ירון קיקוז פריים אנרגי
צילום: יחצ

פריים רוכשת ממירים וציוד סולארי ב-44 מיליון שקל

בנוסף לרכישה של ציוד בהיקף של 44 מיליון שקל, פריים וחברת Sungrow הסינית הסכימו על קיבוע מחירי המוצרים להזמנות שפריים תבצע עד לסוף השנה; ההזמנה הראשונה צפויה לספק ציוד ל-13 מתקנים מתוך סך של 38 מתקנים בסך הכל; עופר נרגסי, משנה למנכ"ל החברה: "המכסים של ארה"ב הביאו לכך שהשוק מוצף בתוצרת סינית במחירים נמוכים - אנחנו מנצלים את זה כדי לקבע את המחירים הנמוכים להמשך השנה"

רוי שיינמן |

פריים אנרג'י פריים אנרג'י 0.8%  , שבשליטת המנכ"ל ירון קיקוז וקבוצת להב, מדווחת על רכישה של ציוד להקמת תחנות פוטו-וולטאיות, כולל ממירים ושנאים, בסך כולל של כ-44 מיליון שקל. סך הציוד צפוי לתת מענה להקמת פרויקטים בהספק של עד 252 מגה-וואט (AC), והרכישה מתבצעת ממחברת Sungrow שהינה חברה לייצור ממירים ומתקני השנאה בסין.


במסגרת הסכם הרכישה הוסכם ש-Sungrow תספק לחברה ממירים וציוד השנאה בהתאם להזמנות שתבצע החברה עד ליום 31 בדצמבר 2025, במחיר קבוע (בדולר ארה"ב) לכל ההזמנות שיבוצעו תחת ההסכם ואשר יכלול גם את עלות השילוח הימי מסין לישראל, כאשר הזמנת הציוד עבור 13 מתקנים ראשונים (מתוך 38 מתקנים) נכנסה לתוקף במועד חתימת הסכם הרכישה.


ההתקשרות בהסכם הינה בנוסף להסכם מדצמבר 2024 לרכישת פאנלים סולאריים בהספק של 306 מגה וואט (DC) עם חברת Astronergy New Energy Technology שהינה חברת Tier-1 לייצור פאנלים סולאריים בסין, בהיקף של כ-105-100 מיליון שקל.


פריים אנרג'י מקדמת להקמה במהלך השנה הקרובה פרויקטים סולאריים (דו שימוש ואחרים) בהספק של 273 מגה וואט ולצידם מתקני אגירה בקיבולת של כ- 1.3 ג'יגה וואט שעה. להערכת החברה היקף ההשקעה בהקמת הפרויקטים צפוי להסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, כאשר תשואת הפרויקט (PIRR) הצפויה בשנה הראשונה להפעלה מלאה תסתכם בכ-13% ותשואת ה-FFO על ההון המושקע תסתכם בכ-35% בשנת ההפעלה הראשונה.


"יש לנו 38 פרויקטים של דו שימוש בהספק של 250 מגה וואט סולארי ו-1.3 ג'יגה וואט אגירה", אמר בשיחה עם ביזפורטל עופר נרגסי, משנה למנכ"ל פריים. "במתקנים הסולאריים יש כמה רכיבים עיקריים - פאנלים, ממירים וציוד השנאה. לגבי פאנלים כבר חתמנו על הסכם לאספקת פאנלים לכלל הצבר שלנו של מעל 300 מגה וואט. ההזמנה הזו נוגעת לממירים וציוד ההשנאה - אנחנו בעצם קיבענו מחירים לרכיב הזה בהיקף שמספיק לכל הצבר שלנו. ביצענו הזמנה ראשונה של 13 פרויקטים כבר עכשיו בהיקף של 44 מיליון שקל לפרויקטים שתחת שיתוף הפעולה עם להב. לגבי יתר הפרויקטים נוציא את ההזמנות בהמשך. בעיקרון מה שנשאר עכשיו בשביל להוציא את הפרויקטים לפועל זה לסגור את הסכם המימון עם בנק לאומי ולסגור עם קבלן הקמה".


אתם צופים שתהיה עלייה במחירי הציוד?

"לא בהכרח. הייתה ירידה מאוד משמעותית בשנה וחצי-שנתיים האחרונות והיום נוח לנו לקבע את המחירים. הספקים מאוד רוצים להתקשר איתנו כי אנחנו עובדים בכמויות משמעותיות אז אנחנו מנצלים את היתרון לגודל. בנוסף לספקים הסיניים יש עודף תוצרת בגלל המכסים, הם רק רוצים למכור והם מציפים את השוק במחירים זולים. גם מחירי ההובלה חזרו לרמות סבירות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


אתם לא חוששים שהמכסים יפגעו גם בכם? הם לא עלולים לפגוע ביצרנים שאתם עובדים איתם?

"יש יצרנים קטנים שאולי לא ישרדו בגלל המכסים, אבל אנחנו מתעסקים עם היצרנים הגדולים מהשורה הראשונה, גם בפאנלים. בנוסף גם באגירה אנחנו בכיוון לסגור עם יצרן גדול".


איך אתם רואים את סביבת הריבית? נראה שהיא תרד השנה פחות ממה שחשבו בעבר

"ראינו בשנה שעברה מהלכים של הורדת ריבית בארה"ב ובאירופה. בישראל הייתה הורדה אחת בתחילת השנה ואז זה נעצר. אנחנו מעריכים שהמצב הביטחוני יירגע ואז הריבית תרד במחצית השניה, בשוק מצפים ל-2 הורדות ריבית השנה. ברגע שאנחנו סוגרים הסכמי מימון הריבית נקבעת בהתאם לכל משיכה. המשיכות שנבצע מההסכם שיהיו במחצית השנייה של 2025 וב-2026 יהיו בהתאם לריביות שיהיו באותה העת".


אם הריבית תישאר גבוהה זה ישפיע על סגירת המימון?

"לא. ההסכם כבר בשלבים מתקדמים וגם הבנקים מאוד רוצים לממן כאלה פרויקטים, הם נותנים שיעורי מימון גבוהים. אני לא חשוב שתהיה פגיעה ביכולת  התקשורת עם הבנק. ההערכה של רוב הגורמים היא לרגיעה בפן הבטחוני, וככל שזה יקרה גם הריבית תרד ואנחנו נהיה בסביבה יותר טובה".


פריים אנרג'י הייתה אחת ממניות השנה של 2024 כאשר היא זינקה פי 6.5, ומתחילת השנה היא הוסיפה עוד 25% והיא נסחרת היום לפי שווי של 358 מיליון שקל. בבעלות החברה 43 מגה-וואט מתקנים המספקים אנרגיה מתחדשת בשלבי תפעול והקמה, 273 מגה-וואט פרויקטים לקראת הקמה, ו-133 מגה-וואט פרויקטים ברישוי וייזום לצד 1.4 גיגה- וואט פרויקטי אגירה קיימים ועתידיים ופרויקטים נוספים. כבר כיום משתפות להב אנרגיה ופריים אנרג'י פעולה באמצעות חברה משותפת, להקמת 13 מתקני דו-שימוש בהיקף של כ-100 מגה וואט PV ועד 500 מגה וואט שעה אגירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג |

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -7.31%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."