עבודה הייטק משרדי אקווה סקיוריטי
צילום: מעיין פולג
דעה

הפייק ניוז בעיצומו: אין באמת משבר בהייטק, כמו שאין בישראל באמת הרבה הרוגים בשנה בתאונות דרכים

הגיוסים בשיאי כל הזמנים, אבל כולם מספרים לנו שיש משבר בהייטק. למה בעצם?
אדם רויטר | (32)

שנת 2022 היא עד כה השנה השנייה הכי טובה של גיוסי הייטק בישראל בכל הזמנים. גם העובדה שקרנות ההון סיכון האמריקניות סיימו את מחצית השנה הטובה בתולדותיהן בגיוס כספים חדשים, מבשרת רק טובות. על כל חברה ישראלית שמפטרת יש אחרת שמגייסת. גם היקפי הכספים שכבר נצברו מגיוסי השנים האחרונות, עלו מעבר לתחזיות הגיוס הוורודות ביותר שהיו לחברות. לכן סיפורי המשבר בהייטק הישראלי הם לא יותר מפייק ניוז.

זהות אינטרסים נוצרה בחודשים האחרונים בין העיתונות הישראלית לחברות ההייטק הישראליות – שני הגורמים רוצים להעצים את סיפורי המשבר בהייטק הישראלי וכל אחד מסיבותיו. העיתונות אצלנו שמחפשת משברים ודרמות מצאה בסיפורים האלו יכולת למגנט את הקוראים. חברות ההייטק מצאו בהם דרך להוריד את עובדי ההייטק מעצי המשכורות המאוד גבוהים עליהם טיפסו. כתבים כלכליים מתחרים מי מביא את המידע על חברות ההייטק שמספר המפוטרים בהן הוא הרב ביותר וכל המרבה הרי זה משובח. הידיעות מוכנסות לתיבת תהודה וידיעה אחת מעצימה את ההדהוד של ידיעה שנייה. הסיפורים הולכים ונערמים, עובדי ההייטק בחששות וחגיגת המשכורות הסתיימה. 

רק שקיימת בעיה אחת גדולה בכל הסיפור הזה – אין בו ממש אמת. על כל חברת הייטק שמפטרת יש חברה אחרת שמגייסת כ"א. חברות ההייטק הישראליות גם לא באמת מגייסות פחות כסף וכנראה גם לא תגייסנה פחות בעתיד הנראה לעין. ונוסיף ונאמר שגם אם היו מגייסות פחות, הצבר הכספי שמאות חברות הייטק צברו בשנים האחרונות יכול להספיק לשנים רבות של "קצב בעירה".

נתמקד במספרים

במחצית הראשונה של 2022 היקף הגיוסים שכולל הנפקות פרטיות + ציבוריות + אקזיטים היה 21.5 מיליארדי דולר, גבוה מסך כל הגיוסים של שנת 2020 כולה, למשל, שהיו בסך 20.3 מיליארדי דולר. ז"א, בחישוב שנתי אנו בקצב של 43 מיליארדי דולר. מדובר עד כה בשנה השנייה הכי טובה בגיוסי הייטק בכל הזמנים! צריך גם לזכור את כל החברות שגייסו בין השנים 2019 ל-2021. הן יושבות על הרים של מזומנים. במצטבר מעל 90 מיליארדי דולרים כבר גויסו, בהנפקות פרטיות, ציבוריות, מיזוגים ורכישות ועם נוסיף לכך את 2022 כבר מגיעים לצבר של מעל 115 מיליארדי דולרים. רק כדי שנבין את המספר הזה 115 מיליארדי דולר: הוא שווה ערך לכמעט רבע מהתוצר השנתי של ישראל וכל זה נכנס לכיסי החברות הישראליות - כך על פי נתונים שפרסם IVC.

כמו הטענה שיש הרבה הרוגים בתאונות דרכים - גם המשבר בהייטק הוא לא אמיתי

סיפור המשבר בהייטק מזכיר לי סיפור אחר של פייק ניוז שכה השתרש כאן שכמעט כל הישראלים מאמינים שהוא נכון: שבישראל הנהגים נוראיים ויש כאן המון הרוגים מתאונות דרכים. אז זהו שממש לא ואפילו הפוך מכך: ישראל היא בין שבע המדינות שיש בהן הכי פחות הרוגים מתאונות דרכים בעולם (זה נמדד ביחס לגודל האוכלוסיה) וזה כבר כך קרוב לעשור. אתם קוראים נכון.

אבל אולי ההמשך יהיה פחות טוב? נניח רגע לעובדה שהנאסד"ק מתחיל להתאושש. אולי משקיעי ההון סיכון בכל זאת פוחדים ויושבים על הגדר? לפחות לא לפי נתוני הגיוס של קרנות ההון סיכון האמריקניות. השנה מתבררת כשנת הגיוסים הכי מוצלחת שלהן אי פעם. במחצית הראשונה של 2022 קרנות הון סיכון אמריקאיות גייסו 121.5 מיליארדי דולרים, זינוק מדהים מ-74.1 מיליארדי דולרים שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד, לפי PitchBook. בששת החודשים הראשונים של השנה נרשמו גם שיא של 30 קרנות שגייסו מיליארד דולר או יותר.

קיראו עוד ב"BizTech"

אנו גם שוכחים את משקלן העצום של חברות ההייטק הזרות שיושבות כאן. רובן לא זקוקות לגיוסי כספים. הן ענקיות ומבוססות. צריך להבין באיזו סיטואציה אנו נמצאים: הקורונה גרמה להאצה טכנולוגית כלל העולמית וכעת כל העולם מבין את זה. אנו מצויים מזה זמן רב בעיצומו של גל טכנולוגי שמביא עימו שיפורים ומהפכות כמעט בכל תחומי החיים וזו תופעה שמעצימה את עצמה. ישראל מצויה לשמחתה בחוד החנית של המהלך הזה ומשקיעים אמריקניים, אירופאיים, יפניים, הודיים, סיניים ומי לא בעצם מעוניינים להשקיע בחברות ישראליות שקודמותיהן כבר הוכיחו שהן מסוגלות לייצר ערכים אדירים בתחומי הפיתוח לחברות גלובאליות. ההוכחה המרכזית לכך: קרוב ל-400 מרכזי פיתוח וחברות הייטק ישראליות בשליטה זרה יושבות בישראל. הם מעסיקים כ-24% מההייטקיסטים, שהם כ-3.5% מכוח האדם הישראלי בכללותו, זאת לפי הסקר "הון אנושי בהייטק הישראלי: תמונת מצב 2022-2021" של רשות החדשנות.

נכון, כל זה אינו אומר שהמשך השנה גם יהיה כזה מוצלח. בהחלט יתכן שהרוח הקרירה שנשבה מהנאסד"ק ציננה את התלהבותם של משקיעי טכנולוגיה. ודאי העובדה שהגיוסים ממשיכים בקצב אין בה בכדי לומר שאין חברות הייטק בצרות. לא חסרות כאלו שמבינות כעת שבלי מודל הכנסות אין להן קיום, או שהן בזבזו מהר מדי ויותר מדי כספים, או שאין להן עדיין מוצר והן זקוקות לכספים נוספים שיתכן ויתקשו מאד לגייס. ויש כאלו שנכנסים ללחץ פסיכולוגי בגלל הסיטואציה או שהמשקיעים שלהן לוחצים עליהן להישמר כי מי יודע מה יילד יום. אך זה גם אומר שעל הגל הזה התלבשו המון חברות הייטק שמצבן סביר עד מצוין, שגייסו בשנים האחרונות כספים בהיקפים שעולים פי כמה על התרחישים הכי ורודים שלהן והן יכולות כעת לבצע קיצוצים בכל מיני תחומים ואז מצבן אפילו יהיה עוד יותר טוב. וזה גם אומר שמול הרבה חברות שנקלעות לקשיים יש המון חברות הייטק שממשיכות לגייס. אז בואו נרגיע.

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 26.
    דוד 15/08/2022 17:14
    הגב לתגובה זו
    עדיין יש הדרת מבוגרים.זה גורם לתמותה מוגברת בקרב מבוגרים
  • 25.
    מוש 15/08/2022 16:13
    הגב לתגובה זו
    ישראל מקום 20 בעולם בתאונות דרכים לנפש וכאשר מסתכלים פר רכבים או פר נסועה אנחנו כבר מקום 21 מתוך 38 מדינות ה- OECD כך שמצבנו ממש לא טוב
  • יוני 16/08/2022 19:38
    הגב לתגובה זו
    הכותב טוען שאין פה יחסית לעולם הרבה הרוגים מתאונות דרכים. אתה טוען מולו שיש פה המון תאונות דרכים. נשמע שזה דווקא מחזק את הטענה שלו שאין פה הרבה תאונות קשות ביחס לתאונות קלות
  • מניח שהוא מתכוון לממוצע רב שנתי הוא כותב שכבר כמעט עשור (ל"ת)
    סתם אחד 16/08/2022 08:33
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    פרייס גבלס 15/08/2022 11:32
    הגב לתגובה זו
    עוד שנייה תגידו לי שמריצים פה מגיפות בשביל דילול אוכלוסין קוספירייטרים!!!!
  • 23.
    עע 15/08/2022 07:10
    הגב לתגובה זו
    הישראלים הטובים בורחים בסוף לא ירצו להשקיע כאן
  • 22.
    Lol 14/08/2022 17:06
    הגב לתגובה זו
    ציבור המשקעים,יותר מדיי חברות מציעות את אותו מוצר,וזה נקרא בועה.
  • 21.
    אריק בר 14/08/2022 16:18
    הגב לתגובה זו
    עושים עבודה " מצויינת " . כבר 15 שנה .
  • 20.
    גבי 14/08/2022 15:23
    הגב לתגובה זו
    https://www.worldlifeexpectancy.com/cause-of-death/road-traffic-accidents/by-country/ לפי זה מצבנו לא רע
  • 19.
    הייטקיסט 14/08/2022 14:53
    הגב לתגובה זו
    אני עובד בארגון גדול שפשוט מחפש בלי הפסקה עובדי הייטק ולא מצליח לגייס. פשוט אין אנשים.
  • 18.
    דייגו 14/08/2022 14:27
    הגב לתגובה זו
    המאמר נחמד לא נכון בהגדרה כי החברות האלו לא שוות כלום ושיווי יורד בטירוף אופציות בקנטים חברות ענק הקפיאו גיוסים מידיעה אבל אם זה יביא לך לקוחות תהנה
  • 17.
    עירית 14/08/2022 12:36
    הגב לתגובה זו
    כבר אי אפשר להאמין למילה אחת שמתפרסמת במדיה.. במה עוד אתה רוצה לשכנע אותנו כדי שהתאוריה שלך על ישראל סיפור הצלחה תהיה נכונה?
  • 16.
    משבר חרטא 14/08/2022 12:18
    הגב לתגובה זו
    - חלק מבעלי ההון השולטים בעיתונות מושקעים/מחוברים גם להייטק וכואב להם שסכומי כסף גדולים זורמים לעובדי ההייטק במקום לחשבונות הבנק שלהם.. - חלק מן העיתונאים שרק יכול לחלום על משכורות כמו בהייטק, פשוט פועל מתוך קנאה..
  • 15.
    אנונימוס 14/08/2022 12:12
    הגב לתגובה זו
    סוף כל סוף מישהו שמדבר לעניין מספיק עם שטיפת המוח שמנסים לעשות לאזרח הקטן המצב בישראל מעולם לא היה כל כך מזהיר
  • 14.
    לא מסכים 14/08/2022 11:51
    הגב לתגובה זו
    לא מאחל לך או למישהו שקרוב אליך לגלות שלא מדובר בפייק ניוז - ההשוואה מקוממת
  • שם 15/08/2022 06:49
    הגב לתגובה זו
    תקרא את המאמר. ביחס לגודל האוכלוסיה!
  • 13.
    וורן באפט 14/08/2022 11:45
    הגב לתגובה זו
    עבדת על כולם
  • 12.
    אותי מעניין מאיפה ביזפורטל מגייסים את הליצנים האלה... (ל"ת)
    ליטל 14/08/2022 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    נהגוס 14/08/2022 11:32
    הגב לתגובה זו
    אז אין כאן המון הרוגים בתאונות דרכים לעומת שאר המדינות, כלומר 500 הרוגים בשנה זה מספר טוב? קו המחשבה שלך גורם לי להסתייג מהטיעונים שלך לגבי המשבר בהייטק.
  • מר בחור 14/08/2022 12:10
    הגב לתגובה זו
    תמיד יהיו הרוגים בתאונות ותמיד חשוב לדבר על זה ולשפר את זה, אבל גם לא להתבלבל בעובדות. לשיטתך הגיוני להוריד את המהירות המותרת בכל הכבישים ל-30 קמ"ש כדי לחסוך בחיי אדם (כמו שעשו סגרים מיותרים בקורונה).
  • גם ככה בגלל הפקקים נוסעים לאט (ל"ת)
    עדי 17/08/2022 09:26
  • 10.
    אנונימי 14/08/2022 11:31
    הגב לתגובה זו
    יש היגיון בחלק מהדברים אבל שכחת שיש תגובת שרשרת שיכולה בקלות לחסל גם חברות גדולות או לקצץ אותם משמעותית גם בישראל.מה שבא מהר גם יכול ללכת מהר. ומאוד.
  • 9.
    אנונימי 14/08/2022 11:04
    הגב לתגובה זו
    תכתוב שהכל זאת דעתך האישית.שהמספרים שציינת הם חתיכת פייקניוז וזאת הנדסה שלך .אני אביא לך מספרים שסותרים ב 180 מעלות את כל מה שכתבת.לך תמשיך לכתב ספרים חרטטן בשקל.עוד כלכלן שמפרשן בדיעבד
  • עדיין מחכה למספרים (ל"ת)
    מחכה 15/08/2022 07:33
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קלקלן 14/08/2022 10:54
    הגב לתגובה זו
    אם הבורסה תיפול, היא כנראה תחזור תוך שנתיים לשיא חדש
  • 7.
    לרון 14/08/2022 10:51
    הגב לתגובה זו
    הסלולר הסלולר כן כן זו מהות הבעייה בכבישים,על הפיגומים ובמקומות אחרים
  • 6.
    בוטבוט 14/08/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
    שווי החברות שהיה מנופח, נחתך בעשרות אחוזים מתחילת השנה, מה שהיה לא יחזור בקרוב, הגיוסים הם התחייבויות מהעבר. הכסף נשרף, האופציות של העובדים שאצל חלקם היו שווים מליוני דולרים ירדו כמעט לאפס. אדם ישנת ולא שמת לב.
  • 5.
    מעניין! תודה! (ל"ת)
    שחר 14/08/2022 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שטויות (ל"ת)
    מבין2 14/08/2022 10:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ברור, רוצים להוריד משכורות של הייטקיסטים. (ל"ת)
    אני 14/08/2022 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אדם רויטר הכתבה שלך עצמה היא פייק ניוז (ל"ת)
    סיימון לבייב 14/08/2022 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דודו 14/08/2022 10:02
    הגב לתגובה זו
    רוב המשפחות מתקשות לסגור את החודש , זה לא משבר זה סתם נתון שאפשר להתעלם ממנו.... אלו רוב המשפחות שממנות את המדינה , התסכול גובר והמצב לא משתפר .
האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת

חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות

אדיר בן עמי |

חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.


קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.


OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.


הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.


במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.

בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה

הממשל האמריקאי קיבל 70% הנחה על שירותי AI - והשאלה החשובה היא מתי גם אנחנו נזכה למחירים האמיתיים של הטכנולוגיה שעלות ייצורה כמעט אפסית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

חברת ServiceNow הודיעה לאחרונה על הסכם חסר תקדים עם הממשל הפדרלי האמריקאי: הנחה של עד 70% על חבילת שירותי AI מתקדמים. ההסכם, שנחתם עד ספטמבר 2028, הוא חלק ממאמץ רחב של ממשל טראמפ לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל זרועות הממשל. אבל מעבר לחדשות העסקיות, ההסכם חושף עובדה מטרידה: העלות האמיתית של שירותי AI נמוכה בהרבה ממה שרוב הלקוחות משלמים עליהם כיום.

השאלה המתבקשת היא פשוטה - אם הממשל האמריקאי מצליח לקבל את אותם שירותים מתקדמים במחיר של כמעט חינם, למה עסקים ומשתמשים פרטיים ממשיכים לשלם מאות ואלפי דולרים למשתמש?

מאחורי הקלעים של עסקת הענק

ServiceNow, ענקית האוטומציה האמריקאית שכבר משרתת 75% מהמשרדים הפדרליים, לא סתם מציעה הנחה אקראית. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להטמיע את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של החברה - אלו המבוססות על AI עמוק בלב הממשל האמריקאי. ההסכם נחתם דרך ה-GSA, מנהל השירותים הכלליים של ארה"ב, ומבטיח לחברה נוכחות דומיננטית במערכות הממשלתיות לשנים הבאות.

החברה מעריכה ששילוב הטכנולוגיות שלה יכול להעלות את היעילות הממשלתית ב-30% בתחומים כמו טיפול בתקלות IT, אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים וניהול משאבים. במילים אחרות, הממשל מצפה לקבל יותר תפוקה עם פחות עובדים ובעלות נמוכה משמעותית.

ביל מקדרמוט, מנכ"ל ServiceNow, הבהיר שההנחות נועדו לאפשר את האימוץ המהיר של המוצרים המתקדמים ביותר של החברה - אלה שמשלבים בינה מלאכותית מתקדמת. החברה מוכנה להפסיד כסף בטווח הקצר כדי להפוך לתשתית הבסיסית של הממשל האמריקאי, מה שיבטיח לה יתרון אסטרטגי לשנים קדימה.


לא רק ServiceNow - כל הענקיות במרוץ