דו"ח היציבות הפיננסית: בנק ישראל מסמן את 2 מוקדי הסיכון - "חשש להידבקות"

בבנק ישראל מתייחסים לירידת מחירי הסחורות ולהשפעת הטלטלה של השוק הסיני על המשק המקומי
גיא בן סימון | (11)

בנק ישראל פרסם היום את דו"ח היציבות הפיננסית החצי שנתית ומסמן שני מוקדי סיכון לגבי השוק המקומי על רקע עליית מחירי הדיור והמצב בשוק העולמי. אמנם המערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות בחודשים האחרונים, על רקע מדיניות מוניטרית מרחיבה בארץ ובעולם ולמרות הטלטלות בשווקים הפיננסיים העולמיים, אבל בבנק ישראל מציינים את הסיכון שבירידה במחירי הנכסים והסיכון מהדבקה פיננסית בינלאומית.

"המערכת הפיננסית חשופה לסיכון הנשקף מריבית נמוכה לאורך זמן. בדומה למשקים מפותחים אחרים, גם בישראל הביאו הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות לעלייה חדה של מחירי הנכסים", כותבים בבנק ישראל. "עלייה זו יצרה סיכונים, ואלה עלולים להתממש בתרחישים מסוימים של עליית הריבית. אמנם עלייה של התשואות בעולם ובישראל צפויה להתרחש על רקע צמיחה בריאה, אולם אם זו תהיה חלשה מההערכות המוקדמות, או אם התשואות יעלו כתוצאה מעלייה בפרמיית הסיכון, מחירי הנכסים עלולים לרדת. התפתחות זו תפגע במשקיעים, בכללם הגופים הפיננסיים".

בעוד מחירי הדיור המשיכו לעלות בשנת 2015 כאשר היחס בין מחיר הדירה לבין שכר הדירה נמצא ברמת שיא היסטורית. בבנק ישראל מציינים כי החשיפה הגבוהה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור מהווה סיכון יציבותי. "נשקף סיכון משמעותי מהחשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור, מפני שהבנקים ממשיכים להיות חשופים במידה ניכרת למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן. אולם הפיקוח על הבנקים הטיל בשנים האחרונות מגבלות, שנועדו להפחית עבור הלווים את הסיכון שהם יתקשו לעמוד בהחזר המשכנתא, ולצמצם את הסיכונים הנשקפים למערכת הפיננסית משוק הדיור. אכן, נראה כי ישנו שיפור מתמשך באיכותו של תיק האשראי לדיור. במקביל המערכת הפיננסית חשופה למחירי הנכסים הפיננסיים, הן ישירות – דרך ההחזקה בנכסים אלה – והן בעקיפין, דרך השפעתם של מחירי הנכסים הללו על יכולתן של החברות להחזיר את ההלוואות שקיבלו מהבנקים ומהמשקיעים המוסדיים. 

האלמנט השני שמציינים בבנק ישראל נוגע לסיכון של הדבקה פיננסית בין-לאומית. "הדו"ח מציג שורת בדיקות בנוגע למשבר אפשרי כתוצאה מהטלטלות שעובר המשק הסיני, ירידת מחירי הסחורות, והמאזן של המשקים המתעוררים שלוו סכומים גבוהים בחו"ל, בייחוד במט"ח. הבדיקות מוליכות למסקנה שמשבר כזה צפוי להשפיע על ישראל במידה מוגבלת בלבד, בתנאי שהוא לא יתפשט למדינות המפותחות ולא יהפוך למשבר גלובלי".

"החשש מסין - הדבקת שוקי הסחר עם ישראל"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    לוי 19/01/2016 13:40
    הגב לתגובה זו
    סוחרי סוסים שגורפים הון בשליטה על שער הדולר
  • 10.
    מעורר נרדמים 19/01/2016 11:49
    הגב לתגובה זו
    רק מט"ח
  • 9.
    עופר 18/01/2016 19:41
    הגב לתגובה זו
    הסבירו לנו שתפקיד בנק ישראל לשמור על האינפלציה ולכן תמיד נלחם בתקציב הממשלה. לשמור על האינפלציה זה גם מלמטה, וגם בזה נכשלתם
  • 8.
    בנק ישראל 18/01/2016 14:51
    הגב לתגובה זו
    חרבו הכל
  • 7.
    בנק ישראל 18/01/2016 14:49
    הגב לתגובה זו
    חנק את כולם בנדלן מנופח וכולם באשראי ומשכנתא
  • 6.
    כוזרי 18/01/2016 14:27
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא שקל חזק שהורס כול חלקה טובה
  • 5.
    אינפלציה 18/01/2016 14:18
    הגב לתגובה זו
    תמיד נגמרה רע.ריבית אפסית כל כך הרבה זמן,שדדה את החוסכים והעשירה את המקורבים .מה לעשות כרגע הדולר עלה והתירוץ על שמירת שער החליפין ליצוא לא תופס .יש ירידה בביקושים כתוצאה מכך שחנקו את הזוגות הצעירים עם משכנתאות ושאר משקי הבית מנסים לצוף מעל המים.לגבי האין אינפלציה?זו מניפולציה ממשלתית להחביא אותה היטב יש עלית מחירים ועוד איך.
  • 4.
    אמיר 18/01/2016 13:50
    הגב לתגובה זו
    חידושים שמספר בנק ישראל ידועים כבר מזמן לכל בר דעת שקורא עיתון . האם את המידע מסוג זה שווה מאות מיליונים שעולה בנק למשלם מסים ? כמה פקידים עם השכלה כלכלית היו ביתר הצלחה ופחות בירוקרטיה מבצעים את עבודתו .
  • 3.
    משתגע מדמרי הטיפש 18/01/2016 13:44
    הגב לתגובה זו
    לכלכלה חחחחחחחחחחחחחחח
  • 2.
    הצלף 18/01/2016 13:34
    הגב לתגובה זו
    650 מיליארד שקל משכנתאות + 65 מיליארד שקל הלוואות אנשים חיים בבועה מהלכת יום יבוא והריבית תעלה ב 1.5% - 2% וכל משפחה צריכה לשלם עוד כ 1800 שקל רק לבנק ישראל בחודש לפחות בכל חודש . זה מה שקרנית פלוג לא מספרת לך וזה מה שהבנקים לא מספרים לכם זה לא תרחיש בלהות זה תרחיש מציאותי
  • 1.
    1933 18/01/2016 13:23
    הגב לתגובה זו
    איך זה שהדינה נמצאת בתנופת בניה נכנסת לדםלציה?
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףחן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף

22.1 מיליון דולר נוספים לנקסט ויז'ן - 165.4 מיליון דולר היקף ההזמנות בחצי השנה האחרונה

נקסט ויז'ן מדווחת על הזמנה נוספת בהיקף של 22.1 מיליון דולר; חישבנו את היקף ההזמנות בחצי השנה האחרונה; בשבוע הבא חברת המצלמות המיוצבות תעדכן יעדים ל-2026 - מה הציפיות בשוק?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נקסט ויז'ן

חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 6%   היה סקפטי אחרי הזמנת הענק באמצע דצמבר ואמר "לא בטוח שנראה עוד כאלו הזמנות גדולות" אבל נקסט ויז’ן ממשיכה לצבור הזמנות ואלו כלל לא קטנות. החברה מדווחת הבוקר על הזמנה נוספת מלקוח קיים בהיקף של 22.1 מיליון דולר, שתסופק עד סוף הרבעון הרביעי של 2026. הזמנה כוללת מצלמות ומוצרים נוספים של החברה, עם מנגנון תשלומים מדורג שכולל מקדמות כבר עכשיו והשלמת התשלום לפני האספקה בפועל.

ההזמנה הזו מצטרפת לשורה של דיווחים דומים מהחודשים האחרונים, וכשמחברים את המספרים מתקבלת תמונה מדהימה. חישבנו והיקף ההזמנות שעליהן דיווחה נקסט ויז’ן בחצי השנה האחרונה בלבד כבר עומד על רף של 165.4 מיליון דולר, זה לא רק עניין של צבר הזמנות, אלא גם של נראות קדימה, בעיקר כשמדובר בהזמנות עם לוחות אספקה שנפרסים על פני שנה ויותר.



נקסט ויז'ן היא מניית השנה כבר 4 שנים ברציפות, חן גולן, היו"ר הוא מאנשי השנה של ביזפורטל 3 שנים ברציפות. המניה טסה ב-12 החודשים האחרונים 252% והיא עוקפת את השווי של 20.1 מיליארד שקל. הסיפור של נקסט ויז'ן הוא שילוב של תחום מנצח ולוהט - רחפנים וכטב"מים; יכולות ביצוע טובות - וידאו יציב-עמיד וכנראה שהרבה מאוד חריצות ועבודה קשה. מאחורי המספרים המדהימים יש 130 עובדים חרוצים ויזמים שהצליחו טכנולוגית ומכנית להנדס מוצר פשוט טוב ואמין. היא הונפקה ב-2021 בכ-430 מיליון שקל היום היא מעל 2.1 מיליארד שקל מאז שהונפקה היא זינקה פי 42.


במבט רחב יותר, הדיווחים האחרונים מחזקים את ההערכה בשוק שנקסט ויז’ן נהנית מהמשך ביקושים גבוהים למערכות צילום מיוצבות, בעיקר על רקע הגידול בתקציבי ביטחון, שימושים צבאיים ואזרחיים במערכות תצפית מתקדמות, והרחבת הפעילות של לקוחות קיימים. העובדה שחלק משמעותי מההזמנות מגיע מלקוחות חוזרים נתפסת בשוק כעדות ליכולת של החברה לשמר קשרים ארוכי טווח, ולא רק לזכות בעסקאות חד-פעמיות.