מסיושי סאן: "בעוד עשור הבינה המלאכותית תעלה על הבינה האנושית"
מנכ"ל ,תאגיד ההשקעות היפני סופטבנק (SoftBank), מסיושי סאן אמר כי הוא מעריך שבעוד עשור נגיע למצב בו בינה מלאכותית עולה על הבינה האנושית כמעט בכל התחומים.
בנאום שנשא בוועידת התאגידים של סופטבנק, SoftBank World, אמר סאן כי הוא מאמין ש-AGI, בינה כללית מלאכותית (artificial general intelligence), תהיה פי עשר יותר אינטליגנטית מכל האינטליגנציה האנושית. בדבריו, הוא ציין את ההתקדמות המהירה בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, שלדבריו כבר עלתה על האינטליגנציה האנושית בתחומים מסוימים. "זה לא נכון לומר שבינה מלאכותית לא יכולה להיות חכמה יותר מבני אדם מכיוון שהיא נוצרת על ידי בני אדם. בינה מלאכותית נמצאת בשלב של למידה עצמית, אימון עצמי והסקת מסקנות עצמית, בדיוק כמו בני אדם", אמר סאן.
מצד אחד, סאן הצליח בשורה של הימורים מושכלים שהפכו את סופטבנק לענקית השקעות טכנולוגית, אך מצד שני הוא גם הפך למזוהה עם כמה הימורים פחות מוצלחים שנחלו כישלון חרוץ. אמביוולנטיות זו, נוטה לאפיין גם את תחזיותיו של מי שאוהב להעלות טענות נוקבות לגבי ההשפעה הטרנספורמטיבית של טכנולוגיות חדשות. מחד התחזיות שלו לגבי האינטרנט הנייד התממשו במידה רבה, ומאידך תחזיותיו האחרות בנוגע לאינטרנט של הדברים (IoT) טרם יתממשו.
הדברים של סאן מגיעים לאחר שבחודש שעבר דווח, כי אחרי ההנפקה המוצלחת של חברת השבבים ARM, סופטבנק מחפשת מספר גדול של השקעות בתחום הבינה המלאכותית. לפי מספר אנליסטים ההנפקה של ARM העלתה את כמות המזומנים של סופטבנק ל-65 מיליארד דולר אותם היא תחפש להשקיע בחברות בינה מלאכותית, כולל החברה שמאחורי הצ'אט בוט הפופולארי ChatGPT.
- רשימת החיסול: 4 מקצועות שבדרך להיעלם והשינוי הדרמטי בשוק העבודה
- מנ"כל ג'ין טכנולוגיות: "צבר ההזמנות שלנו כבר מגיע למספרים שמגרדים מלמטה את ה-10 מיליון דולר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.OpenAi 22/10/2023 21:12הגב לתגובה זואין אופציה אחרת.
כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
החלל תמיד היה זירת תחרות בין מעצמות ואנשי חזון, אבל המרוץ הנוכחי שונה מכל מה שראינו. אילון מאסק וג'ף בזוס, שני המיליארדרים שכבר שינו את תעשיית החלל, מתמקדים כעת ביעד חדש: להעביר את מרכזי הנתונים העצומים אל מעל לעננים. מדובר בפרויקט שנשמע כמו מדע בדיוני, אבל הוא כבר בשלבי פיתוח, ועשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על מחשוב, אנרגיה ובינה מלאכותית
בלו אוריג'ין, חברת החלל שבשליטת ג'ף בזוס, פועלת בשנה האחרונה לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, המיועדים בראש ובראשונה לאימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. במקביל, ספייס אקס של אילון מאסק בוחנת שימוש בלווייני סטארלינק
מהדור הבא כתשתית מבוזרת של כוח מחשוב, שתפעל כמעין רשת של מרכזי נתונים בחלל. השאלה היא לא רק מי יגיע ראשון, אלא האם הרעיון הזה בכלל בר ביצוע, ומה המחיר – הן הטכנולוגי והן האנושי.
למה בכלל לשלוח מחשבים לחלל?
הרעיון נשמע מופרך במבט ראשון. למה לקחת משהו שעובד היטב על הקרקע ולשלוח אותו למקום שהגישה אליו כרוכה במיליוני דולרים? התשובה טמונה בבעיה אחת גדולה: אנרגיה. מרכזי נתונים מודרניים, במיוחד אלה שמריצים מודלים של בינה מלאכותית, בולעים כמויות מטורפות של חשמל. אימון מודל AI מתקדם אחד יכול לדרוש חשמל שמספיק לכמה עיירות שלמות למשך חודשים. המחשבים האלה גם מפיקים חום רב, שדורש מערכות קירור ענקיות שצורכות עוד אנרגיה.
בחלל, המשוואה משתנה לחלוטין. השמש זורחת כמעט ללא הפסקה, והאנרגיה הסולארית זמינה בשפע. אין צורך במערכות קירור כי החום מתפזר אל החלל הקר. בנוסף, אין צורך בתשתיות ענק של חוות שרתים קרקעיות שצורכות קרקע ומשאבים. זה נשמע מושלם, אבל על מנת להגשים את החזון הזה נדרשים פתרונות לאתגרים הנדסיים מורכבים במיוחד.
כדי להגיע להיקף מחשוב המקביל למרכז נתונים גדול על הקרקע, בהספק של סדר גודל של גיגה־וואט, יידרש מערך של אלפי לוויינים במסלול, כאשר כל אחד מהם מצויד ביכולת חישוב של עשרות עד מאות קילוואט. מעבר לאתגרי השיגור עצמם, מדובר במערכת מורכבת שמציבה דרישות חריגות בתחומי התכנון, התחזוקה והבטיחות. כל לוויין נדרש לפעול בסביבה עתירת קרינה, להתמודד עם תנאי טמפרטורה קיצוניים ועם חלקיקי אבק חלל, ובמקביל לשמור על קישור תקשורת מהיר, רציף ואמין עם הקרקע ועם לוויינים אחרים במערך, כדי לאפשר העברת נתונים בקצבים גבוהים.בין חלום למציאות
בלו אוריג'ין מתמקדת בפיתוח לוויינים מתקדמים שמשלבים מעבדים חזקים, מערכות אנרגיה סולארית ענקיות ומערכות תקשורת לייזר שיכולות להעביר נתונים במהירויות שמתקרבות לזו שיש במרכזי נתונים קרקעיים. החברה גם חוקרת כיצד לשדרג לוויינים שכבר נמצאים במסלול – אולי באמצעות רובוטים או חלליות שירות אוטונומיות. ספייס אקס, מצידה, מנסה למנף את רשת הסטארלינק הקיימת. הרעיון הוא לשדרג את הלוויינים הקיימים או להוסיף דור חדש שמותאם לחישוב AI, ולהשתמש ברשת הענקית כבר קיימת כדי ליצור תשתית מבוזרת של מחשוב.
- כמעט שני ג’יגה־ואט של חישוב: xAI מרחיבה את מתחם מרכזי הנתונים בממפיס
- מנסה לרכך את המכה? טסלה פרסמה את תחזיות האנליסטים למסירות רכבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הטכנולוגיה היא רק חלק מהפאזל. אחת השאלות הגדולות היא איך מבצעים תחזוקה בחלל. על הקרקע, אם שרת מתקלקל, טכנאי פשוט מגיע ומחליף אותו. בחלל, הדבר הזה הרבה יותר מסובך. צריך לתכנן מראש מערכות גיבוי, יכולת לתקן מרחוק, או אפילו לשלוח משימות תיקון רובוטיות. כל תקלה יכולה להפוך לוויין בשווי מיליוני דולרים לגוש מתכת חסר תועלת. השאלה האחרת היא תקשורת. כדי שמרכז נתונים בחלל יהיה שימושי, הוא צריך להיות מחובר למשתמשים על הקרקע בקו מהיר וללא תקלות. זה דורש תשתית קרקעית ענקית של תחנות קרקע, מערכות אנטנות ופרוטוקולי תקשורת מתקדמים. כל עיכוב של מילישנייה יכול להיות קריטי כשמדובר באימון מודלי AI בזמן אמת או בעיבוד נתונים רגישים.
