מה הסוד של הפניקס? "הניצחון בתשואות נובע מהרבה מאוד פרטים קטנים; עבודה יומיומית שוטפת"
אחרי שהצליחו להשיא לחוסכים תשואה עודפת בשנתיים האחרונות, חגי שרייבר, מנהל השקעות ראשי ומשנה למנכ”ל הפניקס, מספר בועידת ההשקעות של ביזפורטל איך מייצרים ערך, מה הוא חושב על השווקים כעת, ואיך מנהלים מעל חצי טריליון שקל?
שנת 2024 הייתה שנה טובה בשווקים, ובהתאם התשואות באפיקי החיסכון השוניםהיו טובות. מי שהובילה את הטבלאות ברוב האפיקים , היא חברת הפניקס, שהשיאה למשקיעיה תשואה עודפת. בשיחה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל הסביר חגי שרייבר, מנהל השקעות ראשי ומשנה למנכ”ל הפניקס,
על האופן שבו הם מייצרים את התשואה.
"צריך לבחור את האנשים הנכונים והרעבים. יש לנו צוות איכותי מאוד. אנחנו ידועים בזה שאנחנו לא מתיימרים לנצח על ידי החלטות קיצוניות. הערך המוסף שלנו מגיע מכך שהצוותים המקצועיים ממוקדים ועושים הרבה עסקאות, שבהן יש לנו ערך מוסף מסוים. זה המון דברים קטנים שמטים את התשואה, אנחנו מנצחים בכפיות ומשתדלים לא להפסיד בדליים", מסביר שרייבר.
בשנתיים האחרונות היה לכם לא מעט עסקאות בתחום הנדל"ן, בדגש על התחדשות עירונית. הנפקות מהסוג הזה נותנות לכם מעין תשואה עודפת?
- מנכלית הפניקס ליווי ובניה: "הסיכונים בשוק המגורים גדלו, לא בטוח שמחירי הדירות יעלו״
- שפיר רוכשת 15% נוספים ב"עד 120" מהפניקס: העסקה משקפת שווי של כ-1.865 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כן חד וחלק. אנחנו רואים שהתיק הלא סחיר שלנו תפקד בצורה טובה מאד והשיא ביצועים טובים לא רק בנדל"ן, שהיינו מוסדי בולט בהתחדשות עירונית, וגם המוסדי כמעט היחיד שמימש רגע לפני העלאות הריבית.
"בשנה-שנה וחצי האחרונות כשהריביות גבוהות וחלק מהיזמים נמצאים במצב שיש להם צרכי הון גבוהים, ומצד שני הם לא רוצים להתמנף יותר מידי, או שלא רוצים להידלל ברמת ההחזקות, יצרנו מנגנון השקעה בחברות. מנגנון שנחשב לחברה כהון ולא מוסיף על המינוף שלהם ומבחינתנו זה מכניס אותנו לאקוויטי של פרויקט שהסיכון והסיכוי כבר מאוד מאוד ברורים לנו. דיווחנו בשבוע שעבר על עסקה בעלת רכיב דומה עם אקרו".
אתה מנהל מעל 500 מיליארד שקל של הציבור, איך ישנים בלילה עם האחריות הכבדה הזו?
"יותר מדי ימים אני הולך לישון כשלא ראיתי את הילדים שלי. זאת אחריות מאוד גדולה ואנחנו מבינים אתצ משמעותו של ניהול כסף ציבורי.
"ברמת הפעילות השוטפת, באיזשהו שלב מפסיקים להסתכל על זה במונחים של כסף, אלא על משחק של מספרים שבו אנחנו רוצים לנצח. אנחנו מסתכלים על הטבלאות אקסל והאלוקציות".
- ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
- התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
איך אתה רואה את השווקים? שמענו פה אנשים שממליצים לא להגדיל את הרכיב המנייתי איפה אתה מול זה?
"השוק לא זול כפי שהיה לפני חצי שנה. ישראל עדיין יותר זולה עם מכפילים של 15 ו-16 לעומת מכפילים גבוהים משמעותית בארצות הברית. אבל צריך לזכור שעדיין יש סיכונים והתמהיל פה שונה ובלי הרבה מניות צמיחה כמו בארצות הברית. מי שזיהו את הפוטנציאל הם הזרים שזיהו אחרי מבצע הביפרים את ההזדמנות ורכשו בצורה מאסיבית. הם הבינו שהולך להיות שינוי במזרח התיכון דבר שהלך והתגבר עם עלייתו של טראמפ. מה שמניע את העליות כיום זה הציבור שמעביר את הכספים לשוק המקומי".
2024 היתה שנה טובה בשווקים למרות המלחמה, 2023 הייתה שנה קשה לשוק המקומי בגלל המשבר הפנימי, הסיכון הזה ילך ויבלוט ככל שנעבור את המשבר החיצוני?
"דבר ראשון קשה להתנהל ככה ברמה האישית. הדיסוננס קשה, כולנו מכירים אנשים ומשפחות שנפגעו, והסיטואציה היא לא פשוטה גם היום, ומצד שני השוק עולה ושנה מעולה לנו מנהלי ההשקעות. זה דיסונס לא פשוט. אם תסתכל על הנהירה של אנשים ל-S&P 500 שהתחילה ב-2023 ועוד קודם והעלאה של החשיפה הדולרית, כרכיב מאזן, אלו הרי התאמות שהציבור עשה. אולי קצת מוקדם להתנבא, אבל אני חושב שהטרנד הזה נמצא כבר בשיא שלו ואני חושב שהתמהיל בין חו"ל לארץ, כבר מתייחס לסיכונים האלו, עד כמה שרואים אותם כיום".
מאבקים מתוקשרים לטובת המשקיעים
בשנים האחרונות הגופים המוסדיים החלו לשלוף את הציפורניים ולהשתמש בכוח שלהם כדי לצאת למאבקים שנועדו לשפר את התשואות שלהם במקומות שהם ראו שיש ערך שאינו צף למשקיעים. אחד מאותם מהלכים הוא הניסיון שלהם להקטין את דמי הניהול שגובים הגופים המנהלים בקרנות הריט - "לא שאלת את ד"ר נבות בר שהיה קודם מה קורה עם דמי הניהול של קרן קיסטון", הוא מעיר למנחה, אבייש עובדיה - "נכון, התייחסתי לתשואה בשורה התחתונה של ה-10% בערך, אבל אתה צודק. אני חייב גם לציין שאתם דומיננטים במאבקים מול קרנות הריט במטרה להפחית את דמי הניהול או להכניס את פעילות הניהול לתוך הקרן בתמורה למניות-אקוויטי".
המאבק הזה בלט במיוחד בשופרסל. חגי שרייבר ומנהלי ההשקעות המובילים בגופים המוסדיים העדיפו למכור חלק מההחזקה לאחים אמיר כדי להחליף את שלטון המנהלים של איציק אברכהן. זה הצליח והמניה עשתה תשואה יותר מכפולה. כאן המאבק של המוסדיים בעצם יצר ערך אמיץי, לא תמיד זה יוצר ערך גדול למשקיעים-חוסכים בהפניקס, אבל כגוף שמנהל כסף ציבורי, שרייבר רואה בזה חלק אינטגרלי וחשוב מהתפקיד.
"בבסיס שלנו אנחנו כמשקיעים מוסדיים אנחנו שחקנים פיננסים, תמיד מעדיפים להשקיע בחברות שהממשל תאגידי שקוף, שההנהלה טובה ולצעוד איתם לשקיעה. אבל מה לעשות, המציאות יותר מורכבת מזה, זה לא תמיד ככה. ואז השאלה מה הכלים שלנו ומה המחויבות שלנו, איך אנחנו יכולים לטפל, מה התפקיד שלנו בשרשרת הזאת ומה מותר לנו ומה אסור לנו לעשות, בסוף אנחנו תחת רגולציה ויש לנו הרבה מגבלות במה מותר לנו ואסור לנו לעשות.
"הממשק שלנו מול הדירקטוריונים, ואם חברה לא ממצה את הפוטנציאל שלה יש לנו כמה אפשריות, או למכור את המניה, או לשנות את החברה דרך הצעת מועמדים לדירקטוריון. ודבר נוסף שכן קרה כמה פעמים בשנה האחרונה זה לנצל את המנגנון של השוק. יש מקרים, שבגלל שאנחנו מוגבלים בניהול שלנו, כדאי להשאיר כסף על השולחן, למכור מניות למישהו שיהפוך להיות בעל שליטה או בעל מניות דומיננטי שמותר לו להיות מעורב יותר מאיתנו ושהוא יביא את השינוי המיוחל. זה מה שאנחנו יכולים ועושים", מסביר שרייבר.
שרייבר מדבר בעיקר על ההחלטה של הגופים המוסדיים לשנות את ההתנהלות של ענקית הקמעונאות שופרסל. המוסדיים למעשה, החליטו להחליף את איצק אברכהן, שלא ניהל את הגוף כמו שצריך והחליטו למכור חלק מההחזקות כדי להרוויח יותר.
עסקאות כאלו מעוררות לכם את התיאבון, להיות אקטיבים יותר?
"זה לא מפצה אותנו ברמה של התיק כולו. שופרסל זה מקרה גדול, אבל יש הרבה מקרים קטנים יותר, שלא מצדיקים את זה. בסוף סדר היום שלנו נקבע בהתאם למחויבות שלנו לעמיתים, ולכן יש פה משחק האם אני צריך להקדיש את הזמן או לחכות שמוסדי אחר יעשה את זה. אנחנו לוקחים את זה בחשבון, ובמקומות שאנחנו מחזיקים הרבה, אנחנו לוקחים על עצמנו את האחריות".
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
