מאסיושי סאן סופטבנק
צילום: סופטבנק

מסיושי סאן: "בעוד עשור הבינה המלאכותית תעלה על הבינה האנושית"

מנכ"ל תאגיד ההשקעות סופטבנק, אשר ידוע בתחזיותיו בנוגע לההשפעות הטרנספורמטיבית של טכנולוגיות חדשות העריך כי בעוד עשור הבינה המלאכותית תעלה על זו האנושית כמעט בכל התחומים
איתן גרסטנפלד | (1)

מנכ"ל ,תאגיד ההשקעות היפני סופטבנק (SoftBank), מסיושי סאן אמר כי הוא מעריך שבעוד עשור נגיע למצב בו בינה מלאכותית עולה על הבינה האנושית כמעט בכל התחומים.

בנאום שנשא בוועידת התאגידים של סופטבנק, SoftBank World, אמר סאן כי הוא מאמין ש-AGI, בינה כללית מלאכותית (artificial general intelligence), תהיה פי עשר יותר אינטליגנטית מכל האינטליגנציה האנושית. בדבריו, הוא ציין את ההתקדמות המהירה בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, שלדבריו כבר עלתה על האינטליגנציה האנושית בתחומים מסוימים. "זה לא נכון לומר שבינה מלאכותית לא יכולה להיות חכמה יותר מבני אדם מכיוון שהיא נוצרת על ידי בני אדם. בינה מלאכותית נמצאת בשלב של למידה עצמית, אימון עצמי והסקת מסקנות עצמית, בדיוק כמו בני אדם", אמר סאן.

מצד אחד, סאן הצליח בשורה של הימורים מושכלים שהפכו את סופטבנק לענקית השקעות טכנולוגית, אך מצד שני הוא גם הפך למזוהה עם כמה הימורים פחות מוצלחים שנחלו כישלון חרוץ. אמביוולנטיות זו, נוטה לאפיין גם את תחזיותיו של מי שאוהב להעלות טענות נוקבות לגבי ההשפעה הטרנספורמטיבית של טכנולוגיות חדשות. מחד התחזיות שלו לגבי האינטרנט הנייד התממשו במידה רבה, ומאידך תחזיותיו האחרות בנוגע לאינטרנט של הדברים (IoT) טרם יתממשו.

הדברים של סאן מגיעים לאחר שבחודש שעבר דווח, כי אחרי ההנפקה המוצלחת של חברת השבבים ARM, סופטבנק מחפשת מספר גדול של השקעות בתחום הבינה המלאכותית. לפי מספר אנליסטים ההנפקה של ARM העלתה את כמות המזומנים של סופטבנק ל-65 מיליארד דולר אותם היא תחפש להשקיע בחברות בינה מלאכותית, כולל החברה שמאחורי הצ'אט בוט הפופולארי ChatGPT.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    OpenAi 22/10/2023 21:12
    הגב לתגובה זו
    אין אופציה אחרת.
הונאה ברשת (AI)הונאה ברשת (AI)

ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב

אינסוף הונאות פיננסיות מפילות המוני אנשים בארץ ובעולם - איך מזהים הונאה, איזה פעולות צריך לעשות כדי "לצאת" מההונאה ואיך לא להיות הקורבן הבא? שיטות ההונאה הקיימות כיום וכלים להתמודד עם הונאות עתידיות

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה


הקדמה: עידן חדש של הונאות מתוחכמות

בשנים האחרונות, עולם ההונאות הדיגיטליות והפיננסיות עבר מהפכה טכנולוגית שאין דומה לה בהיסטוריה. השילוב בין בינה מלאכותית מתקדמת, טכנולוגיות Deepfake, פסיכולוגיה מתוחכמת ומידע אישי זמין ברשת, הפך את הרמאים המודרניים ליצורים מסוכנים במיוחד. הם כבר לא פושעים חובבניים - מדובר בארגוני פשיעה בינלאומיים מתוחכמים, המעסיקים מאות עובדים, משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ומפעילים מרכזי תקשורת שלמים.

ההונאות של היום אינן מסתפקות בסכומים קטנים. מדובר בפעולות מתוכננות בקפידה שמטרתן לגזול מהקורבן את כל חסכונות חייו, תוך שימוש בלחץ פסיכולוגי עז, טכנולוגיות הזדהות מתוחכמות ותסריטים מדויקים שנבנו על בסיס מחקר עמוק של התנהגות אנושית. בעוד שבעבר ניתן היה לזהות הונאה בקלות יחסית - איות גרוע, דומיינים חשודים, או טענות לא הגיוניות - כיום ההונאות מושלמות עד כדי כך שאפילו אנשי מקצוע מנוסים, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים נופלים בפח.

הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2025 בלבד, הנזק הכלכלי העולמי מהונאות דיגיטליות הגיע לסכום מדהים של כ-500 מיליארד דולר. זהו סכום גבוה פי שניים מהנזק שנגרם ב-2023. בישראל, הנזק השנתי עומד על מיליארדי שקלים, כאשר עשרות אלפי אזרחים נופלים קורבן מדי שנה. המגמה הצפויה רק הולכת ומתעצמת: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גם שיטות ההונאה משתכללות, והגבול בין אמת לשקר הופך מטושטש יותר ויותר.

מדריך זה שמחולק לשני חלקים (בסוף החלק הזה יש הפנייה לחלק ב') נועד לספק לכם את כל הידע, הכלים והאסטרטגיות הנדרשים כדי להגן על עצמכם, אבל צריך להגיד את האמת - ההונאות נעשות מורכבות יותר, וקשות יותר לגילוי. היכולות של הפושעים עולות מדראגה באופן מרשים ומעבר להכרת השיטות והזהירות, אתם צריכים להיות חשדניים. התחכום בהונאות רק ילך ויעלה.  

נסקור כאן לעומק את ההונאות המתוחכמות ביותר שמוכרות עד כה, נלמד כיצד לזהות אותן בשלבים המוקדמים, ונבין מה עושה אותן כל כך מסוכנות. חשוב להבין: החשדנות והידע הוא הנשק החזק ביותר שלכם. רמאים מסתמכים על בורות, פחד ותגובות רגשיות מהירות. כשאתם מבינים את שיטות הפעולה שלהם, אתם כבר לא מטרה קלה.


תערוכת NEXT 2026, גרשון פניטש, דב מורן, קובי סמבורסקי, תמי ברונר, אירן רזניקוב. קרדיט: בר כהןתערוכת NEXT 2026, גרשון פניטש, דב מורן, קובי סמבורסקי, תמי ברונר, אירן רזניקוב. קרדיט: בר כהן

ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026

מעל 600 משתתפים, עשרות קרנות הון סיכון ויותר מ-200 חברות סטארט-אפ התכנסו בתל אביב לאירוע הבינלאומי NEXT 2026, שחשף כיצד משקיעים ומייסדים רואים את האתגרים וההזדמנויות של השנה הקרובה: מהפכת הבינה המלאכותית, מגמות הסייבר, הערכות השווי והכלים שבאמצעותם ייבנו החברות המצליחות של 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה הייטק סייבר AI

אירוע NEXT 2026: The Future Is Israeli Tech, שנערך בתל אביב, נחתם בתחושת מומנטום ויצירתיות המחזקת את מעמדו של ההייטק הישראלי בזירה הבינלאומית. זוהי המהדורה החיה הראשונה של המיזם הבינלאומי What’s Next in Israel Tech, שהוקם ביוזמת Finnegan, אחד ממשרדי הקניין הרוחני הבולטים בעולם. המיזם קם אחרי אירועי 7 באוקטובר במטרה להדגיש לעולם את עוצמתה האמיתית של "אומת הסטארט-אפ" ולעודד המשך השקעות בישראל. מאז השקתו כבר פורסמו קרוב ל-100 ראיונות וידאו בני 90 שניות עם מנכ״לי סטארט־אפים ישראליים, ופניגן נושאת במלוא העלויות במסגרת יוזמה חברתית־ערכית.

הפסגה שנערכה השבוע סימנה שלב נוסף ומשמעותי במיזם: מעל 50 קרנות הון סיכון ויותר מ-200 חברות הגיעו לשמוע תובנות אסטרטגיות על מגמות 2026, להעמיק קשרים ולחזק שיתופי פעולה בתוך האקוסיסטם. ההיענות הרחבה משקפת מחדש את החוסן והאטרקטיביות של תעשיית ההייטק הישראלית למרות האתגרים הגלובליים והמקומיים.

אסטרטגיית IP כמנוע ערך

גרשון פניטש, מייסד המיזם ושותף מנהל ב-Finnegan Israel, פתח את האירוע בהדגשה כי בעידן הנוכחי קניין רוחני איננו רק רישום פורמלי אלא כלי אסטרטגי ליצירת יתרון תחרותי. “משקיעים יודעים לזהות IP חזק,” אמר פניטש, “ובוחרים להשקיע בחברות שמצליחות לייצר לעצמן בלעדיות אמיתית.” לדבריו, NEXT 2026 נבנה כדי לאפשר למייסדים לפתח את הכלים הקריטיים שידרשו מהם בשנים הקרובות, הן ברמת המוצר והטכנולוגיה והן ברמת האסטרטגיה העסקית.

בפאנל בהנחיית בן אינגל (Finnegan), מנכ״לים מובילים - שלמה טובול (Xeris AI), מיכל צור (Remepy), קובי אייזנברג (Autofleet) ודידייה טוביה (Aleph Farms) - הציגו זווית פרקטית של קבלת החלטות, גיוס ושימור טאלנטים, שימוש נכון בקניין רוחני כמאיץ שווי ופיתוח תרבות ארגונית עמידה. הם ניתחו את האתגרים בשוק כיום והדגישו כי ב־2026 מנכ״לים יידרשו לא רק לחזון טכנולוגי אלא בעיקר ליכולת ביצוע, ריכוז מאמצים ומיקוד בנתיבים שמייצרים ערך מוכח.

פאנל נוסף בהנחיית נילי פיליפ (Finnegan) איגד את דב מורן, תמי ברונר, אירן רזניקוב וקובי סמבורסקי. הם דנו בעומק במהפכת הבינה המלאכותית, בממשק בין חומרה לתוכנה, בגלי הקונסולידציה הצפויים בסייבר ובהשפעה הגוברת של קרנות אמריקאיות על האקוסיסטם הישראלי. הדיון חידד תמונה ברורה: שנת 2026 תהיה שנה רוויית הזדמנויות – אך גם סלקטיבית במיוחד – שבה רק חברות שידעו להוכיח בידול ממשי יזכו בתשומת לב השקעתית.