הדולר היציג שבר רמת התנגדות ועלה ל-3.675 ש', "בדרך ל-3.7 שקלים"

הדולר היציג התחזק ב-0.4%. האירו היציג התחזק ב-0.36% ל-4.7255 שקלים. מהלך העליות מפחית את ההערכות שפישר יפחית את הריבית שוב בשבוע הבא
יעל גרונטמן | (11)

שבוע עבר מאז שהנגיד פישר הפתיע את השוק. חתך את הריבית ב-0.25% ל-1.5%, במועד שאינו המועד הרשמי של בנק ישראל, והודיע על תוכנית לרכישת דולרים בהיקף של 2.1 מיליארד דולר עד סוף השנה, בכדי לקזז את ההשפעה על שער החליפין הנובעת מהפקת הגז - והדולר לא עוצר.

בשוק הסתובבו בימים האחרונים הערכות, שבאו לידי ביטוי גם בירידת התשואות על המק"מים, כי כבר ביום שני הבא (מועד הרשמי בו צפויה להתפרסם החלטת הריבית), יבצע הנגיד את המהלך האחרון שלו ויפחית את הריבית פעם נוספת,אולם יתכן שהעליות שנרשמו בשער הדולר מייתרות מהלך זה. יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות מעריך כי "בנק ישראל לא יכריז על שינוי בשער הריבית ויעדיף לשמור את התחמושת לעיתוי בו יידרש לפעול לבלימת התחזקות השקל, או לעידוד הפעילות הכלכלית במשק".

עם קביעת השערים היציגים התחזק שערו של הדולר ב-0.41% ל-3.675 שקלים לאחר שגם אתמול זינק היציג ב-0.44% ונקבע על 3.66 שקלים. מאז הורדת הריבית התחזק הדולר בכ-2.8% ומאז השפל שנקבע ב-9 במאי ברמה של 3.548 שקלים זינק הדולר ב-3.5%.

גם שערו היציג של האירו התחזק היום במסחר הבין בנקאי בשיעור של כ-0.36% והצמד נסחר ברמה של 4.7255 שקלים בזמן שבעולם נסחר הצמד אירו/ דולר ביציבות ברמה של 1.286 דולר לאירו.

עפר קליין מהראל התייחס הבוקר לשוק המט"ח ואמר, " שער החליפין הריאלי חזר בימים האחרונים לרמה של שיווי משקל, בטווח הארוך יותר (5-3 שנים) הכיוון עדיין נוטה להתחזקות השקל" והוסיף, "הורדת הריבית המפתיעה לפני החג, תכנית רכישת המט"ח של בנק ישראל והמדדים הגבוהים הצפויים

בחודשים הקרובים, מקטינים את ההסתברות שנראה הורדת ריבית נוספת בקרוב לדעתנו, בסביבת שער חליפין הנוכחית בנק ישראל יהיה פחות אגרסיבי"

ב-ATRADE אומרים היום כי "פריצה של רמת 3.67 שקלים תוביל להמשך העליות אל עבר 3.70 שקלים" ומוסיפים, "בטווח הארוך אנו רואים את המשך התחזקותו של הדולר כנגד השקל. עמדתו הנוקשה של פישר נגד התחזקותו הבלתי פוסקת של המטבע המקומי, אמורה לתת רוח גבית לדולר כנגד השקל ולשמור את הצמד מעל 3.6 שקלים לדולר לאורך השבוע שלפנינו".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    המלחמה נגד סוריה-חיזבאללה-איראן תחליש את השקל (ל"ת)
    המלחמה קרובה מאוד! 21/05/2013 18:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    להביא לדיון בכנסת הפסקת הישתתפות האוצר בקרנות הישתלמות (ל"ת)
    רודף צדק 21/05/2013 15:39
    הגב לתגובה זו
  • להעביר לחינוך המדרדר לרווחה לבריאות ולזקנים ולניזקקים (ל"ת)
    ואת הכסף 23/05/2013 18:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איך לא רועדות לכם הידיים לחלק מיליארדים לקרנות הישתלמות (ל"ת)
    לסטנלי פישר 21/05/2013 14:31
    הגב לתגובה זו
  • שאלפי מישפחות מיתקשות ליחיות ומדרדרות לעוני (ל"ת)
    ביזמן 21/05/2013 20:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לעצור החגיגה 21/05/2013 14:22
    הגב לתגובה זו
    הישתתפות המדינה בקרנות הישתלמות במיליארדים חברת חשמל נמלים רכבות מקורות אוצר ועוד הרשימה ארוכה שעת חירום רק חוק בכנסת יפתור אותנו מעונשם של אלה צדק חברתי ומוסרי
  • 2.
    צדק חברתי 21/05/2013 13:59
    הגב לתגובה זו
    מדובר במיליארדים רבים
  • במיליארדים רבים חלוקת כספים על חשבון הקופה הציבורית (ל"ת)
    מדובר 21/05/2013 14:46
    הגב לתגובה זו
  • אתה לא מבין ,לכולם יש קרן השתלמות . (ל"ת)
    שתוק לטאה 21/05/2013 14:41
    הגב לתגובה זו
  • רק כותב (ל"ת)
    אני לא מדבר 21/05/2013 14:55
  • 1.
    אזרח 21/05/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
    התנועה לחופש המידע יכולה לברר ולפרסם רוב מקבלי קרן הישתלמות עובדים בנמלים ובשאר החברות לי יש הרגשה שמדובר במיליארדים רבים העוול צועק לשמים והמיסכנם משלמים
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

אבי ברזילי אפי נכסים
צילום: תמר מצפי
דוחות

אפי נכסים: עלייה של 8.5% ב-NOI ו-10.7% ב-FFO המתואם בתשעת החודשים הראשונים

הרווח המיוחס לבעלים עלה ב-28% ל-611 מיליון שקל; כמו כן החברה צמחה בתזרים התפעולי לצד תרומה של פרויקטים חדשים ואכלוס נכסים שהושלמו בשנים 2024-2025

צלי אהרון |

אפי נכסים אפי נכסים -1.44%  , העוסקת בייזום,הקמה,תפעול והשכרה של מבנים לתעשיה,למשרדים ולמסחר בארץ ובחו"ל מפרסמת דוחות ונראה שהם מבטאים המשך מגמה של צמיחה תפעולית די יציבה. מהדוחות עולה כי החברה רשמה עלייה של 8.5% ב-NOI (הכנסה תפעולית נקייה) שהגיע לכ-803 מיליון שקל, לעומת כ-740 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול מיוחס בעיקר לשיפור בתפוסות ובשכר הדירה בנכסים מניבים קיימים וכן לתרומה של פרויקטים שהסתיימו בשנים האחרונות והחלו לתרום להכנסות. מנגד, התחזקות השקל מול האירו במהלך התקופה קיזזה חלק מהשפעת העלייה התפעולית, בשל חשיפה של חלק מהנכסים להכנסות במטבע זר.

ה-NOI ברבעון השלישי עלה לכ-277 מיליון שקל, עלייה של כ-4.1% לעומת כ-266 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024. בחברה מציינים כי למרות שמדובר בגידול מתון יותר לעומת התקופה המצטברת, הוא ממשיך את המגמה של תרומת נכסים שהושלמו, לצד השפעות מט"ח הפועלות בכיוון ההפוך.

אחד הנתונים המרכזיים בדוח הוא ה-AFFO (תזרים תפעולי מתואם לפי גישת ההנהלה), שנחשב למדד מרכזי עבור משקיעים בחברות נדל"ן מניב, שכן הוא משקף את התזרים הזמין לאחר התאמות שונות. בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה ה-AFFO לכ-360 מיליון שקל. מדובר על צמיחה של כ-10.7% לעומת התקופה המקבילה. ברבעון השלישי עמד ה-AFFO על כ-119 מיליון שקל, רמה הדומה לזו שנרשמה ברבעונים קודמים השנה. גם כאן, גידול בתרומת פרויקטים חדשים וביצועי נכסים קיימים הושפע בחלקו משינויי מט"ח.

ומה לגבי הרווח?

לצד הנתונים התפעוליים, החברה הציגה עלייה משמעותית בשורה התחתונה. הרווח המיוחס לבעלי המניות בתשעת החודשים הראשונים עלה ב-28% והסתכם בכ-611 מיליון שקל, לעומת כ-478 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי לבדו הסתכם הרווח בכ-442 מיליון שקל, לעומת כ-347 מיליון שקל ברבעון המקביל. מה שמבטא עלייה של כ-27%. חלק מהרווח מיוחס לעדכוני שווי הוגן של נכסים, בין היתר על רקע ביצועי קניונים ברומניה ושינויי שיעורי היוון בחלק מהנכסים.

לגבי נתוני התפוסה העתידיים: קצב ה-NOI השנתי הנוכחי, לאחר השלמת ואכלוס פרויקטים שכבר הסתיימו, מוערך בכ-1.19 מיליארד שקל. לאחר שילוב פרויקטים נוספים הנמצאים בשלבי בנייה מתקדמים, הקצב צפוי להגיע לכ-1.38 מיליארד שקל. גם בקצב ה-AFFO מציינת החברה פוטנציאל גידול: כיום הוא מוערך בכ-477 מיליון שקל ברמה שנתית, לאחר אכלוס מלא של פרויקטים שהושלמו הוא צפוי לעלות לכ-535 מיליון שקל, ולאחר השלמת פרויקטים הנוכחיים בבנייה – לכ-671 מיליון שקל.