הרשי פרידמן, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברת אזורים; קרדיט: תמר מצפי
הרשי פרידמן, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברת אזורים; קרדיט: תמר מצפי

הפניקס תשקיע 350 מיליון שקל בפרויקטים של אזורים

הפניקס תשקיע עד 49% מסכום ההון העצמי הנדרש לפרויקט בתמורה ל-22.5% מהון הפרויקט, והיא תהיה זכאית לרווחי הפרויקט בהתאם לכך

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה אזורים הפניקס

חברת הנדל"ן אזורים -1.09%   דיווחה על כך שחתמה עם הפניקס על הסכם מסגרת להשקעה לפיו הפניקס הפניקס -1.09%   תשקיע עד 350 מיליון שקל בפרויקטים של אזורים בתחום ההתחדשות העירונית. בכל פרויקט שיוסכם בין הצדדים להחיל עליו את הוראות ההסכם, הפניקס תשקיע סך השווה לשיעור של 49% מסכום ההון העצמי הנדרש לפרויקט כנגד הקצאה של 22.5% מהון תאגיד הפרויקט שיוקם, ותהא זכאית לקבלת רווחי הפרויקט בהתאם לחלקה היחסי בהון תאגיד הפרויקט. 


חלוקת עודפי פרויקט תתבצע על פי שיקול דעתה של אזורים כשבמסגרת ההסכם נקבע אופן התשלומים של עודפי כל פרויקט להפניקס ולאזורים. על פי ההסכם, הניהול השוטף של הפרויקטים יעשה על-ידי אזורים, שתהיה זכאית לתקורות יזם בשיעור מקובל מסך עלויות הבניה הישירות.


אייל טישל אזורים
אייל טישל, סמנכ"ל התחדשות עירונית אזורים - קרדיט: ינאי אלפסי



"אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם חברת הפניקס", מסר הרשי פרידמן, יו"ר ובעל השליטה באזורים. "שיתוף פעולה זה יהווה סנונית ראשונה לשותפות אסטרטגית ארוכת טווח. שילוב הניסיון, המומחיות והיכולת האופרטיבית של אזורים בתחום היזמות למגורים עם הידע וההון הזמין של הפניקס יוכלו לייצר עבור שני הגופים הזדמנות ומכפיל כוח משמעותי להרחבת היקפי הפעילות המשותפים".


"אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם חברה מובילה בתחומה כאזורים וראייתם האסטרטגית של קברניטי חברת אזורים ובראשם מר הרשי פרידמן", מסר אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס חברה לביטוח. "אין לי ספק כי שותפות זו היא רק הסנונית הראשונה בדרך משותפת של שיתוף פורה ורחב בין שתי הקבוצות. אני רוצה להודות לחגי שרייבר, מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס וגיא פורת, מנהל תחום השקעות בנדל"ן על היוזמה והוצאתה של העסקה מן הכח אל הפועל".


חגי שרייבר, מנהל השקעות ראשי ומשנה למנכ”ל הפניקס, דיבר בוועידת ההשקעות של ישראל על ההשקעות של הפניקס בתחום הנדל"ן: "אנחנו רואים שהתיק הלא סחיר שלנו תפקד בצורה טובה מאד והשיא ביצועים טובים לא רק בנדל"ן, שהיינו מוסדי בולט בהתחדשות עירונית, וגם המוסדי כמעט היחיד שמימש רגע לפני העלאות הריבית", הוא אמר. 

חגי שרייבר, מנהל השקעות ראשי ומשנה למנכ”ל הפניקס; קרדיט: שלומי יוסף


קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בשנה-שנה וחצי האחרונות כשהריביות גבוהות וחלק מהיזמים נמצאים במצב שיש להם צרכי הון גבוהים, ומצד שני הם לא רוצים להתמנף יותר מידי, או שלא רוצים להידלל ברמת ההחזקות, יצרנו מנגנון השקעה בחברות. מנגנון שנחשב לחברה כהון ולא מוסיף על המינוף שלהם ומבחינתנו זה מכניס אותנו לאקוויטי של פרויקט שהסיכון והסיכוי כבר מאוד מאוד ברורים לנו. דיווחנו בשבוע שעבר על עסקה בעלת רכיב דומה עם אקרו", הוסיף שרייבר.


ברבעון השלישי של 2024 דיווחה אזורים כי היקף ההכנסות הכולל ברבעון השלישי הסתכם לכ-505 מיליון שקלים, אל מול 455 מיליון שקלים ברבעון אשתקד – עלייה של כ-11% ברבעון. בסך הכל, הרווח הנקי ברבעון השלישי לשנת 2024 הסתכם לכ-50 מיליון שקלים וזאת לעומת כ-38 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה כ-31%. מניית אזורים נסחרת לפי שווי של 4.64 מיליארד שקל אחרי עלייה של 37% בשנה האחרונה.

מניית אזורים בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%