הפיצוי ל-340 עובדי בנק אגוד שיפוטרו במיזוג עם מזרחי: מיליון שקל
מזרחי טפחות השלימה את רכישת בנק איגוד בשנה שעברה, לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל. כחלק מהמיזוג ובתום מו"מ מול ועדת העובדים, הוחלט כעת כי מחצית מהעובדים הקבועים יפוטרו ויקבלו פיצויים מוגדלים בהיקף של עד 200%. עלות התכנית: 400 מ' ש'
340 עובדי בנק אגוד שיפוטרו במסגרת המיזוג עם מזרחי טפחות 1.12% שלחו הבית עם פיצוי של מיליון שקל בממוצע, כך מפרסם הבנק. תכנית הפיצוי המוגדל, בשיעור 200% מזה הרגיל לו היו זכאים, תגרור עלות של 400 מיליון שקל מצד הבנק הממוזג, כשהעובדים יעזבו את הבנק באופן הדרגתי עד סוף שנת 2022.
על ההסדר הוחלט לאחר תהליך משא ומתן של מספר חודשים חתמה הנהלת מזרחי טפחות בהובלת משה לארי, על הסכם עם נציגי ועד העובדים של בנק אגוד. בהסכם נקבע כי אותה מכסת מפוטרים, המהווה מחצית מהעובדים הקבועים של אגוד, יעזבו את הבנק. עוד צפויים לעזוב חלק גדול מ-200 העובדים הזמניים של איגוד, ככל הנראה עם פיצויים בהיקף רגיל.
המיזוג בין הבנקים לא הושלם בקלות, ב-2018 הודיע ממלא מקום הממונה על ההגבלים העסקיים כי הוא מתנגד למיזוג (הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, הייתה מנועה מלעסוק בנושא כתוצאה מהסדר ניגוד עניינים עליו היא חתמה עם כניסתה לתפקיד). בין היתר, רשות התחרות התנתה את המהלך במכירה של תיק היהלומים של אגוד, שבסופו של דבר נמכר לפנינסולה.
- 3.אחד שיודע 26/03/2021 22:40הגב לתגובה זושימו לב שהחישוב הינו בממוצע. ז"א ישנם כאלו שיפרשו עם מענק של מעל 2 מליון ₪ וישנם שיפרשו עם כמה מאות אלפים בודדים. כל זאת לפני מס!!!!
- 2.ישראלי 25/03/2021 17:08הגב לתגובה זומקבלים מיליון שקל מתנה ואפשר לעבור לעבוד במשהו אחר. כמעט כל שאר העובדים במשק יכולים רק לחלום לקבל דירה במתנה בפרישה. רוב האנשים לא מקבלים כלום.
- דני 27/03/2021 17:15הגב לתגובה זווהפקדים פחות לגבי הבכירים מליוןשח זה עלות מעסיק בפועל זה יוצא קצת פחות מחצי
- 1.צבי 25/03/2021 16:49הגב לתגובה זופני בוחטה. הכי טוב,שניהם גם יחד.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
