פנייה ליוניליוור העולמית: "תמשכו את איום העלאת המחירים"
כוונת חברת יוניליוור לעלות את מחירי המוצרים שלה אחרי החגים עלולה לעלות לה ביוקר. עמותת הגורם האנושי בשיתוף עם תנועת הצרכנים שלחו אתמול (א') מכתב זועם למנכ"ל יוניליוור העולמית ובו הם מתריעים מפני משבר חמור בין החברה לבין הצרכנים.
כזכור, חברת יוניליוור צפויה להעלות את מחירי המותגים שלה לאחר החגים בשיעור של 6%-15%, כאשר הנהלת הסניף הישראלי הצדיקה זאת בעליית מחירי הסחורות בעולם. אנשי המחאה טוענים כי תירוץ זה מגוחך, זאת לאור דיווחים על ירידה מחירים בשווקים אירופאים רבים. כמו כן, גם העובדה שכאשר מחירי הסחורות בעולם ירדו, הצרכן הישראלי לא נהנה מכך.
אסף קוזובסקי, מעמותת הגורם האנושי הוסיף כי: "הציבור הישראלי אינו כפי שהיה בעבר, ניתן לומר שבשנה האחרונה חלה התעוררות בקרב הצרכנים וכיום הם מיודעים יותר ומאורגנים הרבה יותר. אנחנו הישראלים כבר לא מקבלים עיסקאות לא הוגנות כאילו היו גזירה משמיים, אנו מודעים לכך שכוחנו בארנקנו ולעיתים מגיע הרגע בו הציבור נאלץ לסגור את הארנק לזמן מה".
איציק אלרוב, מתנועת הצרכנים אמר כי "עליית מחירים בעת הזו מיותרת והיא אינה גזירת גורל. נקעה נפשו של הציבור ממחירי מזון מופקעים הנקבעים כתוצאה של היעדר תחרות אמיתית על כיסו של הצרכן. בשנה האחרונה אזרחי ישראל למדו על כוחם והפסיקו להיות פראיירים. העלאת המחירים הברוטאלית לא תעבור לסדר היום בשתיקה. הצרכן עדיין לא אמר את המילה האחרונה".
המכתב מסתיים בקריאה למנכ"ל החברה העולמית: "אנו מבקשים כי תורו ליוניליוור הישראלית למשוך את איום העלאת המחירים מעל ראשו של הצרכן הישראלי. אנו איננו מסוגלים לספוג את עליית המחירים הזו ואנו דורשים שהנהלת יוניליוור תתערב ותנהג כפי שהצהירה שתעשה במדינות אחרות כמו ספרד ותוריד את מחירי מותגיה גם כאן."
- 6.בואו נחרים אותם גם אם יורידו מחירים כעונש לכל מי שמתחכם (ל"ת)אא 10/09/2012 14:46הגב לתגובה זו
- 5.יאללה חרם מוצרים!!! (ל"ת)ניצחנו את תנובה 10/09/2012 11:12הגב לתגובה זו
- 4.10/09/2012 10:26הגב לתגובה זואנחנו צריכים פשוט לא לקנות מאותן חברות נקודה!!! שילמדו את הלקח!!
- 3.עמית 10/09/2012 09:50הגב לתגובה זואם לפני שנה שנתיים הייתי קונה יותר מוצרים, היום אני קונה רק מה שאני חייב. ואני ממש לא מסכן.....להפך ! זה עניין עקרוני. חג שמח
- 2.יוני-זובי-ליוור 10/09/2012 09:48הגב לתגובה זוהתחרות הבריאה בשוק, הפטנט שלהם לרכוש כל מפעל מתחרה ואת החשבון המפולפל שהם נותנים הם מגישים לציבור במחירי המוצרים הגבוהים
- 1.ליבנה 10/09/2012 09:42הגב לתגובה זואין סיבה לשלם יותר בעת הזו.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
