הבור של דנקנר: מעריב שרף 36.6 מיליון ש' ברבעון - צמצום לעומת הרבעון המקביל

עיתון מעריב ממשיך לדמם ולהיות תלוי בקבוצת IDB. ברבעון שחלף חלה שחיקה של העיתון מבחינת החשיפה וההשפעה על הירידה מפרסום הייתה חריפה עוד יותר
תומר קורנפלד | (10)

עיתון מעריב הנמצא בבעלות קבוצת IDB ממשיך להציג תוצאות חלשות ושרידותו של העיתון ממשיכה להיות תלויה בקבוצת IDB. הבוקר (ב') פרסם העיתון את תוצאות הרבעון הראשון מהם עולה כי ההכנסות נשחקו. למרות האמור, מעריב צמצם את ההפסד הרבעוני מ-51 מיליון שקל ל-36.6 מיליון שקל.

את הרבעון הראשון של שנה סגר עיתון מעריב עם הכנסות של 65 מיליון שקל, זאת לעומת 70.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. במעריב מציינים כי ברבעון הראשון חלה שחיקה של העיתון מבחינת החשיפה לציבור. כמו כן, מציינים בעיתון כי השפעת השחיקה על ההכנסות מפרסום התחזקה אף יותר מהירידה בפועל ברמת החשיפה.

במעריב מציינים כי הדבר נובע עקב ההתחזקות המשמעותית של עיתון 'ישראל היום' ומעבר תקציבי פרסום לחינמון זה. כמו כן במעריב מאשימים את המשך התחרות ואפקט 'המחאה החברתית' אשר הביאו לירידה בתקציבי הפרסום והמשך השחיקה במחירי הפרסום בעיתונות.

נכון לסוף חודש מארס בקופת מעריב נמצאים 2.2 מיליון שקל בלבד וההון העצמי של העיתון נאמד ב-45.5 מיליון שקל בלבד. בעיתון ממשיכים להיות תלויים בבעל השליטה, נוחי דנקנר המחזיקה בעיתון דרך דיסקונט השקעות.

בתחילת אפריל נחתם הסכם לקבלת הלוואת בעלים בהיקף של 50 מיליון שקל מדיסקונט השקעות, זאת בהמשך להלוואה של 50 מיליון שקל שקיבל העיתון באוקטובר 2011. עד לתום מארס 2012 קיבלה החברה 17 מיליון שקל מתוך ההלוואה השנייה, ובתחילת אפריל (לאחר תאריך המאזן) קיבל עיתון מעריב את יתרת ההלוואה בהיקף של 33 מיליון שקל נוספים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    תזכירו לי 14/05/2012 15:48
    הגב לתגובה זו
    אב נזכרתי - טל רז, שוחק ערך סדרתי. תבדקו מה הוא עשה בכלל פיננסים (רמז: הרבה כסף לעצמו, הרבה הפסדים למשקיעים).
  • 9.
    גולדן לא מרוויח מספיק, מגיע לו 200000 בחודש (ל"ת)
    הבעיה הגדולה 14/05/2012 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מריח הצעת רכש במעריב אופציה3 לפני פיצוץץץץץץץ (ל"ת)
    דורון 14/05/2012 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיע לשעבר 14/05/2012 11:26
    הגב לתגובה זו
    זוהי הנהלת דסקש שעלות שכרה הכוללת היא מעל 20 מיליון ש" ח בשנה. שימו לב כמה שהדירקטוריון גדול, כי העבודה קשה. וגם ארבעה סגני נשיא יש, כי יש המון מה לנהל וצריך כשרון גדול לעשות זאת. דירקטוריון דסקש: אבי פישר, אליהו כהן, גדעון להב, דורי מנור, דן אופנהיים, זהבה דנקנר, חיים גבריאלי, יצחק מנור, מארק שימל, נוחי דנקנר, ניב אחיטוב, צבי לבנת, רפי ביסקר, שאול בן זאב. נשיא: עמי אראל. סגני נשיא: שלמה פרילינג, אסף טופז, רענן כהן, ארי ברונשטיין.
  • 6.
    ארגון נפגעי נוחי 14/05/2012 11:21
    הגב לתגובה זו
    מה הוא חשב לעצמו? ולמה הדירקטוריון אישר???
  • 5.
    HO 14/05/2012 11:07
    הגב לתגובה זו
    תחלקו אותו בחינם - תעשו כסף מפרסומות ותהפכו את NRG לאתר שיש בו יותר מ2 גולשים ביום כי האתר פשוט בדיחה.
  • 4.
    צימצמו בעליות העיתון הורידו מגזינים ועוד (ל"ת)
    חרא של עיתון 14/05/2012 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אברהם 14/05/2012 10:30
    הגב לתגובה זו
    נכבדי אני מנוי 30 שנה במעריב עיתון מצוין, אני נהנה כל רגע מהעיתון, אברהם
  • 2.
    צבריקו 14/05/2012 10:25
    הגב לתגובה זו
    נוחי לך לנוח --- צריכים לדעת לקרא את השוק - ולהכין כספים לימים שחורים,
  • 1.
    כשהקבוצה הזאת תיפול נצא לחגוג ברחובות (ל"ת)
    קדימה לקרוס 14/05/2012 10:21
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: