הפניקס תשקיע 350 מיליון שקל בפרויקטים של אזורים
הפניקס תשקיע עד 49% מסכום ההון העצמי הנדרש לפרויקט בתמורה ל-22.5% מהון הפרויקט, והיא תהיה זכאית לרווחי הפרויקט בהתאם לכך
חברת הנדל"ן אזורים 2.57% דיווחה על כך שחתמה עם הפניקס על הסכם מסגרת להשקעה לפיו הפניקס הפניקס 1.59% תשקיע עד 350 מיליון שקל בפרויקטים של אזורים בתחום ההתחדשות העירונית. בכל פרויקט
שיוסכם בין הצדדים להחיל עליו את הוראות ההסכם, הפניקס תשקיע סך השווה לשיעור של 49% מסכום ההון העצמי הנדרש לפרויקט כנגד הקצאה של 22.5% מהון תאגיד הפרויקט שיוקם, ותהא זכאית לקבלת רווחי הפרויקט בהתאם לחלקה היחסי בהון תאגיד הפרויקט.
חלוקת
עודפי פרויקט תתבצע על פי שיקול דעתה של אזורים כשבמסגרת ההסכם נקבע אופן התשלומים של עודפי כל פרויקט להפניקס ולאזורים. על פי ההסכם, הניהול השוטף של הפרויקטים יעשה על-ידי אזורים, שתהיה זכאית לתקורות יזם בשיעור מקובל מסך עלויות הבניה הישירות.
"אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם חברת הפניקס", מסר הרשי פרידמן, יו"ר ובעל השליטה באזורים. "שיתוף פעולה זה יהווה סנונית ראשונה לשותפות אסטרטגית ארוכת
טווח. שילוב הניסיון, המומחיות והיכולת האופרטיבית של אזורים בתחום היזמות למגורים עם הידע וההון הזמין של הפניקס יוכלו לייצר עבור שני הגופים הזדמנות ומכפיל כוח משמעותי להרחבת היקפי הפעילות המשותפים".
- אזורים Living: עליה של 13% בהכנסות ועוברת ל-FFO חיובי
- הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם חברה
מובילה בתחומה כאזורים וראייתם האסטרטגית של קברניטי חברת אזורים ובראשם מר הרשי פרידמן", מסר אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס חברה לביטוח. "אין לי ספק כי שותפות זו היא רק הסנונית הראשונה בדרך משותפת של שיתוף פורה ורחב בין שתי
הקבוצות. אני רוצה להודות לחגי שרייבר, מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס וגיא פורת, מנהל תחום השקעות בנדל"ן על היוזמה והוצאתה של העסקה מן הכח אל הפועל".
חגי שרייבר, מנהל השקעות ראשי ומשנה למנכ”ל הפניקס, דיבר בוועידת ההשקעות של ישראל על ההשקעות של הפניקס בתחום הנדל"ן: "אנחנו רואים שהתיק הלא סחיר שלנו תפקד בצורה טובה מאד והשיא ביצועים טובים לא רק בנדל"ן, שהיינו מוסדי בולט בהתחדשות עירונית, וגם המוסדי כמעט היחיד שמימש רגע לפני העלאות הריבית", הוא אמר.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"בשנה-שנה וחצי האחרונות כשהריביות גבוהות וחלק מהיזמים נמצאים במצב שיש להם צרכי הון גבוהים, ומצד שני הם לא רוצים להתמנף יותר מידי, או שלא רוצים להידלל ברמת ההחזקות, יצרנו מנגנון השקעה בחברות. מנגנון שנחשב לחברה כהון ולא מוסיף על המינוף שלהם ומבחינתנו זה מכניס אותנו לאקוויטי של פרויקט שהסיכון והסיכוי כבר מאוד מאוד ברורים לנו. דיווחנו בשבוע שעבר על עסקה בעלת רכיב דומה עם אקרו", הוסיף שרייבר.
ברבעון השלישי של 2024 דיווחה אזורים כי היקף ההכנסות הכולל ברבעון השלישי הסתכם לכ-505 מיליון שקלים, אל מול 455 מיליון שקלים ברבעון אשתקד – עלייה של כ-11% ברבעון. בסך הכל, הרווח הנקי ברבעון השלישי לשנת 2024 הסתכם לכ-50 מיליון שקלים וזאת לעומת כ-38 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה כ-31%. מניית אזורים נסחרת לפי שווי של 4.64 מיליארד שקל אחרי עלייה של 37% בשנה האחרונה.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
