דו"ח היציבות הפיננסית: בנק ישראל מסמן את 2 מוקדי הסיכון - "חשש להידבקות"
בנק ישראל פרסם היום את דו"ח היציבות הפיננסית החצי שנתית ומסמן שני מוקדי סיכון לגבי השוק המקומי על רקע עליית מחירי הדיור והמצב בשוק העולמי. אמנם המערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות בחודשים האחרונים, על רקע מדיניות מוניטרית מרחיבה בארץ ובעולם ולמרות הטלטלות בשווקים הפיננסיים העולמיים, אבל בבנק ישראל מציינים את הסיכון שבירידה במחירי הנכסים והסיכון מהדבקה פיננסית בינלאומית.
"המערכת הפיננסית חשופה לסיכון הנשקף מריבית נמוכה לאורך זמן. בדומה למשקים מפותחים אחרים, גם בישראל הביאו הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות לעלייה חדה של מחירי הנכסים", כותבים בבנק ישראל. "עלייה זו יצרה סיכונים, ואלה עלולים להתממש בתרחישים מסוימים של עליית הריבית. אמנם עלייה של התשואות בעולם ובישראל צפויה להתרחש על רקע צמיחה בריאה, אולם אם זו תהיה חלשה מההערכות המוקדמות, או אם התשואות יעלו כתוצאה מעלייה בפרמיית הסיכון, מחירי הנכסים עלולים לרדת. התפתחות זו תפגע במשקיעים, בכללם הגופים הפיננסיים".
בעוד מחירי הדיור המשיכו לעלות בשנת 2015 כאשר היחס בין מחיר הדירה לבין שכר הדירה נמצא ברמת שיא היסטורית. בבנק ישראל מציינים כי החשיפה הגבוהה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור מהווה סיכון יציבותי. "נשקף סיכון משמעותי מהחשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור, מפני שהבנקים ממשיכים להיות חשופים במידה ניכרת למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן. אולם הפיקוח על הבנקים הטיל בשנים האחרונות מגבלות, שנועדו להפחית עבור הלווים את הסיכון שהם יתקשו לעמוד בהחזר המשכנתא, ולצמצם את הסיכונים הנשקפים למערכת הפיננסית משוק הדיור. אכן, נראה כי ישנו שיפור מתמשך באיכותו של תיק האשראי לדיור. במקביל המערכת הפיננסית חשופה למחירי הנכסים הפיננסיים, הן ישירות – דרך ההחזקה בנכסים אלה – והן בעקיפין, דרך השפעתם של מחירי הנכסים הללו על יכולתן של החברות להחזיר את ההלוואות שקיבלו מהבנקים ומהמשקיעים המוסדיים.
האלמנט השני שמציינים בבנק ישראל נוגע לסיכון של הדבקה פיננסית בין-לאומית. "הדו"ח מציג שורת בדיקות בנוגע למשבר אפשרי כתוצאה מהטלטלות שעובר המשק הסיני, ירידת מחירי הסחורות, והמאזן של המשקים המתעוררים שלוו סכומים גבוהים בחו"ל, בייחוד במט"ח. הבדיקות מוליכות למסקנה שמשבר כזה צפוי להשפיע על ישראל במידה מוגבלת בלבד, בתנאי שהוא לא יתפשט למדינות המפותחות ולא יהפוך למשבר גלובלי".
"החשש מסין - הדבקת שוקי הסחר עם ישראל"
- 11.לוי 19/01/2016 13:40הגב לתגובה זוסוחרי סוסים שגורפים הון בשליטה על שער הדולר
- 10.מעורר נרדמים 19/01/2016 11:49הגב לתגובה זורק מט"ח
- 9.עופר 18/01/2016 19:41הגב לתגובה זוהסבירו לנו שתפקיד בנק ישראל לשמור על האינפלציה ולכן תמיד נלחם בתקציב הממשלה. לשמור על האינפלציה זה גם מלמטה, וגם בזה נכשלתם
- 8.בנק ישראל 18/01/2016 14:51הגב לתגובה זוחרבו הכל
- 7.בנק ישראל 18/01/2016 14:49הגב לתגובה זוחנק את כולם בנדלן מנופח וכולם באשראי ומשכנתא
- 6.כוזרי 18/01/2016 14:27הגב לתגובה זוהבעיה היא שקל חזק שהורס כול חלקה טובה
- 5.אינפלציה 18/01/2016 14:18הגב לתגובה זותמיד נגמרה רע.ריבית אפסית כל כך הרבה זמן,שדדה את החוסכים והעשירה את המקורבים .מה לעשות כרגע הדולר עלה והתירוץ על שמירת שער החליפין ליצוא לא תופס .יש ירידה בביקושים כתוצאה מכך שחנקו את הזוגות הצעירים עם משכנתאות ושאר משקי הבית מנסים לצוף מעל המים.לגבי האין אינפלציה?זו מניפולציה ממשלתית להחביא אותה היטב יש עלית מחירים ועוד איך.
- 4.אמיר 18/01/2016 13:50הגב לתגובה זוחידושים שמספר בנק ישראל ידועים כבר מזמן לכל בר דעת שקורא עיתון . האם את המידע מסוג זה שווה מאות מיליונים שעולה בנק למשלם מסים ? כמה פקידים עם השכלה כלכלית היו ביתר הצלחה ופחות בירוקרטיה מבצעים את עבודתו .
- 3.משתגע מדמרי הטיפש 18/01/2016 13:44הגב לתגובה זולכלכלה חחחחחחחחחחחחחחח
- 2.הצלף 18/01/2016 13:34הגב לתגובה זו650 מיליארד שקל משכנתאות + 65 מיליארד שקל הלוואות אנשים חיים בבועה מהלכת יום יבוא והריבית תעלה ב 1.5% - 2% וכל משפחה צריכה לשלם עוד כ 1800 שקל רק לבנק ישראל בחודש לפחות בכל חודש . זה מה שקרנית פלוג לא מספרת לך וזה מה שהבנקים לא מספרים לכם זה לא תרחיש בלהות זה תרחיש מציאותי
- 1.1933 18/01/2016 13:23הגב לתגובה זואיך זה שהדינה נמצאת בתנופת בניה נכנסת לדםלציה?

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
