מה הסוד של הפניקס? "הניצחון בתשואות נובע מהרבה מאוד פרטים קטנים; עבודה יומיומית שוטפת"
אחרי שהצליחו להשיא לחוסכים תשואה עודפת בשנתיים האחרונות, חגי שרייבר, מנהל השקעות ראשי ומשנה למנכ”ל הפניקס, מספר בועידת ההשקעות של ביזפורטל איך מייצרים ערך, מה הוא חושב על השווקים כעת, ואיך מנהלים מעל חצי טריליון שקל?
שנת 2024 הייתה שנה טובה בשווקים, ובהתאם התשואות באפיקי החיסכון השוניםהיו טובות. מי שהובילה את הטבלאות ברוב האפיקים , היא חברת הפניקס, שהשיאה למשקיעיה תשואה עודפת. בשיחה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל הסביר חגי שרייבר, מנהל השקעות ראשי ומשנה למנכ”ל הפניקס,
על האופן שבו הם מייצרים את התשואה.
"צריך לבחור את האנשים הנכונים והרעבים. יש לנו צוות איכותי מאוד. אנחנו ידועים בזה שאנחנו לא מתיימרים לנצח על ידי החלטות קיצוניות. הערך המוסף שלנו מגיע מכך שהצוותים המקצועיים ממוקדים ועושים הרבה עסקאות, שבהן יש לנו ערך מוסף מסוים. זה המון דברים קטנים שמטים את התשואה, אנחנו מנצחים בכפיות ומשתדלים לא להפסיד בדליים", מסביר שרייבר.
בשנתיים האחרונות היה לכם לא מעט עסקאות בתחום הנדל"ן, בדגש על התחדשות עירונית. הנפקות מהסוג הזה נותנות לכם מעין תשואה עודפת?
- רשות שוק ההון נגד הפניקס: חוששת מניגוד עניינים בחלוקת דיווידנד בעין של 1.4 מיליארד שקל
- גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כן חד וחלק. אנחנו רואים שהתיק הלא סחיר שלנו תפקד בצורה טובה מאד והשיא ביצועים טובים לא רק בנדל"ן, שהיינו מוסדי בולט בהתחדשות עירונית, וגם המוסדי כמעט היחיד שמימש רגע לפני העלאות הריבית.
"בשנה-שנה וחצי האחרונות כשהריביות גבוהות וחלק מהיזמים נמצאים במצב שיש להם צרכי הון גבוהים, ומצד שני הם לא רוצים להתמנף יותר מידי, או שלא רוצים להידלל ברמת ההחזקות, יצרנו מנגנון השקעה בחברות. מנגנון שנחשב לחברה כהון ולא מוסיף על המינוף שלהם ומבחינתנו זה מכניס אותנו לאקוויטי של פרויקט שהסיכון והסיכוי כבר מאוד מאוד ברורים לנו. דיווחנו בשבוע שעבר על עסקה בעלת רכיב דומה עם אקרו".
אתה מנהל מעל 500 מיליארד שקל של הציבור, איך ישנים בלילה עם האחריות הכבדה הזו?
"יותר מדי ימים אני הולך לישון כשלא ראיתי את הילדים שלי. זאת אחריות מאוד גדולה ואנחנו מבינים אתצ משמעותו של ניהול כסף ציבורי.
"ברמת הפעילות השוטפת, באיזשהו שלב מפסיקים להסתכל על זה במונחים של כסף, אלא על משחק של מספרים שבו אנחנו רוצים לנצח. אנחנו מסתכלים על הטבלאות אקסל והאלוקציות".
- “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
- מימון ישיר: "האיגוחים דוחפים אותנו קדימה - אבל ברכב יש עוד עבודה"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
איך אתה רואה את השווקים? שמענו פה אנשים שממליצים לא להגדיל את הרכיב המנייתי איפה אתה מול זה?
"השוק לא זול כפי שהיה לפני חצי שנה. ישראל עדיין יותר זולה עם מכפילים של 15 ו-16 לעומת מכפילים גבוהים משמעותית בארצות הברית. אבל צריך לזכור שעדיין יש סיכונים והתמהיל פה שונה ובלי הרבה מניות צמיחה כמו בארצות הברית. מי שזיהו את הפוטנציאל הם הזרים שזיהו אחרי מבצע הביפרים את ההזדמנות ורכשו בצורה מאסיבית. הם הבינו שהולך להיות שינוי במזרח התיכון דבר שהלך והתגבר עם עלייתו של טראמפ. מה שמניע את העליות כיום זה הציבור שמעביר את הכספים לשוק המקומי".
2024 היתה שנה טובה בשווקים למרות המלחמה, 2023 הייתה שנה קשה לשוק המקומי בגלל המשבר הפנימי, הסיכון הזה ילך ויבלוט ככל שנעבור את המשבר החיצוני?
"דבר ראשון קשה להתנהל ככה ברמה האישית. הדיסוננס קשה, כולנו מכירים אנשים ומשפחות שנפגעו, והסיטואציה היא לא פשוטה גם היום, ומצד שני השוק עולה ושנה מעולה לנו מנהלי ההשקעות. זה דיסונס לא פשוט. אם תסתכל על הנהירה של אנשים ל-S&P 500 שהתחילה ב-2023 ועוד קודם והעלאה של החשיפה הדולרית, כרכיב מאזן, אלו הרי התאמות שהציבור עשה. אולי קצת מוקדם להתנבא, אבל אני חושב שהטרנד הזה נמצא כבר בשיא שלו ואני חושב שהתמהיל בין חו"ל לארץ, כבר מתייחס לסיכונים האלו, עד כמה שרואים אותם כיום".
מאבקים מתוקשרים לטובת המשקיעים
בשנים האחרונות הגופים המוסדיים החלו לשלוף את הציפורניים ולהשתמש בכוח שלהם כדי לצאת למאבקים שנועדו לשפר את התשואות שלהם במקומות שהם ראו שיש ערך שאינו צף למשקיעים. אחד מאותם מהלכים הוא הניסיון שלהם להקטין את דמי הניהול שגובים הגופים המנהלים בקרנות הריט - "לא שאלת את ד"ר נבות בר שהיה קודם מה קורה עם דמי הניהול של קרן קיסטון", הוא מעיר למנחה, אבייש עובדיה - "נכון, התייחסתי לתשואה בשורה התחתונה של ה-10% בערך, אבל אתה צודק. אני חייב גם לציין שאתם דומיננטים במאבקים מול קרנות הריט במטרה להפחית את דמי הניהול או להכניס את פעילות הניהול לתוך הקרן בתמורה למניות-אקוויטי".
המאבק הזה בלט במיוחד בשופרסל. חגי שרייבר ומנהלי ההשקעות המובילים בגופים המוסדיים העדיפו למכור חלק מההחזקה לאחים אמיר כדי להחליף את שלטון המנהלים של איציק אברכהן. זה הצליח והמניה עשתה תשואה יותר מכפולה. כאן המאבק של המוסדיים בעצם יצר ערך אמיץי, לא תמיד זה יוצר ערך גדול למשקיעים-חוסכים בהפניקס, אבל כגוף שמנהל כסף ציבורי, שרייבר רואה בזה חלק אינטגרלי וחשוב מהתפקיד.
"בבסיס שלנו אנחנו כמשקיעים מוסדיים אנחנו שחקנים פיננסים, תמיד מעדיפים להשקיע בחברות שהממשל תאגידי שקוף, שההנהלה טובה ולצעוד איתם לשקיעה. אבל מה לעשות, המציאות יותר מורכבת מזה, זה לא תמיד ככה. ואז השאלה מה הכלים שלנו ומה המחויבות שלנו, איך אנחנו יכולים לטפל, מה התפקיד שלנו בשרשרת הזאת ומה מותר לנו ומה אסור לנו לעשות, בסוף אנחנו תחת רגולציה ויש לנו הרבה מגבלות במה מותר לנו ואסור לנו לעשות.
"הממשק שלנו מול הדירקטוריונים, ואם חברה לא ממצה את הפוטנציאל שלה יש לנו כמה אפשריות, או למכור את המניה, או לשנות את החברה דרך הצעת מועמדים לדירקטוריון. ודבר נוסף שכן קרה כמה פעמים בשנה האחרונה זה לנצל את המנגנון של השוק. יש מקרים, שבגלל שאנחנו מוגבלים בניהול שלנו, כדאי להשאיר כסף על השולחן, למכור מניות למישהו שיהפוך להיות בעל שליטה או בעל מניות דומיננטי שמותר לו להיות מעורב יותר מאיתנו ושהוא יביא את השינוי המיוחל. זה מה שאנחנו יכולים ועושים", מסביר שרייבר.
שרייבר מדבר בעיקר על ההחלטה של הגופים המוסדיים לשנות את ההתנהלות של ענקית הקמעונאות שופרסל. המוסדיים למעשה, החליטו להחליף את איצק אברכהן, שלא ניהל את הגוף כמו שצריך והחליטו למכור חלק מההחזקות כדי להרוויח יותר.
עסקאות כאלו מעוררות לכם את התיאבון, להיות אקטיבים יותר?
"זה לא מפצה אותנו ברמה של התיק כולו. שופרסל זה מקרה גדול, אבל יש הרבה מקרים קטנים יותר, שלא מצדיקים את זה. בסוף סדר היום שלנו נקבע בהתאם למחויבות שלנו לעמיתים, ולכן יש פה משחק האם אני צריך להקדיש את הזמן או לחכות שמוסדי אחר יעשה את זה. אנחנו לוקחים את זה בחשבון, ובמקומות שאנחנו מחזיקים הרבה, אנחנו לוקחים על עצמנו את האחריות".
צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
על רקע הדוחות ותוכניות ההרחבה של ארי נדל״ן באילת ובאשדוד, בתוספת המו״מ לרכישת שטחי מסחר בגבעת שאול, החברה מציגה אסטרטגיה של השבחה מאסיבית וקידום של הרחבת זכויות בנכסיה;"תפיסה שמחברת בין נדל״ן מניב לבין ייזום אקטיבי לאורך זמן״
ארי נדל״ן ארי נדלן -0.51% , העוסקת בנדל"ן מניב מסחרי וקניונים בישראל ובחו"ל,מציגה את דוחותיה לרבעון עם NOI מאוחד שעומד על כ-24 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל, בעוד ה-FFO עלה לכ-13 מיליון שקל, גידול של כ-18%. שיעורי התפוסה בנכסים המרכזיים נותרו גבוהים, סביב 96% בישראל וכ-99% בקניון My Mall בלימסול לאחר הרחבה. מנגד, הוצאות המימון עלו לכ-18 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל אשתקד, בעיקר בשל הנפקת סדרת אג״ח חדשה שהגדילה את היקף החוב הפיננסי.
נראה כי החברה מפנה חלק גדול מהדגש לאסטרטגיית ההשבחה שלה: הרחבת סטאר אילת, קידום התכנית הגדולה בסטאר אשדוד והתקדמות בפרויקט תחנת הכוח שמוערך בהיקף של כ-362 מיליון שקל. בנוסף, לאחר מועד הדוח השלימה החברה גיוס הון וחוב בהיקף כולל של כ-208 מיליון שקל, גם באמצעות הנפקת מניות וגם בהרחבת אג״ח - מה שהביא את בית ההשקעות מיטב להפוך לבעל עניין. בשבועות האחרונים קידמה החברה שתי תוכניות תכנוניות מהותיות: הוועדה המחוזית דרום אישרה להפקדה את תוכנית ההרחבה במתחם סטאר אילת, הכוללת תוספת של שני מגדלים חדשים בהיקף של כ-80 אלף מ"ר, ובמקביל ביקשה לבצע תיקונים בתוכנית המקיפה במתחם סטאר אשדוד - תוכנית שאמורה להוסיף 2,000 דירות וכ-110 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה.
כמו כן, ארי נדל״ן מנהלת מו״מ לרכישת שטחי מסחר בהיקף של 15 אלף מ"ר ו-300 חניות בירושלים, במהלך שמטרתו לחזק את פורטפוליו הנכסים המניבים באזורים צפופים ומבוקשים. המהלך מתווסף לשורה ארוכה של פרויקטי השבחה שמקדמת החברה בארץ ובעולם , מהרחבת קניון MYMALL ועד לקידום תוספת זכויות במתחמי מסחר ודיור בנהריה ובנתניה.
המנכ"ל ובעל השליטה צחי אבו מסכם זאת כך: ״אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית. כל נכס אצלנו עובר השבחה״. לדבריו, החברה שואפת לייצר תמהיל ייחודי בין נכסים מניבים לבין תוספת זכויות משמעותית בכל נכס ונכס. נראה שהתפיסה הזו באה לידי ביטוי כמעט בכל הנכסים של החברה.
- ארי נדל"ן במגעים לעסקת נדל"ן של 154 מיליון שקל בבירה
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיון לביזפורטל מסביר אבו כיצד כל אחד ממהלכי החברה משתלב עם אסטרטגיית הליבה, מדוע היזמות היא חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי, ומה עומד על הפרק בשנה הקרובה:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
היום האחרון לשבוע המסחר נפתח אומנם במגמה חיובית, אך סגר בירידות שהבנקים הובילו. מדד הבנקים איבד 1.7%, מדד הביטוח ירד ב-1.8%. מזרחי טפחות בלטה בירידה של 2.8%, הראל ב-2.6%, נייס המשיכה לרדת ואיבדה 3.2%.
במקביל הדולר נחלש ושערו הרציף נסחר ברמת 3.25 שקלים לעמוד שער הדולר הרציף
על בד על בד 15.99% - ביום מצוין. המניה זינקה 16% על רקע תוצאות טובות. הכנסות הקבוצה עלו לכ־460 מיליון שקל, גידול של 2% לעומת הרבעון המקביל, עם צמיחה אורגנית של כ-6%; הרווח הנקי קפץ ל־18.2 מיליון שקל; הצמיחה הושגה למרות העלייה במחירי חומרי הגלם, תנודתיות במטבעות
והמכסים בארה"ב עלבד מזנקת
לאור צמיחה אורגנית של 6%
אלוט אלוט 11.25% זינקה ב-11%. החברה שמספקת פתרונות סייבר ו-Network Intelligence לספקיות תקשורת
וארגונים, מדווחת על רבעון שלישי חזק והמניה מגיבה בזינוק. ההכנסות הסתכמו ב-26.4 מיליון דולר לעומת ציפיות של 25.67 מיליון דולר, עלייה של 14% משנה קודמת, כששירותי ה-SECaaS ממשיכים להתרחב ומהווים כבר 28% מהמחזור. הרווח המתואם למניה הגיע ל-0.10 דולר, יותר מכפול
מהצפי שעמד על 0.04 דולר. ה-ARR של תחום ה-SECaaS הגיע ל־27.6 מיליון דולר צמיחה שנתית של 60%. ברמה החשבונאית Allot עוברת לרווח תפעולי של 2.2 מיליון דולר אחרי הפסד בשנה שעברה, והרווח התפעולי המתואם עלה ל-3.7 מיליון דולר לעומת 1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה
מציגה גם תזרים חיובי של 4 מיליון דולר ומסיימת את הרבעון עם 81 מיליון דולר בקופה. להרחבה: אלוט מעלה תחזיות ומסבירה זינוק
של פי 7 בשנה וחצי; המניה מגיבה בחיוב
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה.
