האנליסטים מגיבים על דוחות מלאנוקס: "התקדמות איטית מהצפוי"

מה חושבים האנליסטים סטיבן מילונוביץ מ-UBS ויהונתן קרייזמן מכלל פיננסים ברוקראז' על הדוחות שפירסמה הלילה מלאנוקס ועל התחזית שסיפקה ומי מהם מזהה "סימנים ראשונים של התאוששות"
יעל גרונטמן | (1)

התגובות של האנליסטים סטיבן מילונוביץ מ-UBS ויהונתן קרייזמן מכלל פיננסים ברוקראז' לדוחות שפירסמה הלילה מלאנוקס לא איחרו להגיע - והן מעורבות ופושרות. בינתיים, המניה שעדיין נסחרת בבורסה של ת"א יורדת ב-1.4% (מניית מלאנוקס תמחק מהמסחר בסוף אוגוסט. מהמדדים היא כבר נמחקה). לדוחות מלאנוקס

מצד אחד, מלאנוקס עקפה בגדול (ב-11 סנט למניה) את תחזיות הרווח כפי שהיו בקונצנזוס האנליסטים כשדיווחה על רווח של 30 סנט למניה, ומצד שני הציגה החברה ירידה חדה של כ-70% ברווח הנקי, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, שהיה החזק בתולדותיה ודיווחה על הכנסות של 98.2 מיליון דולר.

סימנים ראשונים של התאוששות

האנליסט סטיבן מילונוביץ מ-UBS מותיר את המלצתו "נייטרלית" ואת מחיר היעד על 53 דולר אך רואה סימנים ראשונים של התאוששות, " זה יכול להיות הרבעון הראשון בסדרה של רבעונים שיצביעו על התאוששות לאחר הפיספוסים האחרונים" אולם הוא אינו מצפה ל"אפסייד משמעותי עד הרבעון הרביע של השנה, לכל המוקדם".

בהתייחסו לתחזית שסיפקה החברה לרבעון השלישי כתב האנליסט כי הכנסות בטווח שבין 104-109 מיליון דולר נימצאות בטווח ההערכה המוקדמת של UBS שעמדה על 107 מיליון דולר ועל כך הוא אומר "זה מעודד אבל לא מעורר השראה".

בשורה התחתונה מציין האנליסט של UBS "אנו מאמינים באינפיניבנד, אבל חושבים שמלאנוקס תיהיה הסיפור של שנת 2014, ולכן לעת עתה מותירים את ההמלצה נייטרלית".

התקדמות איטית מהצפוי

לעומתו, יהונתן קרייזמן , מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', מותיר את המלצתו על "תשואת יתר", אך מפחית את מחיר היעד למניה ל-58 דולר מ-62 דולר.

לדברי קרייזמן "מלאנוקס סיפקה רבעון שני חזק, אך התחזית שסיפקה נותרה נמוכה מציפיות השוק. החברה מצביעה על התקדמות איטית מהצפוי עקב דחיית פרוקטים במחשוב ענן ו-Web 2.0".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הנקודות החיוביות שמזהה קרייזמן בתוצאות הרבעון השני, פרט לכך שההכנסות והרווח עלו על הציפיות והסתכמו ב-98.2 מיליון דולר של הכנסות שייצרו רווח של 30 סנט למניה, הן הרווחיות הגולמית שעמדה על 69.4% והעלייה בהוצאות התפעוליות שהסתכמה רק ב-1% לעומת ההנחייה המקורית של החברה לעלייה של 10%-11%.

אולם קרייזמן אומר כי התחזית לרבעון השלישי הזכירה יותר את הרבעונים האחרונים. החברה נתנה צפי הכנסות של 104-109 מיליון דולר, נמוך מהצפי של השוק שהיה להכנסות בהיקף של 112.6 מיליון דולר. מלאנוקס גם מצפה לירידה ברווח הגולמי ל-67%-68% עקב שינויים בתמהיל המוצרים.

קרייזמן ממשיך ואומר כי למרות העיכוב ב-Web 2.0 הוא רואה בחוזים הגדולים כטריגר במניה, אולם מציין כי "למרות שלהערכתנו הסבירות הגבוהה למעורבות של מלאנוקס בפרויקטים של פייסבוק וגוגל, אנו לא כוללים את פוטנציאל המכירות בתחזיותנו".

לדעת קרייזמן הפוטנציאל הינו להכנסות של 70-100 מיליון דולר בפרויקט Mountain, לגביו סירבה הנהלת החברה להתייחס, אך ציינה את אפליקציות כמו Bing Maps ו-Azure (פלטפורמת שירותי הענן של מיקרוסופט המתחרה בשירותי הענן של אמזון).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יודע דבר 25/07/2013 12:58
    הגב לתגובה זו
    אותו קרייזמן רק שלשום כתב שהחברה עומדת בפני צפי חיובי מאוד וביקושים ופתאום עכשיו נותן קשקוש שמתאים לטירון .....קרייז מן זה בא מהמילה קריזה?
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.