אילנית שרף על כיל: האם הדשדוש קרוב לסיום, וכמה משפיע הסכסוך עם העובדים?

האנליסטית של פסגות מתייחסת לאתגרים של חברת הדשנים. המניה סיפקה תשואת חסר מול המעו"ף מ-2012
אבי שאולי | (11)

מניית כיל מספקת למשקיעים משנת 2012 תשואת חסר לעומת הביצועים של מדד המעו"ף. החברה השלישית בגודלה בבורסה (אחרי טבע ופריגו) סובלת בשנים האחרונות מחולשה בשוק האגרוכימיה בעולם והרגולציה המחריפה בישראל על רקע המחאה החברתית. אילנית שרף מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות ברוקראז' פסגות מסבירה מה האתגרים של פרת המזומנים של חברה לישראל 1.09% .

מה השפעת הירידה החדה במחירי הסחורות החקלאיות ובעיקר במחירי הגרעינים על הביקושים לדשנים? "ענף האגרוכימיה נכנס לשנה נוספת של חוסר וודאות הנובע ממצב השווקים. שנת 2015 נפתחה כאשר ברקע: מחירי הסחורות החקלאיות ובעיקר מחירי הגרעינים (תירס, סויה וחיטה) נמצאים בשפל של חמש שנים. הירידה החדה במחירי הגרעינים משפיעה על רווחי החקלאים ומורידה את התמריץ לרכישת דשנים. החקלאים נמצאים כיום בסיטואציה בעייתית בה הירידה שנרשמה שמסתכמת בעשרות אחוזים מקווצת את שולי הרווחיות באופן משמעותי. סיטואציה זו עשויה לפגוע בביקושים לדשנים באזורים שונים בעולם ובעיקר בצפון ובדרום אמריקה וגם באירופה. נציין כי עלות הדשנים לחקלאים מהווה כ-40% מעלויות הייצור של החקלאי ולכן זה אך טבעי שהחקלאים יהיו מעוניינים להקטין את עלויות הדישון באמצעות שינוי יחס הדישון (מה שנקרא יחס NPK)".

מה השפעת הירידה החדה במחירי האנרגיה בעולם על הביקוש לדשנים? "במקביל לירידה המחירי הגרעינים נרשמה ירידה חדה במחירי הנפט בעולם. בסיטואציה בה נרשמה ירידה חדה במחירי האנרגיה נרשמת גם ירידה בכדאיות ייצור האתאנול שהוא תחליף לנפט. על אף הגבלות רגולטוריות וייצור מינימאלי של אתאנול שמחוייב באזורים שונים בעולם עדיין אנו מעריכים כי לנוכח הירידה החדה במחיר הנפט עשויה להירשם ירידה גם בביקוש לאתאנול שעלול להוביל לירידה בשטחי הזריעה של תירס. אלו מובילים לאפשרות של ירידה נוספת בביקוש לדשנים. האתנול מיוצר מתירס כאשר עפ"י הנתונים 40% מתוצרת התירס בארה"ב מיועדת לייצור אתנול. במצב כזה החקלאים עשויים להקטין בנוסף גם את שטחי הזריעה במהלך השנה הנוכחית".

חברת כיל פועלת בשלושה מגזרים: הראשון - דשנים כרייה של אשלג ופוספטים; השני - מוצרים תעשייתיים: הפקת ברום מים המלח וייצור ושיווק תרכובות ברום וזרחן לתעשיות האלקטרוניקה, הבנייה, קידוחי נפט וגז ותעשיית הרכב; השלישי - מוצרי תכלית: בעיקר ייצור, שיווק ומכירה של מגוון רחב של מוצרי המשך על בסיס פוספט כתוספי מזון וכחומרי ביניים לתעשייה".

חברת כיל סיימה את שנת 2014 עם הכנסות של 6.1 מיליארד דולר ורווח נקי של 464 מיליון דולר. מה התחזית לשנת 2015 ברקע לאלו וברקע להצפה במכרה של Uralkali ובעצומים והשביתות בכיל? "ברקע לירידה במחירי הגרעינים נראה כי יצרניות הדשנים התקשו להעלות באופן משמעותי את המחיר במהלך 2015 על אף נסיון להביא למצב של עלייה קונסיסטנטית במחירי האשלג עוד אשתקד. עם זאת 2015 נפתחה כשברקע התחזקות הדולר, מחירי הגרעינים נמוכים, צפי לאפשרות להתמתנות שיעורי הצמיחה בסין ובלי שינויים משמעותיים בסובסידיות בהודו. אנו עדיין ממתינים לחתימה על הסכם עם הסינים וההודים אשרא מנסים לדחות את החתימה ככל האפשר כדי לגרום ללחץ על היצרניות ולהוביל לכך שרמות המחירים יהיו דומות לאלו של 2014. בהקשר של כיל בנוסף לכל אלו כיל מתמודדת עם איומים מהבית הנובעים מהמלצות ועדת שינסקי וועד עובדים נחרץ המשבית את המפעלים על רקע מהלכי ההתייעלות שמובילה החברה ושבמסגרתם היא מנסה לפטר עובדים. השבתת המפעלים ועיצומים מונעים כניסה ויציאה של סחורות ומקטינים את יכולת השיווק של החברה - דבר שעלול להשפיע עליה ברבעונים הבאים".

ההמלצה האחרונה של פסגות היא "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 33 שקלים. "יש פער בין השווי הכלכלי של החברה לבין שווי השוק בבורסה".

האם לשביתות ולסכסוך בין העובדים להנהלה יש השפעה על המניה? "להשבתת המפעלים מהווה גורם נוסף של חוסר וודאות במיוחד בהסתכלות של משקיעים זרים. חוסר וודאות זה מתווסף לחוסר הוודאות שקשור לששינסקי".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    כיל 08/03/2015 12:29
    הגב לתגובה זו
    לכן הם רוצים להוריד את המניה ולקנות לקראת הדיבידנד. אין שום חדש במה שהיא אומרת. זה העתק משנה שעברה. מי שהרס את כיל זה לפיד עם שישנסקי. עוד טמבל שלא מבין בכלכלה פופוליסט חסר שכל. רק נתן לכיל או קיי לפטר עובדים והכל נחשף שם. משכורות עתק אבטלה סמויה. דור א המלכים שמשעבדים את עובדי הקבלן. וכל זה בתקופה של חולשה באשלג . איזה מנהיגות מפגרת יש פה במדינה. הפוליטיקאים הסיתו את העובדים למהומות כדי לצבור רוווחים פוליטיים מי עזר לטמבלים בכיל? אף אחד. וגם לא יעזרו כולם ידעו שזאת התוצאה של שישנסקי הרעש והמהומה זה רק לצרכים פוליטיים. כולם נבלות
  • מאיפה לך? 20/03/2015 09:43
    הגב לתגובה זו
    מקבל תמונה מעוותת לגבי מה שקורה בחברה הזו. מה שכתבת כאן הוא יותר פופוליסטי מכל הדברים אותם ציינת.
  • 7.
    המהנדס 08/03/2015 11:39
    הגב לתגובה זו
    עוד מישהי שחושבת שהיא אנליסטית אעפי שאין מקצוע כזה שטויות במיץ עגבניות ולא מבינה בכלל
  • בן 13/03/2015 18:37
    הגב לתגובה זו
    עוקב אחריה המון זמן,נתנה המלצה לפרטנר לפני 4 חודשים לקניה חזקה בשער יעד 3600... השער כיום 1360.. פשוט חובבנית. כיל להערכתי ב 40 שקל תוךשנה, ברגע שמחער האשלג יתחיל לעלות ושישינסקי תיגנז.
  • 6.
    מישהו עושה לה הגהה על העברית?! (ל"ת)
    ארז 08/03/2015 11:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 08/03/2015 11:02
    הגב לתגובה זו
    אני אגיד לך, יש לה מניות כי'ל שהיא רוצה למכור.
  • 4.
    המבין 08/03/2015 10:23
    הגב לתגובה זו
    במקום בשן שמיסתתר מפחד ממה שעשה לכילכל השנים האחרונות כתב אליהם הגרוע מכלכרגע משלמים על זה העובדים ומשפחותיהםבשן יומך יגיע מעובדי כיל אני מאמין שאתה מצטער כעת חזקוכל הזמן היזהרתי להפסיק את השיטנה הזאת לכיל
  • 3.
    המניה היחידה ששווה 08/03/2015 10:18
    הגב לתגובה זו
    כיל תתיעל ותימכר לסינים. אין כבר תירוצים לא למכור את כיל היא מתיעלת . והתמלוגים עם הממשלה הוסדרו. אף אחד לא יעביר את ים המלח לאף מקום. הממשלה גם תתחנן שמישהו יקנה את המציאה הזאת ששמה כיל. כי הממשלה רק חולבת אותם. רק הסינים יקנו אותה כי הם קונים הכל ויש להם כסף. קדימה למכור את כיל
  • בן 13/03/2015 18:38
    הגב לתגובה זו
    מסכים. אבל בשער גבוה של 60 שקל
  • 2.
    כיל שווה יותר. (ל"ת)
    מחיר יעד 33 08/03/2015 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היא צצה כעת ? מה היא רוצה? (ל"ת)
    אילנית התחמנית 08/03/2015 09:54
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.