הבור של דנקנר: מעריב שרף 36.6 מיליון ש' ברבעון - צמצום לעומת הרבעון המקביל
עיתון מעריב הנמצא בבעלות קבוצת IDB ממשיך להציג תוצאות חלשות ושרידותו של העיתון ממשיכה להיות תלויה בקבוצת IDB. הבוקר (ב') פרסם העיתון את תוצאות הרבעון הראשון מהם עולה כי ההכנסות נשחקו. למרות האמור, מעריב צמצם את ההפסד הרבעוני מ-51 מיליון שקל ל-36.6 מיליון שקל.
את הרבעון הראשון של שנה סגר עיתון מעריב עם הכנסות של 65 מיליון שקל, זאת לעומת 70.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. במעריב מציינים כי ברבעון הראשון חלה שחיקה של העיתון מבחינת החשיפה לציבור. כמו כן, מציינים בעיתון כי השפעת השחיקה על ההכנסות מפרסום התחזקה אף יותר מהירידה בפועל ברמת החשיפה.
במעריב מציינים כי הדבר נובע עקב ההתחזקות המשמעותית של עיתון 'ישראל היום' ומעבר תקציבי פרסום לחינמון זה. כמו כן במעריב מאשימים את המשך התחרות ואפקט 'המחאה החברתית' אשר הביאו לירידה בתקציבי הפרסום והמשך השחיקה במחירי הפרסום בעיתונות.
נכון לסוף חודש מארס בקופת מעריב נמצאים 2.2 מיליון שקל בלבד וההון העצמי של העיתון נאמד ב-45.5 מיליון שקל בלבד. בעיתון ממשיכים להיות תלויים בבעל השליטה, נוחי דנקנר המחזיקה בעיתון דרך דיסקונט השקעות.
בתחילת אפריל נחתם הסכם לקבלת הלוואת בעלים בהיקף של 50 מיליון שקל מדיסקונט השקעות, זאת בהמשך להלוואה של 50 מיליון שקל שקיבל העיתון באוקטובר 2011. עד לתום מארס 2012 קיבלה החברה 17 מיליון שקל מתוך ההלוואה השנייה, ובתחילת אפריל (לאחר תאריך המאזן) קיבל עיתון מעריב את יתרת ההלוואה בהיקף של 33 מיליון שקל נוספים.
- 10.תזכירו לי 14/05/2012 15:48הגב לתגובה זואב נזכרתי - טל רז, שוחק ערך סדרתי. תבדקו מה הוא עשה בכלל פיננסים (רמז: הרבה כסף לעצמו, הרבה הפסדים למשקיעים).
- 9.גולדן לא מרוויח מספיק, מגיע לו 200000 בחודש (ל"ת)הבעיה הגדולה 14/05/2012 12:53הגב לתגובה זו
- 8.מריח הצעת רכש במעריב אופציה3 לפני פיצוץץץץץץץ (ל"ת)דורון 14/05/2012 11:29הגב לתגובה זו
- 7.משקיע לשעבר 14/05/2012 11:26הגב לתגובה זוזוהי הנהלת דסקש שעלות שכרה הכוללת היא מעל 20 מיליון ש" ח בשנה. שימו לב כמה שהדירקטוריון גדול, כי העבודה קשה. וגם ארבעה סגני נשיא יש, כי יש המון מה לנהל וצריך כשרון גדול לעשות זאת. דירקטוריון דסקש: אבי פישר, אליהו כהן, גדעון להב, דורי מנור, דן אופנהיים, זהבה דנקנר, חיים גבריאלי, יצחק מנור, מארק שימל, נוחי דנקנר, ניב אחיטוב, צבי לבנת, רפי ביסקר, שאול בן זאב. נשיא: עמי אראל. סגני נשיא: שלמה פרילינג, אסף טופז, רענן כהן, ארי ברונשטיין.
- 6.ארגון נפגעי נוחי 14/05/2012 11:21הגב לתגובה זומה הוא חשב לעצמו? ולמה הדירקטוריון אישר???
- 5.HO 14/05/2012 11:07הגב לתגובה זותחלקו אותו בחינם - תעשו כסף מפרסומות ותהפכו את NRG לאתר שיש בו יותר מ2 גולשים ביום כי האתר פשוט בדיחה.
- 4.צימצמו בעליות העיתון הורידו מגזינים ועוד (ל"ת)חרא של עיתון 14/05/2012 10:46הגב לתגובה זו
- 3.אברהם 14/05/2012 10:30הגב לתגובה זונכבדי אני מנוי 30 שנה במעריב עיתון מצוין, אני נהנה כל רגע מהעיתון, אברהם
- 2.צבריקו 14/05/2012 10:25הגב לתגובה זונוחי לך לנוח --- צריכים לדעת לקרא את השוק - ולהכין כספים לימים שחורים,
- 1.כשהקבוצה הזאת תיפול נצא לחגוג ברחובות (ל"ת)קדימה לקרוס 14/05/2012 10:21הגב לתגובה זו

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
