פריים רוכשת ממירים וציוד סולארי ב-44 מיליון שקל
בנוסף לרכישה של ציוד בהיקף של 44 מיליון שקל, פריים וחברת Sungrow הסינית הסכימו על קיבוע מחירי המוצרים להזמנות שפריים תבצע עד לסוף השנה; ההזמנה הראשונה צפויה לספק ציוד ל-13 מתקנים מתוך סך של 38 מתקנים בסך הכל; עופר נרגסי, משנה למנכ"ל החברה: "המכסים של ארה"ב הביאו לכך שהשוק מוצף בתוצרת סינית במחירים נמוכים - אנחנו מנצלים את זה כדי לקבע את המחירים הנמוכים להמשך השנה"
פריים אנרג'י פריים אנרג'י 12.46% , שבשליטת המנכ"ל ירון קיקוז וקבוצת להב, מדווחת על רכישה של ציוד להקמת תחנות פוטו-וולטאיות, כולל ממירים ושנאים, בסך כולל של כ-44 מיליון שקל. סך הציוד צפוי לתת מענה להקמת פרויקטים בהספק של עד 252 מגה-וואט (AC), והרכישה מתבצעת ממחברת Sungrow שהינה חברה לייצור ממירים ומתקני השנאה בסין.
במסגרת הסכם הרכישה הוסכם ש-Sungrow תספק לחברה ממירים וציוד השנאה בהתאם להזמנות שתבצע החברה עד ליום 31 בדצמבר 2025, במחיר קבוע (בדולר ארה"ב)
לכל ההזמנות שיבוצעו תחת ההסכם ואשר יכלול גם את עלות השילוח הימי מסין לישראל, כאשר הזמנת הציוד עבור 13 מתקנים ראשונים (מתוך 38 מתקנים) נכנסה לתוקף במועד חתימת הסכם הרכישה.
ההתקשרות בהסכם הינה בנוסף להסכם מדצמבר 2024 לרכישת פאנלים
סולאריים בהספק של 306 מגה וואט (DC) עם חברת Astronergy New Energy Technology שהינה חברת Tier-1 לייצור פאנלים סולאריים בסין, בהיקף של כ-105-100 מיליון שקל.
פריים אנרג'י מקדמת להקמה במהלך השנה הקרובה פרויקטים סולאריים (דו שימוש ואחרים) בהספק של 273 מגה וואט ולצידם מתקני אגירה בקיבולת של כ- 1.3 ג'יגה וואט שעה. להערכת החברה היקף ההשקעה בהקמת הפרויקטים צפוי להסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, כאשר תשואת הפרויקט (PIRR) הצפויה בשנה הראשונה להפעלה מלאה תסתכם בכ-13% ותשואת ה-FFO על ההון המושקע תסתכם בכ-35% בשנת ההפעלה הראשונה.
- "אנחנו יודעים לקחת פרויקטים קיימים ולהשביח אותם"
- פריים אנרג'י וסולאיר בעסקה של כ-222 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש לנו 38 פרויקטים של דו שימוש בהספק של 250 מגה וואט סולארי ו-1.3 ג'יגה וואט אגירה", אמר בשיחה עם ביזפורטל עופר נרגסי, משנה למנכ"ל פריים. "במתקנים הסולאריים יש כמה רכיבים עיקריים - פאנלים, ממירים וציוד השנאה. לגבי פאנלים כבר חתמנו על הסכם לאספקת פאנלים לכלל הצבר שלנו של מעל 300 מגה וואט. ההזמנה הזו נוגעת לממירים וציוד ההשנאה - אנחנו בעצם קיבענו מחירים לרכיב הזה בהיקף שמספיק לכל הצבר שלנו. ביצענו הזמנה ראשונה של 13 פרויקטים כבר עכשיו בהיקף של 44 מיליון שקל לפרויקטים שתחת שיתוף הפעולה עם להב. לגבי יתר הפרויקטים נוציא את ההזמנות בהמשך. בעיקרון מה שנשאר עכשיו בשביל להוציא את הפרויקטים לפועל זה לסגור את הסכם המימון עם בנק לאומי ולסגור עם קבלן הקמה".
אתם צופים שתהיה עלייה במחירי הציוד?
"לא בהכרח. הייתה ירידה מאוד משמעותית בשנה וחצי-שנתיים האחרונות והיום נוח לנו לקבע את המחירים. הספקים מאוד רוצים להתקשר איתנו כי אנחנו עובדים בכמויות משמעותיות אז אנחנו מנצלים את היתרון לגודל. בנוסף לספקים הסיניים יש עודף תוצרת בגלל המכסים, הם רק רוצים למכור והם מציפים את השוק במחירים זולים. גם מחירי ההובלה חזרו לרמות סבירות".
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
אתם לא חוששים שהמכסים יפגעו גם בכם? הם לא עלולים לפגוע ביצרנים שאתם עובדים איתם?
"יש יצרנים קטנים שאולי לא ישרדו בגלל המכסים, אבל אנחנו מתעסקים עם היצרנים הגדולים מהשורה הראשונה, גם בפאנלים. בנוסף גם באגירה אנחנו בכיוון לסגור עם יצרן גדול".
איך אתם רואים את סביבת הריבית? נראה שהיא תרד השנה פחות ממה שחשבו בעבר
"ראינו בשנה שעברה מהלכים של הורדת ריבית בארה"ב ובאירופה. בישראל הייתה הורדה אחת בתחילת השנה ואז זה נעצר. אנחנו מעריכים שהמצב הביטחוני יירגע ואז הריבית תרד במחצית השניה, בשוק מצפים ל-2 הורדות ריבית השנה. ברגע שאנחנו סוגרים הסכמי מימון הריבית נקבעת בהתאם לכל משיכה. המשיכות שנבצע מההסכם שיהיו במחצית השנייה של 2025 וב-2026 יהיו בהתאם לריביות שיהיו באותה העת".
אם הריבית תישאר גבוהה זה ישפיע על סגירת המימון?
"לא. ההסכם כבר בשלבים מתקדמים וגם הבנקים מאוד רוצים לממן כאלה פרויקטים, הם נותנים שיעורי מימון גבוהים. אני לא חשוב שתהיה פגיעה ביכולת התקשורת עם הבנק. ההערכה של רוב הגורמים היא לרגיעה בפן הבטחוני, וככל שזה יקרה גם הריבית תרד ואנחנו נהיה בסביבה יותר טובה".
פריים אנרג'י הייתה אחת ממניות השנה של 2024 כאשר היא זינקה פי 6.5, ומתחילת השנה היא הוסיפה עוד 25% והיא נסחרת היום לפי שווי של 358 מיליון שקל. בבעלות החברה 43 מגה-וואט מתקנים המספקים אנרגיה מתחדשת בשלבי תפעול והקמה, 273 מגה-וואט
פרויקטים לקראת הקמה, ו-133 מגה-וואט פרויקטים ברישוי וייזום לצד 1.4 גיגה- וואט פרויקטי אגירה קיימים ועתידיים ופרויקטים נוספים. כבר כיום משתפות להב אנרגיה ופריים אנרג'י פעולה באמצעות חברה משותפת, להקמת 13 מתקני דו-שימוש בהיקף של כ-100 מגה וואט PV ועד 500 מגה
וואט שעה אגירה.

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
