איגרת חוב היא נייר ערך המייצג הלוואה שנותן המשקיע לגוף שהנפיק אותה, ממשלה או חברה, בתמורה לתשלומי ריבית תקופתיים ולהחזר הקרן במועד הפדיון. מחירה נע בכיוון ההפוך לתשואה, ולכן עליית ריבית במשק
מפחיתה את שווי האיגרות הקיימות, בעוד שירידת ריבית מעלה אותו. הסיכון המרכזי הוא חדלות פירעון של המנפיק, והוא נמדד באמצעות דירוג אשראי ובאמצעות המרווח מול איגרות ממשלתיות מקבילות. משך חיים ממוצע, מנגנון הצמדה למדד וקיום בטוחות או התניות פיננסיות משפיעים גם הם
על התמחור. בשוק האג"ח הישראלי נסחרות סדרות ממשלתיות וקונצרניות רבות, והוא מהווה נדבך מרכזי בתיקי החיסכון ארוך הטווח.
פרו הנפיקה מיליארד דולר אג״ח דולרי ל-100 שנה בתשואה של כ-3.3% בלבד: כחלק מהתמודדות עם המשבר הנפיקה ממשלת ישראל אג״ח דומה בתשואה של 4.5%: לצידם נמצאות אוסטריה ובוליביה שהנפיקו אג״ח ביורו ל-100 שנים והמשקיעים זכו לתשואות של עשרות אחוזים
