הבור של דנקנר: מעריב שרף 36.6 מיליון ש' ברבעון - צמצום לעומת הרבעון המקביל

עיתון מעריב ממשיך לדמם ולהיות תלוי בקבוצת IDB. ברבעון שחלף חלה שחיקה של העיתון מבחינת החשיפה וההשפעה על הירידה מפרסום הייתה חריפה עוד יותר
תומר קורנפלד | (10)

עיתון מעריב הנמצא בבעלות קבוצת IDB ממשיך להציג תוצאות חלשות ושרידותו של העיתון ממשיכה להיות תלויה בקבוצת IDB. הבוקר (ב') פרסם העיתון את תוצאות הרבעון הראשון מהם עולה כי ההכנסות נשחקו. למרות האמור, מעריב צמצם את ההפסד הרבעוני מ-51 מיליון שקל ל-36.6 מיליון שקל.

את הרבעון הראשון של שנה סגר עיתון מעריב עם הכנסות של 65 מיליון שקל, זאת לעומת 70.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. במעריב מציינים כי ברבעון הראשון חלה שחיקה של העיתון מבחינת החשיפה לציבור. כמו כן, מציינים בעיתון כי השפעת השחיקה על ההכנסות מפרסום התחזקה אף יותר מהירידה בפועל ברמת החשיפה.

במעריב מציינים כי הדבר נובע עקב ההתחזקות המשמעותית של עיתון 'ישראל היום' ומעבר תקציבי פרסום לחינמון זה. כמו כן במעריב מאשימים את המשך התחרות ואפקט 'המחאה החברתית' אשר הביאו לירידה בתקציבי הפרסום והמשך השחיקה במחירי הפרסום בעיתונות.

נכון לסוף חודש מארס בקופת מעריב נמצאים 2.2 מיליון שקל בלבד וההון העצמי של העיתון נאמד ב-45.5 מיליון שקל בלבד. בעיתון ממשיכים להיות תלויים בבעל השליטה, נוחי דנקנר המחזיקה בעיתון דרך דיסקונט השקעות.

בתחילת אפריל נחתם הסכם לקבלת הלוואת בעלים בהיקף של 50 מיליון שקל מדיסקונט השקעות, זאת בהמשך להלוואה של 50 מיליון שקל שקיבל העיתון באוקטובר 2011. עד לתום מארס 2012 קיבלה החברה 17 מיליון שקל מתוך ההלוואה השנייה, ובתחילת אפריל (לאחר תאריך המאזן) קיבל עיתון מעריב את יתרת ההלוואה בהיקף של 33 מיליון שקל נוספים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    תזכירו לי 14/05/2012 15:48
    הגב לתגובה זו
    אב נזכרתי - טל רז, שוחק ערך סדרתי. תבדקו מה הוא עשה בכלל פיננסים (רמז: הרבה כסף לעצמו, הרבה הפסדים למשקיעים).
  • 9.
    גולדן לא מרוויח מספיק, מגיע לו 200000 בחודש (ל"ת)
    הבעיה הגדולה 14/05/2012 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מריח הצעת רכש במעריב אופציה3 לפני פיצוץץץץץץץ (ל"ת)
    דורון 14/05/2012 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיע לשעבר 14/05/2012 11:26
    הגב לתגובה זו
    זוהי הנהלת דסקש שעלות שכרה הכוללת היא מעל 20 מיליון ש" ח בשנה. שימו לב כמה שהדירקטוריון גדול, כי העבודה קשה. וגם ארבעה סגני נשיא יש, כי יש המון מה לנהל וצריך כשרון גדול לעשות זאת. דירקטוריון דסקש: אבי פישר, אליהו כהן, גדעון להב, דורי מנור, דן אופנהיים, זהבה דנקנר, חיים גבריאלי, יצחק מנור, מארק שימל, נוחי דנקנר, ניב אחיטוב, צבי לבנת, רפי ביסקר, שאול בן זאב. נשיא: עמי אראל. סגני נשיא: שלמה פרילינג, אסף טופז, רענן כהן, ארי ברונשטיין.
  • 6.
    ארגון נפגעי נוחי 14/05/2012 11:21
    הגב לתגובה זו
    מה הוא חשב לעצמו? ולמה הדירקטוריון אישר???
  • 5.
    HO 14/05/2012 11:07
    הגב לתגובה זו
    תחלקו אותו בחינם - תעשו כסף מפרסומות ותהפכו את NRG לאתר שיש בו יותר מ2 גולשים ביום כי האתר פשוט בדיחה.
  • 4.
    צימצמו בעליות העיתון הורידו מגזינים ועוד (ל"ת)
    חרא של עיתון 14/05/2012 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אברהם 14/05/2012 10:30
    הגב לתגובה זו
    נכבדי אני מנוי 30 שנה במעריב עיתון מצוין, אני נהנה כל רגע מהעיתון, אברהם
  • 2.
    צבריקו 14/05/2012 10:25
    הגב לתגובה זו
    נוחי לך לנוח --- צריכים לדעת לקרא את השוק - ולהכין כספים לימים שחורים,
  • 1.
    כשהקבוצה הזאת תיפול נצא לחגוג ברחובות (ל"ת)
    קדימה לקרוס 14/05/2012 10:21
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים