שנת 2024 הייתה שנה טובה בשווקים, ובהתאם התשואות באפיקי החיסכון השוניםהיו טובות. מי שהובילה את הטבלאות ברוב האפיקים , היא חברת הפניקס, שהשיאה למשקיעיה תשואה עודפת. בשיחה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל הסביר חגי שרייבר, מנהל השקעות ראשי ומשנה למנכ”ל הפניקס, על האופן שבו הם מייצרים את התשואה.

 "צריך לבחור את האנשים הנכונים והרעבים. יש לנו צוות איכותי מאוד. אנחנו ידועים בזה שאנחנו לא מתיימרים לנצח על ידי החלטות קיצוניות. הערך המוסף שלנו מגיע מכך שהצוותים המקצועיים ממוקדים ועושים הרבה עסקאות, שבהן יש לנו ערך מוסף מסוים. זה המון דברים קטנים שמטים את התשואה, אנחנו מנצחים בכפיות ומשתדלים לא להפסיד בדליים", מסביר שרייבר.

בשנתיים האחרונות היה לכם לא מעט עסקאות בתחום הנדל"ן, בדגש על התחדשות עירונית. הנפקות מהסוג הזה נותנות לכם מעין תשואה עודפת?

• הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך
• מנכלית הפניקס ליווי ובניה: "הסיכונים בשוק המגורים גדלו, לא בטוח שמחירי הדירות יעלו״
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"כן חד וחלק. אנחנו רואים שהתיק הלא סחיר שלנו תפקד בצורה טובה מאד והשיא ביצועים טובים לא רק בנדל"ן, שהיינו מוסדי בולט בהתחדשות עירונית, וגם המוסדי כמעט היחיד שמימש רגע לפני העלאות הריבית. 

"בשנה-שנה וחצי האחרונות כשהריביות גבוהות וחלק מהיזמים נמצאים במצב שיש להם צרכי הון גבוהים, ומצד שני הם לא רוצים להתמנף יותר מידי, או שלא רוצים להידלל ברמת ההחזקות, יצרנו מנגנון השקעה בחברות. מנגנון שנחשב לחברה כהון ולא מוסיף על המינוף שלהם ומבחינתנו זה מכניס אותנו לאקוויטי של פרויקט שהסיכון והסיכוי כבר מאוד מאוד ברורים לנו. דיווחנו בשבוע שעבר על עסקה בעלת רכיב דומה עם אקרו".

אתה מנהל מעל 500 מיליארד שקל של הציבור, איך ישנים בלילה עם האחריות הכבדה הזו?

"יותר מדי ימים אני הולך לישון כשלא ראיתי את הילדים שלי. זאת אחריות מאוד גדולה ואנחנו מבינים אתצ משמעותו של ניהול כסף ציבורי. 

"ברמת הפעילות השוטפת, באיזשהו שלב מפסיקים להסתכל על זה במונחים של כסף, אלא על משחק של מספרים שבו אנחנו רוצים לנצח. אנחנו מסתכלים על הטבלאות אקסל והאלוקציות".

• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
• מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

איך אתה רואה את השווקים? שמענו פה אנשים שממליצים לא להגדיל את הרכיב המנייתי איפה אתה מול זה?

"השוק לא זול כפי שהיה לפני חצי שנה. ישראל עדיין יותר זולה עם מכפילים של 15 ו-16 לעומת מכפילים גבוהים משמעותית בארצות הברית. אבל צריך לזכור שעדיין יש סיכונים והתמהיל פה שונה ובלי הרבה מניות צמיחה כמו בארצות הברית. מי שזיהו את הפוטנציאל הם הזרים שזיהו אחרי מבצע הביפרים  את ההזדמנות ורכשו בצורה מאסיבית. הם הבינו שהולך להיות שינוי במזרח התיכון דבר שהלך והתגבר עם עלייתו של טראמפ. מה שמניע את העליות כיום זה הציבור שמעביר את הכספים לשוק המקומי".

2024 היתה שנה טובה בשווקים למרות המלחמה, 2023 הייתה שנה קשה לשוק המקומי בגלל המשבר הפנימי, הסיכון הזה ילך ויבלוט ככל שנעבור את המשבר החיצוני?

"דבר ראשון קשה להתנהל ככה ברמה האישית. הדיסוננס קשה, כולנו מכירים אנשים ומשפחות שנפגעו, והסיטואציה היא לא פשוטה גם היום, ומצד שני השוק עולה ושנה מעולה לנו מנהלי ההשקעות. זה דיסונס לא פשוט. אם תסתכל על הנהירה של אנשים ל-S&P 500 שהתחילה ב-2023 ועוד קודם והעלאה של החשיפה הדולרית, כרכיב מאזן, אלו הרי התאמות שהציבור עשה. אולי קצת מוקדם להתנבא, אבל אני חושב שהטרנד הזה נמצא כבר בשיא שלו ואני חושב שהתמהיל בין חו"ל לארץ, כבר מתייחס לסיכונים האלו, עד כמה שרואים אותם כיום". 

מאבקים מתוקשרים לטובת המשקיעים

בשנים האחרונות הגופים המוסדיים החלו לשלוף את הציפורניים ולהשתמש בכוח שלהם כדי לצאת למאבקים שנועדו לשפר את התשואות שלהם במקומות שהם ראו שיש ערך שאינו צף למשקיעים.  אחד מאותם מהלכים הוא הניסיון שלהם להקטין את דמי הניהול שגובים הגופים המנהלים בקרנות הריט - "לא שאלת את ד"ר נבות בר שהיה קודם מה קורה עם דמי הניהול של קרן קיסטון", הוא מעיר למנחה, אבייש עובדיה - "נכון, התייחסתי לתשואה בשורה התחתונה של ה-10% בערך, אבל אתה צודק. אני חייב גם לציין שאתם דומיננטים במאבקים מול קרנות הריט במטרה להפחית את דמי הניהול או להכניס את פעילות הניהול לתוך הקרן בתמורה למניות-אקוויטי". 

המאבק הזה בלט במיוחד בשופרסל. חגי שרייבר ומנהלי ההשקעות המובילים בגופים המוסדיים העדיפו למכור חלק מההחזקה לאחים אמיר כדי להחליף את שלטון המנהלים של איציק אברכהן. זה הצליח והמניה עשתה תשואה יותר מכפולה. כאן המאבק של המוסדיים בעצם יצר ערך אמיץי, לא תמיד זה יוצר ערך גדול למשקיעים-חוסכים בהפניקס, אבל כגוף שמנהל כסף ציבורי, שרייבר רואה בזה חלק אינטגרלי וחשוב מהתפקיד. 

"בבסיס שלנו אנחנו כמשקיעים מוסדיים אנחנו שחקנים פיננסים, תמיד מעדיפים להשקיע בחברות שהממשל תאגידי שקוף, שההנהלה טובה ולצעוד איתם לשקיעה. אבל מה לעשות, המציאות יותר מורכבת מזה, זה לא תמיד ככה. ואז השאלה מה הכלים שלנו ומה המחויבות שלנו, איך אנחנו יכולים לטפל, מה התפקיד שלנו בשרשרת הזאת ומה מותר לנו ומה אסור לנו לעשות, בסוף אנחנו תחת רגולציה ויש לנו הרבה מגבלות במה מותר לנו ואסור לנו לעשות. 

"הממשק שלנו מול הדירקטוריונים, ואם חברה לא ממצה את הפוטנציאל שלה יש לנו כמה אפשריות, או למכור את המניה, או  לשנות את החברה דרך הצעת מועמדים לדירקטוריון. ודבר נוסף שכן קרה כמה פעמים בשנה האחרונה זה לנצל את המנגנון של השוק. יש מקרים, שבגלל שאנחנו מוגבלים בניהול שלנו, כדאי להשאיר כסף על השולחן, למכור מניות למישהו שיהפוך להיות בעל שליטה או בעל מניות דומיננטי שמותר לו להיות מעורב יותר מאיתנו ושהוא יביא את השינוי המיוחל. זה מה שאנחנו יכולים ועושים", מסביר שרייבר.

שרייבר מדבר בעיקר על ההחלטה של הגופים המוסדיים לשנות את ההתנהלות של ענקית הקמעונאות שופרסל. המוסדיים למעשה, החליטו להחליף את איצק אברכהן, שלא ניהל את הגוף כמו שצריך והחליטו למכור חלק מההחזקות כדי להרוויח יותר.

עסקאות כאלו מעוררות לכם את התיאבון, להיות אקטיבים יותר?

"זה לא מפצה אותנו ברמה של התיק כולו. שופרסל זה מקרה גדול, אבל יש הרבה מקרים קטנים יותר, שלא מצדיקים את זה. בסוף סדר היום שלנו נקבע בהתאם למחויבות שלנו לעמיתים, ולכן יש פה משחק האם אני צריך להקדיש את הזמן או לחכות שמוסדי אחר יעשה את זה. אנחנו לוקחים את זה בחשבון, ובמקומות שאנחנו מחזיקים הרבה, אנחנו לוקחים על עצמנו את האחריות".