אורח חיים בריא מתחיל בשינה טובה ועמוקה
שינה טובה משפיעה על כל אספקט ביולוגי, מנטאלי ורגשי בחיינו. אז איך משפרים אותה? הנה כמה המלצות ליישום מיידי
לפי איגוד השינה הלאומי של ארצות הברית, מבוגרים בגילאי 18-64 צריכים לישון 7-9 שעות בלילה ומגיל 65 הם יכולים להסתפק ב-7-8 שעות. לשם השוואה, בגילאי 3-5 מומלץ שהילדים יישנו 10-13 שעות ובגילאי 6-13 כ-9-11 שעות. בתוך כך, פעוטות מגיל לידה ועד גיל 3 חודשים זקוקים הכי הרבה לשינה וההמלצות גורסות שעליהן לנוח בין 14-17 שעות ביום.
ההמלצות לעיל נשענות על הנחת יסוד מדעית שלפיה אורח חיים בריא מתחיל בשינה טובה ועמוקה. הבעיה היא שבפועל, רק כ-38% מהציבור בישראל ישנים 7-8 שעות בלילה והישראלי הממוצע מסתפק ב-6.4 שעות בלבד – ללא הבדל בין המינים וקבוצות גיל.
למה צריך לישון טוב והרבה?
שנת לילה איכותית ורצופה מונעת בעיות קוגניטיביות והתנהגותיות. היא משפרת את הזיכרון ואת הביצועים בעבודה, מונעת סוכרת ומחלות לב ואף מגבירה את קצב הייצור הטבעי של תאי חלבון. היות ולחלבונים תפקיד מכריע בבניית תאים שמחזקים ומתקנים תאים פגועים, שינה משפיעה לטובה על כשירות המוח ובמהלכה הגוף מקבל הזדמנות פז לאזן מנגנונים מורכבים כגון מערכות חיסון ונשימה.
עוד מסתבר ששינה טובה לא קשורה רק לאיכות המזרון שעליו נשכבים מדי לילה. התאורה, האווירה והטמפרטורות בתוך חדרי שינה משפיעים על אורח החיים שלנו לא פחות ממספר השעות שאותן נקדיש לשינה מדי לילה. זו הסיבה בגללה אנחנו צריכים לעצב את החדר באופן שיתכתב עם חשיבות השינה ולא רק לפי שיקולים דקורטיביים.
- הישראלים מרגישים ירידה בביטחון האישי, אבל מרוצים מהחיים החומריים
- מה אם נעבור לצמוח פנימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה פרקטית, אפשר לישון טוב והרבה אם מכבים אורות ומוציאים מתוך החדר מסכים עם מרקעים מרצדים. זה כולל את כל המחשבים, המכשירים הניידים והטלפונים עם אור כחול ומחייב גם כיבוי אורות כמעט מלא וסגירת תריסים למניעת כניסה של אור טבעי. מנגד, מי שלא סובל מבעיות שינה מיוחדות דווקא כן יכול לישון עם תריסים פתוחים וזאת על מנת לשמור על הכושר והחיוניות של השעון הביולוגי.
השינה מתחילה בשגרת הבוקר
לא רבים מזהים את איכות השינה והחיים שלהם עם השגרה. בפועל, המפתח לשינה טובה טמון בשמירה על שגרה יום יומית קבועה שכוללת הפחתת צריכת קפאין ומשקאות אנרגיה, החלפת סוכרים במים והקפדה על פעילות גופנית. כל אלו עוזרים לגוף להתכונן לקראת השינה ומייצרים תנאים אידיאליים עבור אורח חיים בריא.
צילום: יח"צמה משקיעים בשוק ההון יכולים ללמוד מהמפרסמים בגוגל אדס ואיך עקרונות השקעות הערך חזרו לעולם השיווק הדיגיטלי
בעולם שבו כל קליק שווה כסף, מומלץ להסתכל על עולם השיווק כהשקעה, לא כהוצאה
בעולם שבו כל קליק שווה כסף וכל שנייה של תשומת לב מתומחרת, יש טשטוש גבולות בין פרסום להשקעה. גיא אברמוב, מומחה לשיווק דיגיטלי עם ניסיון של למעלה מ-17 שנה בניהול קמפיינים בגוגל אדס, מציע דרך אחרת להסתכל על עולם השיווק - לא כהוצאה, אלא כהשקעה. בעידן של חוסר יציבות כלכלית, עליות ריבית ואי ודאות בשווקים, ייתכן שדווקא מפרסמים בפלטפורמה של גוגל אדס יכולים ללמד את המשקיעים שיעור חשוב על ניהול הון, משמעת וסבלנות.
שיווק דיגיטלי כהשקעה, לא כהוצאה
הגישה של אברמוב נולדה מתוך חיבור אינטואיטיבי בין שני עולמות שנראים במבט ראשון זרים זה לזה. מצד אחד ניהול תקציבי פרסום בגוגל, עולם של ניסוי וטעייה, מדדים משתנים בזמן אמת ותחרות אינסופית על תשומת לב. מצד שני עולם ההשקעות הקלאסי, שבו ערך נבנה לאורך שנים דרך החלטות שקולות ומבוססות נתונים.
לדבריו, “הטעות הנפוצה ביותר של בעלי עסקים היא שהם מתייחסים לפרסום כהוצאה מיידית, במקום לראות בו השקעה לטווח ארוך. כל שקל שמושקע נכון בקמפיין אפקטיבי פועל בדיוק כמו הון שמושקע במניה טובה והוא מייצר תשואה לאורך זמן”.
גיא אברמוב מסביר, כי ממש כפי שמשקיע בוחן את ביצועי התיק שלו בפרספקטיבה של שנים ולא של ימים, כך גם משווק חכם צריך לבחון את יעילות הקמפיינים שלו בפרקי זמן רחבים יותר. “מי שמסתכל על נתוני קליקים יומיים ומקבל החלטות רגשיות יגלה מהר מאוד שהכסף בורח לו בין האצבעות” הוא אומר. “אבל מי שמתייחס לגוגל אדס כמו משקיע שמתכנן קדימה יוצר מערכת יציבה וצומחת”.
- חברת A2Z והסטארט-אפ Pluro מציעים את הפתרון המלא להנגשת אתרים - איתור, תיקון וניטור במערכת אחת
- השילוש הקדוש של הצמיחה הדיגיטלית: נוכחות, נראות ואינטליגנציה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכירה הפומבית של גוגל הינה מראה לשוק ההון
במרכז מערכת גוגל אדס עומדת מכירה פומבית בזמן אמת. מפרסמים מתחרים על מילות מפתח כאשר מחירי הקליקים והבידינג עצמו משתנים מדי רגע, והאלגוריתם מחליט מי יופיע ואיפה. זהו מנגנון שמזכיר באופן מפתיע את שוק המניות שהיא תחרות על נכסים בעלי ערך נתפס, מבוססת ביקוש, היצע וציפיות.
