אורח חיים בריא מתחיל בשינה טובה ועמוקה

תוכן בחסות |

שינה טובה משפיעה על כל אספקט ביולוגי, מנטאלי ורגשי בחיינו. אז איך משפרים אותה? הנה כמה המלצות ליישום מיידי

לפי איגוד השינה הלאומי של ארצות הברית, מבוגרים בגילאי 18-64 צריכים לישון 7-9 שעות בלילה ומגיל 65 הם יכולים להסתפק ב-7-8 שעות. לשם השוואה, בגילאי 3-5 מומלץ שהילדים יישנו 10-13 שעות ובגילאי 6-13 כ-9-11 שעות. בתוך כך, פעוטות מגיל לידה ועד גיל 3 חודשים זקוקים הכי הרבה לשינה וההמלצות גורסות שעליהן לנוח בין 14-17 שעות ביום.

ההמלצות לעיל נשענות על הנחת יסוד מדעית שלפיה אורח חיים בריא מתחיל בשינה טובה ועמוקה. הבעיה היא שבפועל, רק כ-38% מהציבור בישראל ישנים 7-8 שעות בלילה והישראלי הממוצע מסתפק ב-6.4 שעות בלבד – ללא הבדל בין המינים וקבוצות גיל.

למה צריך לישון טוב והרבה?

שנת לילה איכותית ורצופה מונעת בעיות קוגניטיביות והתנהגותיות. היא משפרת את הזיכרון ואת הביצועים בעבודה, מונעת סוכרת ומחלות לב ואף מגבירה את קצב הייצור הטבעי של תאי חלבון. היות ולחלבונים תפקיד מכריע בבניית תאים שמחזקים ומתקנים תאים פגועים, שינה משפיעה לטובה על כשירות המוח ובמהלכה הגוף מקבל הזדמנות פז לאזן מנגנונים מורכבים כגון מערכות חיסון ונשימה.

עוד מסתבר ששינה טובה לא קשורה רק לאיכות המזרון שעליו נשכבים מדי לילה. התאורה, האווירה והטמפרטורות בתוך חדרי שינה משפיעים על אורח החיים שלנו לא פחות ממספר השעות שאותן נקדיש לשינה מדי לילה. זו הסיבה בגללה אנחנו צריכים לעצב את החדר באופן שיתכתב עם חשיבות השינה ולא רק לפי שיקולים דקורטיביים.

מבחינה פרקטית, אפשר לישון טוב והרבה אם מכבים אורות ומוציאים מתוך החדר מסכים עם מרקעים מרצדים. זה כולל את כל המחשבים, המכשירים הניידים והטלפונים עם אור כחול ומחייב גם כיבוי אורות כמעט מלא וסגירת תריסים למניעת כניסה של אור טבעי. מנגד, מי שלא סובל מבעיות שינה מיוחדות דווקא כן יכול לישון עם תריסים פתוחים וזאת על מנת לשמור על הכושר והחיוניות של השעון הביולוגי.

השינה מתחילה בשגרת הבוקר

לא רבים מזהים את איכות השינה והחיים שלהם עם השגרה. בפועל, המפתח לשינה טובה טמון בשמירה על שגרה יום יומית קבועה שכוללת הפחתת צריכת קפאין ומשקאות אנרגיה, החלפת סוכרים במים והקפדה על פעילות גופנית. כל אלו עוזרים לגוף להתכונן לקראת השינה ומייצרים תנאים אידיאליים עבור אורח חיים בריא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אופיר לוינגר. צילום: יח"צאופיר לוינגר. צילום: יח"צ

מדוע שכונת נווה עופר עוקפת את אזורי היוקרה של ת"א?

בעוד שאזורי היוקרה בעיר רושמים ירידה חדה בכמות העסקאות, המשקיעים והזוגות הצעירים נמשכים דווקא לשכונת נווה עופר. אופיר לוינגר, מאנשי הנדל"ן הפעילים והמנוסים בשכונה, מסביר מה בדיוק מתרחש באזור שהצליח לעקוף את כל שאר השכונות בעיר



נושאים בכתבה נדל"ן

רגע לפני סיום שנת 2026, תמונת הנדל"ן בתל אביב מתבהרת והיא חושפת תפנית לא צפויה. 

אם לאורך השנים התרגלנו לראות את מחירי הדירות בעיר הגדולה מטפסים ללא הפסקה, השנה האחרונה טלטלה את השוק והביאה עימה שינוי כיוון שלא ניתן להתעלם ממנו. 

לפי נתונים עולה כי במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה של 36% במספר עסקאות יד 2 בעיר, זאת לעומת התקופה אשתקד.

כשבוחנים לעומק את המספרים מגלים תמונה מפתיעה במיוחד. דווקא האזורים היוקרתיים, שנחשבו עד לא כל כך מזמן למבוקשים ביותר, הם אלה שספגו את הפגיעה הקשה. 

לדוגמה, בצפון החדש שיעור העסקאות ירד בכ-58%, בנווה אביבים נרשמה ירידה של 53%, ובנחלת יצחק ירידה של 42%.

יותר משאלה של כסף או שפה, זו שאלה של ביטחון: לדעת שיש מי שמחזיק להם את היד ברגעים החשובים. צילום: AIיותר משאלה של כסף או שפה, זו שאלה של ביטחון: לדעת שיש מי שמחזיק להם את היד ברגעים החשובים. צילום: AI

הדילמה של כל משפחה: מטפל ישראלי או עובד זר? איך לקבל את ההחלטה הכלכלית והרגשית הנכונה

מהם היתרונות, החסרונות והעלויות של העסקת מטפל ישראלי ומטפל זר, ואיזה פתרון קיים שמאפשר לגשר על פני הפער הבירוקרטי

נושאים בכתבה סיעוד

הטלפון הזה מגיע כמעט לכל בית בישראל. רגע אחד הכל בסדר, וברגע הבא אמא נפלה, או שאבא כבר לא מצליח להתנהל לבד. באותה שנייה, המשפחה נכנסת לסחרור. הילדים הופכים ל"מנהלי אירוע", והשאלה הראשונה שצפה היא תמיד אותה שאלה: מי יטפל בהם? האם להביא מטפל סיעודי ישראלי שמדבר את השפה, או שעדיף להביא עובד זר שנמצא 24/7?

זו לא רק החלטה לוגיסטית, אלא בחירה שנוגעת בלב האינטימיות המשפחתית ובכיס. כדי לעשות סדר בבלגן, יצאנו לבדוק את היתרונות, החסרונות והעלויות, ומצאנו גם פתרון מפתיע שמגשר על הפער הבירוקרטי.

שפה מול זמינות: הקרב על המנטליות

לפני שמדברים על כסף, צריך לדבר על תקשורת. עבור קשישים רבים, המטפל הוא האדם היחיד שהם רואים במשך שעות ארוכות. היתרון של מטפלת סיעודית פרטית או מטפל ישראלי הוא ברור: השפה והמנטליות. אין תחליף ליכולת לשוחח בעברית (או ביידיש/ערבית/רוסית), להבין בדיחה מקומית, להכיר את המאכלים של הבית או לדעת איך "להסתדר" עם קופת החולים. עבור קשישים שזקוקים לחברה ולתיווך מול העולם, מטפל ישראלי הוא אוויר לנשימה.

מנגד, עובדים זרים לסיעוד מביאים יתרון מנצח במצבים סיעודיים מורכבים: השגחה צמודה סביב השעון (Live-in). הם לרוב בעלי מוסר עבודה גבוה ומסירות מרשימה, אך פערי השפה והתרבות עשויים להקשות על יצירת קשר אישי עמוק בשלבים הראשונים.

כמה זה באמת עולה?

השיקול הכלכלי הוא קריטי בניהול הטיפול ארוך הטווח. הנה ההבדלים העיקריים: