דו"ח היציבות הפיננסית: בנק ישראל מסמן את 2 מוקדי הסיכון - "חשש להידבקות"

בבנק ישראל מתייחסים לירידת מחירי הסחורות ולהשפעת הטלטלה של השוק הסיני על המשק המקומי
גיא בן סימון | (11)

בנק ישראל פרסם היום את דו"ח היציבות הפיננסית החצי שנתית ומסמן שני מוקדי סיכון לגבי השוק המקומי על רקע עליית מחירי הדיור והמצב בשוק העולמי. אמנם המערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות בחודשים האחרונים, על רקע מדיניות מוניטרית מרחיבה בארץ ובעולם ולמרות הטלטלות בשווקים הפיננסיים העולמיים, אבל בבנק ישראל מציינים את הסיכון שבירידה במחירי הנכסים והסיכון מהדבקה פיננסית בינלאומית.

"המערכת הפיננסית חשופה לסיכון הנשקף מריבית נמוכה לאורך זמן. בדומה למשקים מפותחים אחרים, גם בישראל הביאו הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות לעלייה חדה של מחירי הנכסים", כותבים בבנק ישראל. "עלייה זו יצרה סיכונים, ואלה עלולים להתממש בתרחישים מסוימים של עליית הריבית. אמנם עלייה של התשואות בעולם ובישראל צפויה להתרחש על רקע צמיחה בריאה, אולם אם זו תהיה חלשה מההערכות המוקדמות, או אם התשואות יעלו כתוצאה מעלייה בפרמיית הסיכון, מחירי הנכסים עלולים לרדת. התפתחות זו תפגע במשקיעים, בכללם הגופים הפיננסיים".

בעוד מחירי הדיור המשיכו לעלות בשנת 2015 כאשר היחס בין מחיר הדירה לבין שכר הדירה נמצא ברמת שיא היסטורית. בבנק ישראל מציינים כי החשיפה הגבוהה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור מהווה סיכון יציבותי. "נשקף סיכון משמעותי מהחשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור, מפני שהבנקים ממשיכים להיות חשופים במידה ניכרת למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן. אולם הפיקוח על הבנקים הטיל בשנים האחרונות מגבלות, שנועדו להפחית עבור הלווים את הסיכון שהם יתקשו לעמוד בהחזר המשכנתא, ולצמצם את הסיכונים הנשקפים למערכת הפיננסית משוק הדיור. אכן, נראה כי ישנו שיפור מתמשך באיכותו של תיק האשראי לדיור. במקביל המערכת הפיננסית חשופה למחירי הנכסים הפיננסיים, הן ישירות – דרך ההחזקה בנכסים אלה – והן בעקיפין, דרך השפעתם של מחירי הנכסים הללו על יכולתן של החברות להחזיר את ההלוואות שקיבלו מהבנקים ומהמשקיעים המוסדיים. 

האלמנט השני שמציינים בבנק ישראל נוגע לסיכון של הדבקה פיננסית בין-לאומית. "הדו"ח מציג שורת בדיקות בנוגע למשבר אפשרי כתוצאה מהטלטלות שעובר המשק הסיני, ירידת מחירי הסחורות, והמאזן של המשקים המתעוררים שלוו סכומים גבוהים בחו"ל, בייחוד במט"ח. הבדיקות מוליכות למסקנה שמשבר כזה צפוי להשפיע על ישראל במידה מוגבלת בלבד, בתנאי שהוא לא יתפשט למדינות המפותחות ולא יהפוך למשבר גלובלי".

"החשש מסין - הדבקת שוקי הסחר עם ישראל"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    לוי 19/01/2016 13:40
    הגב לתגובה זו
    סוחרי סוסים שגורפים הון בשליטה על שער הדולר
  • 10.
    מעורר נרדמים 19/01/2016 11:49
    הגב לתגובה זו
    רק מט"ח
  • 9.
    עופר 18/01/2016 19:41
    הגב לתגובה זו
    הסבירו לנו שתפקיד בנק ישראל לשמור על האינפלציה ולכן תמיד נלחם בתקציב הממשלה. לשמור על האינפלציה זה גם מלמטה, וגם בזה נכשלתם
  • 8.
    בנק ישראל 18/01/2016 14:51
    הגב לתגובה זו
    חרבו הכל
  • 7.
    בנק ישראל 18/01/2016 14:49
    הגב לתגובה זו
    חנק את כולם בנדלן מנופח וכולם באשראי ומשכנתא
  • 6.
    כוזרי 18/01/2016 14:27
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא שקל חזק שהורס כול חלקה טובה
  • 5.
    אינפלציה 18/01/2016 14:18
    הגב לתגובה זו
    תמיד נגמרה רע.ריבית אפסית כל כך הרבה זמן,שדדה את החוסכים והעשירה את המקורבים .מה לעשות כרגע הדולר עלה והתירוץ על שמירת שער החליפין ליצוא לא תופס .יש ירידה בביקושים כתוצאה מכך שחנקו את הזוגות הצעירים עם משכנתאות ושאר משקי הבית מנסים לצוף מעל המים.לגבי האין אינפלציה?זו מניפולציה ממשלתית להחביא אותה היטב יש עלית מחירים ועוד איך.
  • 4.
    אמיר 18/01/2016 13:50
    הגב לתגובה זו
    חידושים שמספר בנק ישראל ידועים כבר מזמן לכל בר דעת שקורא עיתון . האם את המידע מסוג זה שווה מאות מיליונים שעולה בנק למשלם מסים ? כמה פקידים עם השכלה כלכלית היו ביתר הצלחה ופחות בירוקרטיה מבצעים את עבודתו .
  • 3.
    משתגע מדמרי הטיפש 18/01/2016 13:44
    הגב לתגובה זו
    לכלכלה חחחחחחחחחחחחחחח
  • 2.
    הצלף 18/01/2016 13:34
    הגב לתגובה זו
    650 מיליארד שקל משכנתאות + 65 מיליארד שקל הלוואות אנשים חיים בבועה מהלכת יום יבוא והריבית תעלה ב 1.5% - 2% וכל משפחה צריכה לשלם עוד כ 1800 שקל רק לבנק ישראל בחודש לפחות בכל חודש . זה מה שקרנית פלוג לא מספרת לך וזה מה שהבנקים לא מספרים לכם זה לא תרחיש בלהות זה תרחיש מציאותי
  • 1.
    1933 18/01/2016 13:23
    הגב לתגובה זו
    איך זה שהדינה נמצאת בתנופת בניה נכנסת לדםלציה?
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.