פיטר נבארו (יוטיוב)
פיטר נבארו (יוטיוב)

"ישראל גונבת קניין רוחני מחברות תרופות אמריקאיות" - האם הממשל האמריקאי מסמן את טבע כאויבת?

פיטר נבארו יועץ בכיר ואחד האחראים על מדיניות המכסים מפנה אצבע מאשימה כלפי ישראל - האם המכסים בדרך?

רוי שיינמן | (18)
נושאים בכתבה טבע

פיטר נבארו, יועץ בכיר לסחר בבית הלבן ואחד האחראים על מדיניות המכסים אמר בראיון בתקשורת האמריקאית כי ישראל גונבת ידע עצום מחברות התרופות האמריקאיות. הכוונה בעיקר כנראה לחברת טבע שהיא רוב התעשייה הישראלית בתחום התרופות והאמירה הזו מאוד מסוכנת כאשר היא באה מהאיש שאחראי לצד נוספים בקביעת מדינות המכסים על תרופות מישראל.

הממשל הכריז בימים האחרונים על כך שלמרות הגדלת המכסים בשיעור משמעותי, המכסים על תרופות עוברים בדיקה ובהמשך הם יוכרזו כשהכוונה להחזיר את הייצור של תרופות הביתה."אנחנו לא יכולים להמשיך להיות תלויים במרכיבים שמיוצרים 9,000 מייל מאיתנו", הצהיר שר המסחר הווארד לוטניק בראיון ל־CNBC, והבהיר: "המטרה היא להחזיר את ייצור התרופות לאמריקה". בהמשך אמר: "זה לא עניין של עלות – זה עניין של הישרדות, של ביטחון לאומי. לא נעמוד במצב שבו בזמן מלחמה נצטרך להתחנן לתרופות ממדינה זרה". לוטניק חזר על המסר הזה שוב ושוב: "הגיע הזמן להפסיק לייבא הכל. אנחנו צריכים לייצר את האנטיביוטיקה שלנו, את משככי הכאבים שלנו, את כל מה שחשוב – פה, באמריקה".


נבארו מחזיק בדעות דומות, אך הוא יותר מיליטנטי מול ישראל ומאשים אותה - "גם ישראל היא חלק מתהליך גניבת הידע מארה"ב. הם גונבים כמות עצומה של קניין רוחני מחברות התרופות שלנו, ויש המון סכסוכים בנושא הזה. יש להם מכסים גבוהים מאוד על המוצרים החקלאיים שלנו. כשזה מגיע לסחר, אין לנו חברים. יש לנו אנשים שמנסים לנצל את השווקים שלנו". נבארו בעד סנקציות ומכסים על ייבוא תרופות מישראל. 


נבארו כנראה מתכוון לכך שטבע לצד מתחרות גנריות נוספות מאתגרות פטנטים של חבורת אמריקאיות עם מוצרים אינווטיביים. זו לא גניבה של קניין רוחני אלא העתקה של פיתוחים קודמים, שמוגנים בפטנטים על פני זמן מסוים. התעשייה הגנרית כולה מושתת על העתקת תרופות מקוריות, אך מכאן ועד לגניבת קניין רוחני הדרך ארוכה.


הבעיה שנבארו והאנשים שאמורים לקבוע את המכסים על ייבוא התרופות נחושים להחזיר את הייצור הביתה ולחסל את "הגניבות". הם יטילו מכסים כנראה גבוהים על ייבוא מהעולם, והם יעודדו ייצור מקומי. טבע על פניו במצב טוב כי רוב הייצור שלה נמצא בארה"ב וכך גם המכירות. אין הפרשים בייצור לעומת המכירות לרעת ארה"ב. ועדיין - ההאשמה של נבארו והיו כבר האשמות בסגנון כזה בעבר, עלולים לפגוע בחברות התרופות המקומיות וטבע בראשן, כאשר מדובר בעיקר על היכולת המקומית בטבע להתחיל ולחקור-ולפתח-להעתיק תרופות מקוריות. לחץ מצידם עלול לפגוע ביכולת הפיתוח של טבע, אם כי כאמור למרות שקשה להעריך מי ואיך יושפעו מהמכסים, נראה שטבע אמורה להיפגע באופן סביר באופן יחסי.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    טראמפ מטוגלל בנפשו (ל"ת)
    אנונימי 06/04/2025 21:46
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    ומדעני אטום אירים במאסר עולם! טראמפ. (ל"ת)
    ליטאי 06/04/2025 17:49
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    ליטאי 06/04/2025 16:54
    הגב לתגובה זו
    דא!
  • 13.
    הממשלה האמריקאי ישים בכלא מנכלית חברות תרופות ותוספי מזון ישראליות וילדיהם ונכדיהם במאסר עולם שטו. (ל"ת)
    ליטאי 06/04/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    זה הוואטורי שלהם (ל"ת)
    אנונימי 06/04/2025 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אנונימי 06/04/2025 11:15
    הגב לתגובה זו
    ארהב כבר השתמשה במכסים לפני כמעט 100 שנה ונכנסה למיתון למשך עשור. המכסים האלה הם פי 4 ממה שהכלכלנים חשבו שצריך לשים הכלכלנים עליהם הם הסתמכו.התנהלות בכוחניות והאשמות תוך כדי בורות עצומה ככה לא עושים עסקים ככה עושים נזק.
  • 10.
    שגוי כמו כל המדיניות הטראמפית 06/04/2025 10:53
    הגב לתגובה זו
    והתעשיה הגנרית רק מורידה את עלות התרופות גם לאמריקאים. אם המדיניות זו תיושם עלות התרופות שהיא יקרה בלאו רק תגדל בארהב.
  • 9.
    אנונימי 06/04/2025 10:48
    הגב לתגובה זו
    בגלל הגודל שלהם הם מרשים לעצמם לרמוס חברות קטנות ולגנוב את הקניין.
  • 8.
    טבע מייצרת הרבה בארהב ויוצרת מקומות עבודה (ל"ת)
    דן 06/04/2025 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כסף חכם ניכנס כסף טיפש בורח (ל"ת)
    ששון 06/04/2025 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 06/04/2025 10:09
    הגב לתגובה זו
    טבע כחברה גנרית מוזילה את המחירי התרופות וכחברה המייצרת גם בארצות הברית כמעט ולא תינזק מהמיסוי ככל שיהיה כזה.
  • 5.
    קפלניסט 06/04/2025 09:34
    הגב לתגובה זו
    טבע פועלת לפי החוק
  • 4.
    אנונימי 06/04/2025 09:10
    הגב לתגובה זו
    תביעות הדדיות מקובלות על שני הצדדים וזה נוהל מקובל שהאמריקאים המציאו. האיש לא יודע על מה הוא מדבר אבל הוא הממשל האמריקאי. טבע מיצרת לא מעט בארצות הברית והורידה משמעותית את היצור בארץ
  • 3.
    אנונימי 06/04/2025 08:49
    הגב לתגובה זו
    במחירים הגבוהיים שםהחברות עושקות את האזרחים בגיובי הממשלאבל הכי קל זה להאשים אחרים.
  • 2.
    טבע כסף על הריצפה מנסים לנער ידיים חלשות (ל"ת)
    רועי 06/04/2025 08:43
    הגב לתגובה זו
  • חברה שרק מייצרת הפסדים. 20 שנים ללא תשואה (ל"ת)
    דודו 06/04/2025 19:39
    הגב לתגובה זו
  • טבע קיימת עבור בעלי החוב בעלי המניות מחוקים (ל"ת)
    עושה חשבון 06/04/2025 09:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בנוסף לכל הצרות האחרות... (ל"ת)
    עמירן 06/04/2025 08:25
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?