אילנית שרף על כיל: האם הדשדוש קרוב לסיום, וכמה משפיע הסכסוך עם העובדים?

האנליסטית של פסגות מתייחסת לאתגרים של חברת הדשנים. המניה סיפקה תשואת חסר מול המעו"ף מ-2012
אבי שאולי | (11)

מניית כיל מספקת למשקיעים משנת 2012 תשואת חסר לעומת הביצועים של מדד המעו"ף. החברה השלישית בגודלה בבורסה (אחרי טבע ופריגו) סובלת בשנים האחרונות מחולשה בשוק האגרוכימיה בעולם והרגולציה המחריפה בישראל על רקע המחאה החברתית. אילנית שרף מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות ברוקראז' פסגות מסבירה מה האתגרים של פרת המזומנים של חברה לישראל -0.85% .

מה השפעת הירידה החדה במחירי הסחורות החקלאיות ובעיקר במחירי הגרעינים על הביקושים לדשנים? "ענף האגרוכימיה נכנס לשנה נוספת של חוסר וודאות הנובע ממצב השווקים. שנת 2015 נפתחה כאשר ברקע: מחירי הסחורות החקלאיות ובעיקר מחירי הגרעינים (תירס, סויה וחיטה) נמצאים בשפל של חמש שנים. הירידה החדה במחירי הגרעינים משפיעה על רווחי החקלאים ומורידה את התמריץ לרכישת דשנים. החקלאים נמצאים כיום בסיטואציה בעייתית בה הירידה שנרשמה שמסתכמת בעשרות אחוזים מקווצת את שולי הרווחיות באופן משמעותי. סיטואציה זו עשויה לפגוע בביקושים לדשנים באזורים שונים בעולם ובעיקר בצפון ובדרום אמריקה וגם באירופה. נציין כי עלות הדשנים לחקלאים מהווה כ-40% מעלויות הייצור של החקלאי ולכן זה אך טבעי שהחקלאים יהיו מעוניינים להקטין את עלויות הדישון באמצעות שינוי יחס הדישון (מה שנקרא יחס NPK)".

מה השפעת הירידה החדה במחירי האנרגיה בעולם על הביקוש לדשנים? "במקביל לירידה המחירי הגרעינים נרשמה ירידה חדה במחירי הנפט בעולם. בסיטואציה בה נרשמה ירידה חדה במחירי האנרגיה נרשמת גם ירידה בכדאיות ייצור האתאנול שהוא תחליף לנפט. על אף הגבלות רגולטוריות וייצור מינימאלי של אתאנול שמחוייב באזורים שונים בעולם עדיין אנו מעריכים כי לנוכח הירידה החדה במחיר הנפט עשויה להירשם ירידה גם בביקוש לאתאנול שעלול להוביל לירידה בשטחי הזריעה של תירס. אלו מובילים לאפשרות של ירידה נוספת בביקוש לדשנים. האתנול מיוצר מתירס כאשר עפ"י הנתונים 40% מתוצרת התירס בארה"ב מיועדת לייצור אתנול. במצב כזה החקלאים עשויים להקטין בנוסף גם את שטחי הזריעה במהלך השנה הנוכחית".

חברת כיל פועלת בשלושה מגזרים: הראשון - דשנים כרייה של אשלג ופוספטים; השני - מוצרים תעשייתיים: הפקת ברום מים המלח וייצור ושיווק תרכובות ברום וזרחן לתעשיות האלקטרוניקה, הבנייה, קידוחי נפט וגז ותעשיית הרכב; השלישי - מוצרי תכלית: בעיקר ייצור, שיווק ומכירה של מגוון רחב של מוצרי המשך על בסיס פוספט כתוספי מזון וכחומרי ביניים לתעשייה".

חברת כיל סיימה את שנת 2014 עם הכנסות של 6.1 מיליארד דולר ורווח נקי של 464 מיליון דולר. מה התחזית לשנת 2015 ברקע לאלו וברקע להצפה במכרה של Uralkali ובעצומים והשביתות בכיל? "ברקע לירידה במחירי הגרעינים נראה כי יצרניות הדשנים התקשו להעלות באופן משמעותי את המחיר במהלך 2015 על אף נסיון להביא למצב של עלייה קונסיסטנטית במחירי האשלג עוד אשתקד. עם זאת 2015 נפתחה כשברקע התחזקות הדולר, מחירי הגרעינים נמוכים, צפי לאפשרות להתמתנות שיעורי הצמיחה בסין ובלי שינויים משמעותיים בסובסידיות בהודו. אנו עדיין ממתינים לחתימה על הסכם עם הסינים וההודים אשרא מנסים לדחות את החתימה ככל האפשר כדי לגרום ללחץ על היצרניות ולהוביל לכך שרמות המחירים יהיו דומות לאלו של 2014. בהקשר של כיל בנוסף לכל אלו כיל מתמודדת עם איומים מהבית הנובעים מהמלצות ועדת שינסקי וועד עובדים נחרץ המשבית את המפעלים על רקע מהלכי ההתייעלות שמובילה החברה ושבמסגרתם היא מנסה לפטר עובדים. השבתת המפעלים ועיצומים מונעים כניסה ויציאה של סחורות ומקטינים את יכולת השיווק של החברה - דבר שעלול להשפיע עליה ברבעונים הבאים".

ההמלצה האחרונה של פסגות היא "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 33 שקלים. "יש פער בין השווי הכלכלי של החברה לבין שווי השוק בבורסה".

האם לשביתות ולסכסוך בין העובדים להנהלה יש השפעה על המניה? "להשבתת המפעלים מהווה גורם נוסף של חוסר וודאות במיוחד בהסתכלות של משקיעים זרים. חוסר וודאות זה מתווסף לחוסר הוודאות שקשור לששינסקי".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    כיל 08/03/2015 12:29
    הגב לתגובה זו
    לכן הם רוצים להוריד את המניה ולקנות לקראת הדיבידנד. אין שום חדש במה שהיא אומרת. זה העתק משנה שעברה. מי שהרס את כיל זה לפיד עם שישנסקי. עוד טמבל שלא מבין בכלכלה פופוליסט חסר שכל. רק נתן לכיל או קיי לפטר עובדים והכל נחשף שם. משכורות עתק אבטלה סמויה. דור א המלכים שמשעבדים את עובדי הקבלן. וכל זה בתקופה של חולשה באשלג . איזה מנהיגות מפגרת יש פה במדינה. הפוליטיקאים הסיתו את העובדים למהומות כדי לצבור רוווחים פוליטיים מי עזר לטמבלים בכיל? אף אחד. וגם לא יעזרו כולם ידעו שזאת התוצאה של שישנסקי הרעש והמהומה זה רק לצרכים פוליטיים. כולם נבלות
  • מאיפה לך? 20/03/2015 09:43
    הגב לתגובה זו
    מקבל תמונה מעוותת לגבי מה שקורה בחברה הזו. מה שכתבת כאן הוא יותר פופוליסטי מכל הדברים אותם ציינת.
  • 7.
    המהנדס 08/03/2015 11:39
    הגב לתגובה זו
    עוד מישהי שחושבת שהיא אנליסטית אעפי שאין מקצוע כזה שטויות במיץ עגבניות ולא מבינה בכלל
  • בן 13/03/2015 18:37
    הגב לתגובה זו
    עוקב אחריה המון זמן,נתנה המלצה לפרטנר לפני 4 חודשים לקניה חזקה בשער יעד 3600... השער כיום 1360.. פשוט חובבנית. כיל להערכתי ב 40 שקל תוךשנה, ברגע שמחער האשלג יתחיל לעלות ושישינסקי תיגנז.
  • 6.
    מישהו עושה לה הגהה על העברית?! (ל"ת)
    ארז 08/03/2015 11:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 08/03/2015 11:02
    הגב לתגובה זו
    אני אגיד לך, יש לה מניות כי'ל שהיא רוצה למכור.
  • 4.
    המבין 08/03/2015 10:23
    הגב לתגובה זו
    במקום בשן שמיסתתר מפחד ממה שעשה לכילכל השנים האחרונות כתב אליהם הגרוע מכלכרגע משלמים על זה העובדים ומשפחותיהםבשן יומך יגיע מעובדי כיל אני מאמין שאתה מצטער כעת חזקוכל הזמן היזהרתי להפסיק את השיטנה הזאת לכיל
  • 3.
    המניה היחידה ששווה 08/03/2015 10:18
    הגב לתגובה זו
    כיל תתיעל ותימכר לסינים. אין כבר תירוצים לא למכור את כיל היא מתיעלת . והתמלוגים עם הממשלה הוסדרו. אף אחד לא יעביר את ים המלח לאף מקום. הממשלה גם תתחנן שמישהו יקנה את המציאה הזאת ששמה כיל. כי הממשלה רק חולבת אותם. רק הסינים יקנו אותה כי הם קונים הכל ויש להם כסף. קדימה למכור את כיל
  • בן 13/03/2015 18:38
    הגב לתגובה זו
    מסכים. אבל בשער גבוה של 60 שקל
  • 2.
    כיל שווה יותר. (ל"ת)
    מחיר יעד 33 08/03/2015 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היא צצה כעת ? מה היא רוצה? (ל"ת)
    אילנית התחמנית 08/03/2015 09:54
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 2.91%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.
חוצפה

גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן

מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים? 

תמיר חכמוף |

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33%  ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.

המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -

ההנפקה בדיסקאונט

בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.

מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.

זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.