שינויים בתחושת זמן בדמנציה
האם באמת הזמן התקדם באופן שונה באירועים השונים?
מי מאיתנו לא חווה מצבים שהזמן "טס" כאשר נהנינו או "זחל" כאשר ממש לא? האם באמת הזמן התקדם באופן שונה באירועים השונים? ברור שלא. הרי זמן הוא מושג אובייקטיבי הנמדד באופן מדויק על ידי מגוון מכשירים, ולא לפי ההרגשה האישית של כל אדם ואדם.
זמן הוא גם מושג מופשט, שלמדנו והפנמנו באופן קוגניטיבי. למדנו שיש זמן המתאים לביצוע מטלות ומשימות שונות, שיש מחזוריות לזמן בלוח השנה, שיש ציפיות של החברה מה עושים מתי ואיזה תקופות בחיים. התייחסות לזמן כוללת גם ציפייה כמה זמן תימשך פעילות מסוימת: אם זה ירגיש "מזדחל" או "טס", נהנים או סובלים.
כל זה נכון ומתאים למוח אנושי תקין, אולם דמנציה משפיעה על כל התפקודים המוחיים. התסמין המוכר ביותר לדמנציה/ אלצהיימר הוא פגיעה ביכולת הזיכרון של האדם. יש לכך השלכה ישירה על יכולת האדם להבין ולהעריך את מושג הזמן. כאשר אני מתחילה פעילות מסוימת, אני מתבוננת בשעון לצורך קבלת נקודת ייחוס לזמן ההתחלה.
נקודת ייחוס זו תישמר בזיכרון שלי בכדי להעריך כמה זמן עבר מתחילת המשימה, כמה זמן נותר עד לסיום את המשימה, כמה זמן אורכת המשימה בכדי שאזכור זאת לפעם הבאה שאבצע זאת וכיו"ב. אם יש לי פגיעה בזיכרון, כל מושג הזמן שלי נפגע. למעשה, אין לי נקודת ייחוס ראשונית.
- פינרג'י תקיים פיילוט להטמעת המערכות בריקשות חשמליות בהודו
- נעילה בירוק: ת"א 35 קפץ ב-2.2%, הבנקים ב-3.5%; סוף הנדנדה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה שכיחה היא כאשר מטפל יוצא למכולת/ בנק/ סידורים. הוא אומר לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר: "אני אחזור בעוד חצי שעה". ההנחה שהיא שהאדם עם דמנציה/ אלצהיימר מתבונן בשעון וזוכר מה השעה כעת, כך שיוכל לחשב מתי תסתיים חצי השעה, והמטפל צפוי לחזור הביתה. אולם, פעמים רבות זה ממש לא עובד כך.
בהנחה שהאדם עם דמנציה/ אלצהיימר התבונן בשעון דיגיטלי לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר בעברית, מבלי רישום כלשהו של שעת ההתחלה, המידע עלול שלא להישמר בזיכרון כעבור שתי דקות, והאדם עם דמנציה /אלצהיימר עלול להיות מוטרד/ לחוץ מה קרה למטפל ומדוע הוא איננו.
בתחילת דמנציה/ אלצהיימר, האסטרטגיה הזו עשויה להקל ולאפשר למטפל לצאת מהבית לפרקי זמן קצובים. אפשרות נוספת היא מלכתחילה להכין פתק עם המידע מתי המטפל צפוי לחזור (במספרים) ולהציבו בסמוך לשעון דיגיטלי לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר.
הקושי להעריך זמן נכון גם ביחס ללוח השנה, ואדם עם דמנציה/ אלצהיימר עלול להתקשות בהתמצאות בחודשי השנה ובתאריכים. למצב זה אפשר להיעזר במארז יום הולדת שמח לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר, שיוכל להקל על ארגון אירוע מתאים שישמח את כל המעורבים.
מידע נוסף על השפעות דמנציה/ אלצהיימר על השינוי בתחושת זמן והצעות להתמודדות בפוסט בנושא בבלוג של "גבורות לזיקנה מיטבית" של דר' דנה פאר ובספר "דמנציה: המדריך למטפלים באדם עם דמנציה (אלצהיימר)".
צילום: קרני תכלתפילוסופיות תאורה מרתקות לעיצוב חללים
הגישה היפנית, הגישה הסקנדינבית והגישה הים תיכונית - הכירו את שלוש הגישות לתכנון תאורה ותוכלו לבחור את זאת שהכי מתאימה לכם
בשיתוף קרני תכלת – גופי תאורה בינלאומיים
כשמעצבים פנים
או אדריכלים בוחרים גופי תאורה, הם לא רק בוחרים מקור אור – הם בוחרים פילוסופיה תרבותית שלמה. למעשה, מאחורי כל מנורה עומדת תפיסת עולם שמשפיעה על האופן שבו אנחנו חווים מרחב.
שלוש גישות תכנון מרכזיות – היפנית, הסקנדינבית והים תיכונית – מציעות תשובות שונות
בתכלית לשאלה הפשוטה לכאורה: מהו אור טוב?
הגישה היפנית - הצל כשותף ליצירה
בפילוסופיה היפנית המסורתית, האור אינו גיבור
יחיד. התרבות היפנית רואה בצל שותף מלא בחוויה החזותית, ובמקום להילחם בו, מעצבים יפניים משתמשים בו כחלק מהקומפוזיציה.
גופי תאורה מעוצבים יפניים מסורתיים משתמשים בחומרים טבעיים מפזרים – נייר אורז, במבוק, משי – שיוצרים אור עדין המתמזג עם הסביבה במקום להכריז
על נוכחותו.
העיקרון המרכזי הוא המרווח המשמעותי, הריק שמאפשר למבט לנוח. תאורה יפנית אינה שואפת להאיר כל פינה, אלא ליצור שכבות של אור ואפלה שמזמינות התבוננות ומיקוד.
זו תאורה שלוחשת, לא צועקת. ביישום המעשי, ניתן להביא את הגישה היפנית לפרויקט באמצעות
בחירה במנורות עם אהילים מזכוכית מעושנת או חומרים טבעיים המסננים את האור. המטרה היא לא לחשוף הכול, אלא ליצור הדרגתיות שמעוררת סקרנות ומזמינה את העין לנוע בחלל.
הגישה הסקנדינבית - אור כמענה לצורך
במדינות הצפון, שם החורף ארוך וחשוך, התאורה היא לא רק עניין אסתטי – היא צורך קיומי. הגישה הסקנדינבית נולדה מהרצון ליצור חמימות ונוחות בתנאים קיצוניים. מושגים כמו הוּגֶה הדני – אותה תחושת
נעימות ושלווה ביתית – מנחים את תכנון התאורה הנורדית.
בניגוד לאסתטיקה היפנית העדינה, התאורה הסקנדינבית היא ישירה וברורה יותר, אך תמיד אלגנטית. מעצבים סקנדינביים פיתחו שפת עיצוב נקייה שמשלבת חומרים טבעיים – עץ אלון, זכוכית שקופה, מתכות מוברשות – עם צורות
אורגניות ופשוטות.
מותג דני כמו לואי פולסן, הנמצא בקרני תכלת, מדגים בצורה מושלמת את הפילוסופיה הזו. מנורות כגון סדרת הפה חמש שלהם משלבות עיצוב פונקציונלי עם אסתטיקה נקייה – השטוחים הם זריקת המעטפת הייחודית מאפשרת פיזור אור אחיד ללא סנוור, כך שניתן לראות
את גוף התאורה מכל זווית מבלי להסתנוור מהנורה עצמה.
הגישה הים תיכונית - תאורה כדרמה
בחוף הים התיכון האור הוא שפע טבעי
שהופך את התאורה המלאכותית לכלי דרמטי. כאן, התאורה אינה נועדת להחליף את אור השמש, אלא להמשיך את התיאטרליות והעוצמה שלו.
זו תרבות של כיכרות מוארות, מרפסות עם מנורות תלויות, ונברשות מרשימות שמושכות את העין ומכריזות על נוכחותן.
בכל הנוגע לבחירת גופי
תאורה יוקרתיים, הגישה הים תיכונית מתבטאת בניגודיות חדה בין אור לצל – ההשפעה של ציירי הרנסנס האיטלקי שהשתמשו בטכניקה זו עדיין מורגשת בתכנון התאורה האזורי.
- הטעויות הנפוצות שקורות מבחירה שגויה של תאורה לסלון
- טונדו תבצע פרוייקט בקריית אונו תמורת 1.2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

