הרשי פרידמן, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברת אזורים; קרדיט: תמר מצפי
הרשי פרידמן, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברת אזורים; קרדיט: תמר מצפי

הפניקס תשקיע 350 מיליון שקל בפרויקטים של אזורים

הפניקס תשקיע עד 49% מסכום ההון העצמי הנדרש לפרויקט בתמורה ל-22.5% מהון הפרויקט, והיא תהיה זכאית לרווחי הפרויקט בהתאם לכך

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה אזורים הפניקס

חברת הנדל"ן אזורים -2.83%   דיווחה על כך שחתמה עם הפניקס על הסכם מסגרת להשקעה לפיו הפניקס הפניקס -4.01%   תשקיע עד 350 מיליון שקל בפרויקטים של אזורים בתחום ההתחדשות העירונית. בכל פרויקט שיוסכם בין הצדדים להחיל עליו את הוראות ההסכם, הפניקס תשקיע סך השווה לשיעור של 49% מסכום ההון העצמי הנדרש לפרויקט כנגד הקצאה של 22.5% מהון תאגיד הפרויקט שיוקם, ותהא זכאית לקבלת רווחי הפרויקט בהתאם לחלקה היחסי בהון תאגיד הפרויקט. 


חלוקת עודפי פרויקט תתבצע על פי שיקול דעתה של אזורים כשבמסגרת ההסכם נקבע אופן התשלומים של עודפי כל פרויקט להפניקס ולאזורים. על פי ההסכם, הניהול השוטף של הפרויקטים יעשה על-ידי אזורים, שתהיה זכאית לתקורות יזם בשיעור מקובל מסך עלויות הבניה הישירות.


אייל טישל אזורים
אייל טישל, סמנכ"ל התחדשות עירונית אזורים - קרדיט: ינאי אלפסי



"אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם חברת הפניקס", מסר הרשי פרידמן, יו"ר ובעל השליטה באזורים. "שיתוף פעולה זה יהווה סנונית ראשונה לשותפות אסטרטגית ארוכת טווח. שילוב הניסיון, המומחיות והיכולת האופרטיבית של אזורים בתחום היזמות למגורים עם הידע וההון הזמין של הפניקס יוכלו לייצר עבור שני הגופים הזדמנות ומכפיל כוח משמעותי להרחבת היקפי הפעילות המשותפים".


"אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם חברה מובילה בתחומה כאזורים וראייתם האסטרטגית של קברניטי חברת אזורים ובראשם מר הרשי פרידמן", מסר אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס חברה לביטוח. "אין לי ספק כי שותפות זו היא רק הסנונית הראשונה בדרך משותפת של שיתוף פורה ורחב בין שתי הקבוצות. אני רוצה להודות לחגי שרייבר, מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס וגיא פורת, מנהל תחום השקעות בנדל"ן על היוזמה והוצאתה של העסקה מן הכח אל הפועל".


חגי שרייבר, מנהל השקעות ראשי ומשנה למנכ”ל הפניקס, דיבר בוועידת ההשקעות של ישראל על ההשקעות של הפניקס בתחום הנדל"ן: "אנחנו רואים שהתיק הלא סחיר שלנו תפקד בצורה טובה מאד והשיא ביצועים טובים לא רק בנדל"ן, שהיינו מוסדי בולט בהתחדשות עירונית, וגם המוסדי כמעט היחיד שמימש רגע לפני העלאות הריבית", הוא אמר. 

חגי שרייבר, מנהל השקעות ראשי ומשנה למנכ”ל הפניקס; קרדיט: שלומי יוסף


קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בשנה-שנה וחצי האחרונות כשהריביות גבוהות וחלק מהיזמים נמצאים במצב שיש להם צרכי הון גבוהים, ומצד שני הם לא רוצים להתמנף יותר מידי, או שלא רוצים להידלל ברמת ההחזקות, יצרנו מנגנון השקעה בחברות. מנגנון שנחשב לחברה כהון ולא מוסיף על המינוף שלהם ומבחינתנו זה מכניס אותנו לאקוויטי של פרויקט שהסיכון והסיכוי כבר מאוד מאוד ברורים לנו. דיווחנו בשבוע שעבר על עסקה בעלת רכיב דומה עם אקרו", הוסיף שרייבר.


ברבעון השלישי של 2024 דיווחה אזורים כי היקף ההכנסות הכולל ברבעון השלישי הסתכם לכ-505 מיליון שקלים, אל מול 455 מיליון שקלים ברבעון אשתקד – עלייה של כ-11% ברבעון. בסך הכל, הרווח הנקי ברבעון השלישי לשנת 2024 הסתכם לכ-50 מיליון שקלים וזאת לעומת כ-38 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה כ-31%. מניית אזורים נסחרת לפי שווי של 4.64 מיליארד שקל אחרי עלייה של 37% בשנה האחרונה.

מניית אזורים בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?

היום שאחרי חגיגת הריבית נגמר בהאנגאובר, כאשר המדדים סגרו אתמול בטריטוריה שלילית בהובלת מניות הביטוח; ברקע, הלחץ על המניות ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי וצפויות לפתוח בעליות 

מערכת ביזפורטל |

ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


אתמול כתבנו שהפער בין התנהגות שוק המניות לבין שוק האג"ח והמט"ח מעלה שאלה: האם העליות החדות הן תחילתו של "ראלי הקלה מוניטרית", או רק אנחת רווחה קצרה. ואכן, יום המסחר האחרון סיפק תשובה חלקית אחרי אתמול המדדים סגרו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%.  במגזר הפיננסים, ת"א ביטוח היה הסיפור המרכזי לאחר שמחק את העליות בתחילת היום וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% שלשום. ייתכן שהשוק מבין עכשיו טוב יותר שהפחתת ריבית של 0.25% לא משנה את תמונת המאקרו בצורה כה משמעותית, ושהמסלול קדימה של בנק ישראל יישאר זהיר ומדוד.

מדד הביטוח התחיל כאמור חיובי, ואף רשם שיא חדש של כל הזמנים ברקע דוחות הראל (הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%). עם זאת, המגמה השתנתה לשלילה ואף החריפה ברקע דוחות כלל (כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%). הדוחות של כלל אכן היו חיוביים, אך בנטרול רווחי שוק ההון, פעילות הליבה דווקא רשמה ירידה ברווח. לכאורה זה אולי נראה קטנוני, אבל אחרי ריצה כזו במניות הביטוח, כמעט 140% מתחילת השנה, המשקיעים רגישים לכל דבר. בנוסף, ייתכן שקיבלנו אישור מ"הצד השני", כאשר ליברה ליברה 9.65%  (ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות) ואיידיאיי ביטוח איידיאיי ביטוח 10.12%  (האמא של ביטוח ישיר ביטוח ישיר קופצת לאחר שהציגה זינוק של 24% ברווח הכולל, בניכוי הוצאות משפטיות חריגות) זינקו אתמול. המשקיעים חוששים אולי מגידול בנתח השוק של החברות הקטנות יותר, מה שיפגע בתוצאות בהמשך ככל ושוק ההון לא יחזור על הביצועים האחרונים.

אתמול בערב נחשף כי הממונה על שוק ההון והביטוח הציב אולטימטום לחברות הביטוח: הורידו את מחירי פוליסות הביטוח המקיף וצד ג' לרכב תוך שלושה חודשים, או שתישלל מכן האפשרות למכור אותם. לפי בדיקת הממונה "נמצאו פערים בין הסיכון לבין הפרמיה שחברות הביטוח גובות". אחרי הרווחים המטורפים של הבנקים, נראה הרגולטור "התעורר משנת החורף", והחליט לבדוק את המקדם בין עליית הפרמיות של הביטוח, לעליית הסיכון בפועל. לכאורה, מנתוני הדוחות עולה שהמקדם הזה התנתק, כאשר החברות רושמות רבעוני שיא עוקבים ותשואות פנומנליות על ההון. גם בנטרול רווחים עודפים משוק ההון החברות עדיין במכפיל נמוך מ-20, זאת כאמור אחרי ריצה של קרוב ל-140% מתחילת השנה.


עוד סקטור שתפס כותרות אתמול היה הסקטור הביטחוני, אחרי שנפל ברקע דיווחים על אפשרות להסכם הפסקת אש בין רוסיה ואוקראינה. בעוד הסכם כזה עשוי לקחת זמן, האפשרות להורדת גובה הלהבות בעולם משפיע גם על השוק המקומי. מדד המניות הביטחוניות, שנזכיר שהגיע באיחור אופנתי, ירד אתמול בחדות, אך המניה שהשפיעה עליו הכי הרבה הייתה דווקא תאת תאת טכנו -6.11%  הקטנה באופן יחסי, שמשקלה גדול מזה של אלביט מערכות, שגדולה ממנה פי 45 בערך. הסיבה, תקרת המשקל במדד שמעוותת את החישוב. להרחבה - מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד