האשלג מזנק ואיי.סי.אל בעקבותיו; חוזה עם הודו במחיר גבוה מהצפי
המניה זינקה לאחר שבלארוס חתמה על חוזה לאספקת אשלג במחיר חריג של 349 דולר לטון, הגבוה בשוק ההודי מזה שנים, מה שצפוי לקבע את המחיר בשוק, ממנו תהנה גם איי.סי.אל; בשוק רואים בכך סימן מובהק להתאוששות עולמית
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0% זינקה במסחר ב-5.5% לאחר שבלארוס חתמה על חוזה משמעותי לאספקת אשלג להודו, במחיר של 349 דולר לטון, מחיר הגבוה בכ-66 דולר מהחוזה הקודם ונחשב לגבוה ביותר בשוק ההודי מזה שנים, מה שיקבע את
המחיר בשוק, ממנו תהנה גם איי.סי.אל. העלייה במחיר מייצרת רוח גבית חזקה לחברה ומסמנת מגמה ברורה של התאוששות בשוק האשלג הגלובלי, שבמשך כשנה וחצי סבל מירידות מחירים ואי ודאות.
מדובר בעסקה שמגיעה לאחר תקופה ארוכה בה איי.סי.אל מכרה אשלג למדינות כמו סין והודו במחירים ישנים ולא משקפים את העלייה שחלה בשוק מאז סוף 2023. כעת, עם חתימת החוזה החדש, יוכלו מכירות האשלג לשוק ההודי לשקף את המחירים הגבוהים ולתרום לשורת הרווח כבר ברבעונים הקרובים, ובמיוחד מהשלישי ואילך, כאשר תסתיים תקופת ההתחייבויות לחוזים הקודמים.
הבשורה מהודו מהווה המשך ישיר למגמת השיפור עליה דיווחה החברה בדוחות הרבעון הראשון של 2025. ברבעון זה אמנם נרשמה ירידה של 16.5% ברווח
הנקי ל-91 מיליון דולר, אך ניכרו סימנים מעודדים במגזר האשלג, כולל עלייה של כ-5% במחיר הממוצע לטון לעומת הרבעון הקודם. לצד זאת, איי.סי.אל דיווחה כי היא עדיין מחויבת לספק כ-150 אלף טון אשלג בתנאי המחיר הישנים, אך הבהירה שהשפעתם על התוצאות תסתיים בהמשך השנה. עתה,
עם חתימת החוזה החדש, נוצרה ודאות רבה יותר לגבי המחירים העתידיים, מה שמחזק את התחזיות לא רק לעלייה ברווחיות, אלא גם לשיפור בתזרים המזומנים.
בחברה ציינו ברבעון האחרון כי היא צופים למכור בין 4.5 ל-4.7 מיליון טון אשלג בשנת 2025 כולה,
וכי חלק הולך וגדל מהכמות הזו יימכר כעת בתנאים עדכניים ומשופרים. מעבר לכך, הירידה בהוצאות ההובלה הבינלאומית, במיוחד לשווקים כמו ברזיל וארה"ב, מהווה יתרון תפעולי נוסף בתקופה של חזרת ביקושים. לצד מגזר האשלג, גם מגזר הפוספט ממשיך להציג תוצאות יציבות ואף שיפור
קל ברווחיות, בעיקר בזכות מגבלות הייצוא מסין שהובילו לעלייה במחירי דשני הפוספט בעולם. תחום הפתרונות החקלאיים המיוחדים ממשיך לשמש מנוע אסטרטגי מרכזי לאיי.סי.אל, עם ציפייה להרחבת הפעילות הגלובלית גם באמצעות רכישות חדשות בתחום הביו-חקלאי.
- ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל
- איי.סי.אל: עליה של כ-4.6% בהכנסות - הרווח הנקי נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאות מגזר מוצרים תעשייתיים רבעון ראשון 2025 הציג מכירות של 344 מיליון דולר, בהשוואה ל-335 מיליון דולר ברבעון המקביל. EBITDA של 76 מיליון דולר, בהשוואה ל-72 מיליון דולר. הצמיחה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד נבעה מעלייה במכירות של מעכבי בעירה. אירועים עיקריים
בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד. מגזר מעכבי בעירה: עלייה בסך המכירות, עם עלייה קלה במכירות פתרונות מבוססי-ברום, כאשר העלייה בכמויות המכירה קיזזה את הירידה במחירים. עלייה במכירות של פתרונות מבוססי זרחן, עם גידול בכמויות המכירה, בעיקר באירופה ובארצות הברית, ומחירים
גבוהים יותר. הביקוש בשוקי-הקצה לאלקטרוניקה ובנייה נותר חלש ברבעון הראשון.
ברום אלמנטרי: עלייה במכירות עקב גידול בכמויות המכירה אשר קיזזה את הירידה במחירי השוק. תמיסות צלולות: קיטון במכירות למרות המגמה היציבה וההתחזקות המתמשכת בביקוש
לנפט ולגז, עם התגברות התחרות בחצי הכדור הצפוני. מינרלים מיוחדים: עלייה קלה במכירות שנבעה מעלייה בכמויות המכירה ובמחירים של מגנזיום כלוריד המשמש להמסת קרח, בעוד שנרשמה ירידה בביקוש למגנזיה מיוחדת עבור יישומי פארמה ומזון.
תוצאות מגזר
אשלג רבעון ראשון 2025: מכירות של 405 מיליון דולר, בהשוואה ל-423 מיליון דולר. EBITDA של 118 מיליון דולר, בהשוואה ל-124 מיליון דולר. מדד מחירי הדגנים ירד ב-12.1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר מחירי התירס עלו ב-9.1%, ואילו האורז, פולי הסויה והחיטה ירדו ב-22.2%,
15.1% ו-8.1%, בהתאמה. בהשוואה לרבעון קודם, מדד מחירי הדגנים עלה ב-1.0%, עם עלייה במחירי התירס, פולי הסויה והחיטה ב-10.5%, 3.3%, ו-4.5%, בהתאמה, בעוד שמחירי האורז ירדו ב-6.8%.
- השכר התמתן, הבונוס הפך למדיד, אבל הפוטנציאל של ינאי שווה מאות מיליונים
- היום בבורסה, מה יקרה לכלל והאם "סקופים" טובים לתיק שלכם?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
השוק קיבל את הודעת החוזה החדש בהתלהבות, מדובר לא רק בעסקה
ספציפית, אלא באינדיקציה לשוק מתהדק, רמות מחירים גבוהות והתבססות של מגמה חיובית ארוכת טווח. ככל שמדינות נוספות יאמצו מחירים דומים, תוכל החברה למנף את כושר הייצור שלה ולהחזיר לעצמה את המובילות בתחום. מי שעוד נהנתה מהזינוק היא החברה לישראל חברה
לישראל , בעלת השליטה באיי.סי.אל שעלתה ב-7.5%.
שווי השוק של איי.סי.אל עומד על 31.35 מיליארד שקל, מניית החברה עלתה מתחילת השנה בכ-37%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים זינקה בכ-40%. ההון העצמי של החברה עומד על 21.72 מיליארד שקל.
- 2.שום הישג בחברה הזו לא מגיע מבפנים הכל השפעות מבחוץ (ל"ת)משה משה 04/06/2025 21:55הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 04/06/2025 18:07הגב לתגובה זובצד השני באותו ים יש את פוטאש יכולים לקנות מהם ולא מכיל. העיקר שלפיד כבוי אמר לא מוכרים אוצרות מדינה נראה לי שכולנו נתקע בגרון עם האשלג לא חסר בעולם זבל

פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל
דליה קורקין המנכ"לית "שווה" קרוב ל-600 מיליון שקל, פימי שילשה את השווי בתוך 3.5 שנים; מגדל ופועלים אקוויטי גם הצטרפו לחגיגה עם רווח של קרוב ל-100%
קבוצת עמל ומעבר המובילה בישראל בשירותי סיעוד ביתי, טיפול במתמודדי נפש, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות סיעודיים, שבבעלות קרן פימי (49.5%), דליה קורקין (14.4%), פועלים אקוויטי (20%) ומגדל (16.1%) יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף).
הקבוצה מציגה גידול בכל הפרמטרים, מרחיבה פעילותה לתחומים חדשים ופועלת בשוקי יעד בעלי צמיחה משמעותית. בשנים עשר החודשים שהסתיימו ביוני 2025, הקבוצה הציגה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל ורווח נקי בסך של כ- 139 מיליון שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על כ- 200 מיליון שקל.
הקבוצה חילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנדים בסך של כ-300 מיליון שקל.
עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל. בשנת 2022 נרכשה ע"י קרן פימי,כשמאז שוויה עולה יותר מפי 2.5. הקבוצה מעסיקה היום כ- 29 אלף עובדים.
- חוזה של 1.2 מיליארד דולר למנועי בית שמש - הגדול בתולדות החברה
- פייטון השלימה את רכישת SI Manufacturing תמורת כ-10 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקבוצה פועלת בארבעה מגזרי פעילות מרכזיים:
· סיעוד ביתי – מתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל.
השכר התמתן, הבונוס הפך למדיד, אבל הפוטנציאל של ינאי שווה מאות מיליונים
לאחר שהמוסדיים בלמו את מינויו של עמי לנדאו בשל חבילת שכר חריגה, חבילת השכר של ינאי כמנכ"ל מתונה יותר; השכר הבסיסי נותר מתון, הבונוסים הפכו למדידים, אך סעיף אחד בולט במיוחד: תגמול הוני שעשוי להניב לינאי רווח של 800 מיליון שקל אם שווי החברה יזנק פי ארבע
בתוך שלוש שנים
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה),
נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי
מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
על פי המתווה שפרסמה החברה, ינאי יקבל שכר חודשי של 166 אלף שקל, שהם כ-2 מיליון שקל בשנה, סכום גבוה מהשכר שקיבל כיו"ר, אך נמוך משמעותית מחבילות השכר שהוצע ללנדאו. בנוסף, יקבל בונוס שנתי של עד מיליון
שקל, אך בניגוד לעבר, הפעם הוא מותנה ביעדים תפעוליים ופיננסיים ברורים: גידול של 25% בהיקף מתקני הייצור המחוברים, הרחבה של 50% במתקני האגירה, גיוס מקורות בהיקף של 700 מיליון שקל בשנה (לא בהנפקת מניות), ותשואה על ההון של 5%-7% בשנים הקרובות.
בעוד נראה שמדובר בשכר הוגן, הפוטנציאל שעולה מסעיף אחד עשוי להביא לינאי רווח של כמעט מיליארד שקל. ינאי יהיה זכאי לקבל תגמול הוני בשווי 5% ממניות החברה, אם נופר תגיע לשווי של 16 מיליארד שקל תוך שלוש שנים. בהתחשב בשווי השוק הנוכחי של החברה, העומד על כ-3.7 מיליארד שקל, מדובר בתמריץ עתק פוטנציאלי של כ-800 מיליון שקל, סכום חריג גם בקנה מידה של החברות הגדולות במשק.
אחרי הביקורת הציבורית וההתנגדות החריפה של המוסדיים להצעת השכר הקודמת, נופר מנסה להחזיר את האמון באמצעות תגמול תוצאות ולא הבטחות. השווי לקבלת התגמול החריג
מותנה בקפיצת שווי משמעותית בזמן קצר יחסית, במה שמשקף אמון משמעותי מצד בעל השליטה והמנכ"ל בחברה שלו עצמו. מנגד, אם נופר תעמוד ביעד השווי, מעבר לרווח של בעלי המניות עצמם גם ינאי ייהנה מרווח של כ-800 מיליון שקל.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המודל של אילון מאסק?
המתווה
של ינאי מזכיר במידה מסוימת את המהלך הדרמטי שביצעה טסלה בשנת 2018, כשאישרה לאילון מאסק חבילת תגמול חסרת תקדים שכללה 12 שלבים מדורגים – כל אחד מהם מותנה גם ביעדי הכנסות ורווחיות וגם ביעדי שווי שוק, עד לרמה של 650 מיליארד דולר. אז, רבים בשוק ראו בכך חלום רחוק,
אך כעבור שנים ספורות טסלה חצתה את היעד, והחבילה של מאסק הפכה לשווה יותר מ-50 מיליארד דולר.