מטבע כסף יווני עתיקמטבע כסף יווני עתיק

עוד 100 שנה יהיה טוב? הממשלות שמנפיקות אג״ח לעתיד הרחוק

פרו הנפיקה מיליארד דולר אג״ח דולרי ל-100 שנה בתשואה של כ-3.3% בלבד: כחלק מהתמודדות עם המשבר הנפיקה ממשלת ישראל אג״ח דומה בתשואה של 4.5%: לצידם נמצאות אוסטריה ובוליביה שהנפיקו אג״ח ביורו ל-100 שנים והמשקיעים זכו לתשואות של עשרות אחוזים
אור צרפתי | (5)
נושאים בכתבה איגרת חוב

במהלך חודש נובמבר, החליפה ממשלת פרו שלושה נשיאים שונים בטווח של שבועיים. ובכל זאת, המדינה שעל סף משבר חוקתי, מכרה אג״ח דולרי ל-100 שנה בתשואה של כ-3.3%. אגרות החוב ל-100 שנה מהוות כרבע מערכו הנקוב של החוב הדולרי במדינה, לצד מיליארד דולר ערך נקוב אגרות חוב ל-40 שנה, ומיליארד דולר באג״ח ל-12 שנים. 

 

פרו לוותה בפרמיה של 1.7 נקודות האחוז על אג״ח של ממשלת ארה״ב ל-30 שנה, למרות שתסיסה פוליטית, הפגנות אלימות, מספר רב של חולי קורונה והאשמות חוזרות על שחיתות אפיינו את המדינה מדרום אמריקה במהלך השבועות האחרונים. 

 

מצד שני, יתכן כי המשקיעים הרגישו רגועים יותר כאשר המנהיג הנבחר, פרנסיסקו סגסטי, המשויך לצד המרכזי יותר של המפה, נשבע להחזיר את היציבות באזור. יתרה מכך, מחיר הנחושת, היצוא הגדול ביותר בפרו, טיפס יחד עם חומרי גלם נוספים לאחר ההודעה על החיסון. מה גם שאופטימיות גוברת אצל המשקיעים לקראת התאוששות כלכלית עולמית, העלו את הערכות השווי של המדינה המפתחת. 

 

איגרות חוב דולריות ממשלתיות ל-100 שנה, הן דבר די נדיר יחסית בעולם. הממשלה היחידה בעולם שיש לה איגרות חוב דולריות לתקופה של מעל ל-95 שנה היא ישראל. מדינתנו הקטנה, הנפיקה לראשונה אג״ח ממשלתי ל-100 שנה בכדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של נגיף הקורונה. ישראל הנפיקה אג״ח ממשלתי ל-100 שנה בשווי כולל של מיליארד דולר, הנושאת ריבית של 4.5%. כלומר עד יום העצמאות ה-172 של מדינת ישראל, ילדינו ונכדינו ישלמו כ-45 מיליון דולר בכל שנה, רק ריבית למשקיעים זרים. 

 

מדינות נוספת שהנפיקו אג״ח לפרק זמן של 100 שנה הם אוסטריה ובוליביה, אשר גייסו חוב למאה השנים הבאות לא בדולר, אלא ביורו. למעשה אוסטריה הנפיקה פעמיים אגרות חוב ל-100 שנה במהלך חמש השנים האחרונות, ומשקיעיה זכו עד כה לתגמול. האג״ח שעתידה להסתיים בשנת 2117 הניבה תשואה של 130% מאז הנפקתה לפני שלוש שנים, כולל קופון של 2.1%. איגרות החוב שנמכרו ביוני האחרון, רשמו תשואה כוללת מצטברת של כמעט 20% מאז ההנפקה. 

 

אך לא כל אגרות החוב לטווח כה רחוק, אשר נקובות בדולר, משתלמות בסוף. לאחר הנפקת האג״ח ל-100 שנים שהנפיקה ממשלת ארגנטינה בשנת 2017, מחזרה המדינה את חובותיה במהלך הקיץ והותירה את המשקיעים עם אג״ח חדש, לטווח קצר יותר, אשר שווה כ-55 סנט על כל דולר של הקרן המקורית בה השקיעו. 

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    העולם השתגע 26/11/2020 07:18
    הגב לתגובה זו
    זו לא תשואה שמשקפת את הסיכון לאינפלציה בארה"ב בטווח הזמן הזה, שלא לדבר על כל הסיכונים הפוליטיים והכלכליים במדינה בדרום אמריקה
  • 4.
    אחד 26/11/2020 00:24
    הגב לתגובה זו
    למה להנפיק למאה שנה. בוא ננפיק חוב ל200 שנה בריבית הריבית לא חשובה ממילא האגחים לא שווים את הנייר שבהם הונפקו במידה ויש איזה ניר.
  • 3.
    כתבה מצוינת (ל"ת)
    ערן 25/11/2020 22:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רייז 25/11/2020 22:17
    הגב לתגובה זו
    הנפקת אג"ח שלא בכסף המקומי
  • 1.
    עוד 100 שנה הכי טוב - אני לא אחיה עד אז (ל"ת)
    שמוליק 25/11/2020 22:10
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.