חלל נפלה 15%: תקלה ב'עמוס 5' עלולה לקצר את חייו בכ-11 חודשים
"תקלה בלוויין עמוס 5 עלולה לקצר את חייו בכ-11 חודשים",כך הודיעה הלילה חברת חלל תקשורת לבורסה, וזו אינה הפעם הראשונה בה מודיעה החברה על תקלה שכזו בלוויין הדגל שלה. המניה נופלת הבוקר בבורסה של ת"א בכ-10% לשווי של 1.1 מיליארד שקל. גם אג"ח חלל תקש אגח יב צונחת ביותר מ-6% כיוון שיש לה שיעבודים על הלווין עמוס 5.
בהודעה נכתב כי "התקלה בלווין מונעת הפעלה של חלק ממנועיו באמצעות ספק כוח 2 ופוגעת ביכולתו של ספק כוח 2 לפקד על הפעלת שני מנועים נוספים. בהתבסס על חוות דעת של יצרן הלוויין, ISS, התקלה עלולה לגרום לקיצור של כ-11 חודשים באורך חיי הלוויין ואם לא ניתן יהיה להפעיל מנועים נוספים באמצעות ספק כוח 2 - עלול להיגרם קיצור אורך חיים משמעותי יותר".
אולם החברה מציינת בהודעתה כי קיימים מסלולי הפעלה חלופיים להפעלת המנועים אשר נבדקים על-ידי יצרן הלוויין. אם לאחר הבדיקה יתברר שאין מניעה להפעיל את המנועים הנ"ל במסלולים החלופיים כאמור, אזי לא יהיה
קיצור באורך החיים של הלוויין בגין התקלה האמורה.
התקלה הנוכחית מצטרפת לשתי תקלות משמעותיות קודמות אז דיווחה חלל על ירידה של 50% בספק כוח 1 (בעקבותיה עברה לעבודה עם ספק 2) ולאחר מכן דיווחה על תקלה בספק 2 אשר אפשרה לו להפעיל רק 4 מתוך שמונת המנועים. היום כאמור חלל מדוות על תקלה נוספת אשר פוגעת ביכולתה להעביר מתח לשני מנועים נוספים.
נציין כי רק בשבוע שעבר דיווחה החברה על עוד התקשרות חדשה בהסכם למתן שירותי תקשורת לוויינית במזרח אפריקה במשך 5 שנים באמצעות הלוויין עמוס 5 היקף של כ-3.6 מיליון דולר. זאת לאחר שבתחילת ספטמבר דיווחה החברה על הסכם אחר, לספק שידורי טלוויזיה רב ערוצית שגם הוא ממזרח אפריקה בהיקף מצטבר של 5.9 מיליון דולר.
חדשות רעות שצריכות להדאיג את המשקיעים
אורי ליכט , מנהל מחלקת המחקר ב- IBI בית השקעות הגיב הבוקר להודעה של חלל תקשרת ואמר: "מדובר בחדשות רעות לחברה שצריכות להדאיג את המשקיעים. לוויין עמוס 5 ידע, כאמור, תקלות גם בעבר וכל הודעה שכזאת מעלה חששות לגבי יכולתו לשרוד בחלל עוד 14 שנה. בנוסף בעקבות התקלות הקודמות חברות הביטוח החריגו את מערכת ההנעה של הלוויין וכעת הכיסוי שלו הוא חלקי בלבד".
פוליסות הביטוח של הלוויין אשר שוויו בספרים עומד על 177 מיליון דולר מתחלקות כך: פוליסה ראשונה על סך 137 מיליון דולר, החריגה את מערכת ההנעה ובמקרה של תקלות כגון זאת חלל לא תפוצה על הפגיעה.
הפוליסה השניה בסך 40 מיליון דולר היא פוליסה שכוללת את שיגור הלוויין ומבטחת את כלל מערכותיו ללא החרגות במשך 5 שנים והיא כן כוללת פיצוי במקרה של בעיות במערכת ההנעה.
- 3.נקנתה בנעילה למחר.מאמין 4-5 אחוז תיקון (ל"ת)סוחר חכם 22/10/2013 17:39הגב לתגובה זו
- 2.לברוח ומהר מהאגח ומהמניה (ל"ת)סכנת נפשות לכסף 22/10/2013 13:36הגב לתגובה זו
- 1.שברה קו תמיכה אלכסון ומקבלת יעד 5043 בהצלחה (ל"ת)מבט טכני 22/10/2013 12:29הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
