המדד הכי חם השנה מסביב לעולם (וגם בשנה שעברה) - האם הראלי הזה יימשך?
עיני המשקיעים בעולם וגם בישראל נשואות השנה בעיקר לבורסות באירופה שרושמות את פתיחת השנה הטובה מאז 1998 כאשר הדאקס הגרמני כבר השלים זינוק של 25% מתחילת 2015. אבל בשבוע האחרון נרשם "מהפך", מדד שנחאי 0.7% הסיני שטס 4.4% בשבוע הקודם השלים מהלך של כמעט 28% מתחילת השנה ותפס את המקום הראשון בעולם (אחרי מהלך עליות של 53% בשנת 2014). הראלי המדהים הזה בבורסה בסין קורה דווקא בשעה שהצמיחה במדינה הולכת ונחלשת. מחר (יום ד') צפוי להתפרסם נתון הצמיחה הסיני לרבעון הראשון של 2015 והתחזיות הן לקצב צמיחה שנתי של 7%, שזה קצב הצמיחה הנמוך ביותר מאז 2009. מעבר לכך, אתמול פורסם נתון הייצוא הסיני לחודש מארס ולפיו נרשמה ירידה של 15% בהיקף הייצוא במונחים דולרים לעומת החודש המקביל אשתקד, וזאת מול תחיוזת לצמיחה של 8% בייצוא. נתון הזה דווקא גרם לראלי של 2.17% במדד שנחאי, ככל הנראה ברקע לספקולציות לפיהן הנתון החלש ידחוף את הממשל הסיני לבצע הקלה מוניטארית בכדי לעודד את הצמיחה. הייצוא לארה"ב ירד ב-8%, הייצוא לאירופה התכווץ ב-19% וליפן צלל ב-25%. בהחלט נתונים מדאיגים. הבנק המרכזי בסין כבר הפחית פעמיים את גובה הריבית מאז נובמבר האחרון, וגם פרסם שורת הקלות בנוגע לרכישת נכסים בסין עבור משקיעים זרים וגם הוריד את יעד הלימות ההון לבנקים במדינה, כל זאת בכדי לעודד את הצמיחה. בינתיים בבורסה זה ניכר, אבל בשוק הריאלי זה ניכר הרבה פחות. אנליסטים סבורים כי הבנק המרכזי ימשיך לבצע צעדים וצפוי למשל להפחית שוב את הריבית. נציין כי הריבית בסין עומדת על 5.3%, כלומר בניגוד לבנקים מרכזיים אחרים מסביב לעולם - לבנק הסיני יש עוד לא מעט תחמושת לשחרר. אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בית ההשקעות מיטב דש: "מדינות אסיה אמורות ליהנות מהנסיבות הכלכליות הקיימות, ולכן השווקים בהן מציגים ביצועים עודפים על פני המדד כללי של השווקים המתעוררים והמדדים בבורסות אחרות. המדינות באסיה הן בעיקר יבואניות של חומרי גלם. לכן, הירידה במחירי חומרי הגלם משחקת מאוד לטובתן, ובמיוחד ירידה במחירי הנפט. זאת בניגוד למדינות רבות בדרום אמריקה, לדוגמא. התחזקות הדולר האמריקני מאז אמצע השנה הקודמת גם היא מסייעת למדינות האסייתיות, כיוון שרובן יצואניות ונהנות מפיחות של המטבע המקומי. רוב המדינות באזור נמצאות בעודף בחשבון השוטף, עם יתרות מט"ח גדולות וגירעונות ממשלתיים יחסית נמוכים. לכן, המצב הפיננסי שלהן יחסית איתן."
עוד אומר הכלכלן של מיטב כי "גם למקרה של העלאת הריבית בארה"ב, מדינות אלה ערוכות טוב יותר מהמדינות המתפתחות האחרות. הסיכון האינפלציוני במדינות אלה נמוך. לכן, אפילו פיחות מואץ של המטבע לא אמור להוביל את הבנקים המרכזיים במדינות אלה להזדרז ולהעלות את הריבית - פעולה שבדרך כלל מסכנת שוקי המניות."
לסיום אומר ז'בז'ינסקי גי "כשמדברים על אסיה, צריכים להפריד את סין. עליות שערים במדינה אינן מתבססות על שיפור בביצועים הכלכליים, אלא על התקווה שהרעה בכלכלה תוביל להגדלת תמריצים מצד הרשויות. כמו כן, גם הקלות רגולטוריות על המשקיעים בסין סייעו לעליות בשווקים. יחד עם זאת, אם המצב הכלכלי בסין יתדרדר יותר מדי, זה ישפיע קודם כל על המדינות האסייתיות השכנות, מה שמווה הסיכון הכלכלי העיקרי לשווקים באזור."
מדד שנחאי מאז 2012:
- 3.ממליץ על תעודת סל - תכלית סין עלייה של יותר מ 20% השנה (ל"ת)אסף 14/04/2015 13:09הגב לתגובה זו
- 2.שישקו 14/04/2015 12:19הגב לתגובה זובסוף כול הנגידים למדו מהנגיד האמריקאי וכולם מחקים אותו כולל הסיני .
- 1.אישימוטו 14/04/2015 11:11הגב לתגובה זומשקיע בסין כבר כשנה . הסינים אינם מאכזבים ומתמודדים יפה עם בעיותיהם הכלכליות. סומך שגם בהמשך יתמודדו בנתיים התשואות נאות לכל הדעות.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
