דו"ח היציבות הפיננסית: בנק ישראל מסמן את 2 מוקדי הסיכון - "חשש להידבקות"
בנק ישראל פרסם היום את דו"ח היציבות הפיננסית החצי שנתית ומסמן שני מוקדי סיכון לגבי השוק המקומי על רקע עליית מחירי הדיור והמצב בשוק העולמי. אמנם המערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות בחודשים האחרונים, על רקע מדיניות מוניטרית מרחיבה בארץ ובעולם ולמרות הטלטלות בשווקים הפיננסיים העולמיים, אבל בבנק ישראל מציינים את הסיכון שבירידה במחירי הנכסים והסיכון מהדבקה פיננסית בינלאומית.
"המערכת הפיננסית חשופה לסיכון הנשקף מריבית נמוכה לאורך זמן. בדומה למשקים מפותחים אחרים, גם בישראל הביאו הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות לעלייה חדה של מחירי הנכסים", כותבים בבנק ישראל. "עלייה זו יצרה סיכונים, ואלה עלולים להתממש בתרחישים מסוימים של עליית הריבית. אמנם עלייה של התשואות בעולם ובישראל צפויה להתרחש על רקע צמיחה בריאה, אולם אם זו תהיה חלשה מההערכות המוקדמות, או אם התשואות יעלו כתוצאה מעלייה בפרמיית הסיכון, מחירי הנכסים עלולים לרדת. התפתחות זו תפגע במשקיעים, בכללם הגופים הפיננסיים".
בעוד מחירי הדיור המשיכו לעלות בשנת 2015 כאשר היחס בין מחיר הדירה לבין שכר הדירה נמצא ברמת שיא היסטורית. בבנק ישראל מציינים כי החשיפה הגבוהה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור מהווה סיכון יציבותי. "נשקף סיכון משמעותי מהחשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור, מפני שהבנקים ממשיכים להיות חשופים במידה ניכרת למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן. אולם הפיקוח על הבנקים הטיל בשנים האחרונות מגבלות, שנועדו להפחית עבור הלווים את הסיכון שהם יתקשו לעמוד בהחזר המשכנתא, ולצמצם את הסיכונים הנשקפים למערכת הפיננסית משוק הדיור. אכן, נראה כי ישנו שיפור מתמשך באיכותו של תיק האשראי לדיור. במקביל המערכת הפיננסית חשופה למחירי הנכסים הפיננסיים, הן ישירות – דרך ההחזקה בנכסים אלה – והן בעקיפין, דרך השפעתם של מחירי הנכסים הללו על יכולתן של החברות להחזיר את ההלוואות שקיבלו מהבנקים ומהמשקיעים המוסדיים.
האלמנט השני שמציינים בבנק ישראל נוגע לסיכון של הדבקה פיננסית בין-לאומית. "הדו"ח מציג שורת בדיקות בנוגע למשבר אפשרי כתוצאה מהטלטלות שעובר המשק הסיני, ירידת מחירי הסחורות, והמאזן של המשקים המתעוררים שלוו סכומים גבוהים בחו"ל, בייחוד במט"ח. הבדיקות מוליכות למסקנה שמשבר כזה צפוי להשפיע על ישראל במידה מוגבלת בלבד, בתנאי שהוא לא יתפשט למדינות המפותחות ולא יהפוך למשבר גלובלי".
"החשש מסין - הדבקת שוקי הסחר עם ישראל"
- 11.לוי 19/01/2016 13:40הגב לתגובה זוסוחרי סוסים שגורפים הון בשליטה על שער הדולר
- 10.מעורר נרדמים 19/01/2016 11:49הגב לתגובה זורק מט"ח
- 9.עופר 18/01/2016 19:41הגב לתגובה זוהסבירו לנו שתפקיד בנק ישראל לשמור על האינפלציה ולכן תמיד נלחם בתקציב הממשלה. לשמור על האינפלציה זה גם מלמטה, וגם בזה נכשלתם
- 8.בנק ישראל 18/01/2016 14:51הגב לתגובה זוחרבו הכל
- 7.בנק ישראל 18/01/2016 14:49הגב לתגובה זוחנק את כולם בנדלן מנופח וכולם באשראי ומשכנתא
- 6.כוזרי 18/01/2016 14:27הגב לתגובה זוהבעיה היא שקל חזק שהורס כול חלקה טובה
- 5.אינפלציה 18/01/2016 14:18הגב לתגובה זותמיד נגמרה רע.ריבית אפסית כל כך הרבה זמן,שדדה את החוסכים והעשירה את המקורבים .מה לעשות כרגע הדולר עלה והתירוץ על שמירת שער החליפין ליצוא לא תופס .יש ירידה בביקושים כתוצאה מכך שחנקו את הזוגות הצעירים עם משכנתאות ושאר משקי הבית מנסים לצוף מעל המים.לגבי האין אינפלציה?זו מניפולציה ממשלתית להחביא אותה היטב יש עלית מחירים ועוד איך.
- 4.אמיר 18/01/2016 13:50הגב לתגובה זוחידושים שמספר בנק ישראל ידועים כבר מזמן לכל בר דעת שקורא עיתון . האם את המידע מסוג זה שווה מאות מיליונים שעולה בנק למשלם מסים ? כמה פקידים עם השכלה כלכלית היו ביתר הצלחה ופחות בירוקרטיה מבצעים את עבודתו .
- 3.משתגע מדמרי הטיפש 18/01/2016 13:44הגב לתגובה זולכלכלה חחחחחחחחחחחחחחח
- 2.הצלף 18/01/2016 13:34הגב לתגובה זו650 מיליארד שקל משכנתאות + 65 מיליארד שקל הלוואות אנשים חיים בבועה מהלכת יום יבוא והריבית תעלה ב 1.5% - 2% וכל משפחה צריכה לשלם עוד כ 1800 שקל רק לבנק ישראל בחודש לפחות בכל חודש . זה מה שקרנית פלוג לא מספרת לך וזה מה שהבנקים לא מספרים לכם זה לא תרחיש בלהות זה תרחיש מציאותי
- 1.1933 18/01/2016 13:23הגב לתגובה זואיך זה שהדינה נמצאת בתנופת בניה נכנסת לדםלציה?
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהפי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר
לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%. התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.
משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.
אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.
בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה.
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.
שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"
האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים
של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.
הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%,
הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של יעקב פיננסים -7.31% נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10
שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72% נעה סביב המכפיל.
על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.
אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?
- יעקב פיננסים: עלייה של 12% ברווח הנקי וצמיחה של 42% בתיק האשראי
- יעקב פיננסים עם קפיצה של 52% בתיק האשראי ועלייה של 21% ברווח הנקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."
