הבור של דנקנר: מעריב שרף 36.6 מיליון ש' ברבעון - צמצום לעומת הרבעון המקביל

עיתון מעריב ממשיך לדמם ולהיות תלוי בקבוצת IDB. ברבעון שחלף חלה שחיקה של העיתון מבחינת החשיפה וההשפעה על הירידה מפרסום הייתה חריפה עוד יותר
תומר קורנפלד | (10)

עיתון מעריב הנמצא בבעלות קבוצת IDB ממשיך להציג תוצאות חלשות ושרידותו של העיתון ממשיכה להיות תלויה בקבוצת IDB. הבוקר (ב') פרסם העיתון את תוצאות הרבעון הראשון מהם עולה כי ההכנסות נשחקו. למרות האמור, מעריב צמצם את ההפסד הרבעוני מ-51 מיליון שקל ל-36.6 מיליון שקל.

את הרבעון הראשון של שנה סגר עיתון מעריב עם הכנסות של 65 מיליון שקל, זאת לעומת 70.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. במעריב מציינים כי ברבעון הראשון חלה שחיקה של העיתון מבחינת החשיפה לציבור. כמו כן, מציינים בעיתון כי השפעת השחיקה על ההכנסות מפרסום התחזקה אף יותר מהירידה בפועל ברמת החשיפה.

במעריב מציינים כי הדבר נובע עקב ההתחזקות המשמעותית של עיתון 'ישראל היום' ומעבר תקציבי פרסום לחינמון זה. כמו כן במעריב מאשימים את המשך התחרות ואפקט 'המחאה החברתית' אשר הביאו לירידה בתקציבי הפרסום והמשך השחיקה במחירי הפרסום בעיתונות.

נכון לסוף חודש מארס בקופת מעריב נמצאים 2.2 מיליון שקל בלבד וההון העצמי של העיתון נאמד ב-45.5 מיליון שקל בלבד. בעיתון ממשיכים להיות תלויים בבעל השליטה, נוחי דנקנר המחזיקה בעיתון דרך דיסקונט השקעות.

בתחילת אפריל נחתם הסכם לקבלת הלוואת בעלים בהיקף של 50 מיליון שקל מדיסקונט השקעות, זאת בהמשך להלוואה של 50 מיליון שקל שקיבל העיתון באוקטובר 2011. עד לתום מארס 2012 קיבלה החברה 17 מיליון שקל מתוך ההלוואה השנייה, ובתחילת אפריל (לאחר תאריך המאזן) קיבל עיתון מעריב את יתרת ההלוואה בהיקף של 33 מיליון שקל נוספים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    תזכירו לי 14/05/2012 15:48
    הגב לתגובה זו
    אב נזכרתי - טל רז, שוחק ערך סדרתי. תבדקו מה הוא עשה בכלל פיננסים (רמז: הרבה כסף לעצמו, הרבה הפסדים למשקיעים).
  • 9.
    גולדן לא מרוויח מספיק, מגיע לו 200000 בחודש (ל"ת)
    הבעיה הגדולה 14/05/2012 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מריח הצעת רכש במעריב אופציה3 לפני פיצוץץץץץץץ (ל"ת)
    דורון 14/05/2012 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיע לשעבר 14/05/2012 11:26
    הגב לתגובה זו
    זוהי הנהלת דסקש שעלות שכרה הכוללת היא מעל 20 מיליון ש" ח בשנה. שימו לב כמה שהדירקטוריון גדול, כי העבודה קשה. וגם ארבעה סגני נשיא יש, כי יש המון מה לנהל וצריך כשרון גדול לעשות זאת. דירקטוריון דסקש: אבי פישר, אליהו כהן, גדעון להב, דורי מנור, דן אופנהיים, זהבה דנקנר, חיים גבריאלי, יצחק מנור, מארק שימל, נוחי דנקנר, ניב אחיטוב, צבי לבנת, רפי ביסקר, שאול בן זאב. נשיא: עמי אראל. סגני נשיא: שלמה פרילינג, אסף טופז, רענן כהן, ארי ברונשטיין.
  • 6.
    ארגון נפגעי נוחי 14/05/2012 11:21
    הגב לתגובה זו
    מה הוא חשב לעצמו? ולמה הדירקטוריון אישר???
  • 5.
    HO 14/05/2012 11:07
    הגב לתגובה זו
    תחלקו אותו בחינם - תעשו כסף מפרסומות ותהפכו את NRG לאתר שיש בו יותר מ2 גולשים ביום כי האתר פשוט בדיחה.
  • 4.
    צימצמו בעליות העיתון הורידו מגזינים ועוד (ל"ת)
    חרא של עיתון 14/05/2012 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אברהם 14/05/2012 10:30
    הגב לתגובה זו
    נכבדי אני מנוי 30 שנה במעריב עיתון מצוין, אני נהנה כל רגע מהעיתון, אברהם
  • 2.
    צבריקו 14/05/2012 10:25
    הגב לתגובה זו
    נוחי לך לנוח --- צריכים לדעת לקרא את השוק - ולהכין כספים לימים שחורים,
  • 1.
    כשהקבוצה הזאת תיפול נצא לחגוג ברחובות (ל"ת)
    קדימה לקרוס 14/05/2012 10:21
    הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.