דו"ח היציבות הפיננסית: בנק ישראל מסמן את 2 מוקדי הסיכון - "חשש להידבקות"

בבנק ישראל מתייחסים לירידת מחירי הסחורות ולהשפעת הטלטלה של השוק הסיני על המשק המקומי
גיא בן סימון | (11)

בנק ישראל פרסם היום את דו"ח היציבות הפיננסית החצי שנתית ומסמן שני מוקדי סיכון לגבי השוק המקומי על רקע עליית מחירי הדיור והמצב בשוק העולמי. אמנם המערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות בחודשים האחרונים, על רקע מדיניות מוניטרית מרחיבה בארץ ובעולם ולמרות הטלטלות בשווקים הפיננסיים העולמיים, אבל בבנק ישראל מציינים את הסיכון שבירידה במחירי הנכסים והסיכון מהדבקה פיננסית בינלאומית.

"המערכת הפיננסית חשופה לסיכון הנשקף מריבית נמוכה לאורך זמן. בדומה למשקים מפותחים אחרים, גם בישראל הביאו הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות לעלייה חדה של מחירי הנכסים", כותבים בבנק ישראל. "עלייה זו יצרה סיכונים, ואלה עלולים להתממש בתרחישים מסוימים של עליית הריבית. אמנם עלייה של התשואות בעולם ובישראל צפויה להתרחש על רקע צמיחה בריאה, אולם אם זו תהיה חלשה מההערכות המוקדמות, או אם התשואות יעלו כתוצאה מעלייה בפרמיית הסיכון, מחירי הנכסים עלולים לרדת. התפתחות זו תפגע במשקיעים, בכללם הגופים הפיננסיים".

בעוד מחירי הדיור המשיכו לעלות בשנת 2015 כאשר היחס בין מחיר הדירה לבין שכר הדירה נמצא ברמת שיא היסטורית. בבנק ישראל מציינים כי החשיפה הגבוהה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור מהווה סיכון יציבותי. "נשקף סיכון משמעותי מהחשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור, מפני שהבנקים ממשיכים להיות חשופים במידה ניכרת למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן. אולם הפיקוח על הבנקים הטיל בשנים האחרונות מגבלות, שנועדו להפחית עבור הלווים את הסיכון שהם יתקשו לעמוד בהחזר המשכנתא, ולצמצם את הסיכונים הנשקפים למערכת הפיננסית משוק הדיור. אכן, נראה כי ישנו שיפור מתמשך באיכותו של תיק האשראי לדיור. במקביל המערכת הפיננסית חשופה למחירי הנכסים הפיננסיים, הן ישירות – דרך ההחזקה בנכסים אלה – והן בעקיפין, דרך השפעתם של מחירי הנכסים הללו על יכולתן של החברות להחזיר את ההלוואות שקיבלו מהבנקים ומהמשקיעים המוסדיים. 

האלמנט השני שמציינים בבנק ישראל נוגע לסיכון של הדבקה פיננסית בין-לאומית. "הדו"ח מציג שורת בדיקות בנוגע למשבר אפשרי כתוצאה מהטלטלות שעובר המשק הסיני, ירידת מחירי הסחורות, והמאזן של המשקים המתעוררים שלוו סכומים גבוהים בחו"ל, בייחוד במט"ח. הבדיקות מוליכות למסקנה שמשבר כזה צפוי להשפיע על ישראל במידה מוגבלת בלבד, בתנאי שהוא לא יתפשט למדינות המפותחות ולא יהפוך למשבר גלובלי".

"החשש מסין - הדבקת שוקי הסחר עם ישראל"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    לוי 19/01/2016 13:40
    הגב לתגובה זו
    סוחרי סוסים שגורפים הון בשליטה על שער הדולר
  • 10.
    מעורר נרדמים 19/01/2016 11:49
    הגב לתגובה זו
    רק מט"ח
  • 9.
    עופר 18/01/2016 19:41
    הגב לתגובה זו
    הסבירו לנו שתפקיד בנק ישראל לשמור על האינפלציה ולכן תמיד נלחם בתקציב הממשלה. לשמור על האינפלציה זה גם מלמטה, וגם בזה נכשלתם
  • 8.
    בנק ישראל 18/01/2016 14:51
    הגב לתגובה זו
    חרבו הכל
  • 7.
    בנק ישראל 18/01/2016 14:49
    הגב לתגובה זו
    חנק את כולם בנדלן מנופח וכולם באשראי ומשכנתא
  • 6.
    כוזרי 18/01/2016 14:27
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא שקל חזק שהורס כול חלקה טובה
  • 5.
    אינפלציה 18/01/2016 14:18
    הגב לתגובה זו
    תמיד נגמרה רע.ריבית אפסית כל כך הרבה זמן,שדדה את החוסכים והעשירה את המקורבים .מה לעשות כרגע הדולר עלה והתירוץ על שמירת שער החליפין ליצוא לא תופס .יש ירידה בביקושים כתוצאה מכך שחנקו את הזוגות הצעירים עם משכנתאות ושאר משקי הבית מנסים לצוף מעל המים.לגבי האין אינפלציה?זו מניפולציה ממשלתית להחביא אותה היטב יש עלית מחירים ועוד איך.
  • 4.
    אמיר 18/01/2016 13:50
    הגב לתגובה זו
    חידושים שמספר בנק ישראל ידועים כבר מזמן לכל בר דעת שקורא עיתון . האם את המידע מסוג זה שווה מאות מיליונים שעולה בנק למשלם מסים ? כמה פקידים עם השכלה כלכלית היו ביתר הצלחה ופחות בירוקרטיה מבצעים את עבודתו .
  • 3.
    משתגע מדמרי הטיפש 18/01/2016 13:44
    הגב לתגובה זו
    לכלכלה חחחחחחחחחחחחחחח
  • 2.
    הצלף 18/01/2016 13:34
    הגב לתגובה זו
    650 מיליארד שקל משכנתאות + 65 מיליארד שקל הלוואות אנשים חיים בבועה מהלכת יום יבוא והריבית תעלה ב 1.5% - 2% וכל משפחה צריכה לשלם עוד כ 1800 שקל רק לבנק ישראל בחודש לפחות בכל חודש . זה מה שקרנית פלוג לא מספרת לך וזה מה שהבנקים לא מספרים לכם זה לא תרחיש בלהות זה תרחיש מציאותי
  • 1.
    1933 18/01/2016 13:23
    הגב לתגובה זו
    איך זה שהדינה נמצאת בתנופת בניה נכנסת לדםלציה?
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

רמי לוי
צילום: שלומי יוסף

רמי לוי: הכנסות מעל 2 מיליארד שקל, הרווח הנקי נשחק עקב גידור הדולר

רשת הדיסקאונט מציגה צמיחה של כ-4.1% במכירות ושיפור ברווחיות הגולמית, התפעולית וה-EBITDA, לצד ירידה של כ-17% ברווח הנקי על רקע עלייה בהוצאות מימון וצעדי גידור מטבע

ליאור דנקנר |

רמי לוי שיווק השקמה רמי לוי 3.48%  , הפועלת בקמעונאות מזון, פארם וסלולר ברחבי הארץ, מדווחת על רבעון עם המשך הרחבת פעילות הסניפים וצמיחה במכירות. ההכנסות צמחו בכ-4.1%, הרווח הגולמי גדל בכ-8.8%, הרווח התפעולי עלה בכ-13.7% וה-EBITDA עלה בכ-12.7%, בעוד שהרווח הנקי ירד בכ-17% בהשוואה לרבעון המקביל.


צמיחה מתונה בהכנסות, שיפור ברווחיות התפעולית

ברמת המספרים המלאה, ההכנסות ברבעון השלישי של 2025 עלו לכ-2.04 מיליארד שקל, לעומת כ-1.96 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, צמיחה של כ-4.1%. לפי החברה, עיקר העלייה נבע מפתיחת שלושה סניפי דיסקאונט חדשים במסגרת תכנית להרחבת הרשת, בעוד שפדיון חנויות זהות בקמעונאות המזון נותר ללא שינוי. במקביל, רשת הפארם גוד-פארם רשמה גידול של כ-4.5% בפדיון חנויות זהות ועלייה בהכנסות בעקבות פתיחת חמש חנויות פארם חדשות.

הרווח הגולמי ברבעון עלה לכ-493 מיליון שקל, לעומת כ-453 מיליון שקל ברבעון המקביל - צמיחה של כ-8.8%. שיעור הרווחיות הגולמית התחזק ל-24.2% מההכנסות, בהשוואה לכ-23.1% ברבעון המקביל. לפי החברה, השיפור מוסבר בעיקר בתנאי סחר טובים יותר מול ספקים, גידול ביבוא הישיר ושימוש בכלים טכנולוגיים לניהול מלאי ותמחור, תוך המשך קיום מבצעי מחיר.