מטבע כסף יווני עתיק
מטבע כסף יווני עתיק

עוד 100 שנה יהיה טוב? הממשלות שמנפיקות אג״ח לעתיד הרחוק

פרו הנפיקה מיליארד דולר אג״ח דולרי ל-100 שנה בתשואה של כ-3.3% בלבד: כחלק מהתמודדות עם המשבר הנפיקה ממשלת ישראל אג״ח דומה בתשואה של 4.5%: לצידם נמצאות אוסטריה ובוליביה שהנפיקו אג״ח ביורו ל-100 שנים והמשקיעים זכו לתשואות של עשרות אחוזים
אור צרפתי | (5)
נושאים בכתבה איגרת חוב

במהלך חודש נובמבר, החליפה ממשלת פרו שלושה נשיאים שונים בטווח של שבועיים. ובכל זאת, המדינה שעל סף משבר חוקתי, מכרה אג״ח דולרי ל-100 שנה בתשואה של כ-3.3%. אגרות החוב ל-100 שנה מהוות כרבע מערכו הנקוב של החוב הדולרי במדינה, לצד מיליארד דולר ערך נקוב אגרות חוב ל-40 שנה, ומיליארד דולר באג״ח ל-12 שנים. 

 

פרו לוותה בפרמיה של 1.7 נקודות האחוז על אג״ח של ממשלת ארה״ב ל-30 שנה, למרות שתסיסה פוליטית, הפגנות אלימות, מספר רב של חולי קורונה והאשמות חוזרות על שחיתות אפיינו את המדינה מדרום אמריקה במהלך השבועות האחרונים. 

 

מצד שני, יתכן כי המשקיעים הרגישו רגועים יותר כאשר המנהיג הנבחר, פרנסיסקו סגסטי, המשויך לצד המרכזי יותר של המפה, נשבע להחזיר את היציבות באזור. יתרה מכך, מחיר הנחושת, היצוא הגדול ביותר בפרו, טיפס יחד עם חומרי גלם נוספים לאחר ההודעה על החיסון. מה גם שאופטימיות גוברת אצל המשקיעים לקראת התאוששות כלכלית עולמית, העלו את הערכות השווי של המדינה המפתחת. 

 

איגרות חוב דולריות ממשלתיות ל-100 שנה, הן דבר די נדיר יחסית בעולם. הממשלה היחידה בעולם שיש לה איגרות חוב דולריות לתקופה של מעל ל-95 שנה היא ישראל. מדינתנו הקטנה, הנפיקה לראשונה אג״ח ממשלתי ל-100 שנה בכדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של נגיף הקורונה. ישראל הנפיקה אג״ח ממשלתי ל-100 שנה בשווי כולל של מיליארד דולר, הנושאת ריבית של 4.5%. כלומר עד יום העצמאות ה-172 של מדינת ישראל, ילדינו ונכדינו ישלמו כ-45 מיליון דולר בכל שנה, רק ריבית למשקיעים זרים. 

 

מדינות נוספת שהנפיקו אג״ח לפרק זמן של 100 שנה הם אוסטריה ובוליביה, אשר גייסו חוב למאה השנים הבאות לא בדולר, אלא ביורו. למעשה אוסטריה הנפיקה פעמיים אגרות חוב ל-100 שנה במהלך חמש השנים האחרונות, ומשקיעיה זכו עד כה לתגמול. האג״ח שעתידה להסתיים בשנת 2117 הניבה תשואה של 130% מאז הנפקתה לפני שלוש שנים, כולל קופון של 2.1%. איגרות החוב שנמכרו ביוני האחרון, רשמו תשואה כוללת מצטברת של כמעט 20% מאז ההנפקה. 

 

אך לא כל אגרות החוב לטווח כה רחוק, אשר נקובות בדולר, משתלמות בסוף. לאחר הנפקת האג״ח ל-100 שנים שהנפיקה ממשלת ארגנטינה בשנת 2017, מחזרה המדינה את חובותיה במהלך הקיץ והותירה את המשקיעים עם אג״ח חדש, לטווח קצר יותר, אשר שווה כ-55 סנט על כל דולר של הקרן המקורית בה השקיעו. 

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    העולם השתגע 26/11/2020 07:18
    הגב לתגובה זו
    זו לא תשואה שמשקפת את הסיכון לאינפלציה בארה"ב בטווח הזמן הזה, שלא לדבר על כל הסיכונים הפוליטיים והכלכליים במדינה בדרום אמריקה
  • 4.
    אחד 26/11/2020 00:24
    הגב לתגובה זו
    למה להנפיק למאה שנה. בוא ננפיק חוב ל200 שנה בריבית הריבית לא חשובה ממילא האגחים לא שווים את הנייר שבהם הונפקו במידה ויש איזה ניר.
  • 3.
    כתבה מצוינת (ל"ת)
    ערן 25/11/2020 22:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רייז 25/11/2020 22:17
    הגב לתגובה זו
    הנפקת אג"ח שלא בכסף המקומי
  • 1.
    עוד 100 שנה הכי טוב - אני לא אחיה עד אז (ל"ת)
    שמוליק 25/11/2020 22:10
    הגב לתגובה זו
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.