אילנית שרף על כיל: האם הדשדוש קרוב לסיום, וכמה משפיע הסכסוך עם העובדים?

האנליסטית של פסגות מתייחסת לאתגרים של חברת הדשנים. המניה סיפקה תשואת חסר מול המעו"ף מ-2012
אבי שאולי | (11)

מניית כיל מספקת למשקיעים משנת 2012 תשואת חסר לעומת הביצועים של מדד המעו"ף. החברה השלישית בגודלה בבורסה (אחרי טבע ופריגו) סובלת בשנים האחרונות מחולשה בשוק האגרוכימיה בעולם והרגולציה המחריפה בישראל על רקע המחאה החברתית. אילנית שרף מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות ברוקראז' פסגות מסבירה מה האתגרים של פרת המזומנים של חברה לישראל 0.13% .

מה השפעת הירידה החדה במחירי הסחורות החקלאיות ובעיקר במחירי הגרעינים על הביקושים לדשנים? "ענף האגרוכימיה נכנס לשנה נוספת של חוסר וודאות הנובע ממצב השווקים. שנת 2015 נפתחה כאשר ברקע: מחירי הסחורות החקלאיות ובעיקר מחירי הגרעינים (תירס, סויה וחיטה) נמצאים בשפל של חמש שנים. הירידה החדה במחירי הגרעינים משפיעה על רווחי החקלאים ומורידה את התמריץ לרכישת דשנים. החקלאים נמצאים כיום בסיטואציה בעייתית בה הירידה שנרשמה שמסתכמת בעשרות אחוזים מקווצת את שולי הרווחיות באופן משמעותי. סיטואציה זו עשויה לפגוע בביקושים לדשנים באזורים שונים בעולם ובעיקר בצפון ובדרום אמריקה וגם באירופה. נציין כי עלות הדשנים לחקלאים מהווה כ-40% מעלויות הייצור של החקלאי ולכן זה אך טבעי שהחקלאים יהיו מעוניינים להקטין את עלויות הדישון באמצעות שינוי יחס הדישון (מה שנקרא יחס NPK)".

מה השפעת הירידה החדה במחירי האנרגיה בעולם על הביקוש לדשנים? "במקביל לירידה המחירי הגרעינים נרשמה ירידה חדה במחירי הנפט בעולם. בסיטואציה בה נרשמה ירידה חדה במחירי האנרגיה נרשמת גם ירידה בכדאיות ייצור האתאנול שהוא תחליף לנפט. על אף הגבלות רגולטוריות וייצור מינימאלי של אתאנול שמחוייב באזורים שונים בעולם עדיין אנו מעריכים כי לנוכח הירידה החדה במחיר הנפט עשויה להירשם ירידה גם בביקוש לאתאנול שעלול להוביל לירידה בשטחי הזריעה של תירס. אלו מובילים לאפשרות של ירידה נוספת בביקוש לדשנים. האתנול מיוצר מתירס כאשר עפ"י הנתונים 40% מתוצרת התירס בארה"ב מיועדת לייצור אתנול. במצב כזה החקלאים עשויים להקטין בנוסף גם את שטחי הזריעה במהלך השנה הנוכחית".

חברת כיל פועלת בשלושה מגזרים: הראשון - דשנים כרייה של אשלג ופוספטים; השני - מוצרים תעשייתיים: הפקת ברום מים המלח וייצור ושיווק תרכובות ברום וזרחן לתעשיות האלקטרוניקה, הבנייה, קידוחי נפט וגז ותעשיית הרכב; השלישי - מוצרי תכלית: בעיקר ייצור, שיווק ומכירה של מגוון רחב של מוצרי המשך על בסיס פוספט כתוספי מזון וכחומרי ביניים לתעשייה".

חברת כיל סיימה את שנת 2014 עם הכנסות של 6.1 מיליארד דולר ורווח נקי של 464 מיליון דולר. מה התחזית לשנת 2015 ברקע לאלו וברקע להצפה במכרה של Uralkali ובעצומים והשביתות בכיל? "ברקע לירידה במחירי הגרעינים נראה כי יצרניות הדשנים התקשו להעלות באופן משמעותי את המחיר במהלך 2015 על אף נסיון להביא למצב של עלייה קונסיסטנטית במחירי האשלג עוד אשתקד. עם זאת 2015 נפתחה כשברקע התחזקות הדולר, מחירי הגרעינים נמוכים, צפי לאפשרות להתמתנות שיעורי הצמיחה בסין ובלי שינויים משמעותיים בסובסידיות בהודו. אנו עדיין ממתינים לחתימה על הסכם עם הסינים וההודים אשרא מנסים לדחות את החתימה ככל האפשר כדי לגרום ללחץ על היצרניות ולהוביל לכך שרמות המחירים יהיו דומות לאלו של 2014. בהקשר של כיל בנוסף לכל אלו כיל מתמודדת עם איומים מהבית הנובעים מהמלצות ועדת שינסקי וועד עובדים נחרץ המשבית את המפעלים על רקע מהלכי ההתייעלות שמובילה החברה ושבמסגרתם היא מנסה לפטר עובדים. השבתת המפעלים ועיצומים מונעים כניסה ויציאה של סחורות ומקטינים את יכולת השיווק של החברה - דבר שעלול להשפיע עליה ברבעונים הבאים".

ההמלצה האחרונה של פסגות היא "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 33 שקלים. "יש פער בין השווי הכלכלי של החברה לבין שווי השוק בבורסה".

האם לשביתות ולסכסוך בין העובדים להנהלה יש השפעה על המניה? "להשבתת המפעלים מהווה גורם נוסף של חוסר וודאות במיוחד בהסתכלות של משקיעים זרים. חוסר וודאות זה מתווסף לחוסר הוודאות שקשור לששינסקי".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    כיל 08/03/2015 12:29
    הגב לתגובה זו
    לכן הם רוצים להוריד את המניה ולקנות לקראת הדיבידנד. אין שום חדש במה שהיא אומרת. זה העתק משנה שעברה. מי שהרס את כיל זה לפיד עם שישנסקי. עוד טמבל שלא מבין בכלכלה פופוליסט חסר שכל. רק נתן לכיל או קיי לפטר עובדים והכל נחשף שם. משכורות עתק אבטלה סמויה. דור א המלכים שמשעבדים את עובדי הקבלן. וכל זה בתקופה של חולשה באשלג . איזה מנהיגות מפגרת יש פה במדינה. הפוליטיקאים הסיתו את העובדים למהומות כדי לצבור רוווחים פוליטיים מי עזר לטמבלים בכיל? אף אחד. וגם לא יעזרו כולם ידעו שזאת התוצאה של שישנסקי הרעש והמהומה זה רק לצרכים פוליטיים. כולם נבלות
  • מאיפה לך? 20/03/2015 09:43
    הגב לתגובה זו
    מקבל תמונה מעוותת לגבי מה שקורה בחברה הזו. מה שכתבת כאן הוא יותר פופוליסטי מכל הדברים אותם ציינת.
  • 7.
    המהנדס 08/03/2015 11:39
    הגב לתגובה זו
    עוד מישהי שחושבת שהיא אנליסטית אעפי שאין מקצוע כזה שטויות במיץ עגבניות ולא מבינה בכלל
  • בן 13/03/2015 18:37
    הגב לתגובה זו
    עוקב אחריה המון זמן,נתנה המלצה לפרטנר לפני 4 חודשים לקניה חזקה בשער יעד 3600... השער כיום 1360.. פשוט חובבנית. כיל להערכתי ב 40 שקל תוךשנה, ברגע שמחער האשלג יתחיל לעלות ושישינסקי תיגנז.
  • 6.
    מישהו עושה לה הגהה על העברית?! (ל"ת)
    ארז 08/03/2015 11:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 08/03/2015 11:02
    הגב לתגובה זו
    אני אגיד לך, יש לה מניות כי'ל שהיא רוצה למכור.
  • 4.
    המבין 08/03/2015 10:23
    הגב לתגובה זו
    במקום בשן שמיסתתר מפחד ממה שעשה לכילכל השנים האחרונות כתב אליהם הגרוע מכלכרגע משלמים על זה העובדים ומשפחותיהםבשן יומך יגיע מעובדי כיל אני מאמין שאתה מצטער כעת חזקוכל הזמן היזהרתי להפסיק את השיטנה הזאת לכיל
  • 3.
    המניה היחידה ששווה 08/03/2015 10:18
    הגב לתגובה זו
    כיל תתיעל ותימכר לסינים. אין כבר תירוצים לא למכור את כיל היא מתיעלת . והתמלוגים עם הממשלה הוסדרו. אף אחד לא יעביר את ים המלח לאף מקום. הממשלה גם תתחנן שמישהו יקנה את המציאה הזאת ששמה כיל. כי הממשלה רק חולבת אותם. רק הסינים יקנו אותה כי הם קונים הכל ויש להם כסף. קדימה למכור את כיל
  • בן 13/03/2015 18:38
    הגב לתגובה זו
    מסכים. אבל בשער גבוה של 60 שקל
  • 2.
    כיל שווה יותר. (ל"ת)
    מחיר יעד 33 08/03/2015 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היא צצה כעת ? מה היא רוצה? (ל"ת)
    אילנית התחמנית 08/03/2015 09:54
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


מניות עולות – קרדיט: AIמניות עולות – קרדיט: AI

אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה

דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אפקט ינואר מניות


אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.

אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.


השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום

כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.

התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.