איתן כבל ההסתדרות אבי ניסנקורן
צילום: יח"צ

פצצה אחת פורקה: הפקת החדשות תישאר בתאגיד - האקטואליה למיקור חוץ

בשנתיים הראשונות לפעילות התאגיד, יופקו החדשות על ידי עובדיו. קובלץ: "ב-1 באוקטובר לא יקום השידור הציבורי האוטופי". ויש גם 60 מיליון שקל להפקות - מוזמנים להגיש הצעות
אלכסנדר כץ | (2)

אחד המשברים הגדולים בהקמת תאגיד השידור הציבורי עומד בפני פתרון. בישיבת ועדת הכלכלה מסתמנת הסכמה לגבי הפקת החדשות במיקור חוץ, ונראה כי בשנתיים הראשונות לפעילות התאגיד בפועל, יופקו החדשות לאו דווקא במתקני החדשות, אבל על ידי עובדי חטיבת החדשות ועיתונאי הרשות. מאידך, משדרים שיוגדרו כ"אקטואליה", כגון רצועות יומיות ותכניות בסגנון פוליטיקה, יופקו מחוץ לרשות.   ההבנות התקבלו עוד לפני הישיבה על ידי יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי אלדד קובלנץ, ועדי העובדים ברשות השידור, ומשרדי האוצר והתקשורת. בפתיחת הישיבה אמר כבל כי "בסעיף מיקור החוץ הייתה אי הבנה, כך אני רוצה לראות את הדברים, החדשות לא תהיינה במיקור חוץ ואפשר לצאת לדרך ולסיים את הדיון כמה שיותר מהר. אותה לבנת חבלה שאיימה לפוצץ את כל ההליך הזה - זאת הייתה בקשה של מנכ"ל התאגיד החדש אלדד קובלנץ ולא לחצים פוליטיים והוא נותן את הגיבוי שהעגלה תצא לדרך. מהרגע שהתיקון עובר במליאה, העסק מבחינתנו יוצא לדרך ואני מצפה שכולם יאפשרו לגוף לעבוד לפי הכללים הדמוקרטיים, המשפטיים של היושרה המקצועית. אני רוצה לראות את סיום הסאגה הזו ואמשיך ללוות את התהליך".   לדברי יו"ר ההסתדרות ניסנקורן, "קיבלנו החלטות קשות עם המדינה וקובלנץ לסיים את הנושא - להעלות ל-450 עובדים או לפחות 51% מהמשרות לעובדי רשות השידור. הסכמנו שתכניות האקטואליה יוכלו לתקופה מוגבלת להיעשות על ידי עובדים מחוץ לתאגיד, והסכמנו שתנאי העבודה ברשות יהיו תנאים אחידים כדי לאפשר ניהול יותר בריא של התאגיד. אחרי שהחוק יעבור צריך להירתם לעזרה לקובלנץ שיהיו לו מספר התקנים המתאימים. זה יום לא קל, קיבלנו יחד החלטות ועומדים מאחוריהן ומבקשים שהבית הזה יכבד זאת ויאפשר להתקדם קדימה".   מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר אמר כי "לתיקון הזה קדמו הרבה מאד דיונים משותפים בגיבוי וסיוע יו"ר הוועדה. זה לא הדבר המושלם מה שמונח פה אבל אני יכול להגיד שירשתי מצב מסוים ואני מנסה לשפר אותו, כדי להגיע בכל מחיר בזמן הכי מוקדם ליום התחילה. נושא המועצה - החל מאוקטובר זה לא בידיים של משרד התקשורת אלא בידי הוועדה לאישור מינויים ואנחנו ממתינים והיה כדאי שזה יזורז".

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראש התכנית לרפורמות במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה בדיון בוועדת כלכלה כי "העיכוב במינוי המועצה הציבורית של התאגיד הוא למעשה אי קיום של תשתית החוק. רק המועצה מוסמכת על פי החוק להחליט מתי יוקם התאגיד ויחל את שידוריו והגיע הזמן לעשות סוף לפארסה שבה קובעים עוד ועוד תאריכים שלא עומדים בהם. התהליך עד כה, מעלה חשש כבד כי ישנה תפיסת עולם של משרד התקשורת שהחדשות בישראל מחייבות התערבות מצידם וזה נכון גם בנושאים נוספים כמו גל"צ וערוץ הכנסת. אם כך הדבר, הוא בלתי נסבל. יש לאפשר לשידור הציבורי לבקר את הממלכה למרות שהוא ממומן על ידה. זוהי המהות של שידור ציבורי שמשרת את צרכי הציבור".   כבל אמר: "אם לא יהיה הרכב מלא בקרוב, בכוונתי לתקן את החוק ולאפשר כינוס המועצה גם בהרכב חסר. אם יצליחו לאשר את 2 החברים הנוספים בקרוב אז מה טוב אבל אם לא אז נאפשר כינוס בהרכב חסר".

 

"אם אני הייתי במצב של עובדי הרשות הייתי משתגע"

 

קובלנץ אמר: "בשביל להקים את התאגיד כמו שצריך ובאופן שיכסה את כל סך היצירה שלשמה הוא הוקם, גם חברת חדשות, גם סוגה עילית צריך לפחות שנתיים. המחיר של זה הוא מחיר כלכלי כבד בעלויות הפעלת רשות השידור וגם ברמת כבוד האדם כלפי עובדי רשות השידור, שלא יודעים מה קורה אתם. כולנו מסכימים שצריך לזרז את התהליך. ב-1 באוקטובר לא יקום השידור הציבורי האוטופי, ולא יהיו משלחות של BBC ללמוד מה קורה, אבל זה יבנה בשכל ובלב. הגענו להבנה שמהדורת החדשות המרכזית לא תהייה במיקור חוץ. בעיני עובדי החינוכית כן צריכים להיות חלק מה-51%. נעביר עד סוף השבוע מכתב לאוצר עם בקשות סבירות. הליך הבנייה מסובך ומורכב. בשביל שנוכל לשדר משהו בתאריך היעד תוך שבוע יצטרכו להיפתר כל הפקקים בדרך".   ח"כ אילן גלאון אמר כי "הטיפול ברשות השידור מקביל לטיפול ברגל סוכרתית... אני בן אדם חרדתי  ואם אני הייתי במצב של עובדי הרשות הייתי משתגע, זה איום ונורא. חייבים לבטל את מיקור החוץ".   בהמשך העיר גילאון כי באמצעות מיקור החוץ יעברו החדשות לפטריק דרהי (בעלי HOT) ושאול אלוביץ (בעלי בזק, המחזיקה בוואלה). על כך אמר מנכ"ל משרד התקשורת פילבר: "בחוק הזה אף אחד מ-2 האנשים שהזכרת לא יכול לקבל את החוזה".   על רקע רצף הארכות בסגירתה של רשות השידור והתחלת הפעלתו של תאגיד השידור, התחייב מנכ"ל משרד התקשורת כי לא תהיה הארכה נוספת: "באוקטובר הממשלה לא תגיש הצעת חוק עם הארכה נוספת".   בזכות חיסכון של 60 מיליון ש': התאגיד מזמין הצעות לתכניות   בתוך כל, תאגיד השידור יוצא לדרך עם קול קורא להפקות טלוויזיה חדשות ושחרור הדרמות הכלואות שזכו בקול הקורא שהוציאה רשות השידור ב-2014 והחל במגעים עם הזוכים באותה עת. המקור התקציבי לדרמות הושג תודות לחיסכון של 60 מיליון שקלים מתקציב ההקמה של התאגיד. בתאגיד אומרים כי "הדבר התאפשר בזכות תכנית הצטיידות טכנולוגית מודרנית ויעילה שיצר התאגיד".   כעת מוזמנות חברות ההפקה להגיש הצעות להפקת תכניות טלוויזיה בתחומים כגון דרמה, דרמה קצרה, דוקומנטריים, דרמה קומית/סיטקום אולפני, תכנית אירוח בידורית, תכנית תחקירים דוקומנטרית, חידון ידע נושא פרסים, תכנית לייט נייט, תכנית ראיונות אחד על אחד, מגזין צרכני, תכנית טיולים, תכנית בריאות ומדע.   סמנכ"לית הטלוויזיה של התאגיד, דינה לניר, מסרה כי "מדובר בצעד חשוב ליצירת טלוויזיה איכותית. שיתוף הפעולה המבורך עם היוצרים וחברות ההפקה, תוך בחירה מוקפדת של התכנים, יביא למסך עשיר ורענן".  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי שבקיא בחוק 22/03/2016 00:44
    הגב לתגובה זו
    מר כ״ץ הנכבד, מאיפה לקחת את זה? לוועדת הכלכלה אין סמכות לקבוע אם החדשות יצאו למיקורחוץ או לא! הוועדה, יכולה להסתייג מהרעיון, לא לקבל אותו, אבל ההחלטה היא בידי השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, שהוא ראש הממשלה. וועדת הכלכלה משמשת אופוזיציה לממשלה. היא לא יכולה ע״פ חוק להתערבלר בתכנים ולא במדיניות השידורים. מה שכן חברי הוועדה יכולים לדבר והרבה, אבל הנחלטה היא בידי רוה״מ במקרה זה. ירצה יקבל את דעת חברי הוועדה, לא ירצה לא יקבל. רוצה לומר; הכותרת של הידיעה המפורטת של מר כ״ץ , אינה מתבססת על עובדות בקיאות בחוקיסוד הכנסת היתה חוסכת את הכותרת שלא מתבססת על עובדות, ומטעה ציבור גדול של גולשים. מר כ״ץ בדיקה חוזרת ממש לא תזיק.
  • 1.
    נקדי 20/03/2016 21:51
    הגב לתגובה זו
    הרשות תתקיים עוד הרבה זמן...סרבול הבירוקרטיה מנצח כרגיל...רק העובדים מסכנים