מחקר: רשתות השיווק משנות את מחירי המזון פעם ב-5 חודשים, לרוב כלפי מעלה
על השאלה כיצד נקבעים המחירים בישראל עונה היום מחקר חדש משותף של בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבחן בחינה אימפירית את אופן קביעת המחירים. המחקר נעשה באמצעות נתוני מאקרו וממנו עולה כי קיימים הבדלים גדולים בקביעת המחירים בין המוצרים והשירותים השונים שניתנים במקומות שונים בישראל.
במחקר שעשה שימוש בבסיס נתונים רחב היקף המשמש לחישוב מדד המחירים לצרכן, נמצא שמשך הזמן הממוצע בין שינויי מחירים של מוצרים ושירותים שונים בישראל הוא בין 6 ל-9 חודשים.
במחקר שכלל יותר מ-3 מיליון תצפיות נמצא שיש שוני גדול בהתנהגות המחירים של מוצרים ושירותים שונים. בעוד משך הזמן הממוצע בין שינויי מחירים של שירותים, בתוכם בריאות וחינוך, הוא כ-16 חודשים, מחירי מוצרים אחרים משתנים כל כ-8 חודשים, ובפרט, מחיריהם של מוצרי האנרגיה, משתנים כל כ-3 חודשים.
כל חודש משתנה המחיר של חמישית מהמוצרים
הגודל הממוצע של שינויי מחירים הוא כ-3.5%, אולם הוא משקף שינוי ממוצע של כ-10% בעליות מחירים, המהווה כשני שלישים משינויי המחירים, וירידה ממוצעת של כ-10% כאשר מחירים יורדים. עוד נמצא כי בכל חודש משתנה בממוצע כחמישית ממחירי המוצרים. שיעור זה קטן במקצת כאשר האינפלציה נמוכה יותר.
- מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
- מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נמצא כי לסביבת האינפלציה השפעה על התנהגות המחירים. באינפלציה נמוכה יותר משך הזמן בין שינויי מחיר מתארך וגודל העדכון של המחיר קטן. לציפיות לאינפלציה נמצאה השפעה חזקה יותר מאשר לאינפלציה בפועל; שונות גדולה יותר באינפלציה על פני זמן מקצרת את משך הזמן בין עדכוני מחירים.
- 1.י 01/07/2013 14:18הגב לתגובה זושוחטים פה את הציבור ותופרים תיקים על חפים מפשע. אני אזיין לכם את הצורה ולא פוחד מכם
היום בבורסה: איך אפשר היה להרוויח 8% ודבר הגורו
מניות השבבים, הביטוח, אגרות החוב, שער הדולר ואל תפספסו את דבר הגורו
רגע לפני פתיחה, נקודה למחשבה: מניית נובה נפלה ביום אחד בשבוע שעבר בכ-9.5% כי היא השלימה גיוס אג"ח להמרה. הסברנו כאן למה גיוס אג"ח להמרה משפיע על המניה ונחזור בקצרה: מדובר על גיוס שידלל בעתיד את בעלי המניות, לרוב הפרמיה לא גבוהה (כלומר, סבירות ההמרה בעתיד גדולה) וגם, ואולי הכי חשוב - משקיעים מוסדיים מעבירים השקעה ממניות לאג"ח - הם מקבלים דאונסייד-רצפה באג"ח ומשלמים בכך שהם לא ירוויחו את כל העלייה אם המניה תעלה, אבל זה שווה להם בזכות הדאונסייד.
אבל, כל ההסברים האלו הם טכניים. אם החברה שווה רגע לפני גיוס האג"ח סכום מסוים, היא לא תהיה שווה 10% פחות (יש השפעה על גיוס אג"ח להמרה שתלויה בפרמיה, ובהיקף הגיוס, אבל היא קטנה). הנפילה של כמעט 10% במניית נובה היא טכנית. מי שהבין את זה הרוויח - ב-3-4 ימים היא תיקנה את רוב הירידה, כשכבר ביום הראשון היא החזירה כמה אחוזים טובים ובסה"כ עלתה 8%. מסר למשקיעים-סוחרים: ירידות "טכניות" יכולות להיות הזדמנות. דגש על יכולות. בבורסה כל מקרה לגופו, ויש הרבה יוצאים מהכלל.
וול סטריט פתחה בעליות ביום שישי בהמשך לנתוני תעסוקה חלשים, שמחזקים את ההערכה (הכמעט בטוחה) שהפד' יוריד את הריבית (הסיכוי על פי טבלת ההימורים - 99%). אלא שבהמשך השוק נחלש, כי בסופו של דבר זה איתות לשוק חלש. כשלא מגייסים עובדים, זה מעיד על מצב החברות וזה מעיד על יכולת הקנייה של הציבור. יש חולשה, ותוסיפו לזה שה-AI תומך מאוד בקיצוצי משרות - אורקל וטסלה קפצו ב-4%, ברודקום זינקה ב-9%; נעילה שלילית בוול-סטריט
ההתפתחויות החשובות מוול סטריט קשורות לשבבי ה-AI - השליטה תתערער? אנבידיה איבדה 3% בעקבות עסקת ברודקום.
- מדד הביטוח עלה 2.4%, מדד הנדל"ן ב-2.1%
- חברות הביטוח זינקו 4%; המדדים סגרו חיובי - קוטעים שבוע רצוף של ירידות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במניות הישראליות בוול סטריט היו עליות, מול הדולר שנחלש דולר שקל רציף 0.05% היה קשה לייצר ארביטראז' חיובי ועדיין, צפי לעלייה של כ-0.4% בזכות הדואליות. טבלת המניות הדואליות
