רוב דמביץ
צילום: יח"צ
ראיון

"לקוחות מבינים היום שהשאיפה של סוכנות לזכות בקאן עוזרת גם להם"

סמנכ"ל הפיתוח העסקי של Cannes Lions רוב דמביץ הרצה בבינתחומי וב'בצפר'. לאייס סיפר על השיפוט ומחירי ההגשות, והתייחס לפרסום הישראלי
משה בנימין | (1)

חובבי הפרסים בענף הפרסום הישראלי סופרים את השנה מקאן לקאן, וממרדף למרדף אחר האריה הנכסף שמוסיף יוקרה למשרד, מצטלם יפה לעיתונות ולעיתים מוסיף לפרמיה שאפשר להוציא מהלקוח.

הפסטיבל ה-62 במספר ייערך כמו בכל שנה במועד הקבוע, בשבוע האחרון של חודש יוני. בשבוע שעבר ביקר בישראל אחד מאלו שתפקידו הוא לגרום למערכת המשומנת של קאן להמשיך ולתקתק עם עוד ועוד עבודות, יותר הגשות, מכמה שיותר מקומות עולם (וכל נקודה בכדור הארץ היא יעד לגיטימי), הכל כדי שהקופה תמשיך לעבוד, התחרות תישאר רלוונטית, והתלהבות מזכייה באריה לא תדעך.

האורח שבביקורו גם הרצה בפני הסטודנטים של הבצפר ובמכרז הבינתחומי הרצליה הוא רוב דמביץ, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של Cannes Lions, שוכולל בתוכו את פסטיבל הפרסום בקאן ותחרויות פרסום נוספות.

בראיון לאייס מדבר דמביץ על תפקידו בחברה, השינויים שעברו על הפסטיבל בשנים האחרונות, הטשטוש בין הקטגוריות, הנוכחות של הישראלים לה הוא מצפה בקטגוריית החדשנות ועוד.

-לפני הכל, מה עושה סמנכ"ל הפיתוח העסקי של פסטיבל קאן, מהן המטרות העסקיות של הארגון אותן אתה מציב לעצמך?

"התפקיד שלי במסגרת פעילות הארגון הוא מאד מעניין. אני זה שאמור לזהות את ההזדמנויות שבאמצעותן אנחנו, פסטיבל קאן, יכולים לגדול מסחרית ואת זה לתרגם ליעד אסטרטגי. זה אומר שאחד מתחומי האחריות שלי לדוגמה, הוא לקדם שיתופי פעולה מרכזיים כגון זה שיש לנו עם ביל ומלינדה גייטס - Cannes Chimera, וכן לפתח יוזמות נוספות כגון תחרות הפרסום בתחום הבריאות ועולם הרפואה (Lions Health) ותחרות הפרסום לתחומי החדשנות - Lions Innovation".

-ישנה טענה שהפסטיבל עוסק יותר בגודל, בהיקף ההגשות מסביב לעולם ובהתפתחות שלו ופחות באיכות העבודות או בהליך הקפדני לפיו מוחלט איזו עבודה תזכה

"התפקיד שלנו הוא להבטיח שפסטיבל קאן משקף את האבולוציה של תעשיית הפרסום. כך שבהלימה לעובדה שהתעשייה גדלה והשתנתה, כך גם אנחנו. אבל העבודות ואיכות העבודות נותרו בלב העשייה, וזכייה באריה היא נחשקת מתמיד. רק 3% מהעבודות שיוגשו יזכו - כך שהזכייה היא קשה וכך זה אמור להיות".

-בתור מי שהגיע לקאן ממחלקת הניו מדיה של m&c saatchi, מה אתה חושב על הדרך שבה העבודות מתחום הדיגיטל מוערכות ונשפטות במסגרת הפסטיבל?

"אני לעולם לא אשכח את ההתרגשות במשרד כשהתבשרנו על כך שזכינו באריה זהב בקטגוריית הסייבר ב-2001. כל הסוכנות חגגה עם הצוות לאחר שחזרנו מהפסטיבל והאריה שהבאנו עמנו קיבל כבוד של מלכים במסדרון. כשבוחנים את הדרך בה ההגשה נשפטת ומוערכת, זה מה שעולה בראשי. היושרה של הפסטיבל היא הדבר הראשון בסדר העדיפויות שלנו, ולכן אנחנו מוודאים שסגל השיפוט מורכב מהעילית של אנשי הקריאייטיב בעולם ושהשיפוט הוא מחמיר והוגן. לא בכדי, אלו שלקחו חלק בהליך השופט הם העדים הטובים ביותר לכך".

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

עוד הוא מוסיף כי "הרצון העז לזכות בפרס בקטגוריית הניו-מדיה הוא עצום. זו אחת הסיבות שראינו בשנה שעברה עלייה של 12% בהגשות לקטגוריית המובייל והקטגוריה המחודשת של הסייבר צמחה בנתון מדהים של 40%".

-גבולות הגזרה של הקטגוריות כיום הם מאוד חופשיים וגמישים - לעיתים קשה לדעת איזו עבודה מתאימה לאיזו קטגורייה ואותה הגשה יכולה להתאים ל-PR, מדיה ודיירקט. זה טוב, רע? דורש חשיבה מחדש?

"אני חושב שזו המציאות של התעשייה כיום. סוכנויות פרסום הן מרובות מימדים ומציעות מגוון רחב של שירותי פרסום משולבים. לכן זה מתחייב והכרחי שקטגוריות הפרסום שלנו יצליחו לייצג את מה שמשרדי הפרסום עושים עבור הלקוחות שלהם. בפאנלים השונים של השופטים ישנם מומחים המחפשים אחר דברים שונים ופורצי דרך, כך שזכייה חוצת קטגוריות של עבודה אחת היא משהו מדהים שראוי שיוכר כך ויוערך בהתאם".

-הצטרפת לארגון לפני 3 שנים בלבד - האם הספקת בכל זאת להבחין בשינויים שהפסטיבל עבר בתקופה זו?

"שינוים עצומים. ערך הקריאייטיביות הוא ברור ומובן יותר כיום ולקוחות מבינים שהשאיפה של משרדי הפרסום לזכות באריה למעשה עוזרת להם לראות את ההצלחה בפן העסקי של החברה. בנוסף, אנחנו רואים מדינות חדשות שמתחילות לגרוף זכיות בתחרות כגון רוסיה ופרו שזכתה בגראנד פרי הראשון שלהם בשנה שעברה, בנוסף למדינות כמו סין ורומניה שעשו זאת בשנים האחרונות. אפילו היה לנו בשנה שעברה אורח ראשון בפסטיבל ממונגוליה. קריאייטיביות היא באמת ערך גלובלי".

-למה זה צריך להיות כל כך יקר להגיש עבודה לתחרות, מדוע אין לכם מסלול זול יותר לחברות קטנות או פרילנסרים?

"אחד מעמודי התווך של הפסטיבל היא הנייטרליות - והכוונה היא באמת לייצר "מגרש משחקים שווה". מחיר קבוע להגשה מבטיח שכל אחד יכול להגיש ולהתמודד באופן שווה עם אותו הסיכוי לזכות. היסטורית, סוכנויות קטנות, עצמאיות, נוטות לככב בפסטיבל קאן. יש לא מעט דוגמאות כגון Droga5, Wieden+Kennedy ובשנה שעברה Forsman and Bodenfors, שכבשו את התחרות עם המשאיות של ולוו.

התחרות נחשבת לארוע הפרסום הגדול בעולם עם למעלה מ-35,500 הגשות מעשרות מדינות. מישראל הוגשו בשנה שעברה כ-90 עבודות, ירידה ניכרת לעומת כ-160 עבודות ב-2013. עם זאת, בשנתיים האחרונות, מאז הזכיות ב-2012 הישראלים שבו הביתה בידיים ריקות. האירוע נפרש על שבוע ימים, תמיד בשבוע האחרון של חודש יוני כשהוא מארח למעלה מ-12 אלף מבקרים השוהים במקום מטעם כ-95 מדינות.

על פי אתר התחרות, מחירי ההגשות העדכניים, נכון לשנה שעברה (לאחר תום שלב הדדליין הראשוני) נעו בין 500 יורו בקטגוריות המסורתיות ל-1350 יורו בקטגוריית האינטגרייטד.

-מה התוכניות שלכם לצמיחה והרחבת הפסטיבל, כמו למשל השקת ה-Lions Health בשנה שעברה

"Lions Health הושק בשנה שעברה וזו היתה הפעם הראשונה שבה אלו העוסקים בתקשורת תחומי הבריאות, החיים ושירותי הרפואה זכו להזדמנות להיפגש, להחליף רעיונות ולדבר על קריאייטיב בתחום. השנה אנו משיקים את ה-Lions Innovation כדי לחקור כיצד תחום הדאטה, טכנולוגיה ורעיונות מתכנסים יחד כדי להעלות את הרף התקשורתי, כפי שראינו בגראנד פרי של Ogilvy - 'קסם הטיסה' ו-Sosunds של הונדה באמצעות Dentsu".

"בנוסף, הכנסנו מספר שינוים בפרסי התחרות. הקטגורייה החדשה של שימוש קריאייטיבי במידע/דאטה, שיישפט על ידי פאנל שבראשו יעמוד דייויד סייבל, ינסה לחקור כיצד הדאטה והשימוש בו, בא לידי ביטוי כדי לחזק ולשפר את הקריאייטיביות. ה-Innovation Lion הורחב כדי לכלול בתוכו מיזמי טכנולוגיה נפרדים ומוצרים חדשניים שהוסיפו ערך לתקשורת השיווקית. עם כזו קהילה טכנולוגית מתקדמת כמו שיש לכם, שתי האופציות הללו הן הזדמנות מצוינת עבור הישראלים".

בעיני דמביץ ההשוואה לתחרויות פרסום מתחרות כגון ONE SHOW או CLIO היא לגיטימית, מקובלת ובריאה אך מדבריו עולה כי המיצוב של קאן, לפחות בעיני מארגניה לא מסתכם בפרסום. לדבריו "אנחנו יכלים ללמוד תמיד מתחרויות פרסום אחרות כמו גם מוועידת דאבוס וכנס המובייל העולמי".

-מה מידת ההיכרות שלך עם תעשיית הפרסום בישראל? השנים האחרונות לא היו מעודדות בלשון מהמעטה - האם זה בא לידי ביטוי בתחרות?

"אני תמיד אוהב לבדוק מהן התוצאות של המועמדים מישראל משום שיש לי קשרים אישיים למדינה. זה מצער שמאז 2012 לא היתה אף זכייה באריה, אך לאחרונה ביקרתי בתל אביב וראיתי תשוקה אמיתית ורצון עז לעשות עבודה טובה. אני סקרן מאוד לראות מה יהיה ב-2015, במיוחד בקטגוריית החדשנות שבה ישראל צריכה להיות שחקן חזק".

-תחרות הפרסום המקומית בישראל "קקטוס הזהב" בוטלה לשנתיים לאחר מחלוקות שנבעו מאי שיתוף הלקוחות - מה אתה חושב על שילוב לקוחות בתחרות קריאייטיב?

"כל תחרות צריכה חוקים וזהות משלה, ועבורנו זה אומר שילוב של לקוחות בהליך השיפוט, ובמקרים מסוימים אפילו הובלתה. השנה למשל, יש לנו את הלקוחה הראשונה שתשמש כנשיאה בקטגוריית שיפוט - וונדי קלארק מקוקה-קולה תעמוד בראש קטגוריית האפקטיביות - פעם ראשונה עבורנו".

-זה יהיה מדויק לומר שהמרדף בישראל אחר האריה הנכסף מקאן נובע מעצם העובדה שאין לנו כאן תחרות פרסום יציבה וחזקה?

"זה יהיה הוגן לומר שכאשר מדינות חדשות מתחילות לזכות באריות, זה מעודד מעורבות גבוהה יותר של המדינה. למשל פרו, שזכתה באריה הראשון שלה אי פעם ב-2010 ומאז בכל שנה יותר ויותר סוכנויות פרסום משם מגישות, משתתפות וזוכות, כולל הגראנד פרי הראשון שלה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    במילה אחת: פחחחחחחחחחחחחחחחחח.... (ל"ת)
    קו עוני אינטלקטואלי 09/02/2015 16:32
    הגב לתגובה זו
מגי טביבי, מגישת חדשות 14. קרדיט: רשתות חברתיות.מגי טביבי, מגישת חדשות 14. קרדיט: רשתות חברתיות.
רייטינג

המהדורה המרכזית של חדשות 14 מזנקת ל-300 אלף צופים

בערב רווי חדשות, עם כמעט מיליון צופים בכל המהדורות המרכזיות, המהדורה המרכזית של ערוץ 14 הצליחה לשבור שיא והיא בדרך להדביק את הפער מהמובילה הנצחית, חדשות 12

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג
בערב דרמטי עם חדשות מרעישות, שהשתנו והתפתחו במהלך הערב, כמות הצופים התקרבה למיליון צופים, עם 922 אלף צופים שצפו בכל מהדורות החדשות המרכזיות, המהדורה המרכזית של ערוץ 14 שברה שיא של כל הזמנים, עם כמות צופים שהתקרבה למדורת השבט המסורתית, חדשות 12. 

אולי זו העובדה שערוץ 14 מזוהה עם פרשת "שדה תימן", ואולי זהו המשך של מגמת ההתחזקות של מהדורות החדשות של הערוץ, אבל כך או כך הנתונים הם נתוני שיא. 

מבחינת הדירוג עצמו, המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 15% רייטינג ו-381 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 10.3% רייטינג ו-300 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שבערב כזה הצליחה לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 4.7% רייטינג ו-130 אלף צופים, ואילו גם חדשות 11, היו עם 111 אלף צופים ו-4.2% רייטינג. 


פריים טיים

גם בפריים טיים הנתונים היו מעט חריגים, היות וכמות הצופים התחלקה באופן שווה יותר מאשר בדרך כלל. אמנם בראש היתה "במשמרתי שלי" עם כרמי גילון, ששודרה בקשת עם רייטינג של 10.6% ו-259 אלף צופים, אבל מבחינת רייטינג "הפטריוטים" היתה קצת מאחוריה, עם 10.5% רייטינג אבל מבחינת כמות הצופים הפטריוטים עלתה על קשת, והיתה על 311 אלף צופים. בכך, ערוץ 14 משלים מהלך מרשים ברצועות החדשות המרכזיות והפריים טיים. במקום השלישי הייתה "ווארט" של ערוץ 13, עם נתון מכובד של 7.9% רייטינג ו-213 אלף צופים וגם ריאליטי האוכל של כאן11, "בואו לאכול איתי", עמד על נתונים יפים של 7.5% רייטינג ו-178 אלף צופים. 

רצועות נוספות

מבחינת שאר הרצועות, בבוקר גם נרשמה עלייה בכמות הצופים, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה בפער את הרצועה, עם 4.1% ו-106 אלף צופים, במקום השני היתה מהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, עם 2.1% רייטינג ו-44 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה רשת עם העולם הבוקר עם 1.4% רייטינג ו-29 אלף צופים בלבד.

ברצועה שלאחריה, המגמה המשיכה ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה ויואב לימור, שהוביל את הרשימה, היה עם רייטינג של 3.5% ו-80 אלף צופים בלבד, אחריו במקום השני ערוץ 14 המשיך לצמצם פערים, עם "על הבוקר" עם נוי בר, עם 1.6% רייטינג ו-54 אלף צופים בלבד ואילו במקום האחרון היה "פותחים יום" של רשת, עם 1.1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.