לאחר שנתיים: כתב המוזיקה של 'פנאי פלוס' אלעד בילו עוזב את מגזין הבידור
אלעד בילו, כתב המוזיקה של פנאי פלוס, עוזב את תפקידו - כך נודע לאייס. בשלב זה לא ברור האם ימונה לו מחליף בתפקיד אותו מילא בשנתיים האחרונות.
בילו עבד במגזין הבידור של ידיעות אחרונות ככתב פרילנס. בתקופה האחרונה החליט לעזוב והודיע על כך למעסיקיו. את המדור עורך בתקופה האחרונה יוני בינרט, לאחר תקופה של כמעט שנה בה הופקדו על המדור עורכים מתחלפים, מאז עזבה שחר אורן.
את שירותו הצבאי עשה בילו (27) בגלי צה"ל שם סיקר את תחום המוזיקה. לאחר שחרורו עבר לערוץ 24 ושימש תחקירן כשנה ושנה נוספת כעורך משנה. בהמשך שימש ככתב טלוויזיה ומוזיקה של עכבר העיר אונליין, ובסוף 2011 עבר למעריב ככתב בידור ומדיה במקומו של ערן סויסה שעזב באותה העת לישראל היום. כעבור כמה חודשים הצטרף ל'פנאי פלוס'.
'פנאי פלוס' ובילו אישרו את פרטי הידיעה.
- 3.אלעד בילו בחור עם נשמה! (ל"ת)אורן 24/06/2014 13:17הגב לתגובה זו
- 2.פיספוס ענק של מגזין פנאי פלוס (ל"ת)ניר 23/06/2014 18:11הגב לתגובה זו
- 1.רפי 23/06/2014 15:04הגב לתגובה זומה נעשה עכשיו?
 חיים לוינסון (צילום מסך)
חיים לוינסון (צילום מסך)כמה עולה לקנות עיתונאי?
הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי?
עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.
בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו.
לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.
חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"
שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.

