזוג נשמע לי כמו התערבות בוטה של הבנקים הגדולים שהם לחצו על ביטול העסקה שהייתה רק משרתת את הציבור הרחב ותורמת לתחרות.
  • 1.
    רוצה מיזוג 23/05/2018 10:00
    הגב לתגובה זו
    איפה הקול של הציבור הפרייאר שיושב על הגדר בדממה? להתעורר המיזוג אמור לשנות את התנאים שלנו לטובה
מגדל שלמה אליהו רונן אגסי
צילום: יחצ, אורן דאי
ניתוח

שלמה אליהו הרוויח פי 3 על ההשקעה במגדל - הסבלנות משתלמת

אליהו מממש מניות מגדל ב-370 מיליון שקל - מה התשואה האפקטיבית שלו על ההשקעה, ואיך מחשבים תשואה שנתית? וגם - מי הרוכשות בעסקת המימוש האחרונה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מגדל שלמה אליהו

הסבלנות משתלמת. שלמה אליהו רכש את השליטה במגדל לפני 13 שנים בתמורה ל-3.5 מיליארד שקל. מאז ובמשך רוב שנות ההשקעה הוא היה בהפסד על ההשקעה. בשנים האחרונות התמונה התהפכה, ובשנה האחרונה, זו הפכה להשקעת חלום.

אליהו שממש כעת מניות ב-370 מיליון שקל, מימש בשנה האחרונה מניות מגדל במעל מיליארד שקל, כשמוסיפים לזה מימושי עבר ובעיקר דיבידנדים, מקבלים שהוא נפגש עם מעל 3 מיליארד שקל - כלומר החזיר את רוב ההשקעה ועדיין מחזיק בשליטה בחברה עם 46% בחברה בשווי של  מעל 6 מיליארד שקל.  מדובר על רווח כולל של כ-5.5 מיליארד שקל. 

אליהו ייצר תשואה של בערך פי 3 ב-12 השנים האלו, וכשמחשבים את התשואה השנתית מקבלים 10% בשנה. זה מרשים, אבל זה עדיין לא הסיפור כולו. אליהו מינף את ההשקעה. חלק גדול ממנה הגיע במימון, הוא השקיע סדר גודל של 1.5-2 מיליארד שקלים בהון עצמי והיתר בהלוואות. הרווח האבסולוטי על ההשקעה בהינתן המימון (אחרי הוצאות ריבית) מוערך בכ-4.8 מיליארד שקל - כשמחשבים את זה בתשואה שנתית מקבלים כ-12%-13% בשנה. 

גם התשואה הזו לא מייצגת כי אליהו החזיר בדיבידנדים ובמכירת מניות חלק מההשקעה, כלומר התשואה האפקטיבית הרבה יותר גדולה ונדגים בדוגמה תיאורטית קיצונית - נניח שהשקעתם 1 מיליון שקל ואחרי שבוע מימשתם חלק מההשקעה במיליון שקל ואחרי 3 שנים את כולה בעוד 1 מיליון שקל - מה התשואה שלכם? השקעתם 1 מיליון ויצאתם עם 2 מיליון, אבל התשואה שלכם לא 100% כפי שאפשר לשער, כי החזרתם מאוד מהר את ההשקעה.  התשואה הפנימית שלכם ענקית כי לא השקעתם (ההחזר היה כמעט במידי).  אצל אליהו זה ממש לא ככה אבל החזר ההשקעה הקטין אפקטיבית את ההשקעה וייצר לו תשואה גבוהה יותר. 


ההשקעה של אליהו אולי לא נראית מרשימה, אבל צריך להזכיר שבמשך 6-7 שנים ההשקעה הזו הסבה הפסדים על הנייר. כעת, אחרי כמה שנים טובות התמונה התהפכה לחלוטין. מדד הייחוס - השקעה במניות בתקופה זו ייצר תשואה של כ-8% בשנה. 


מגדל שלמה אליהו רונן אגסי
צילום: יחצ, אורן דאי
ניתוח

שלמה אליהו הרוויח פי 3 על ההשקעה במגדל - הסבלנות משתלמת

אליהו מממש מניות מגדל ב-370 מיליון שקל - מה התשואה האפקטיבית שלו על ההשקעה, ואיך מחשבים תשואה שנתית? וגם - מי הרוכשות בעסקת המימוש האחרונה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מגדל שלמה אליהו

הסבלנות משתלמת. שלמה אליהו רכש את השליטה במגדל לפני 13 שנים בתמורה ל-3.5 מיליארד שקל. מאז ובמשך רוב שנות ההשקעה הוא היה בהפסד על ההשקעה. בשנים האחרונות התמונה התהפכה, ובשנה האחרונה, זו הפכה להשקעת חלום.

אליהו שממש כעת מניות ב-370 מיליון שקל, מימש בשנה האחרונה מניות מגדל במעל מיליארד שקל, כשמוסיפים לזה מימושי עבר ובעיקר דיבידנדים, מקבלים שהוא נפגש עם מעל 3 מיליארד שקל - כלומר החזיר את רוב ההשקעה ועדיין מחזיק בשליטה בחברה עם 46% בחברה בשווי של  מעל 6 מיליארד שקל.  מדובר על רווח כולל של כ-5.5 מיליארד שקל. 

אליהו ייצר תשואה של בערך פי 3 ב-12 השנים האלו, וכשמחשבים את התשואה השנתית מקבלים 10% בשנה. זה מרשים, אבל זה עדיין לא הסיפור כולו. אליהו מינף את ההשקעה. חלק גדול ממנה הגיע במימון, הוא השקיע סדר גודל של 1.5-2 מיליארד שקלים בהון עצמי והיתר בהלוואות. הרווח האבסולוטי על ההשקעה בהינתן המימון (אחרי הוצאות ריבית) מוערך בכ-4.8 מיליארד שקל - כשמחשבים את זה בתשואה שנתית מקבלים כ-12%-13% בשנה. 

גם התשואה הזו לא מייצגת כי אליהו החזיר בדיבידנדים ובמכירת מניות חלק מההשקעה, כלומר התשואה האפקטיבית הרבה יותר גדולה ונדגים בדוגמה תיאורטית קיצונית - נניח שהשקעתם 1 מיליון שקל ואחרי שבוע מימשתם חלק מההשקעה במיליון שקל ואחרי 3 שנים את כולה בעוד 1 מיליון שקל - מה התשואה שלכם? השקעתם 1 מיליון ויצאתם עם 2 מיליון, אבל התשואה שלכם לא 100% כפי שאפשר לשער, כי החזרתם מאוד מהר את ההשקעה.  התשואה הפנימית שלכם ענקית כי לא השקעתם (ההחזר היה כמעט במידי).  אצל אליהו זה ממש לא ככה אבל החזר ההשקעה הקטין אפקטיבית את ההשקעה וייצר לו תשואה גבוהה יותר. 


ההשקעה של אליהו אולי לא נראית מרשימה, אבל צריך להזכיר שבמשך 6-7 שנים ההשקעה הזו הסבה הפסדים על הנייר. כעת, אחרי כמה שנים טובות התמונה התהפכה לחלוטין. מדד הייחוס - השקעה במניות בתקופה זו ייצר תשואה של כ-8% בשנה.