עוד 100 שנה יהיה טוב? הממשלות שמנפיקות אג״ח לעתיד הרחוק
במהלך חודש נובמבר, החליפה ממשלת פרו שלושה נשיאים שונים בטווח של שבועיים. ובכל זאת, המדינה שעל סף משבר חוקתי, מכרה אג״ח דולרי ל-100 שנה בתשואה של כ-3.3%. אגרות החוב ל-100 שנה מהוות כרבע מערכו הנקוב של החוב הדולרי במדינה, לצד מיליארד דולר ערך נקוב אגרות חוב ל-40 שנה, ומיליארד דולר באג״ח ל-12 שנים.
פרו לוותה בפרמיה של 1.7 נקודות האחוז על אג״ח של ממשלת ארה״ב ל-30 שנה, למרות שתסיסה פוליטית, הפגנות אלימות, מספר רב של חולי קורונה והאשמות חוזרות על שחיתות אפיינו את המדינה מדרום אמריקה במהלך השבועות האחרונים.
מצד שני, יתכן כי המשקיעים הרגישו רגועים יותר כאשר המנהיג הנבחר, פרנסיסקו סגסטי, המשויך לצד המרכזי יותר של המפה, נשבע להחזיר את היציבות באזור. יתרה מכך, מחיר הנחושת, היצוא הגדול ביותר בפרו, טיפס יחד עם חומרי גלם נוספים לאחר ההודעה על החיסון. מה גם שאופטימיות גוברת אצל המשקיעים לקראת התאוששות כלכלית עולמית, העלו את הערכות השווי של המדינה המפתחת.
איגרות חוב דולריות ממשלתיות ל-100 שנה, הן דבר די נדיר יחסית בעולם. הממשלה היחידה בעולם שיש לה איגרות חוב דולריות לתקופה של מעל ל-95 שנה היא ישראל. מדינתנו הקטנה, הנפיקה לראשונה אג״ח ממשלתי ל-100 שנה בכדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של נגיף הקורונה. ישראל הנפיקה אג״ח ממשלתי ל-100 שנה בשווי כולל של מיליארד דולר, הנושאת ריבית של 4.5%. כלומר עד יום העצמאות ה-172 של מדינת ישראל, ילדינו ונכדינו ישלמו כ-45 מיליון דולר בכל שנה, רק ריבית למשקיעים זרים.
- מגה אור: הריבית על אג"ח ד' תעלה ב-0.25% עקב אי עמידה בקובננטים
- ההזדמנויות הגלומות באיגרות חוב לפני הסדר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדינות נוספת שהנפיקו אג״ח לפרק זמן של 100 שנה הם אוסטריה ובוליביה, אשר גייסו חוב למאה השנים הבאות לא בדולר, אלא ביורו. למעשה אוסטריה הנפיקה פעמיים אגרות חוב ל-100 שנה במהלך חמש השנים האחרונות, ומשקיעיה זכו עד כה לתגמול. האג״ח שעתידה להסתיים בשנת 2117 הניבה תשואה של 130% מאז הנפקתה לפני שלוש שנים, כולל קופון של 2.1%. איגרות החוב שנמכרו ביוני האחרון, רשמו תשואה כוללת מצטברת של כמעט 20% מאז ההנפקה.
אך לא כל אגרות החוב לטווח כה רחוק, אשר נקובות בדולר, משתלמות בסוף. לאחר הנפקת האג״ח ל-100 שנים שהנפיקה ממשלת ארגנטינה בשנת 2017, מחזרה המדינה את חובותיה במהלך הקיץ והותירה את המשקיעים עם אג״ח חדש, לטווח קצר יותר, אשר שווה כ-55 סנט על כל דולר של הקרן המקורית בה השקיעו.
- 5.העולם השתגע 26/11/2020 07:18הגב לתגובה זוזו לא תשואה שמשקפת את הסיכון לאינפלציה בארה"ב בטווח הזמן הזה, שלא לדבר על כל הסיכונים הפוליטיים והכלכליים במדינה בדרום אמריקה
- 4.אחד 26/11/2020 00:24הגב לתגובה זולמה להנפיק למאה שנה. בוא ננפיק חוב ל200 שנה בריבית הריבית לא חשובה ממילא האגחים לא שווים את הנייר שבהם הונפקו במידה ויש איזה ניר.
- 3.כתבה מצוינת (ל"ת)ערן 25/11/2020 22:32הגב לתגובה זו
- 2.רייז 25/11/2020 22:17הגב לתגובה זוהנפקת אג"ח שלא בכסף המקומי
- 1.עוד 100 שנה הכי טוב - אני לא אחיה עד אז (ל"ת)שמוליק 25/11/2020 22:10הגב לתגובה זו

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?
התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.
מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.
התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.
שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- הריבית בדרך לרדת? הסימנים מראים שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.