האם זה הזמן לקנות טבע? הזדמנות או דווקא מלכודת
איך ישפיעו המכסים על טבע, מה קורה היום במניות התרופות והבריאות, ומה המשמעות של דברי הווארד לוטניק, שר המסחר על תעשיית התרופות - "המטרה בתחום התרופות היא להחזיר את הייצור לאמריקה. זה גם עניין של ביטחון לאומי"
המכסים מפילים את השווקים - הנאסד"ק ירד כ-5.7%, ענקיות הטק יורדות מעל 7%, ומנגד חברות התרופות יחסית יציבות. פייזר ירדה ב-1.6%, מרק ב-0.2%, אסטרה זנקה עלתה 2.3%, נוברטיס ירדה 1.6%. טבע ירדה 2.8%.
מבחינת השפעת המכסים נראה שחברות התרופות עדיין באפלה. לא נמסר מה יהיו המכסים על התחום. זה עדיין בבדיקה, כשלמעשה בשני תחומים - התרופות והשבבים - לא נקבע מה יהיו המכסים. שני התחומים האלו מוגדרים כקריטיים לביטחון הלאומי של ארה"ב.
"אנחנו לא יכולים להמשיך להיות תלויים במרכיבים שמיוצרים 9,000 מייל מאיתנו", הצהיר שר המסחר הווארד לוטניק בראיון ל־CNBC, והבהיר: "המטרה היא להחזיר את ייצור התרופות לאמריקה". בהמשך אמר: "זה לא עניין של עלות – זה עניין של הישרדות, של ביטחון לאומי. לא נעמוד במצב שבו בזמן מלחמה נצטרך להתחנן לתרופות ממדינה זרה". לוטניק חזר על המסר הזה שוב ושוב: "הגיע הזמן להפסיק לייבא הכל. אנחנו צריכים לייצר את האנטיביוטיקה שלנו, את משככי הכאבים שלנו, את כל מה שחשוב – פה, באמריקה".
החשיפה של טבע לשוק האמריקאי
ההכרזה הזו תעמוד בבסיס ההחלטה על מכסים בתחום ומעניין לבחון את מצבה של טבע, יצרנית התרופות הגנריות הגדולה בעולם, שבסיסה בישראל – אבל רוב הכנסותיה מגיעות מהשוק האמריקאי. לכאורה, קיים חשש גדול כי רוב המכירות בארה"ב (קצת מעל 50%) ואם הם מגיעים ממקומות אחרים בעולם אז המכס העתידי יפגע בטבע. למעשה, ככל שהייצור בארה"ב גדול ביחס להיקף הייצור בכלל, כך מצבה של החברה טוב יותר.
- סין וארה"ב פותחות סבב שיחות חדש - המאמץ להימנע מהסלמה לפני מפגש הפסגה
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולהמחשה - נניח שיש חברה שמייצרת 100% בארה"ב ומוכרת 100% בארה"ב. מצבה משתפר, כי יהיו חברות מתחרות שמייצרות בחו"ל שיהיו עליהם מכסים והמחיר של התרופות שלהן יעלה, זה יהפוך את היצרנית האמריקאית לתחרותית ואטרקטיבית יותר. נניח הפוך - חברה שאין לה ייצור בארה"ב והיא מוכרת 100% בארה"ב. היא תיפגע בצורה קשה כי יוטלו עלייה מכסים בשעה שהמתחרות האמריקאיות (שמייצרות בארה"ב) מקבלות הגנה ויתחזקו מולה. במילים אחרות, ככל שהרכב הייצור יותר מופנה לארה"ב כך יותר טוב והמבחן הוא ביחס להיקף המכירות בארה"ב ביחס למכירות בכלל.
בטבע המצב סביר - מוכרים כאמור קצת מעל 50% בארה"ב והייצור בארה"ב הוא בסדר גודל דומה מסך הייצור. זה עדיין לא מבטיח שלא תהיה פגיעה כי אי הוודאות מאוד גדולה, לא ברור מה יהיו המכסים בתחום, לא ברור מה הממשל יעשה כדי להחזיר את הייצור לאמריקה, וגם לא ברור מה תהי התגובה של אירופה ומדינות נוספות למהלך. אנחנו נמצאים בסוג של ניסוי ענק שלא ברור איך יראו התוצאות, גם טראמפ לא יודע.
תחרות בגנריקה: איך מתמודדות המתחרות של טבע?
טבע פועלת בשוק הגנרי לצד פעילות אינווטיבית משמעותית כשבשוק האינווטיבי נראה המכסים פחות ישחקו תפקיד. זה יכול לפגוע ברווחיות, אבל כנראה שבאופן נמוך בכמויות. בשוק הגנרי שבו יש תחליפים יכוטלה להיות פגיעה גדולה, אבל הכל יחסי - הכל תלוי במצבה של טבע מול המלחרות, אם לכולם מעלים מכסים אבל לטבע פחות מצבה היחסי משתפר.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
כדי להבין את מיקומה של טבע בזירה הזו, נבחן את המתחרות - נתחיל בויאטריס. ארה"ב תורמת כ־30%-35% מהמכירות. ויאטריס מפעילה אתרי ייצור בלמעלה מ־20 מדינות, עם נוכחות משמעותית בוירג'יניה המערבית ובפנסילבניה. כ־25%-30% מהייצור שלה מתבצע בארה"ב, מה שנותן לה יתרון מסוים, אבל זה מתחת לשיעור המכירות. בכל מקרה היא חשופה למכסים, בעיקר משום שכ־40% מה־API שלה מגיע מהודו, שם הוטלו מכסים של 26%.
חברת הגנריקה, סנדוז, של נוברטיס, מוכרת כ-35%-40% בארה"ב, אך עיקר הייצור שלה לא שם. רק כ־20%-25% מהייצור של סנדוז מתבצע בארה"ב (למשל בקולורדו), בעוד שהרוב מתרכז באירופה (כ־50%) ובאסיה (כ־25%). כלומר, היא פגיעה למכסים על מהודו וסין, וגם מאירופה. זה יפגע ביכולת התחרותית שלה.
טבע בעמדה טובה – אבל זה לא מספיק
אז מה זה אומר בפועל על טבע? בטווח הקצר, ייתכן שטבע בעמדה טובה יותר מהמתחרות, אם כי יש כמובן מתחרות נוספות גם כאלו שמייצרות גנריקה רק בארה"ב והן יתחזקו, אם כי מדובר בחברות קטנות ביחס לטבע. טבע יכולה להתחזק עוד יותר ולהקים מפעל או מפעלים נוספים בארה"ב. זה יכול לעזור לה מאוד, רק צריך לזכור שבמקביל צפוי כי יהיו מכסים נגדיים מצד אירופה וסין כך שלא בטוח מה תהיה השפעה המצטברת של המנכסים האלו ואם ייצוא ממפעל בארה"ב לאירופה יהיה פחות תחרותי מבעבר.
לוטניק אמר שהממשל בוחן שורת תמריצים לחברות
שיבנו מפעלים בארה"ב: מענקים, הקלות מס והסרת חסמים רגולטוריים. "המדינה תתמוך בכל מי שיציב את הבריאות של האמריקאים במקום הראשון" אז אולי זאת דווקא הזדמנות לטבע ולחברות נוספות. צריך לסייג - לא ברור עדיין איך יראו המכסים בתחום, וזה כשלעצמו יוצר לחץ ואי וודאות,
אבל על פניו בהינתן התפלגות הייצור והתפלגות המכירות נראה שמצבה של טבע סביר בזכות יייצור משמעותי בארה"ב. בכל מקרה היא כאמור יורדת היום למחיר שמבטא מכפיל רווח של מתחת ל-6.
.
- 17.אנונימימאיר 05/04/2025 16:50הגב לתגובה זוכן גם מדינת ישראל צריכה ליצר הכל .אבל הכל ולא צריך לחכות ליבוא ממרחקים.וגחמות של מישהוא שכן ישלח או לא ישלח .
- 16.שי לפידות 05/04/2025 11:43הגב לתגובה זולא תהיה בשנים הקרובות הזדמנות כזו לקניה מסיבית של טבע . זו אכן הזדמנות נדירה לטווח הבינונינ ודאי הארוך
- 15.דברו איתי אחרי עוד 20 אחוז ירידה 04/04/2025 16:13הגב לתגובה זוארצות הברית במיתון.מה לא ברור סין כבר הטילה היום מכסים נגדיים ואירופה בדרך.
- 14.טראמפ הנוכל פושט רגל סדרתי (ל"ת)אנונימי 04/04/2025 16:12הגב לתגובה זו
- 13.סיכוי אפס לירידת ריבית 04/04/2025 16:11הגב לתגובה זומכסים זה אינפלציה לכן תשכחו מהורדות ריבית.עוד סיבה לכך שהמכפילים יתכווצו.
- 12.הקמת מפעל שנתיים של השקעות 04/04/2025 16:09הגב לתגובה זומי יודע מה יקרה בראש של טראמפ עוד שנתיים יש בכלל בארצות הברית מספיק עובדים מקצועיים או שהשכר יטוס ואיתו האינפלציה
- 11.לטבע חוב נטו עצום לכן המכפיל הוא פי 2 (ל"ת)המכפיל שגוי 04/04/2025 16:03הגב לתגובה זו
- 10.מי מאמין ללוטניק 04/04/2025 16:01הגב לתגובה זובשביל מה אתם מצטטים שקרנים טראמפ גם אמר שיבנה ריביירה בעזה ....
- 9.עדיף לקנות אופטלגיןלא לגעת במניותגשם הכל נרטב (ל"ת)אנונימי 04/04/2025 15:24הגב לתגובה זו
- 8.כיל וטבע 04/04/2025 09:18הגב לתגובה זושביטלה הטבות מס לכיל המפרנסת של הדרום בטענה מרושעת שהם לא יכולים להעביר את ים המלח. ולא ביטלה לטבע הכושלת בטענה שהם יכולים להעביר את טבע לחול. אז נסתרות דרכי האל כעת טבע תצטרך להעביר את היצור לארהב ולגבי ים המלח בצד השני בדיוק יש את פוטאש חברה לא פחות טובה מכיל עם אותם יתרונות . אז כל טיפש בא יומו נסתרות דרכי האל
- 7.לדעתי מלכודת (ל"ת)דווקא מלכודת 04/04/2025 09:16הגב לתגובה זו
- 6.אלון 04/04/2025 09:07הגב לתגובה זומי שיחכה שנה עם אגח יבכה
- אנונימי 04/04/2025 13:06הגב לתגובה זועכשיו הזמן למכור אגח ולקנות מניות ערך של חברות בעלות פוטנציאל
- 5.טבע כסף על הריצפה רק חמור מוכר (ל"ת)רועי 04/04/2025 08:17הגב לתגובה זו
- 4.האם זה הזמן לקפוץ מגג האמפייר סטייט בילדינג (ל"ת)אנונימי 04/04/2025 07:46הגב לתגובה זו
- 3.עמירן 04/04/2025 05:46הגב לתגובה זוירדה המון
- 2.כל המניות ימשיכו להתרסק. 04/04/2025 01:12הגב לתגובה זועדיף לקבל 4 אחוז תשואה בשנה מהפסד של 60 אחוז בשנה.
- 1.רפאל ברכה 04/04/2025 00:33הגב לתגובה זותקנו טבע ותודו לי בהמשך ...זיכוי לעשירות ....
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותפגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”
איראן הודיעה כי תארח בימים הקרובים רצף ביקורי דיפלומטים בכירים מסעודיה ומטורקיה, שיקיימו בטהראן שיחות מדיניות על רקע המתיחות במזרח התיכון וההסלמה בזירות בין ישראל, רצועת עזה, לבנון וסוריה.
משרד החוץ האיראני מסר כי סגן שר החוץ הסעודי לעניינים
מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, יגיע לטהראן לצורך דיונים על היחסים הדו-צדדיים, לצד בחינת ההתפתחויות האזוריות. ההודעה לא כללה תאריך רשמי, אך לפי דיווחים סעודיים ופרסומים רשמיים באיראן, ביקורו כבר יצא לדרך ביום ראשון והוא זכה לקבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני,
עבאס עראקצ’י.
הביקור הסעודי מוגדר כחלק מסבב התייעצויות שממשלות סעודיה ואיראן מקיימות מאז חידוש היחסים בשנת 2023. הפגישות צפויות לעסוק בהעמקת ההידברות הבילטרלית ובמצב באזור. בפגישות קודמות בין הצדדים השתתפו גם בכירים ברמת הביטחון, כולל פגישת מזכיר
המועצה לביטחון לאומי, עלי לאריג'אני, עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בחודש ספטמבר האחרון.
במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת אף הוא בטהראן ביום ראשון וצפוי לקיים סדרת פגישות עם ההנהגה האיראנית. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, הדגיש
כי ביקורו של פידאן הוא "המשך לשורת ההתייעצויות הקבועות שמקיימת איראן עם מדינות האזור".
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הדובר האיראני, אחד הנושאים המרכזיים שיעמדו על הפרק הוא העימותים המתעצמים בין ישראל לגורמים שונים באזור, ובראשם המלחמה בעזה והמתיחות בגדה המערבית. לדבריו,
ישראל מהווה "את האיום הגדול ביותר על השלום והביטחון הבינלאומיים", והדגיש כי דפוס הפעולה הצבאי של ישראל בלבנון, בסוריה ובמדינות נוספות גורם לחשש גובר בקרב מדינות האזור.
