טבע: ה-FDA קיבל את הבקשה להרחבת הטיפול ב-AJOVY לילדים ונוער; המניה קופצת

אם תאושר, AJOVY תהפוך לתרופה היחידה מסוגה למניעת מיגרנות בילדים ובני נוער, שוק שעד כה כמעט ולא טופל תרופתית

אביחי טדסה | (7)

טבע טבע 0%   ממשיכה לחפש דרכים להרחיב את השימוש בתרופות הדגל שלה, והפעם מדובר בצעד משמעותי במיוחד בתחום המיגרנות: ה-FDA האמריקאי קיבל לבדיקה את הבקשה להרחיב את ההתוויה של התרופה AJOVY כך שתשמש גם למניעת מיגרנות בילדים ובני נוער בני 6 עד 17. אם תאושר, AJOVY תהיה התרופה הראשונה והיחידה מסוגה (CGRP) המאושרת למניעת מיגרנה באוכלוסייה הצעירה, לא רק במבוגרים. בעקבות ההודעה, המניה מטפסת בכ-5%.


למרות שמיגרנה נתפסת לעיתים כבעיה של מבוגרים, גם ילדים ובני נוער סובלים ממנה בהיקפים משמעותיים, תופעה שמשפיעה על איכות חייהם, על היכולת ללמוד, לתפקד ולהשתלב חברתית. ד"ר אריק יוז, סמנכ"ל הרפואה הגלובלי של טבע, הסביר כי כיום קיימות אפשרויות טיפול מעטות בלבד עבור האוכלוסייה הצעירה, ולכן הפיתוח בתחום הזה הוא חיוני. הבקשה של טבע לאישור ההתוויה החדשה מסתמכת על ממצאי ניסוי קליני מתקדם (שלב 3), שהצביע על הפחתה ברורה במספר ימי המיגרנה והכאבים בקרב ילדים בני 6 עד 17, בהשוואה לפלצבו. בנוסף, תופעות הלוואי שנרשמו תאמו את פרופיל הבטיחות שנמצא בקרב מטופלים מבוגרים.


מאז אישורה הראשון בשנת 2018, AJOVY נמכרת ביותר מ-20 מדינות, בהן ארה"ב, קנדה, יפן ואוסטרליה. התרופה פועלת כחוסם קולטנים של CGRP, מנגנון שנחשב למבטיח במיוחד בטיפול במיגרנה כרונית. כעת, עם האפשרות לאישור גם לשימוש בילדים, טבע עשויה להרחיב משמעותית את קהל היעד שלה בשוק שבו התחרות עדיין מצומצמת מאוד. אם האישור יתקבל, מדובר לא רק בהישג רפואי, אלא גם בפוטנציאל מסחרי עבור טבע, שרואה ב-AJOVY אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה בשנים הקרובות.


בחודש שעבר, טבע השתתפה בכנס של ברקליס, ומנכ"ל החברה, ריצ'רד פרנסיס שידר אופטימיות שעודדה את המשקיעים - "אני חושב שיש לנו הזדמנות טובה להתקרב לקצה העליון של התחזיות שלנו", אמר מנכ"ל החברה ריצ'רד פרנסיס. טבע צופה השנה הכנסות של בין 16.8-17.4 מיליארד דולר, רווח למניה של בין 2.35-2.65 דולר, רווח תפעולי של בין 4.1-4.6 מיליארד דולר, EBITDA מתואם של בין 4.5-5 מיליארד דולר, ותזרים מזומנים חופשי של בין 1.6-1.9 מיליארד דולר.



האם מלחמת הסחר תשפיע על טבע?

בזמן שמדדי המניות נופלים והשווקים רועדים מחשש להחרפה במלחמת הסחר שמובילה ארה"ב, מניות התרופות מציגות תמונה שונה: ירידות מתונות יחסית ואף יציבות מסוימת (כתבנו על כך - האם זה הזמן לקנות טבע? הזדמנות או דווקא מלכודת). הסיבה לכך היא פשוטה: בתחום התרופות עדיין שוררת אי ודאות, הממשל האמריקאי לא פרסם רשימה סופית של המכסים הצפויים בענף, ורק הבהיר שמדובר בתחום "קריטי לביטחון הלאומי". שר המסחר האמריקאי, הווארד לוטניק, אמר במפורש: "זה לא עניין של עלות, זה עניין של הישרדות", כשהוא רומז לכוונה ברורה להחזיר את ייצור התרופות לארה"ב. במצב כזה, ההשפעה על טבע תלויה בעיקר בשאלה היכן היא מייצרת והיכן היא מוכרת, ושם יש לה דווקא קלף חיובי: החברה מוכרת קצת מעל 50% מהתרופות שלה בארה"ב, ובדומה לכך, חלק משמעותי מהייצור שלה מתבצע גם הוא בתוך גבולות המדינה.


יחס ייצור-מכירה כזה מציב את טבע בעמדה טובה ביחס לחברות מתחרות כמו סנדוז או ויאטריס, שנשענות על ייצור בהודו, סין או אירופה, מה שעלול להכניס אותן למכס גבוה ולהקטין את כושר התחרות. עם זאת, היתרון הזה אינו חסין כי אם יוטלו מכסים נגדיים מצד אירופה, טבע עלולה להיפגע גם מהצד השני, במיוחד במידה והיא מייצאת לאירופה מהמפעלים שלה בארה"ב. בטווח הארוך, אם תדע להרחיב את ייצור התרופות האמריקאי שלה, למשל דרך תמריצים ממשלתיים שמדובר עליהם בימים אלה, טבע יכולה לחזק את מעמדה מול המתחרות וליהנות מיתרון מבני בשוק שמחפש "אמריקאיות" גם בעולם התרופות. אבל בטווח הקצר, כמו כל השוק גם היא פועלת באפלה, ותידרש להגיב תוך כדי תנועה למדיניות שמתעצבת בזמן אמת.


לתוך כל אי הודאות הזו נכנסת כעת גם רטוריקה מסוכנת מכיוון הבית הלבן: פיטר נבארו, מיועציו הבכירים של טראמפ לענייני סחר, תקף בחריפות את ישראל ובעקיפין את טבע, כשהאשים אותה בגניבת ידע וקניין רוחני מחברות תרופות אמריקאיות- "ישראל גונבת קניין רוחני מחברות תרופות אמריקאיות" - האם הממשל האמריקאי מסמן את טבע כאויבת? הדברים נאמרו על רקע בדיקת המכסים העתידיים בתחום התרופות, שטרם פורסמה לגמרי, אך נבארו הוא מהדמויות המרכזיות שמעורבות בגיבושם. לדבריו, "גם ישראל היא חלק מתהליך גניבת הידע מארה"ב... כשזה מגיע לסחר, אין לנו חברים". ההצהרות הללו מעוררות דאגה בקרב משקיעים, שכן הן מצביעות על אפשרות שהממשל יתייחס לייבוא תרופות מישראל בחשדנות יתרה, מה שעלול להוביל להטלת מכסים לא רק משיקולי ייצור, אלא גם ממניעים פוליטיים. למעשה, נבארו מתייחס למה שטבע וחברות גנריות נוספות עושות כחלק מפעילות שגרתית וחוקית: הן מייצרות גרסאות זהות לתרופות מקור לאחר שפג תוקף הפטנט שמגן עליהן, מהלך שמקובל בתעשיית התרופות ואינו נחשב לגניבה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ועדיין, עצם השימוש במונח "גניבה" עלול להשפיע על האופן שבו תקבל ממשלת ארה"ב החלטות בנושא, במיוחד לנוכח הלחץ להחזיר את ייצור התרופות הביתה, כפי שהדגיש גם שר המסחר הווארד לוטניק. דווקא במציאות כזו, יתרונה של טבע בכך שחלק ניכר מהייצור שלה כבר מתבצע בארה"ב, עשוי לספק לה חוסן מסוים. אך הרוח שנושבת מכיוון וושינגטון עלולה לייצר סביבה רגולטורית עוינת, שתפגע ביכולת שלה לפתח ולהרחיב את תחום הגנריקה והמו"פ בארה"ב. בטווח הקצר, החשיפה של טבע אמנם נראית סבירה, אך ההקשר הפוליטי והרטורי עלול להפוך את התחזית למסובכת הרבה יותר.


החרגת סקטור הפארמה מהטלת המכסים עשויה להוות איתות חיובי לסקטור


סבינה לוי, אנליסטית בלידר שוקי הון מציינת כי: "בהמשך להכרזה על שורה של מכסים חדשים על המדינות, ממשל טראמפ בחר להחריג בשלב זה שני ענפים מרכזיים – ענף התרופות וענף השבבים. הסיבה לכך עשויה לנבוע מהעובדה, כי מדובר בתחומים שמאופיינים בחסמי כניסה גבוהים יחסית, בהיבט מורכבות ורגישות מערכי הייצור, פרקי הזמן הממושכים יחסית הנדרשים להקמת מתקני ייצור וההשקעות הנדרשות לכך. הספיישליסט של Jefferies, Jan, מעריך, כי אחד המרוויחים העיקריים מהחלטה בטווח המיידי הינם יצרני התשומות לענף, כלומר יצרניות API, החומרים הפעילים לתעשיית התרופות.


הדבר בא לידי ביטוי בעליות במניות היצרניות ההודיות, ועשוי להקרין לחיוב גם על מניות הגנריקה. נציין בהקשר זה, כי סין והודו הן שחקניות מרכזיות בייצור המרכיבים הפרמצבטיים הפעילים (API) בעולם לפי נתונים עדכניים, כ-60% מייצור ה-API הגלובלי מתבצע במדינות אלו, כאשר סין אחראית לכ-40% והודו לכ-20%. נתונים אלו מדגישים את התלות המשמעותית של תעשיית התרופות העולמית ביכולות הייצור של שתי המדינות הללו".​


לוי מוסיפה "נזכיר, כי טבע העמידה למכירה את פעילות ה-API שלה, כחלק מהאסטרטגיה החדשה להגברת המיקוד העסקי, כאשר הפעילות שלה מונה 13 אתרי ייצור, רובם באירופה וישראל (ומספר מצומצם של מפעלים בסין והודו, להבנתנו). החברה מעריכה, כי תהליך מימוש הפעילות יושלם במחצית הראשונה של השנה...כלומר ממש אוטוטו.. ומעניין יהיה לראות האם ההתפתחויות האחרונות בנוגע להחרגת הסקטור מהמכסים בטווח המיידי, יתרמו לתהליך. באופן יחסי, אתרי יצור באירופה ובישראל צפויים להיות אטרקטיביים יותר ביחס לסין והודו, במידה ויוטלו מכסים על התחום. ביחס לכלל פעילות הייצור של טבע, החברה מציינת, כי מערך הייצור של החברה בארה"ב אחראי על כ-40%-45% מהמכירות שלה באזור, עם שיעור אף גבוה יותר ביחס למוצרים אינובטיביים. אירופה מהווה את האזור השני בגודלו מבחינת שיעור המכירות לשוק האמריקאי, כך שלהטלת המכסים עלולה להיות השפעה שלילית על מערך הייצור באזור. בנוסף, לטבע יש חשיפה להודו וישראל, אם כי נתח הייצור המשמעותי בהודו קשור למוצר gRevlimid, אשר צפוי לרשום שחיקה משמעותית (וצפויה כאמור) במכירות משנת 2026 ואילך".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    המניה קופצת למטה 07/04/2025 21:09
    הגב לתגובה זו
    איזה קופצת ואיזה נעליים
  • 5.
    קוקו 07/04/2025 19:14
    הגב לתגובה זו
    עם השוק ימשיך לרדת ככהגם אם תמציא תרופה לסרטן לא יעזור לה.איטס אול אבאוט דה דונאלד
  • 4.
    כלום נגמר (ל"ת)
    לא קונה 07/04/2025 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זה הזמן כסף ברצפה . (ל"ת)
    שמשון הגיבור 07/04/2025 15:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יצחק בן חורין 07/04/2025 15:25
    הגב לתגובה זו
    תעלה עד סוף שנה ל15 דולר
  • 1.
    אנונימי 07/04/2025 15:03
    הגב לתגובה זו
    מקווה שזה יעזור בצמיחה בדוחות
  • dw 07/04/2025 15:39
    הגב לתגובה זו
    אולם זו ידיעה חיובית העשויה לתרום להיפוך המגמה בנייר.המניה ירדה כ 30% בתקופה האחרונה מ 21$ ל 14$ שזה די הרבה לכן אולי זה יהיה התירוץ לשינוי המגמה
חי גאליס מנכל ביג
צילום: שלומי יוסף
דוחות

ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית

כשהמתחרות חיפשו הרפתקאות באונליין - ביג התמקדה בנדל״ן, באוויר הפתוח ובלהביא את חווית השופינג מחו״ל לישראלים - התוצאות לרבעון השני מתחילות להתכתב: ההכנסות עלו בכ-18.4% לכ-662 מיליון שקל, ה-NOI עלה ב17% לכ-493 מיליון שקל וה-FFO עלה בכ-17.3% לכ-264 מיליון שקל; תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג דוחות כספיים

לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.

הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו. 

סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש  כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.

ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.

במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג 0%  - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

היום בבורסה - דוחות, ארביטראז' ועסקת חטופים או כניסה לעזה?

הערכות לתמרון קרקעי בעזה מחזירות את המתיחות הביטחונית לכותרות, אחרי שאתמול הסנטימנט נטה לאופטימיות סביב עסקת חטופים, כאשר הדולר מתחזק, ובשוק ההון המוסדיים ממשיכים להזרים כסף להנפקות פרטיות; וגם - לקראת החלטת הריבית היום
מערכת ביזפורטל |

הפסקת אש ושחרור חטופים או כניסה לעזה? הכל על השולחן. על פי הדיווחים חמאס מעוניין בעסקה דומה למתווה שישראל הסכימה לו בעבר. בינתיים התנאים של ישראל הוקשחו והמסר בשבועות האחרונים הוא עסקה לכולם, אבל האם אפשר להגיד לא לעסקה חלקית? 


המתיחות הביטחונית שוב עולה, כאשר על פי דיווחים צה"ל יחל לשלוח צווי 8 לעשרות אלפי חיילי מילואים, במסגרת היערכות לתמרון קרקעי נרחב בתוך העיר עזה. מדובר בצעד משמעותי שמעיד על כוונה לקדם מהלך צבאי בשטח, גם כשברקע ממשיכים המגעים לעסקת חטופים. מדובר בכ-80 אלף חיילים שגיוסם הוקדם, וייתכן שמדובר במהלך שנועד לשמש מנוף לחץ על חמאס, אך לא פחות מכך כהכנה אמיתית לפעולה ממושכת בעומק השטח.

אתמול הסנטימנט היה שונה, והכותרות דיברו על עסקת חטופים אשר מתקרבת. זה תמך בשוק המקומי, כאשר מדד ת"א 35 סגר בעליה של 0.6% ומדד 90 עלה כמעט 1%. מי שלא השתתפו בחגיגה אתמול היו המניות הביטחוניות, כאשר הבולטת ביותר הייתה ארית תעשיות ארית תעשיות שאיבדה אתמול כ-7% זאת למרות שקיבלה הזמנות ממשרד הביטחון לאספקת מרעומים בהיקף כולל של כ-50 מיליון שקל. שווי השוק שלה "נישק" בשיא את ה-4 מיליארד שקל והיא גם זכתה לאחרונה גם להבעת אמון מוסדית, אך המכפיל הפך גבוה וכשזה קורה יש מקום לתיקונים.

היום הסנטימנט כאמור יכול להשתנות סביב ההערכות לתמרון בעזה. ואגב מניות ביטחוניות, גם מסביב לעולם זה תופס את הכותרות. אם תהיה הפסקת אש בין רוסיה ואוקראינה ובין ישראל לחמאס, קצב ההצטיידות יירד, והסנטימנט עשוי להשתנות. כעת כולם מדברים על הכפלת תקציבי הביטחון של אירופה, על סכומי עתק שיזרמו לתעשייה, אבל דמיינו שנה של שקט - האם אחריה, ימשיכו להצטייד בהיקפים גדולים? כלומר, נכון שבלי קשר למלחמה ושלום בימים האלו, יש כוונה להגדיל תקציבים, אבל, בסוף מה שקובע זה הצרכים המיידיים, המשברים, התקציבים הולכים למה שבוער. המשקיעים מבינים זאת - משקיעים במניות ביטחוניות מעדיפים לכאורה שמלחמות יימשכו ותקציבים יגדלו, אם יש הפסקות אש ותקציבים גדלים זה פחות טוב מהתרחיש הראשון. זה מפיל את המניות הביטחוניות באירופה וגם אצלנו - מניות הביטחון באירופה נופלות על רקע מאמצי טראמפ   

באותו נושא - הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה, אושר תקציב נוסף של 31 מיליארד שקל. התקציב הנוסף לשנת 2025 יגדיל את הוצאות הממשלה בכ-30.8 מיליארד שEל, וכרוך בהגדלת תקרת הגרעון מ-4.9% ל-5.2% והגדלת מגבלת ההוצאה לכ-650.3 מיליארד שקל. באותה נשימה נציין שככל ותהיה התרחבות לחימה בעצימות גבוהה ידרשו תקציבים נוספים.