קרנית פלוג מזהירה: "אנחנו מוטרדים מהגידול המהיר במשכנתאות"

נגידת בנק ישראל נואמת בכנס פיננסי בת"א; התייחסה למחירי הדיור ולהיקף העצום של משכנתאות שנלקחו לצורך רכישת דירות
אבי שאולי | (14)
נושאים בכתבה קרנית פלוג

ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, נואמת הבוקר בוועידת הפיננסים של העיתון "דה מרקר". להערכתה הצמיחה בעולם נמשכת, אך בקצב מתון כשהביצועים של המשק האמריקני טובים משל אירופה. נכנס במלון דיויד אינטרקונטיננטל בת"א.

גולת הכותרת בנאום של הנגידה - התייחסות להר המשכנתאות בישראל שהגיע למימדים חסרי תקדים: "יש המשך עלייה של מחירי הדיור, אנחנו באפיזודה של עליית מחירים. במקביל לעלייה המהירה בשוק המשכנתאות המפקח הטיל מגבלות על היקף המשכנתאות לגבי החזר חודשי ביחס להכנסה, זאת בנוסף למגבלות נוספות. אנחנו עדיין מוטרדים מהקצב המהיר של הגידול במשכנאות ומהנתח הגדל שלהם בבנקים שממשיך לגדול. לא נהסס לנקוט בצעדים נוספים אם נחשוב שזה נדרש".

אחד הנתונים הכליכלים החשובים בישראל הוא רמת אבטלה נמוכה היסטורית. פלוג ציינה שיש ירידה במספר שעות העבודה. לגבי האינפלציה הנמוכה, אמרה פלוג שאנחנו נמצאים במקום של יציבות מחירים בטווח התחתון של יעד האינפלציה.

על הייסוף בשקל העריכה פלוג כי "הכוחות העיקריים שהשפיעו על התחזקות השקל הם התחלת ייצוא הגז מישראל לחו"ל וגם הביצועים הטובים של המשק בישראל".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    סמי 04/03/2014 15:42
    הגב לתגובה זו
    ואין מספיק קרקע ..... לנחות עליה .
  • 11.
    מני 04/03/2014 15:27
    הגב לתגובה זו
    והשקל מתחזק בקרוב דולר שווה שקל.
  • 10.
    ישראל ישראלי 04/03/2014 13:19
    הגב לתגובה זו
    שהם למעשה מנפחי בועת הנדלן ע"י הריבית הנמוכה
  • 9.
    ישראל ישראלי 04/03/2014 13:17
    הגב לתגובה זו
    היא לא מבינה דבר בנושא אגורה ממט"ח לא נכנסה לארץ. הדבר יחיד שקורה שאולי יירכשו פחות נפט מחו"ל לזיקוק להפעלת חברת חשמל. אגב אנחנו אזרחי המדינה לא ראינו אגורה בהוזלת גז לחברת חשמל שאמור לרדת ב 50% ויותר
  • 8.
    רועי 04/03/2014 12:39
    הגב לתגובה זו
    אם באמת ובתמים הנגידה חוששת לגורל הלווים. היא צריכה לחייב אותם בביטוח משכנתא EMI. ביטוח כזה מייקר את המשכנתא בכ 4% ומאידך מייתר את הצורך בביטוח חיים. ביטוח משכנתא ישולם בכל מקרה שבו אין יכולת ללווה לשלם את המשכנתא והבנק מפעיל את זכויותיו כלומר מוציא את הלווים מהבית ומוכר אותו והיה אם סכום המכירה לא מכסה את גובה המשכנתא ה EMI משלים את ההפרש. אי יכולת תשלום משכנתא יכולה להיות מהרבה סיבות הלווה פוטר ממקום עבודתו, הסתבכות פיננסית, מוות וכו'. הנגיד הקודם וממשיכתו למעשה לא רואים לנגד עניים את הלווים. ההגבלות שפישר שם בלקיחת משכנתאות משתנות ( פריים ) נועדו לייקר את המשכנתא ולגרום לירידה בביקושים אבל גישה זו שהתבררה כלא נכונה פגעה בלווים וגם בכלכלה החופשית למעשה. מאחר ואין ללווה בחירה חופשית אלה הוא כלוא בהגבלות של בנק ישראל. בסופו של דבר מעשה זה מייצג את כלכלת מדינת ישראל ואת קובעי המדיניות שבתואנה שזה טוב לנו מעשירים את העשירים והופכים אותו לעבדיהם. למה הכוונה : ביטול קופ"ג במתכונתן הישנה והפיכתן לפנסיוניות – חיסול החיסכון לטווח בינוני. העברת ניהול כספי החיסכון הפנסיוני מהבנקים לחברות פיננסי
  • רועי 04/03/2014 21:00
    הגב לתגובה זו
    העברת ניהול כספי החיסכון הפנסיוני מהבנקים לחברות פיננסיות ואי יצירת אפיק אלטרנטיבי גרמה לכך שהחוסכים משלמים יותר עמלות, חוסר בתחרות, יש אי שקיפות ניהולית וחשיפה רבה יותר לסיכונים. והכל לטובתנו רק לטובתנו כמו העלאת גיל הפרישה ל 70 שמה שמסתתר מאחורי הרעיון הזה הוא מחיקת התחיבויות ממשלתיות לאזרחים ולעובדי ממשלה במאות מיליארדים של שקלים.
  • 7.
    אבי 04/03/2014 12:33
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדיור!
  • 6.
    רגולציה = שחיתות! 04/03/2014 12:05
    הגב לתגובה זו
    לא ניתן לפתוח בנקים מסחריים חדשים בישראל בשל עודף הרגולציה! אז אין תחרות!
  • בנק ישראל מחליט? (ל"ת)
    hfdc 04/03/2014 12:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    Sorry 04/03/2014 11:06
    הגב לתגובה זו
    , and it is not just in Israel.the situation
  • 4.
    לצאת מהשקרים !!! 04/03/2014 10:58
    הגב לתגובה זו
    דברים ברורים לגבי מחירי הנדל"ן , שיגרמו למחירי הנדל"ן לרדת ואפילו חדות , היא צריכה להניח לשיקולים אישיים שלה איך היא תצא אישית מפקיעת בועת הנדל"ן ולהתחיל לעבוד למען האזרחים במדינה , כל נסיון לדבר בשני קולות שקול אחד אומר שלא מדובר בבועת נדל"ן וקול שני אומר שיש בעיה בכמות נתינת ההלוואות ע"י הבנקים זה לטאטא ולהחמיר את הבעיה מתחת לשולחן ולומר אני לא מעוניינת לפגוע בעצמי . גם אלן גרינספאן נקט באותה עמדה עד שכבר השוק לא יכל להכיל את השקרים , בסוף הדרך השקר הזה יצוף וכשהוא יצוף אף אחד מנושא התפקידים לא יוכל לברוח מאחריות אישית !!! במיוחד שכבר הנסיון קיים ממדינות אחרות !!!
  • 3.
    ירושלמי 04/03/2014 10:41
    הגב לתגובה זו
    הנזק החברתי שהם גרמו כאן הוא אסון שמאיים אסטרטגית עלינו, ואין כאן הגזמה.. במלחמה הבאה המוני מילואימניקים פשוט לא יתייצבו, וכולם יודעים את זה. אבוי לנו שאלה מנהיגנו, נשרף כאן דור שלם של אנשים בעבדות למשכנתא... ניתן כבר עכשיו ממש לקרוא את מסקנות וועדת החקירה שתקום לאחר ההתרסקות.
  • 2.
    חזי 04/03/2014 10:39
    הגב לתגובה זו
    שאת ועובדי השרות הציבורי מקבלים
  • 1.
    פרגנו לדה מרקר ! (ל"ת)
    אנונימי 04/03/2014 10:36
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.