הרשי פרידמן, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברת אזורים; קרדיט: תמר מצפי
הרשי פרידמן, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברת אזורים; קרדיט: תמר מצפי
דוחות

אזורים: ההכנסות ברבעון זינקו ב-80% ל-507 מיליון שקל

החברה מכרה כ-191 דירות ברבעון הרביעי לעומת כ-162 דירות ברבעון השלישי; הרווח של החברה ב-2024 ירד ל-162 מיליון שקל לעומת 176 מיליון שקל ב-2023, בעיקר בגלל ירידת שווי של נכסי החברה בארה"ב

רוי שיינמן | (1)

ההכנסות של אזורים אזורים 3.23%   ברבעון הרביעי של 2024 הסתכמו בכ-507 מיליון שקל לעומת 279 מיליון שקל ברבעון המקביל, זינוק של 81%. הרווח הנקי הסתכם ב-9.3 מיליון שקל לעומת רווח של כ-35 מיליון שקל ברבעון המקביל. במהלך הרבעון מכרה אזורים כ-191 דירות לעומת כ-162 דירות ברבעון השלישי של השנה.


ב-2024 כולה רשמה אזורים הכנסות של כ-1.75 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.47 מיליארד שקל ב-2023, נתון המשקף גידול של כ-19%. במהלך שנת 2024, מכרה החברה 551 דירות בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל (לא כולל מע"מ) לעומת 395 דירות בשנת 2023 - נתון המשקף גידול של כ-40% במכירות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עד למועד פרסום הדוח מכרה אזורים 49 דירות נוספות - נתון המשקף מספר דומה למספר היח"ד שנמכרו באותו מועד אשתקד, בהיקף כספי כולל של כ-149 מיליון שקל, המשקף מחיר ממוצע של כ-3.59 מיליון שקל (כולל מע"מ) ליח"ד.


אזורים רשמה עלייה של 25% ברווח הגולמי שהסתכם בכ-447 מיליון שקל ב-2024 לעומת כ-357 מיליון שקל בשנת 2023, ועלייה בשיעור הרווח הגולמי ל-25.5%. הרווח הגולמי ממכירת דירות בלבד הסתכם בסך של 370 מיליון שקל, גידול של 31.5% ביחס לשנה קודמת. הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-162 מיליון שקל, ביחס לרווח נקי של כ-176 מיליון שקלים ב-2023, כשאת עיקר השינוי מייחסת החברה לירידת שווי של 75 מיליון שקל בנכסי החברה בארה"ב ביחס לעליית שווי של כ-125 מיליון שקל שרשמו נכסי החברה בארה"ב אשתקד.


לחברה רווח גולמי מפרויקטים בביצוע שיוכר ב-4 שנים הקרובות בסך של כ- 1.37 מיליארד שקל ויתרת עודפים צפויה של כ-1.8 מיליארד שקל. נכון למועד הדוח, לאזורים 23 פרויקטים בהקמה ובשיווק הכוללים 4,464 יחידות דיור ו-7 פרויקטים של התחדשות עירונית שהקמתם החלה הכוללים 2,004 יחידות דיור. בשנת 2024 החלה החברה בשיווק של 902 יחידות דיור בשישה פרויקטים. בנוסף, בשנת 2024 התקבלו היתרי בניה של 4 פרויקטים הכוללים במצטבר 720 יחידות דיור.


במהלך 2024 רשמה החברה רווח מעליה בשווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה בישראל בסך של 38 מיליון שקל וכן רווח ממכירת 3 נכסים מניבים וקרקע בסך של 37 מיליון שקל. מנגד חלה ירידה בשווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה בארה"ב בסך של כ-75 מיליון שקל.


לחברה פרויקטים ועתודות קרקע הנמצאים בשלבים שונים של תכנון ורישוי וכוללים מעל 40,000 יחידות דיור מתוכננות. מתוך פרויקטים אלו, כ-70 פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית, אשר להערכת החברה יהוו בשנים הקרובות רכיב מרכזי בפעילות הליבה שלה, במסגרתם מתכננת החברה להקים כ-32,000 יחידות דיור.


להערכת החברה בשנים 2025-2026 תחל בהקמתם של פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית בהיקף הכולל מעל 2,000 יח"ד (מתוכן כ-1,600 יח"ד לשיווק על ידי החברה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"


בנוסף, לפני כחודשיים התקשרה החברה עם הפניקס בהסכם השקעה של כ-350 מיליון שקל בפרויקטים של החברה בתחום ההתחדשות העירונית. הפניקס תשקיע סך השווה לשיעור של 49% מסכום ההון העצמי הנדרש לכל פרויקט כנגד הקצאה של 22.5% מהון תאגיד הפרויקט וכן יחידה בת פדיון, ותהא זכאית לקבלת רווחי הפרויקט בהתאם לחלקה היחסי בהון תאגיד הפרויקט.


"אנו מסכמים את שנת 2024 עם תוצאות שיא בפעילות הליבה של אזורים שכללה גידול משמעותי הן בהיקף ההכנסות, הן בהיקף הרווח הגולמי והן בשיעור הרווח הגולמי", מסר הרשי פרידמן, בעל השליטה בחברת אזורים ויו״ר הדירקטוריון. "כון להיום לחברה צבר פרויקטים משמעותי הכולל עשרות אלפי יחידות דיור להקמה ולרבות בתחום ההתחדשות העירונית. החברה ממשיכה לבסס את מעמדה המוביל בתחום זה עם זכייה של כ-20 פרויקטים משמעותיים הכוללים אלפי יחידות דיור חדשות".


מניית אזורים נסחרת לפי שווי של 3.5 מיליארד שקל אחרי ירידה של 21.8% מתחילת השנה ושל 6.9% בשנה האחרונה.

מניית אזורים בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 23/03/2025 11:46
    הגב לתגובה זו
    3224 יחידו בהקמה 1298 טרם נמכרו 420 חוזי מכירה מחייבים משמע מלאי דירות לא מכורות גדול
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: