דו"ח היציבות הפיננסית: בנק ישראל מסמן את 2 מוקדי הסיכון - "חשש להידבקות"

בבנק ישראל מתייחסים לירידת מחירי הסחורות ולהשפעת הטלטלה של השוק הסיני על המשק המקומי
גיא בן סימון | (11)

בנק ישראל פרסם היום את דו"ח היציבות הפיננסית החצי שנתית ומסמן שני מוקדי סיכון לגבי השוק המקומי על רקע עליית מחירי הדיור והמצב בשוק העולמי. אמנם המערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות בחודשים האחרונים, על רקע מדיניות מוניטרית מרחיבה בארץ ובעולם ולמרות הטלטלות בשווקים הפיננסיים העולמיים, אבל בבנק ישראל מציינים את הסיכון שבירידה במחירי הנכסים והסיכון מהדבקה פיננסית בינלאומית.

"המערכת הפיננסית חשופה לסיכון הנשקף מריבית נמוכה לאורך זמן. בדומה למשקים מפותחים אחרים, גם בישראל הביאו הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות לעלייה חדה של מחירי הנכסים", כותבים בבנק ישראל. "עלייה זו יצרה סיכונים, ואלה עלולים להתממש בתרחישים מסוימים של עליית הריבית. אמנם עלייה של התשואות בעולם ובישראל צפויה להתרחש על רקע צמיחה בריאה, אולם אם זו תהיה חלשה מההערכות המוקדמות, או אם התשואות יעלו כתוצאה מעלייה בפרמיית הסיכון, מחירי הנכסים עלולים לרדת. התפתחות זו תפגע במשקיעים, בכללם הגופים הפיננסיים".

בעוד מחירי הדיור המשיכו לעלות בשנת 2015 כאשר היחס בין מחיר הדירה לבין שכר הדירה נמצא ברמת שיא היסטורית. בבנק ישראל מציינים כי החשיפה הגבוהה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור מהווה סיכון יציבותי. "נשקף סיכון משמעותי מהחשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור, מפני שהבנקים ממשיכים להיות חשופים במידה ניכרת למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן. אולם הפיקוח על הבנקים הטיל בשנים האחרונות מגבלות, שנועדו להפחית עבור הלווים את הסיכון שהם יתקשו לעמוד בהחזר המשכנתא, ולצמצם את הסיכונים הנשקפים למערכת הפיננסית משוק הדיור. אכן, נראה כי ישנו שיפור מתמשך באיכותו של תיק האשראי לדיור. במקביל המערכת הפיננסית חשופה למחירי הנכסים הפיננסיים, הן ישירות – דרך ההחזקה בנכסים אלה – והן בעקיפין, דרך השפעתם של מחירי הנכסים הללו על יכולתן של החברות להחזיר את ההלוואות שקיבלו מהבנקים ומהמשקיעים המוסדיים. 

האלמנט השני שמציינים בבנק ישראל נוגע לסיכון של הדבקה פיננסית בין-לאומית. "הדו"ח מציג שורת בדיקות בנוגע למשבר אפשרי כתוצאה מהטלטלות שעובר המשק הסיני, ירידת מחירי הסחורות, והמאזן של המשקים המתעוררים שלוו סכומים גבוהים בחו"ל, בייחוד במט"ח. הבדיקות מוליכות למסקנה שמשבר כזה צפוי להשפיע על ישראל במידה מוגבלת בלבד, בתנאי שהוא לא יתפשט למדינות המפותחות ולא יהפוך למשבר גלובלי".

"החשש מסין - הדבקת שוקי הסחר עם ישראל"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    לוי 19/01/2016 13:40
    הגב לתגובה זו
    סוחרי סוסים שגורפים הון בשליטה על שער הדולר
  • 10.
    מעורר נרדמים 19/01/2016 11:49
    הגב לתגובה זו
    רק מט"ח
  • 9.
    עופר 18/01/2016 19:41
    הגב לתגובה זו
    הסבירו לנו שתפקיד בנק ישראל לשמור על האינפלציה ולכן תמיד נלחם בתקציב הממשלה. לשמור על האינפלציה זה גם מלמטה, וגם בזה נכשלתם
  • 8.
    בנק ישראל 18/01/2016 14:51
    הגב לתגובה זו
    חרבו הכל
  • 7.
    בנק ישראל 18/01/2016 14:49
    הגב לתגובה זו
    חנק את כולם בנדלן מנופח וכולם באשראי ומשכנתא
  • 6.
    כוזרי 18/01/2016 14:27
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא שקל חזק שהורס כול חלקה טובה
  • 5.
    אינפלציה 18/01/2016 14:18
    הגב לתגובה זו
    תמיד נגמרה רע.ריבית אפסית כל כך הרבה זמן,שדדה את החוסכים והעשירה את המקורבים .מה לעשות כרגע הדולר עלה והתירוץ על שמירת שער החליפין ליצוא לא תופס .יש ירידה בביקושים כתוצאה מכך שחנקו את הזוגות הצעירים עם משכנתאות ושאר משקי הבית מנסים לצוף מעל המים.לגבי האין אינפלציה?זו מניפולציה ממשלתית להחביא אותה היטב יש עלית מחירים ועוד איך.
  • 4.
    אמיר 18/01/2016 13:50
    הגב לתגובה זו
    חידושים שמספר בנק ישראל ידועים כבר מזמן לכל בר דעת שקורא עיתון . האם את המידע מסוג זה שווה מאות מיליונים שעולה בנק למשלם מסים ? כמה פקידים עם השכלה כלכלית היו ביתר הצלחה ופחות בירוקרטיה מבצעים את עבודתו .
  • 3.
    משתגע מדמרי הטיפש 18/01/2016 13:44
    הגב לתגובה זו
    לכלכלה חחחחחחחחחחחחחחח
  • 2.
    הצלף 18/01/2016 13:34
    הגב לתגובה זו
    650 מיליארד שקל משכנתאות + 65 מיליארד שקל הלוואות אנשים חיים בבועה מהלכת יום יבוא והריבית תעלה ב 1.5% - 2% וכל משפחה צריכה לשלם עוד כ 1800 שקל רק לבנק ישראל בחודש לפחות בכל חודש . זה מה שקרנית פלוג לא מספרת לך וזה מה שהבנקים לא מספרים לכם זה לא תרחיש בלהות זה תרחיש מציאותי
  • 1.
    1933 18/01/2016 13:23
    הגב לתגובה זו
    איך זה שהדינה נמצאת בתנופת בניה נכנסת לדםלציה?
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: