סוף עונת המדדים הגבוהים: הכיוונים המועדפים על הפיקדונות והקרנות

גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות מתייחס לשילוב של המגמה החיובית שוק ההון והריבית האפסית, וליעדי ההשקעה אליהם הוא יכול להוביל
גלעד גרומר | (4)

המדד האחרון סגר את עונת המדדים הגבוהים, ואם כך היא נראתה, מטריד לחשוב כיצד תיראה עונת המדדים הנמוכים שצפויה ללוות אותנו עד חודש מארס. חשוב להדגיש שאנו נמצאים בסביבה דיפלאציונית. הסעיף היחיד שמתייקר הוא הנדל"ן, ומרבית העסקים סובלים מצרכן מוחלש המתקשה לשמור על קצב הקניות, שמחפש אלטרנטיביות חכמות בחו"ל וקופונים למיניהם. מעניין לשים לב שמחירי הסחורות והאנרגיה בעולם נמצאים במגמת ירידה וכך גם ציפיות האינפלציה באירופה ובארה"ב.

לאן יזרום הכסף?

להערכתנו, ישנה כעת עדיפות לשקלים, אולם צריך לזכור שישנם 60 מיליארד שקלים בקרנות הכספיות, שלאחר דמי ניהול ודמי נאמן לא משאירות תשואה בידי הלקוח. בנוסף, כ-940 מיליארד שקלים עדיין נמצאים בפיקדונות ותוכניות חיסכון. השילוב של מגמה חיובית ארוכה בשוק ההון והריבית האפסית, עשויה להוביל נתחים גדלים והולכים מאוכלוסיית "הפיקדונות" והכספיות לכיוון של איגרות חוב ממשלתיות.

נציין כי השווי המצרפי של החזקות הציבור באיגרות החוב הסחירות של מדינת ישראל עומד על כ-410 מיליארד שקלים. מספיקה זליגה של 5% להשקעות המקוטלגות כ"הילוך" אחד גבוה יותר, בכדי שנראה גידול של למעלה מעשרים מיליארד שקלים בביקוש לאיגרות חוב בדירוגים גבוהים.

כלומר, מעבר מאג"ח ממשלתיות לקונצרניות בדירוגים גבוהים. ניתן להניח שגם מוסדיים שרוצים להחזיק חלק מהתיק ברכיב צמוד מדד יגדילו דווקא באיגרות הקונצרניות בדירוגים של AA- ומעלה. בצורה זו ניתן להשיג סוג של איגרת חוב ממשלתית משודרגת בתקופה שגם ככה אין תשואה מהמדדים ובכלל.

בכל מקרה, את צרכי המשקיעים כבר ניתן לזהות בשוק. בשבוע שעבר הנפיק מזרחי טפחות איגרות חוב ברמת פיקדון בהיקף ענק של 3 מיליארד שקלים. למרות הסכום החריג, האיגרות החדשות זכו לביקושים של כ-3.9 מיליארד שקלים מגופים מגוונים, בהם גופי הפנסיה הגדולים בישראל.

יום לאחר מכן, הנפיק בנק הפועלים סידרה חדשה שזכתה בשלב המוסדי לביקושים של כ-4 מיליארד שקלים. מתוך אותן התחייבויות של המוסדיים, החליט הבנק לקבל "רק" כ-2.8 מיליארד שקלים ובימים הקרובים סביר שנראה ביקושים נוספים מהציבור אשר יגדילו את הסדרה לכ-3.5 מיליארד שקלים.

מה המרווחים שניתן לצפות בדירוגים גבוהים אלה?

מדובר בתוספת תשואה בדירוגים הגבוהים של כ-80 נקודות בסיס. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל אסור לשכוח שהמק"מים מעניקים כ-0.25% לשנה. כלומר, צריך השקעה של כ-3.25 שנים על מנת לסגור את המרווח "הנמוך" כביכול של 0.8%. יש לציין שמדובר על 0.8% כל שנה עד סוף התקופה.

קיראו עוד ב"אג"ח"

היתרון הגדול של איגרות החוב בדירוגים הגבוהים הוא עודף התשואה שלהן על פני האג"ח הממשלתיות ורמת הסיכון המינורית מאוד. מאחר שתוספת התשואה לא השתנתה כל כך, והתשואות הממשלתיות ירדו, אנו מאמינים כי נוצר מצב בו התוספת מאוד מעניינת.

נקודה חשובה נוספת היא התנהגות האג"ח הקונצרניות השונות בתקופה משברית. מבדיקה שערכנו עולה כי איגרות החוב בקבוצת ה-A סובלות לרוב מפתיחת מרווחים משמעותית בעת משבר, כמו זה שראינו בסתיו 2011. לעומת זאת, באיגרות החוב בדירוגים הגבוהים מקבוצת ה-AA, המרווחים נשארים נמוכים וכך גם השונות בין האיגרות בקבוצה.

***גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מנורה העלו דמי ניהול בכספית ל 0.16% (ל"ת)
    חוצפנים !! 22/09/2014 08:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הצדיק מסדום 18/09/2014 16:44
    הגב לתגובה זו
    דמי ניהול וגם לא דמי נאמן.
  • את זה הוא לא יגיד לך (ל"ת)
    משה ראשל"צ 21/09/2014 07:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מישהו יכול להגיד לי מי הדביל הזה ??? (ל"ת)
    בבון סיני 18/09/2014 14:10
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.