צילום: מעיין פולג

דעה

הפייק ניוז בעיצומו: אין באמת משבר בהייטק, כמו שאין בישראל באמת הרבה הרוגים בשנה בתאונות דרכים

הגיוסים בשיאי כל הזמנים, אבל כולם מספרים לנו שיש משבר בהייטק. למה בעצם?

אדם רויטר | 14/08/2022 09:45 (32)

נושאים בכתבה גיוס הון הייטק סבב גיוס

שנת 2022 היא עד כה השנה השנייה הכי טובה של גיוסי הייטק בישראל בכל הזמנים. גם העובדה שקרנות ההון סיכון האמריקניות סיימו את מחצית השנה הטובה בתולדותיהן בגיוס כספים חדשים, מבשרת רק טובות. על כל חברה ישראלית שמפטרת יש אחרת שמגייסת. גם היקפי הכספים שכבר נצברו מגיוסי השנים האחרונות, עלו מעבר לתחזיות הגיוס הוורודות ביותר שהיו לחברות. לכן סיפורי המשבר בהייטק הישראלי הם לא יותר מפייק ניוז.

זהות אינטרסים נוצרה בחודשים האחרונים בין העיתונות הישראלית לחברות ההייטק הישראליות – שני הגורמים רוצים להעצים את סיפורי המשבר בהייטק הישראלי וכל אחד מסיבותיו. העיתונות אצלנו שמחפשת משברים ודרמות מצאה בסיפורים האלו יכולת למגנט את הקוראים. חברות ההייטק מצאו בהם דרך להוריד את עובדי ההייטק מעצי המשכורות המאוד גבוהים עליהם טיפסו. כתבים כלכליים מתחרים מי מביא את המידע על חברות ההייטק שמספר המפוטרים בהן הוא הרב ביותר וכל המרבה הרי זה משובח. הידיעות מוכנסות לתיבת תהודה וידיעה אחת מעצימה את ההדהוד של ידיעה שנייה. הסיפורים הולכים ונערמים, עובדי ההייטק בחששות וחגיגת המשכורות הסתיימה.

רק שקיימת בעיה אחת גדולה בכל הסיפור הזה – אין בו ממש אמת. על כל חברת הייטק שמפטרת יש חברה אחרת שמגייסת כ"א. חברות ההייטק הישראליות גם לא באמת מגייסות פחות כסף וכנראה גם לא תגייסנה פחות בעתיד הנראה לעין. ונוסיף ונאמר שגם אם היו מגייסות פחות, הצבר הכספי שמאות חברות הייטק צברו בשנים האחרונות יכול להספיק לשנים רבות של "קצב בעירה".

נתמקד במספרים:

במחצית הראשונה של 2022 היקף הגיוסים שכולל הנפקות פרטיות + ציבוריות + אקזיטים היה 21.5 מיליארדי דולר, גבוה מסך כל הגיוסים של שנת 2020 כולה, למשל, שהיו בסך 20.3 מיליארדי דולר. ז"א, בחישוב שנתי אנו בקצב של 43 מיליארדי דולר. מדובר עד כה בשנה השנייה הכי טובה בגיוסי הייטק בכל הזמנים! צריך גם לזכור את כל החברות שגייסו בין השנים 2019 ל-2021. הן יושבות על הרים של מזומנים. במצטבר מעל 90 מיליארדי דולרים כבר גויסו, בהנפקות פרטיות, ציבוריות, מיזוגים ורכישות ועם נוסיף לכך את 2022 כבר מגיעים לצבר של מעל 115 מיליארדי דולרים. רק כדי שנבין את המספר הזה 115 מיליארדי דולר: הוא שווה ערך לכמעט רבע מהתוצר השנתי של ישראל וכל זה נכנס לכיסי החברות הישראליות - כך על פי נתונים שפרסם IVC.

כמו הטענה שיש הרבה הרוגים בתאונות דרכים - גם המשבר בהייטק הוא לא אמיתי

סיפור המשבר בהייטק מזכיר לי סיפור אחר של פייק ניוז שכה השתרש כאן שכמעט כל הישראלים מאמינים שהוא נכון: שבישראל הנהגים נוראיים ויש כאן המון הרוגים מתאונות דרכים. אז זהו שממש לא ואפילו הפוך מכך: ישראל היא בין שבע המדינות שיש בהן הכי פחות הרוגים מתאונות דרכים בעולם (זה נמדד ביחס לגודל האוכלוסיה) וזה כבר כך קרוב לעשור. אתם קוראים נכון.

אבל אולי ההמשך יהיה פחות טוב? נניח רגע לעובדה שהנאסד"ק מתחיל להתאושש. אולי משקיעי ההון סיכון בכל זאת פוחדים ויושבים על הגדר? לפחות לא לפי נתוני הגיוס של קרנות ההון סיכון האמריקניות. השנה מתבררת כשנת הגיוסים הכי מוצלחת שלהן אי פעם. במחצית הראשונה של 2022 קרנות הון סיכון אמריקאיות גייסו 121.5 מיליארדי דולרים, זינוק מדהים מ-74.1 מיליארדי דולרים שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד, לפי PitchBook. בששת החודשים הראשונים של השנה נרשמו גם שיא של 30 קרנות שגייסו מיליארד דולר או יותר.

קיראו עוד ב"BizTech"

אנו גם שוכחים את משקלן העצום של חברות ההייטק הזרות שיושבות כאן. רובן לא זקוקות לגיוסי כספים. הן ענקיות ומבוססות. צריך להבין באיזו סיטואציה אנו נמצאים: הקורונה גרמה להאצה טכנולוגית כלל העולמית וכעת כל העולם מבין את זה. אנו מצויים מזה זמן רב בעיצומו של גל טכנולוגי שמביא עימו שיפורים ומהפכות כמעט בכל תחומי החיים וזו תופעה שמעצימה את עצמה. ישראל מצויה לשמחתה בחוד החנית של המהלך הזה ומשקיעים אמריקניים, אירופאיים, יפניים, הודיים, סיניים ומי לא בעצם מעוניינים להשקיע בחברות ישראליות שקודמותיהן כבר הוכיחו שהן מסוגלות לייצר ערכים אדירים בתחומי הפיתוח לחברות גלובאליות. ההוכחה המרכזית לכך: קרוב ל-400 מרכזי פיתוח וחברות הייטק ישראליות בשליטה זרה יושבות בישראל. הם מעסיקים כ-24% מההייטקיסטים, שהם כ-3.5% מכוח האדם הישראלי בכללותו, זאת לפי הסקר "הון אנושי בהייטק הישראלי: תמונת מצב 2022-2021" של רשות החדשנות.

נכון, כל זה אינו אומר שהמשך השנה גם יהיה כזה מוצלח. בהחלט יתכן שהרוח הקרירה שנשבה מהנאסד"ק ציננה את התלהבותם של משקיעי טכנולוגיה. ודאי העובדה שהגיוסים ממשיכים בקצב אין בה בכדי לומר שאין חברות הייטק בצרות. לא חסרות כאלו שמבינות כעת שבלי מודל הכנסות אין להן קיום, או שהן בזבזו מהר מדי ויותר מדי כספים, או שאין להן עדיין מוצר והן זקוקות לכספים נוספים שיתכן ויתקשו מאד לגייס. ויש כאלו שנכנסים ללחץ פסיכולוגי בגלל הסיטואציה או שהמשקיעים שלהן לוחצים עליהן להישמר כי מי יודע מה יילד יום. אך זה גם אומר שעל הגל הזה התלבשו המון חברות הייטק שמצבן סביר עד מצוין, שגייסו בשנים האחרונות כספים בהיקפים שעולים פי כמה על התרחישים הכי ורודים שלהן והן יכולות כעת לבצע קיצוצים בכל מיני תחומים ואז מצבן אפילו יהיה עוד יותר טוב. וזה גם אומר שמול הרבה חברות שנקלעות לקשיים יש המון חברות הייטק שממשיכות לגייס. אז בואו נרגיע.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

26.
דוד 15/08/2022 17:14
הגב לתגובה זו
עדיין יש הדרת מבוגרים.זה גורם לתמותה מוגברת בקרב מבוגרים
25.
מוש 15/08/2022 16:13
הגב לתגובה זו
ישראל מקום 20 בעולם בתאונות דרכים לנפש וכאשר מסתכלים פר רכבים או פר נסועה אנחנו כבר מקום 21 מתוך 38 מדינות ה- OECD כך שמצבנו ממש לא טוב
יוני 16/08/2022 19:38
הגב לתגובה זו
הכותב טוען שאין פה יחסית לעולם הרבה הרוגים מתאונות דרכים. אתה טוען מולו שיש פה המון תאונות דרכים. נשמע שזה דווקא מחזק את הטענה שלו שאין פה הרבה תאונות קשות ביחס לתאונות קלות
מניח שהוא מתכוון לממוצע רב שנתי הוא כותב שכבר כמעט עשור (ל"ת)
סתם אחד 16/08/2022 08:33
הגב לתגובה זו
24.
פרייס גבלס 15/08/2022 11:32
הגב לתגובה זו
עוד שנייה תגידו לי שמריצים פה מגיפות בשביל דילול אוכלוסין קוספירייטרים!!!!
23.
עע 15/08/2022 07:10
הגב לתגובה זו
הישראלים הטובים בורחים בסוף לא ירצו להשקיע כאן
22.
Lol 14/08/2022 17:06
הגב לתגובה זו
ציבור המשקעים,יותר מדיי חברות מציעות את אותו מוצר,וזה נקרא בועה.
21.
אריק בר 14/08/2022 16:18
הגב לתגובה זו
עושים עבודה " מצויינת " . כבר 15 שנה .
20.
גבי 14/08/2022 15:23
הגב לתגובה זו
https://www.worldlifeexpectancy.com/cause-of-death/road-traffic-accidents/by-country/ לפי זה מצבנו לא רע
19.
הייטקיסט 14/08/2022 14:53
הגב לתגובה זו
אני עובד בארגון גדול שפשוט מחפש בלי הפסקה עובדי הייטק ולא מצליח לגייס. פשוט אין אנשים.
18.
דייגו 14/08/2022 14:27
הגב לתגובה זו
המאמר נחמד לא נכון בהגדרה כי החברות האלו לא שוות כלום ושיווי יורד בטירוף אופציות בקנטים חברות ענק הקפיאו גיוסים מידיעה אבל אם זה יביא לך לקוחות תהנה
17.
עירית 14/08/2022 12:36
הגב לתגובה זו
כבר אי אפשר להאמין למילה אחת שמתפרסמת במדיה.. במה עוד אתה רוצה לשכנע אותנו כדי שהתאוריה שלך על ישראל סיפור הצלחה תהיה נכונה?
16.
משבר חרטא 14/08/2022 12:18
הגב לתגובה זו
- חלק מבעלי ההון השולטים בעיתונות מושקעים/מחוברים גם להייטק וכואב להם שסכומי כסף גדולים זורמים לעובדי ההייטק במקום לחשבונות הבנק שלהם.. - חלק מן העיתונאים שרק יכול לחלום על משכורות כמו בהייטק, פשוט פועל מתוך קנאה..
15.
אנונימוס 14/08/2022 12:12
הגב לתגובה זו
סוף כל סוף מישהו שמדבר לעניין מספיק עם שטיפת המוח שמנסים לעשות לאזרח הקטן המצב בישראל מעולם לא היה כל כך מזהיר
14.
לא מסכים 14/08/2022 11:51
הגב לתגובה זו
לא מאחל לך או למישהו שקרוב אליך לגלות שלא מדובר בפייק ניוז - ההשוואה מקוממת
שם 15/08/2022 06:49
הגב לתגובה זו
תקרא את המאמר. ביחס לגודל האוכלוסיה!
13.
וורן באפט 14/08/2022 11:45
הגב לתגובה זו
עבדת על כולם
12.
אותי מעניין מאיפה ביזפורטל מגייסים את הליצנים האלה... (ל"ת)
ליטל 14/08/2022 11:38
הגב לתגובה זו
11.
נהגוס 14/08/2022 11:32
הגב לתגובה זו
אז אין כאן המון הרוגים בתאונות דרכים לעומת שאר המדינות, כלומר 500 הרוגים בשנה זה מספר טוב? קו המחשבה שלך גורם לי להסתייג מהטיעונים שלך לגבי המשבר בהייטק.
מר בחור 14/08/2022 12:10
הגב לתגובה זו
תמיד יהיו הרוגים בתאונות ותמיד חשוב לדבר על זה ולשפר את זה, אבל גם לא להתבלבל בעובדות. לשיטתך הגיוני להוריד את המהירות המותרת בכל הכבישים ל-30 קמ"ש כדי לחסוך בחיי אדם (כמו שעשו סגרים מיותרים בקורונה).
גם ככה בגלל הפקקים נוסעים לאט (ל"ת)
עדי 17/08/2022 09:26
10.
אנונימי 14/08/2022 11:31
הגב לתגובה זו
יש היגיון בחלק מהדברים אבל שכחת שיש תגובת שרשרת שיכולה בקלות לחסל גם חברות גדולות או לקצץ אותם משמעותית גם בישראל.מה שבא מהר גם יכול ללכת מהר. ומאוד.
9.
אנונימי 14/08/2022 11:04
הגב לתגובה זו
תכתוב שהכל זאת דעתך האישית.שהמספרים שציינת הם חתיכת פייקניוז וזאת הנדסה שלך .אני אביא לך מספרים שסותרים ב 180 מעלות את כל מה שכתבת.לך תמשיך לכתב ספרים חרטטן בשקל.עוד כלכלן שמפרשן בדיעבד
עדיין מחכה למספרים (ל"ת)
מחכה 15/08/2022 07:33
הגב לתגובה זו
8.
קלקלן 14/08/2022 10:54
הגב לתגובה זו
אם הבורסה תיפול, היא כנראה תחזור תוך שנתיים לשיא חדש
7.
לרון 14/08/2022 10:51
הגב לתגובה זו
הסלולר הסלולר כן כן זו מהות הבעייה בכבישים,על הפיגומים ובמקומות אחרים
6.
בוטבוט 14/08/2022 10:41
הגב לתגובה זו
שווי החברות שהיה מנופח, נחתך בעשרות אחוזים מתחילת השנה, מה שהיה לא יחזור בקרוב, הגיוסים הם התחייבויות מהעבר. הכסף נשרף, האופציות של העובדים שאצל חלקם היו שווים מליוני דולרים ירדו כמעט לאפס. אדם ישנת ולא שמת לב.
5.
מעניין! תודה! (ל"ת)
שחר 14/08/2022 10:21
הגב לתגובה זו
4.
שטויות (ל"ת)
מבין2 14/08/2022 10:12
הגב לתגובה זו
3.
ברור, רוצים להוריד משכורות של הייטקיסטים. (ל"ת)
אני 14/08/2022 10:06
הגב לתגובה זו
2.
אדם רויטר הכתבה שלך עצמה היא פייק ניוז (ל"ת)
סיימון לבייב 14/08/2022 10:03
הגב לתגובה זו
1.
דודו 14/08/2022 10:02
הגב לתגובה זו
רוב המשפחות מתקשות לסגור את החודש , זה לא משבר זה סתם נתון שאפשר להתעלם ממנו.... אלו רוב המשפחות שממנות את המדינה , התסכול גובר והמצב לא משתפר .

יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי

סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai

הדס ברטל | 25/12/2025 05:40

נושאים בכתבה סטארט-אפ AI בינה מלאכותית אי קומרס

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

להמשך הכתבה לחץ כאן

הונאה ברשת (AI)

המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?

על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור

רן קידר | 25/12/2025 13:50

נושאים בכתבה הונאה

בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.

צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.

מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.

הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.

אובדן אמון = אובדן הכנסות

מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.

להמשך הכתבה לחץ כאן