תוצאות בזק: ירידה של 15.4% ברווח, אלוביץ - "השוק השתנה"

שאול אלוביץ': "2011 התאפיינה בהתגברות מהותית בתחרות בשוק התקשורת ובשינויים רגולטוריים כבדי משקל"
יוסי פינק | (22)

ענקית התקשורת הישראלת, חברת בזק, מפרסמת הערב את תוצאותיה הכספיות לרבעון האחרון ולשנת 2011 כולה. מהתוצאות ניכרת הרעה גורפת כמעט בכל הסעיפים, זאת לאור התגברות הרגולציה והתחרות הקשה בענף.

הרווח התפעולי של בזק הסתכם בכ-3.24 מיליארד שקל בשנת 2011 לעומת כ- 3.74 מיליארד שקל בשנת 2010, ירידה בשיעור של 13.4%. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של בזק ירד בשיעור של 15.4% והסתכם בכ-2.07 מיליארד שקל בשנת 2011, בהשוואה לסך של 2.44 מיליארד שקל בשנת 2010.

הכנסות קבוצת בזק בשנת 2011 הסתכמו בכ-11.37 מיליארד שקל לעומת כ-11.99 מיליארד שקל בשנת 2010, ירידה בשיעור של 5.1%. עיקר השחיקה בהכנסות הקבוצה מוסברת על ידי הירידה החדה בתעריפי הקישוריות לסלולאר, אשר קוזזה חלקית באמצעות עלייה בהכנסות ממכירת ציוד קצה סלולארי ומהמשך הצמיחה בתחומי האינטרנט והדאטה.

אלוביץ': "אשתקד שוק התקשורת השתנה באופן מהותי"

שאול אלוביץ', יו"ר בזק, מסר בעקבות פרסום הדוחות הכספיים כי, "2011 התאפיינה בהתגברות מהותית בתחרות בשוק התקשורת ובשינויים רגולטוריים כבדי משקל. התפתחויות אלו העמידו במבחן את האסטרטגיה בה נוקטת הקבוצה, המתמקדת בפיתוח והשקעות מסיביות בתשתיות התקשורת. שנת 2011 מסמנת שיא בהשקעות הקבוצה אשר הסתכמו בכ- 2 מיליארד שקל, תוך הגדלת היתרון הטכנולוגי והשירותי של כלל תחומי פעילותנו. אני משוכנע שנקיטת אסטרטגיית מובילות שוק, היא הדרך הנכונה להתמודד עם תקופה מאתגרת זאת, ואף לצאת ממנה מחוזקים".

עוד הוסיף אלוביץ' כי, "ב-2011, הפעילות הקווית של בזק התמקדה בפריסה של רשת ה-NGN, המהווה קפיצת מדרגה בקצבי הגלישה ובשירותים, ובהכנות לקראת השלב הבא בפיתוח הרשת. במקביל, פלאפון קידמה את רשת ה-HSPA והפכה למובילה בתחום, ובזק בינלאומי השלימה את הנחת הכבל התת ימי, שסייע לפתוח את צוואר הבקבוק הקיים היום בחיבור לחו"ל. yes שקדה על פיתוח מוצרים עתירי טכנולוגיה, תוך הגדלת הפער בתחום התוכן הטלוויזיוני".

אלוביץ' סיכם, "אשתקד שוק התקשורת השתנה באופן מהותי, כשנוצר מבנה חדש של קבוצות תקשורת גדולות, המספקות לצרכן סל שירותי תקשורת. אני מאמין כי השינוי המבני בשוק התקשורת צריך להמשיך בביטול ההפרדה המבנית בבזק, אשר יוביל לשוק תחרותי יותר, תוך חיסכון של עשרות אחוזים בהוצאות התקשורת של הצרכן".

הפעילות הקווית

הכנסות הפעילות הקווית לשנת 2011 עמדו על 4.65 מיליארד שקל, ירידה בשיעור של 11.7% לעומת 2010. הכנסות החברה הושפעו מההפחתה המשמעותית בדמי הקישוריות לרשתות הסלולריות. ללא הפחתה זאת, הכנסות בזק היו יורדות בכ- 1% בלבד.

מצד אחד, בתחום קווי הטלפון (שעומדים כעת על 2.37 מיליון, שינוי מזערי לעומת אשתקד) - ההכנסה החודשית הממוצעת לקו ירדה ל-76 שקל בשנת 2011 בהשוואה ל-81 שקל בשנת 2010 כאשר לפי החברה הירידה נבעה בעיקר כתוצאה מהשקת מסלולים מוזלים ללקוחות. מצד שני, מספר מנויי האינטרנט של בזק צמח ב-2011 ב-45 אלף מנויים והגיע ל-1.11 מיליון כאשר ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי אינטרנט (ARPU) הסתכמה ב-80 שקל ב-2011 בהשוואה ל-75 שקל בשנת 2010. הצמיחה ב-ARPU נבעה בעיקרה מהתרחבות הביקוש לקצבי NGN.

פעילות הסלולר - פלאפון

ההכנסות ב-2011 הסתכמו ב-5.55 מיליארד שקל, לעומת 5.73 מיליארד שקל בשנה הקודמת, קיטון של כ-3.2%. ברבעון הרביעי הירידה הייתה חדה יותר, מסך של 1.47 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד לסך של 1.24 מיליארד שקל בלבד, קיטון של כ- 15.6%. הרווח הנקי דווקא גדל בכ-2.2% בשנת 2011 והסתכם ב-1.06 מיליארד שקל, לעומת 1.03 מליארד בשנה הקודמת.

מצבת המנויים של פלאפון ב-31 בדצמבר 2011 עמדה על 2.847 מיליון מנויים, בהשוואה ל-2.857 מיליון מנויים בתחילת השנה. במהלך הרבעון הרביעי הצטרפו לחברה 5 אלפים מנויים נטו. ההכנסה החודשית הממוצעת מלקוח (ARPU) עמדה ב-2011 על 107 שקל, בהשוואה ל-111 שקל בשנה הקודמת (מתוקנן לתעריפי דמי הקישוריות המופחתים). ההכנסה החודשית הממוצעת מלקוח (ARPU) עמדה ברבעון הרביעי של 2011 על 100 שקל, בהשוואה ל- 109 שקל ברבעון המקביל אשתקד (מתוקנן לתעריפי דמי הקישוריות המופחתים).

מספר דקות השימוש החודשי הממוצע ללקוח (MOU) גדל ב-2011 ב- 26 דקות, ועמד על 375 דקות, לעומת 349 בשנה קודמת. מספר דקות השימוש החודשי הממוצע ללקוח (MOU) ברבעון הרביעי גדל ב-20 דקות ועמד על 384 דקות, לעומת 364 ברבעון המקביל אשתקד.

בזק בינלאומי

הכנסות החברה בשנת 2011 הסתכמו בכ-1.4 מיליארד שקל. מדובר בירידה בשיעור של 1.9%, הנובעת בעיקרה מן הירידה הנמשכת בהכנסות משיחות בינלאומיות וכן מן הירידה בפעילות העברת שיחות בין מפעילי תקשורת בעולם. ירידה זו קוזזה חלקית על ידי צמיחה במכירות שירותי האינטרנט של החברה והמשך צמיחה בתחום פתרונות ה- ICT.

הרווח הנקי של החברה בשנת 2011 ירד בשיעור של-28.3% לעומת השנה הקודמת והסתכם בכ-182 מיליון שקל. השחיקה ברווח נובעת בעיקרה מהרווח החד-פעמי שהוכר ב- 2010.

תוצאות yes

הכנסות yes לשנת 2011 גדלו ב-2.3% והסתכמו בכ-1.62 מיליארד שקל בהשוואה ל-1.58 מיליארד שקל בשנת 2010. הגידול בהכנסות נבע בעיקר מהגידול במכירות של שירותים מתקדמים בתשלום כגון שירות ה-VOD ו- yesMaxTotal וכן עקב הגידול במספר המנויים הכולל.

ההפסד נטו בשנת 2011 קטן ב-26.8% ועמד על סך של 230 מיליון שקל בהשוואה ל-314 מיליון שקל בשנת 2010. ה-ARPU השנתי עלה בכ- 0.9% לעומת שנת 2010 והסתכם ב- 232 שקל

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    החליפו את כולם ,והשאירו את ההנהלה (ל"ת)
    פפחחחחחחח 15/03/2012 09:34
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    בזק תעלה טוב היום (ל"ת)
    היום עליה נאה 15/03/2012 08:42
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    בזק היום 3 פלוס 15/03/2012 08:42
    הגב לתגובה זו
    3 לפחות ירוק חזק למעלה, 3 אחוזים.
  • אתה עדיין חושב כך?? (ל"ת)
    מבין עניין 15/03/2012 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עדו 15/03/2012 07:04
    הגב לתגובה זו
    המניה תשלם כ 18% דיוודנד בשנתים הקרובות וכ 8-10% אח" כ אם לא יהיו הפתעות תוך 3 שנים המניה תחזיר חצי מההשקעה והחברה עדין תשאר רווחית ומשלמת דיוודנדים באמת חברה מסוכנת שבקושי מרוויחה 2 מיליארד שקל בשנה
  • הלוואי עלי כזו חולשה (אפילו זמנית) (ל"ת)
    החולה המדומה 15/03/2012 08:43
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    הדוח חיובי ביחס לשוק ולמתחרים (ל"ת)
    ריאלי 14/03/2012 22:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לשי- תמכור בזק מהר נכון מחלקים דיוידנד (ל"ת)
    אבל המניה בצניחה 14/03/2012 21:01
    הגב לתגובה זו
  • שרמוטחביל 14/03/2012 21:47
    הגב לתגובה זו
    שלא תשרף חלילה
  • ברוקר 15/03/2012 00:18
    תוך 5 שנים כל ההשקעה חוזרת וזה לא כולל מה המניה תעשה בשוק קרוב ל20 אחוז חלוקת דיבידנד בשנה כול רבוע 5 אחוז
  • 6.
    עוד שלוש ארבע שנים יבקש תיספורות (הקופה ריקה) (ל"ת)
    לאג" חים 6 7 8 14/03/2012 20:57
    הגב לתגובה זו
  • שרמוטחביל 14/03/2012 21:47
    הגב לתגובה זו
    אגלה לך, שבזק לא צריכה לשמור כסף גדול בקופה כדי לשלם את האגחים. בשוק ההון נהוג לגלגל את החוב (עוד מושג שאתה בטח לא מכיר). תנסה לעבור על התשואות שבהן נסחרות האגרות של בזק, ותנסה לחשוב האם תהיה בעיה לחברה לגלגל את חובה כאשר יגיעו מועדפי הפרעון. אני בטוח שלא הבנת שום דבר ממה שכתבתי, אבל זה בסדר, זה לא התפקיד שלך, תתרכז במה שאתה טוב בו (וזה לא בורסה).
  • ואתה חושב שניתן לגלגל אינסוף ? (ל"ת)
    gr 14/03/2012 23:49
  • שרמוטחביל 14/03/2012 22:19
    מועדי הפרעון* (ולא מועדפי הפרעון כמובן)
  • 5.
    2 מיליארד שקל רווח בשנה... מה חלש ? (ל"ת)
    שי 14/03/2012 20:06
    הגב לתגובה זו
  • כל שוק התיקשורת בירידה -ניגמרו החגיגות (ל"ת)
    רמי 14/03/2012 20:54
    הגב לתגובה זו
  • המקובל מקומת ההנהלה 14/03/2012 20:47
    הגב לתגובה זו
    הנדלן נימכר וכל זה על רגל אחת למה המניה ירדה מ10.8 שח ל6.4 וחברים היא עוד תמשיך בצניחה מאחר ומתוכנן עוד 2 מיליארד לחלוקת דיוידנד בשנה וחצי הקרובות אז אל תומרו שלא ידעתם השחיתות חוגגת ואף עובד לא רוצה לעבוד תמורת 5000 ש" ח (לעובדים חדשים)
  • 4.
    ושלא נדבר על הדיבידנד שיחולק בקרוב (ל"ת)
    כלכלן 14/03/2012 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שרמוטחביל 14/03/2012 18:36
    הגב לתגובה זו
    אין לי דבר אחר להגיד מלבד יחי האינטרסנטים. את ה" חולשה" של הדוח נראה במסחר של מחר.
  • 2.
    רוח צפוני 14/03/2012 18:31
    הגב לתגובה זו
    דו" ח מצוין בהתייחס לרגולציה בתקשורת ולשאר החברות בענף.נא לקרוא מספרים לפני שכותבים כותרות.
  • 1.
    האזרח 14/03/2012 18:09
    הגב לתגובה זו
    כל האחרים לא אמינים ולא פעילים בכל מקום ברמה שבזק ערוכה, אני אופטימי לגבי החברה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.