מדאיג: הצמיחה בתמ"ג - הנמוכה ביותר מאז הרבעון הראשון 2009
המספרים הסופיים של הלמ"ס נחשפים: צמיחת המשק הישראלי ברבעון השלישי עודכנה כלפי מעלה ל-2.3% (בחישוב שנתי), לעומת האומדן השני שפורסם בסוף שנת 2013 ולפיו צמח התמ"ג הישראלי ב-2% בלבד, שיעור הצמיחה הרבעונית הנמוך ביותר מאז הרבעון הראשון של 2009, שבו המשק היה שקוע במיתון והתכווץ ב-2%. זאת, לעומת צמיחה של 4.7% שנרשמה ברבעון השני וצמיחה של 2.5% שנרשמה ברבעון הראשון של 2013.
העלייה בתוצר ברבעון השלישי השנה משקפת עליות בהוצאה לצריכה פרטית שגדלה ב-4.9%, בהוצאה לצריכה הציבורית שעלתה ב-5% וזינוק של 19% בהשקעות בנכסים קבועים (כולל את ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה). בנוסף, היתה עלייה של 10.4% ביבוא סחורות ושירותים. מנגד, הושפעו נתוני הצמיחה מירידה חדה של 18.8% ביצוא סחורות ושירותים.
עוד עולה מן הנתונים כי התמ"ג העסקי עלה ב-2.2% ברבעון השלישי (בחישוב שנתי), לאחר עליות של 5.9% ברבעון השני ושל 2.1% ברבעון הראשון של 2013.
התפתחות התוצר העסקי ברבעון השלישי של 2013 מבטאת עליות בתוצר ענף השירותים הפיננסיים, ביטוח, נדל"ן ואחרים (6.6% בחישוב שנתי) ובתוצר ענף הבינוי (1.7% בחישוב שנתי). לעומת זאת, היו ירידות בתוצר ענף התחבורה, אחסנה ודואר (14.7% בחישוב שנתי) ובתוצר ענף המידע והתקשורת (1.0% בחישוב שנתי). תוצר ענף המסחר ושירותי האירוח נותר ללא שינוי.
פירוט השימושים במקורות מראה שההוצאה לצריכה פרטית עלתה ברבעון השלישי של שנת 2013 ב-4.9% בחישוב שנתי, שפירושו עלייה של 2.9% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש. העלייה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השלישי באה לאחר עלייה של 3.9% ברבעון הקודם, ועלייה של 2.6% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של 2013.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלייה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השלישי של 2013 משקפת עלייה של 14.9% בחישוב שנתי בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש, בהמשך לעלייה של 7.8% בחישוב שנתי בסעיף זה ברבעון הקודם.
עלייה בולטת נרשמה בהוצאות לרכישות כלי רכב לשימוש פרטי עלייה של 59.4% בחישוב שנתי (12.4% בחישוב רבעוני). לעומת זאת, היו ירידות בהוצאות לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים, - ירידה של 2.0% בחישוב שנתי, ובהוצאות לרכישת ריהוט, שירדו ברבעון השלישי ב- 6.1% בחישוב שנתי.
- 6.חזי 19/01/2014 01:11הגב לתגובה זולא משאירה לאזרחים שום דבר והעסקים נסגרים או בורחים לחול למה לשלם כאן 26.5 אחוז לחזירים אם יש מקומות שמסתפקים ב 10 אחוז ?אם זה טוב לגוגל טבע כיל למה שאנחנו לא נעשה את זה? הגויים יקבלו 10 אחוז מיסים ויהנו ולא ישאר לחזירי השרות הציבורי ממה לשלם משכורות ופנסיות תקציביות
- 5.אין אמונה בשני אלו. איפה ההכנסות של גז ומכ' סטרטאפים? (ל"ת)אני 16/01/2014 17:52הגב לתגובה זו
- 4.רב-סרן בועתי 16/01/2014 16:26הגב לתגובה זוהמשוגעים קונים דירות במיליונים ולא חושבים מה יקרה כשהכל יקרוס.
- 3.לממשלת המנותקים 16/01/2014 15:54הגב לתגובה זומשכנתא שלא משאירה כלום . עליה במעמ עליה במס על הבורסה העיקר גנון לבן 3 וקוטג ב 20 אג פחות גזלתם אלפים ונתתם שקלים בודדים אז לא קונים כלם
- 2.לא מאמין לשני השקרנים........חמדניים (ל"ת)ירז 16/01/2014 15:37הגב לתגובה זו
- 1.דוד 16/01/2014 14:50הגב לתגובה זובסוף זה יהיה כמו יון לא צריך לעבוד בשביל המדינה
- אכן צודק 16/01/2014 15:55הגב לתגובה זוצרות מוח צרות אופקים וגזילת רכוש זה מה שהם יודעים לעשות
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
