מעדכנים מחיר יעד לרשתות המזון: מי נחתכות והיכן יש 22% דיסקאונט?

ערן יונגר ממיטב דש מנתח את דוחות רשתות המזון: "ישנה הבנה בין השחקנים כי התחרות אינה מועילה לשורת הרווח"
לירן סהר | (1)
נושאים בכתבה מיטב דש קמעונאות

"חברות המזון סיימו את שנת 2014 עם ירידה במכירות וברווח ואף בהפסד. חלק מהחברות סבורות כי אנו נמצאים במצב של ה- "0" החדש ומכאן צופות עלייה במכירות וברווח", כך אמר ערן יונגר, אנליסט בכיר במיטב דש אשר פרסם סקירה על רשתות המזון. "מבצעי פסח, או יותר נכון, היעדר מבצעי "עוף בשקל" כבר מראים לנו כי ישנה הבנה בין השחקנים כי תחרות אינה מועילה לשורת הרווח".   לדבריו, החברות הגדולות, שופרסל -1.88% ומגה, ערכו בשנת 2014 שינויים מרחיקי לכת, גם אם באופן שקט. שופרסל השיקה את התוכנית העסקית החדשה וברבעון הרביעי סגרה שני סניפים, צמצמה שטחי מסחר ולדעתנו תמשיך את המגמה בשנת 2015. רשת מגה, באופן שקט אמנם, נסוגה מ-14 סניפים ונערכת להכניס את הסניפים העצמאיים של עדן טבע לתוך סניפי מגה. אנו מעריכים כי קבוצת הרבוע הכחול תפעל השנה למכור סניפים נוספים. "בהמשך לאמור לעיל, תיזת ההשקעה, עליה כתבנו בעבודת חידוש הסיקור, לפיה אנו נראה צמיחה ברשתות הקטנות וזאת על חשבון ירידה בכמות הסניפים של הרשתות הגדולות תימשך להערכתנו גם במחצית השניה לשנת 2015. קבוצת אלון רבוע כחול מקבלת הזרמת חמצן עם מכירת אלון US אך אם מצבה של רשת מגה לא ישתפר אין לשלול בעתיד מכירה של חלק נכבד מהסניפים לקמעונאים הקטנים, מה שישנה את פני שוק הקמעונאות וייצור מצב חדש של קמעונאית אחת גדולה ומספר קמעונאים בינוניים". יונגר מסביר כי מרבית החברות סגרו את הדיסקאונט לעומת המלצותיו הקודמות בתחילת השנה – "אנו מעדכנים את המלצותינו. את שנת 2015 פתח שוק המזון בהמשך המגמה השלילית שאפיינה את שנת 2014 אך למרות זאת, היעדר מבצעי פסח משמעותיים מבססים את הערכתינו כי מלחמת המחירים מסתיימת. אנו מעדכנים במעט את המודלים ואת מחירי היעד". מכירות 5 החברות הציבוריות (שופרסל, רבוע כחול-מגה, טיב טעם -0.74% , רמי לוי -0.43% ו ויקטורי -0.28% ) הסתכמו בשנת 2014 בכ-22.53 מיליארד שקל, זאת לעומת 22.79 מיליארד שקל בשנת 2013, ירידה של כ- 1.1%. הרווח הגולמי של חברות אלו הסתכם בכ-5.27 מיליארד שקל, זאת לעומת רווח של כ- 5.714 מיליארד שקל בשנת 2013 והמרווח הגולמי המצרפי הסתכם בכ- 22.7%, זאת לעומת מרווח גולמי של כ- 25.1% בשנת 2013.   הרווח התפעולי ירד מרמה של כ-716 מיליון שקל לכ-366 מיליון שקל, והמרווח המצרפי ירד מכ- 3.1% בשנת 2013 לכ-1.6% בשנת 2014. הרווח התפעולי מנטרל הוצאה של כ-190 מיליון שקל שרשמה חברת שופרסל עקב השינויים המבניים שבצעה ואינו כולל הוצאות שכ"ד של כ-130 מיליון שקל להערכתנו, ברשת מגה, כפי שהחברה נוהגת לדווח. בהכללת הוצאות אלו היה הרווח המצרפי מסתכם בכ-46 מיליון שקל בלבד. אם ננטרל רק את ההוצאה החד פעמית של שופרסל נקבל רווח מצרפי של כ- 236 מיליון שקל, מרווח תפעולי של כ- 1% בלבד.        כמות הסניפים של החברות הציבוריות ירדה גם היא, שוב בהובלת רשת מגה. רשת שופרסל לעומת זאת עלתה נטו בכמות הסניפים במהלך השנה אך נותרה בסוף השנה עם 280 סניפים, זאת לעומת 285 סניפים בסוף רבעון 3 לשנת 2014.  מהלך גורף של סגירת הסניפים החל, כאמור, רק לאחר תוצאות הרבעון השני לשנת 2013. אנו מעריכים כי מגמה זו תימשך גם בשנת 2015.   המכירות בחנויות זהות, מדד הבודק את השינוי במכירות הרשתות בנטרול פתיחה או סגירה של חנויות מעניין גם הוא. ניתן לראות כי הרשתות הקטנות, לא רק שהציגו צמיחה גבוהה בשל פתיחת סניפים, אלא גם במדד החנויות הזהות הראו רשתות אלו צמיחה משמעותית גבוהה יותר משתי הרשתות הגדולות.   הרווח התפעולי המשיך להישחק בשנה זו וירד מרווח מצרפי של כ- 716 מיליון שקל לרווח של כ- 46 מיליון שקל בשנת 2014. הרווח כולל הוצאה חד פעמית של שופרסל בהיקף של כ- 190 מיליון שקל וכן את הוצאות שכ"ד של סניפי מגה בשיעור של כ-130 מיליון שקל. בנטרול ההשפעה החד פעמית ברשת שופרסל אנו נראה רווח תפעולי מצרפי של כ- 236 מיליון שקל, מרווח של כ- 1% בלבד.   בערכים אבסולוטיים, מבין החברות המסוקרות, רק רשת ויקטורי הציגה עלייה ברווח התפעולי, זאת מרווח תפעולי של כ- 24 מיליון שקל, בשנת 2013 לרווח תפעולי של כ- 28 מיליון שקל בשנת 2014. רשת רמי לוי הציגה ירידה ברווח אך זאת להערכתנו נובע מפתיחה מואצת של סניפים ברבעון הראשון לשנת 2015 ועיכוב של  כ-4 חודשים בפתיחת סניף נתיבות, גורמים שהשפיעו לרעה על תוצאות הרבעון הרביעי לשנת 2014.   אז לאן זה הולך? על פי נתוני סטורנקסט, בחודשים הראשונים של השנה המשיכה הירידה בצריכת המזון אך היעדר מבצעי פסח אגרסיביים מלמדים אותנו כי הקמעונאים הבינו כבר כי המלחמה אינה טובה לתוצאותיהם. "אנו סבורים כי שנת 2015 תוסיף להיות מאתגרת לחברות הקמעונאות, החברות הקטנות, רמי לוי וויקטורי תצגנה צמיחה ואנו סבורים כי חברת שופרסל תציג עלייה קלה במכירות".     לגבי שופרסל, אומר יונגר כי להערכתו החברה תציג עליה במכירות, וברווחיות הגולמית והתפעולית במהלך 2015. "אנו מעדכנים את מחיר היעד מכ-9.5 שקל למניה לכ-9.3 שקל למניה ומותירים את המלצתנו על תשואת שוק.   אלון רבוע כחול זוכה לעלייה במחיר היעד מ-10.6 שקל למניה ל-11.6 שקל למניה. " מחיר היעד של חברת האחזקות נגזר גם מאחזקותיה הסחירות ועל כן, למרות הרעה בתוצאות החברות הבנות הפרטיות, העלייה במחיר נובעת מעליית שווי אחזקותיה הסחירות".   לגבי רמי לוי טוען יונגר כי "מחיר המניה הגיע למחיר היעד שהצבנו ולאור השקעות גבוהות מהצפי אשר הביאו לירידה זמנית בתוצאות אנו מורידים בשלב זה במעט את מחיר היעד מ-164.7 שקל למניה לכ-161.3 שקל למניה ומורידים את המלצתנו מתשואת יתר לתשואת שוק".   החברה היחידה מבין החברות המסוקרות שסיימה את השנה עם עלייה ברווח. "חברת ויקטורי יודעת לתרגם עלייה במכירות גם לעלייה ברווח הגולמי והתפעולי. החברה תמשיך להתמקד בשנת 2015 בפתיחת סניפים ושיפור רווחיותה בעיקר ע"י הייבוא המקביל. עלייה בחוב מורידה במעט את מחיר היעד מ- 33.8 שקל למניה ל-31 שקל למניה".   

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טיב טעם הזולה בתחום נקודה!!! (ל"ת)
    רפפורט 14/04/2015 13:42
    הגב לתגובה זו
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס -2.72%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

חיסכון חסכון כסף יורו
צילום: Pixabay

שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי

התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.

על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.

במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.

הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.

מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.