הבור של דנקנר: מעריב שרף 36.6 מיליון ש' ברבעון - צמצום לעומת הרבעון המקביל

עיתון מעריב ממשיך לדמם ולהיות תלוי בקבוצת IDB. ברבעון שחלף חלה שחיקה של העיתון מבחינת החשיפה וההשפעה על הירידה מפרסום הייתה חריפה עוד יותר
תומר קורנפלד | (10)

עיתון מעריב הנמצא בבעלות קבוצת IDB ממשיך להציג תוצאות חלשות ושרידותו של העיתון ממשיכה להיות תלויה בקבוצת IDB. הבוקר (ב') פרסם העיתון את תוצאות הרבעון הראשון מהם עולה כי ההכנסות נשחקו. למרות האמור, מעריב צמצם את ההפסד הרבעוני מ-51 מיליון שקל ל-36.6 מיליון שקל.

את הרבעון הראשון של שנה סגר עיתון מעריב עם הכנסות של 65 מיליון שקל, זאת לעומת 70.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. במעריב מציינים כי ברבעון הראשון חלה שחיקה של העיתון מבחינת החשיפה לציבור. כמו כן, מציינים בעיתון כי השפעת השחיקה על ההכנסות מפרסום התחזקה אף יותר מהירידה בפועל ברמת החשיפה.

במעריב מציינים כי הדבר נובע עקב ההתחזקות המשמעותית של עיתון 'ישראל היום' ומעבר תקציבי פרסום לחינמון זה. כמו כן במעריב מאשימים את המשך התחרות ואפקט 'המחאה החברתית' אשר הביאו לירידה בתקציבי הפרסום והמשך השחיקה במחירי הפרסום בעיתונות.

נכון לסוף חודש מארס בקופת מעריב נמצאים 2.2 מיליון שקל בלבד וההון העצמי של העיתון נאמד ב-45.5 מיליון שקל בלבד. בעיתון ממשיכים להיות תלויים בבעל השליטה, נוחי דנקנר המחזיקה בעיתון דרך דיסקונט השקעות.

בתחילת אפריל נחתם הסכם לקבלת הלוואת בעלים בהיקף של 50 מיליון שקל מדיסקונט השקעות, זאת בהמשך להלוואה של 50 מיליון שקל שקיבל העיתון באוקטובר 2011. עד לתום מארס 2012 קיבלה החברה 17 מיליון שקל מתוך ההלוואה השנייה, ובתחילת אפריל (לאחר תאריך המאזן) קיבל עיתון מעריב את יתרת ההלוואה בהיקף של 33 מיליון שקל נוספים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    תזכירו לי 14/05/2012 15:48
    הגב לתגובה זו
    אב נזכרתי - טל רז, שוחק ערך סדרתי. תבדקו מה הוא עשה בכלל פיננסים (רמז: הרבה כסף לעצמו, הרבה הפסדים למשקיעים).
  • 9.
    גולדן לא מרוויח מספיק, מגיע לו 200000 בחודש (ל"ת)
    הבעיה הגדולה 14/05/2012 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מריח הצעת רכש במעריב אופציה3 לפני פיצוץץץץץץץ (ל"ת)
    דורון 14/05/2012 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיע לשעבר 14/05/2012 11:26
    הגב לתגובה זו
    זוהי הנהלת דסקש שעלות שכרה הכוללת היא מעל 20 מיליון ש" ח בשנה. שימו לב כמה שהדירקטוריון גדול, כי העבודה קשה. וגם ארבעה סגני נשיא יש, כי יש המון מה לנהל וצריך כשרון גדול לעשות זאת. דירקטוריון דסקש: אבי פישר, אליהו כהן, גדעון להב, דורי מנור, דן אופנהיים, זהבה דנקנר, חיים גבריאלי, יצחק מנור, מארק שימל, נוחי דנקנר, ניב אחיטוב, צבי לבנת, רפי ביסקר, שאול בן זאב. נשיא: עמי אראל. סגני נשיא: שלמה פרילינג, אסף טופז, רענן כהן, ארי ברונשטיין.
  • 6.
    ארגון נפגעי נוחי 14/05/2012 11:21
    הגב לתגובה זו
    מה הוא חשב לעצמו? ולמה הדירקטוריון אישר???
  • 5.
    HO 14/05/2012 11:07
    הגב לתגובה זו
    תחלקו אותו בחינם - תעשו כסף מפרסומות ותהפכו את NRG לאתר שיש בו יותר מ2 גולשים ביום כי האתר פשוט בדיחה.
  • 4.
    צימצמו בעליות העיתון הורידו מגזינים ועוד (ל"ת)
    חרא של עיתון 14/05/2012 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אברהם 14/05/2012 10:30
    הגב לתגובה זו
    נכבדי אני מנוי 30 שנה במעריב עיתון מצוין, אני נהנה כל רגע מהעיתון, אברהם
  • 2.
    צבריקו 14/05/2012 10:25
    הגב לתגובה זו
    נוחי לך לנוח --- צריכים לדעת לקרא את השוק - ולהכין כספים לימים שחורים,
  • 1.
    כשהקבוצה הזאת תיפול נצא לחגוג ברחובות (ל"ת)
    קדימה לקרוס 14/05/2012 10:21
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.