מסמכים
צילום: 123RF

רשות שוק ההון מאריכה את זמן ההיערכות לאימוץ תקן החשבונאות בביטוח IFRS 17

הדחיה הצפויה של שנה נוספת במועד האימוץ של תקן החשבונאות בביטוח IFRS 17 נועדה לאפשר לכל חברות הביטוח להשלים את ההיערכות לתקן במלואה; במקביל, מרחיבה הרשות את דרישות הדיווח בתקופת ההיערכות הנוספת
דור עצמון |

רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון פרסמה היום טיוטה מעודכנת של מפת הדרכים לאימוץ תקן חשבונאות בינלאומי מספר 17 (IFRS) אשר דוחה בשנה נוספת את מועד האימוץ של תקן חשבונאות IFRS 17 בחברות הביטוח, כאשר מועד היישום לראשונה נקבע ליום 1 בינואר 2025. בד בבד, הרשות עדכנה את אבני הדרך לשנים 2023 ו-2024 ומוסיפה הנחיות לביצוע תרגילי הערכה כמותית, וזאת במטרה להבטיח יישום מהימן ואיכותי של התקן במועד.

בחודשים האחרונים הרשות ערכה סקירה וניתוח של היערכות חברות הביטוח בישראל ליישום התקן. על אף שחלה התקדמות משמעותית בהיערכות, עולה כי חלק מחברות הביטוח אינן ערוכות באופן מלא מבחינת מערכות המידע החדשות והנתונים הנדרשים וקיים צורך בהמשך בניית מערכי בקרה ותשתיות לניתוח ולדיווח על התוצאות. לאור החשיבות הגבוהה שהרשות מייחסת ליישום מהימן ואיכותי של הדיווח הכספי, מועד היישום לראשונה של IFRS 17 ושל IFRS 9 בישראל יהיה החל מיום 1 בינואר 2025. בהתאם, מועד המעבר יחול ביום 1 בינואר 2024.

השינויים העיקריים באבני הדרך בתקופת ההיערכות כוללים הוספת הנחיה לביצוע שלושה סקרי השפעה כמותית (QIS) לבחינת ההשפעה הצפויה של תקני IFRS 17 ו-IFRS 9 והרחבת דרישות הגילוי הכמותיות לציבור בשנת 2024 (שנת המעבר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רטיבות בתקרה נזילה (רשתות)רטיבות בתקרה נזילה (רשתות)

27 אינסטלטורים כדי לתקן נזילה; ככה חברות הביטוח טרטרו את בעל הדירה

בית המשפט בהרצליה קבע: שירביט ונץ התרשלו בטיפול בנזק - "הותירו את התובע בן ערובה למחלוקות ביניהן"



רן קידר |


פסק דין תקדימי שניתן בבית משפט השלום בהרצליה חושף את הכשלים החמורים בטיפול של חברות הביטוח בנזקי מים. השופטת הבכירה הדסה אסיף קבעה כי חברת הביטוח שירביט וחברת ניהול התביעות נץ התרשלו בטיפול בנזילה בביתו של אהרון אזון, וחייבה אותן לפצותו בסכום כולל של למעלה מ-100 אלף שקל.

המקרה המדובר החל באפריל 2019, כאשר אזון הבחין בהתנפחות של קיר בחדר המזווה וסימני טפטוף מים. מה שהיה אמור להיות תיקון פשוט הפך למסע ייסורים של חמישה חודשים, במהלכם ביקרו בעלי מקצוע שונים בביתו לא פחות מ-27 פעמים, כאשר כל ביקור נמשך כשלוש שעות.

"אתר בנייה במקום בית" - התובע מתאר חודשים של טרטור

בפסק הדין מצטטת השופטת אסיף את עדותו של התובע, שתיאר כיצד "כל ביקור של בעל מקצוע פגע בשגרת המשפחה, וגרם לו לעגמת נפש ואף לאובדן שעות עבודה לא מועטות". התובע כינה את תנאי המגורים בתקופה זו כ"אתר בנייה", ותיאר את "הצורך בריקון דליי מים שנצברו במזווה במשך תקופה ממושכת, השבתת חדר האמבטיה ששירת 4 נפשות לרבות תינוקת ואשר כלל את האמבטיה היחידה בבית".

הנתון המדהים ביותר עולה מהפער הזמנים: בעוד הקריאה הראשונה לטיפול בנזילה נעשתה ב-15 באפריל 2019, רק ב-1 באוגוסט - כשלושה וחצי חודשים לאחר מכן - הוזמנה לראשונה חברת מדיטסט, המתמחה באיתור נזילות. השופטת קבעה כי "פער זמנים משמעותי זה מעיד על טיפול רשלני ומתמשך מצד הנתבעות".

אחת הטענות המרכזיות של חברת נץ הייתה שהיא שימשה רק כמתאמת בין השרברבים לבין המבוטח. אולם השופטת דחתה טענה זו נחרצות, תוך שהיא מצטטת מההסכם בין שירביט לנץ: "חברת הניהול מתחייבת שהשירותים שיינתנו על ידה לפי הסכם זה ונספחיו יהיו מהירים, יעילים ואדיבים, באיכות וברמה מקצועית גבוהה".