אילנית שרף על כיל: האם הדשדוש קרוב לסיום, וכמה משפיע הסכסוך עם העובדים?

האנליסטית של פסגות מתייחסת לאתגרים של חברת הדשנים. המניה סיפקה תשואת חסר מול המעו"ף מ-2012
אבי שאולי | (11)

מניית כיל מספקת למשקיעים משנת 2012 תשואת חסר לעומת הביצועים של מדד המעו"ף. החברה השלישית בגודלה בבורסה (אחרי טבע ופריגו) סובלת בשנים האחרונות מחולשה בשוק האגרוכימיה בעולם והרגולציה המחריפה בישראל על רקע המחאה החברתית. אילנית שרף מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות ברוקראז' פסגות מסבירה מה האתגרים של פרת המזומנים של חברה לישראל -1.02% .

מה השפעת הירידה החדה במחירי הסחורות החקלאיות ובעיקר במחירי הגרעינים על הביקושים לדשנים? "ענף האגרוכימיה נכנס לשנה נוספת של חוסר וודאות הנובע ממצב השווקים. שנת 2015 נפתחה כאשר ברקע: מחירי הסחורות החקלאיות ובעיקר מחירי הגרעינים (תירס, סויה וחיטה) נמצאים בשפל של חמש שנים. הירידה החדה במחירי הגרעינים משפיעה על רווחי החקלאים ומורידה את התמריץ לרכישת דשנים. החקלאים נמצאים כיום בסיטואציה בעייתית בה הירידה שנרשמה שמסתכמת בעשרות אחוזים מקווצת את שולי הרווחיות באופן משמעותי. סיטואציה זו עשויה לפגוע בביקושים לדשנים באזורים שונים בעולם ובעיקר בצפון ובדרום אמריקה וגם באירופה. נציין כי עלות הדשנים לחקלאים מהווה כ-40% מעלויות הייצור של החקלאי ולכן זה אך טבעי שהחקלאים יהיו מעוניינים להקטין את עלויות הדישון באמצעות שינוי יחס הדישון (מה שנקרא יחס NPK)".

מה השפעת הירידה החדה במחירי האנרגיה בעולם על הביקוש לדשנים? "במקביל לירידה המחירי הגרעינים נרשמה ירידה חדה במחירי הנפט בעולם. בסיטואציה בה נרשמה ירידה חדה במחירי האנרגיה נרשמת גם ירידה בכדאיות ייצור האתאנול שהוא תחליף לנפט. על אף הגבלות רגולטוריות וייצור מינימאלי של אתאנול שמחוייב באזורים שונים בעולם עדיין אנו מעריכים כי לנוכח הירידה החדה במחיר הנפט עשויה להירשם ירידה גם בביקוש לאתאנול שעלול להוביל לירידה בשטחי הזריעה של תירס. אלו מובילים לאפשרות של ירידה נוספת בביקוש לדשנים. האתנול מיוצר מתירס כאשר עפ"י הנתונים 40% מתוצרת התירס בארה"ב מיועדת לייצור אתנול. במצב כזה החקלאים עשויים להקטין בנוסף גם את שטחי הזריעה במהלך השנה הנוכחית".

חברת כיל פועלת בשלושה מגזרים: הראשון - דשנים כרייה של אשלג ופוספטים; השני - מוצרים תעשייתיים: הפקת ברום מים המלח וייצור ושיווק תרכובות ברום וזרחן לתעשיות האלקטרוניקה, הבנייה, קידוחי נפט וגז ותעשיית הרכב; השלישי - מוצרי תכלית: בעיקר ייצור, שיווק ומכירה של מגוון רחב של מוצרי המשך על בסיס פוספט כתוספי מזון וכחומרי ביניים לתעשייה".

חברת כיל סיימה את שנת 2014 עם הכנסות של 6.1 מיליארד דולר ורווח נקי של 464 מיליון דולר. מה התחזית לשנת 2015 ברקע לאלו וברקע להצפה במכרה של Uralkali ובעצומים והשביתות בכיל? "ברקע לירידה במחירי הגרעינים נראה כי יצרניות הדשנים התקשו להעלות באופן משמעותי את המחיר במהלך 2015 על אף נסיון להביא למצב של עלייה קונסיסטנטית במחירי האשלג עוד אשתקד. עם זאת 2015 נפתחה כשברקע התחזקות הדולר, מחירי הגרעינים נמוכים, צפי לאפשרות להתמתנות שיעורי הצמיחה בסין ובלי שינויים משמעותיים בסובסידיות בהודו. אנו עדיין ממתינים לחתימה על הסכם עם הסינים וההודים אשרא מנסים לדחות את החתימה ככל האפשר כדי לגרום ללחץ על היצרניות ולהוביל לכך שרמות המחירים יהיו דומות לאלו של 2014. בהקשר של כיל בנוסף לכל אלו כיל מתמודדת עם איומים מהבית הנובעים מהמלצות ועדת שינסקי וועד עובדים נחרץ המשבית את המפעלים על רקע מהלכי ההתייעלות שמובילה החברה ושבמסגרתם היא מנסה לפטר עובדים. השבתת המפעלים ועיצומים מונעים כניסה ויציאה של סחורות ומקטינים את יכולת השיווק של החברה - דבר שעלול להשפיע עליה ברבעונים הבאים".

ההמלצה האחרונה של פסגות היא "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 33 שקלים. "יש פער בין השווי הכלכלי של החברה לבין שווי השוק בבורסה".

האם לשביתות ולסכסוך בין העובדים להנהלה יש השפעה על המניה? "להשבתת המפעלים מהווה גורם נוסף של חוסר וודאות במיוחד בהסתכלות של משקיעים זרים. חוסר וודאות זה מתווסף לחוסר הוודאות שקשור לששינסקי".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    כיל 08/03/2015 12:29
    הגב לתגובה זו
    לכן הם רוצים להוריד את המניה ולקנות לקראת הדיבידנד. אין שום חדש במה שהיא אומרת. זה העתק משנה שעברה. מי שהרס את כיל זה לפיד עם שישנסקי. עוד טמבל שלא מבין בכלכלה פופוליסט חסר שכל. רק נתן לכיל או קיי לפטר עובדים והכל נחשף שם. משכורות עתק אבטלה סמויה. דור א המלכים שמשעבדים את עובדי הקבלן. וכל זה בתקופה של חולשה באשלג . איזה מנהיגות מפגרת יש פה במדינה. הפוליטיקאים הסיתו את העובדים למהומות כדי לצבור רוווחים פוליטיים מי עזר לטמבלים בכיל? אף אחד. וגם לא יעזרו כולם ידעו שזאת התוצאה של שישנסקי הרעש והמהומה זה רק לצרכים פוליטיים. כולם נבלות
  • מאיפה לך? 20/03/2015 09:43
    הגב לתגובה זו
    מקבל תמונה מעוותת לגבי מה שקורה בחברה הזו. מה שכתבת כאן הוא יותר פופוליסטי מכל הדברים אותם ציינת.
  • 7.
    המהנדס 08/03/2015 11:39
    הגב לתגובה זו
    עוד מישהי שחושבת שהיא אנליסטית אעפי שאין מקצוע כזה שטויות במיץ עגבניות ולא מבינה בכלל
  • בן 13/03/2015 18:37
    הגב לתגובה זו
    עוקב אחריה המון זמן,נתנה המלצה לפרטנר לפני 4 חודשים לקניה חזקה בשער יעד 3600... השער כיום 1360.. פשוט חובבנית. כיל להערכתי ב 40 שקל תוךשנה, ברגע שמחער האשלג יתחיל לעלות ושישינסקי תיגנז.
  • 6.
    מישהו עושה לה הגהה על העברית?! (ל"ת)
    ארז 08/03/2015 11:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 08/03/2015 11:02
    הגב לתגובה זו
    אני אגיד לך, יש לה מניות כי'ל שהיא רוצה למכור.
  • 4.
    המבין 08/03/2015 10:23
    הגב לתגובה זו
    במקום בשן שמיסתתר מפחד ממה שעשה לכילכל השנים האחרונות כתב אליהם הגרוע מכלכרגע משלמים על זה העובדים ומשפחותיהםבשן יומך יגיע מעובדי כיל אני מאמין שאתה מצטער כעת חזקוכל הזמן היזהרתי להפסיק את השיטנה הזאת לכיל
  • 3.
    המניה היחידה ששווה 08/03/2015 10:18
    הגב לתגובה זו
    כיל תתיעל ותימכר לסינים. אין כבר תירוצים לא למכור את כיל היא מתיעלת . והתמלוגים עם הממשלה הוסדרו. אף אחד לא יעביר את ים המלח לאף מקום. הממשלה גם תתחנן שמישהו יקנה את המציאה הזאת ששמה כיל. כי הממשלה רק חולבת אותם. רק הסינים יקנו אותה כי הם קונים הכל ויש להם כסף. קדימה למכור את כיל
  • בן 13/03/2015 18:38
    הגב לתגובה זו
    מסכים. אבל בשער גבוה של 60 שקל
  • 2.
    כיל שווה יותר. (ל"ת)
    מחיר יעד 33 08/03/2015 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היא צצה כעת ? מה היא רוצה? (ל"ת)
    אילנית התחמנית 08/03/2015 09:54
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%