צילום: מעיין פולג

דעה

הפייק ניוז בעיצומו: אין באמת משבר בהייטק, כמו שאין בישראל באמת הרבה הרוגים בשנה בתאונות דרכים

הגיוסים בשיאי כל הזמנים, אבל כולם מספרים לנו שיש משבר בהייטק. למה בעצם?

אדם רויטר | 14/08/2022 09:45 (32)

נושאים בכתבה גיוס הון הייטק סבב גיוס

שנת 2022 היא עד כה השנה השנייה הכי טובה של גיוסי הייטק בישראל בכל הזמנים. גם העובדה שקרנות ההון סיכון האמריקניות סיימו את מחצית השנה הטובה בתולדותיהן בגיוס כספים חדשים, מבשרת רק טובות. על כל חברה ישראלית שמפטרת יש אחרת שמגייסת. גם היקפי הכספים שכבר נצברו מגיוסי השנים האחרונות, עלו מעבר לתחזיות הגיוס הוורודות ביותר שהיו לחברות. לכן סיפורי המשבר בהייטק הישראלי הם לא יותר מפייק ניוז.

זהות אינטרסים נוצרה בחודשים האחרונים בין העיתונות הישראלית לחברות ההייטק הישראליות – שני הגורמים רוצים להעצים את סיפורי המשבר בהייטק הישראלי וכל אחד מסיבותיו. העיתונות אצלנו שמחפשת משברים ודרמות מצאה בסיפורים האלו יכולת למגנט את הקוראים. חברות ההייטק מצאו בהם דרך להוריד את עובדי ההייטק מעצי המשכורות המאוד גבוהים עליהם טיפסו. כתבים כלכליים מתחרים מי מביא את המידע על חברות ההייטק שמספר המפוטרים בהן הוא הרב ביותר וכל המרבה הרי זה משובח. הידיעות מוכנסות לתיבת תהודה וידיעה אחת מעצימה את ההדהוד של ידיעה שנייה. הסיפורים הולכים ונערמים, עובדי ההייטק בחששות וחגיגת המשכורות הסתיימה.

רק שקיימת בעיה אחת גדולה בכל הסיפור הזה – אין בו ממש אמת. על כל חברת הייטק שמפטרת יש חברה אחרת שמגייסת כ"א. חברות ההייטק הישראליות גם לא באמת מגייסות פחות כסף וכנראה גם לא תגייסנה פחות בעתיד הנראה לעין. ונוסיף ונאמר שגם אם היו מגייסות פחות, הצבר הכספי שמאות חברות הייטק צברו בשנים האחרונות יכול להספיק לשנים רבות של "קצב בעירה".

נתמקד במספרים:

במחצית הראשונה של 2022 היקף הגיוסים שכולל הנפקות פרטיות + ציבוריות + אקזיטים היה 21.5 מיליארדי דולר, גבוה מסך כל הגיוסים של שנת 2020 כולה, למשל, שהיו בסך 20.3 מיליארדי דולר. ז"א, בחישוב שנתי אנו בקצב של 43 מיליארדי דולר. מדובר עד כה בשנה השנייה הכי טובה בגיוסי הייטק בכל הזמנים! צריך גם לזכור את כל החברות שגייסו בין השנים 2019 ל-2021. הן יושבות על הרים של מזומנים. במצטבר מעל 90 מיליארדי דולרים כבר גויסו, בהנפקות פרטיות, ציבוריות, מיזוגים ורכישות ועם נוסיף לכך את 2022 כבר מגיעים לצבר של מעל 115 מיליארדי דולרים. רק כדי שנבין את המספר הזה 115 מיליארדי דולר: הוא שווה ערך לכמעט רבע מהתוצר השנתי של ישראל וכל זה נכנס לכיסי החברות הישראליות - כך על פי נתונים שפרסם IVC.

כמו הטענה שיש הרבה הרוגים בתאונות דרכים - גם המשבר בהייטק הוא לא אמיתי

סיפור המשבר בהייטק מזכיר לי סיפור אחר של פייק ניוז שכה השתרש כאן שכמעט כל הישראלים מאמינים שהוא נכון: שבישראל הנהגים נוראיים ויש כאן המון הרוגים מתאונות דרכים. אז זהו שממש לא ואפילו הפוך מכך: ישראל היא בין שבע המדינות שיש בהן הכי פחות הרוגים מתאונות דרכים בעולם (זה נמדד ביחס לגודל האוכלוסיה) וזה כבר כך קרוב לעשור. אתם קוראים נכון.

אבל אולי ההמשך יהיה פחות טוב? נניח רגע לעובדה שהנאסד"ק מתחיל להתאושש. אולי משקיעי ההון סיכון בכל זאת פוחדים ויושבים על הגדר? לפחות לא לפי נתוני הגיוס של קרנות ההון סיכון האמריקניות. השנה מתבררת כשנת הגיוסים הכי מוצלחת שלהן אי פעם. במחצית הראשונה של 2022 קרנות הון סיכון אמריקאיות גייסו 121.5 מיליארדי דולרים, זינוק מדהים מ-74.1 מיליארדי דולרים שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד, לפי PitchBook. בששת החודשים הראשונים של השנה נרשמו גם שיא של 30 קרנות שגייסו מיליארד דולר או יותר.

קיראו עוד ב"BizTech"

אנו גם שוכחים את משקלן העצום של חברות ההייטק הזרות שיושבות כאן. רובן לא זקוקות לגיוסי כספים. הן ענקיות ומבוססות. צריך להבין באיזו סיטואציה אנו נמצאים: הקורונה גרמה להאצה טכנולוגית כלל העולמית וכעת כל העולם מבין את זה. אנו מצויים מזה זמן רב בעיצומו של גל טכנולוגי שמביא עימו שיפורים ומהפכות כמעט בכל תחומי החיים וזו תופעה שמעצימה את עצמה. ישראל מצויה לשמחתה בחוד החנית של המהלך הזה ומשקיעים אמריקניים, אירופאיים, יפניים, הודיים, סיניים ומי לא בעצם מעוניינים להשקיע בחברות ישראליות שקודמותיהן כבר הוכיחו שהן מסוגלות לייצר ערכים אדירים בתחומי הפיתוח לחברות גלובאליות. ההוכחה המרכזית לכך: קרוב ל-400 מרכזי פיתוח וחברות הייטק ישראליות בשליטה זרה יושבות בישראל. הם מעסיקים כ-24% מההייטקיסטים, שהם כ-3.5% מכוח האדם הישראלי בכללותו, זאת לפי הסקר "הון אנושי בהייטק הישראלי: תמונת מצב 2022-2021" של רשות החדשנות.

נכון, כל זה אינו אומר שהמשך השנה גם יהיה כזה מוצלח. בהחלט יתכן שהרוח הקרירה שנשבה מהנאסד"ק ציננה את התלהבותם של משקיעי טכנולוגיה. ודאי העובדה שהגיוסים ממשיכים בקצב אין בה בכדי לומר שאין חברות הייטק בצרות. לא חסרות כאלו שמבינות כעת שבלי מודל הכנסות אין להן קיום, או שהן בזבזו מהר מדי ויותר מדי כספים, או שאין להן עדיין מוצר והן זקוקות לכספים נוספים שיתכן ויתקשו מאד לגייס. ויש כאלו שנכנסים ללחץ פסיכולוגי בגלל הסיטואציה או שהמשקיעים שלהן לוחצים עליהן להישמר כי מי יודע מה יילד יום. אך זה גם אומר שעל הגל הזה התלבשו המון חברות הייטק שמצבן סביר עד מצוין, שגייסו בשנים האחרונות כספים בהיקפים שעולים פי כמה על התרחישים הכי ורודים שלהן והן יכולות כעת לבצע קיצוצים בכל מיני תחומים ואז מצבן אפילו יהיה עוד יותר טוב. וזה גם אומר שמול הרבה חברות שנקלעות לקשיים יש המון חברות הייטק שממשיכות לגייס. אז בואו נרגיע.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

26.
דוד 15/08/2022 17:14
הגב לתגובה זו
עדיין יש הדרת מבוגרים.זה גורם לתמותה מוגברת בקרב מבוגרים
25.
מוש 15/08/2022 16:13
הגב לתגובה זו
ישראל מקום 20 בעולם בתאונות דרכים לנפש וכאשר מסתכלים פר רכבים או פר נסועה אנחנו כבר מקום 21 מתוך 38 מדינות ה- OECD כך שמצבנו ממש לא טוב
יוני 16/08/2022 19:38
הגב לתגובה זו
הכותב טוען שאין פה יחסית לעולם הרבה הרוגים מתאונות דרכים. אתה טוען מולו שיש פה המון תאונות דרכים. נשמע שזה דווקא מחזק את הטענה שלו שאין פה הרבה תאונות קשות ביחס לתאונות קלות
מניח שהוא מתכוון לממוצע רב שנתי הוא כותב שכבר כמעט עשור (ל"ת)
סתם אחד 16/08/2022 08:33
הגב לתגובה זו
24.
פרייס גבלס 15/08/2022 11:32
הגב לתגובה זו
עוד שנייה תגידו לי שמריצים פה מגיפות בשביל דילול אוכלוסין קוספירייטרים!!!!
23.
עע 15/08/2022 07:10
הגב לתגובה זו
הישראלים הטובים בורחים בסוף לא ירצו להשקיע כאן
22.
Lol 14/08/2022 17:06
הגב לתגובה זו
ציבור המשקעים,יותר מדיי חברות מציעות את אותו מוצר,וזה נקרא בועה.
21.
אריק בר 14/08/2022 16:18
הגב לתגובה זו
עושים עבודה " מצויינת " . כבר 15 שנה .
20.
גבי 14/08/2022 15:23
הגב לתגובה זו
https://www.worldlifeexpectancy.com/cause-of-death/road-traffic-accidents/by-country/ לפי זה מצבנו לא רע
19.
הייטקיסט 14/08/2022 14:53
הגב לתגובה זו
אני עובד בארגון גדול שפשוט מחפש בלי הפסקה עובדי הייטק ולא מצליח לגייס. פשוט אין אנשים.
18.
דייגו 14/08/2022 14:27
הגב לתגובה זו
המאמר נחמד לא נכון בהגדרה כי החברות האלו לא שוות כלום ושיווי יורד בטירוף אופציות בקנטים חברות ענק הקפיאו גיוסים מידיעה אבל אם זה יביא לך לקוחות תהנה
17.
עירית 14/08/2022 12:36
הגב לתגובה זו
כבר אי אפשר להאמין למילה אחת שמתפרסמת במדיה.. במה עוד אתה רוצה לשכנע אותנו כדי שהתאוריה שלך על ישראל סיפור הצלחה תהיה נכונה?
16.
משבר חרטא 14/08/2022 12:18
הגב לתגובה זו
- חלק מבעלי ההון השולטים בעיתונות מושקעים/מחוברים גם להייטק וכואב להם שסכומי כסף גדולים זורמים לעובדי ההייטק במקום לחשבונות הבנק שלהם.. - חלק מן העיתונאים שרק יכול לחלום על משכורות כמו בהייטק, פשוט פועל מתוך קנאה..
15.
אנונימוס 14/08/2022 12:12
הגב לתגובה זו
סוף כל סוף מישהו שמדבר לעניין מספיק עם שטיפת המוח שמנסים לעשות לאזרח הקטן המצב בישראל מעולם לא היה כל כך מזהיר
14.
לא מסכים 14/08/2022 11:51
הגב לתגובה זו
לא מאחל לך או למישהו שקרוב אליך לגלות שלא מדובר בפייק ניוז - ההשוואה מקוממת
שם 15/08/2022 06:49
הגב לתגובה זו
תקרא את המאמר. ביחס לגודל האוכלוסיה!
13.
וורן באפט 14/08/2022 11:45
הגב לתגובה זו
עבדת על כולם
12.
אותי מעניין מאיפה ביזפורטל מגייסים את הליצנים האלה... (ל"ת)
ליטל 14/08/2022 11:38
הגב לתגובה זו
11.
נהגוס 14/08/2022 11:32
הגב לתגובה זו
אז אין כאן המון הרוגים בתאונות דרכים לעומת שאר המדינות, כלומר 500 הרוגים בשנה זה מספר טוב? קו המחשבה שלך גורם לי להסתייג מהטיעונים שלך לגבי המשבר בהייטק.
מר בחור 14/08/2022 12:10
הגב לתגובה זו
תמיד יהיו הרוגים בתאונות ותמיד חשוב לדבר על זה ולשפר את זה, אבל גם לא להתבלבל בעובדות. לשיטתך הגיוני להוריד את המהירות המותרת בכל הכבישים ל-30 קמ"ש כדי לחסוך בחיי אדם (כמו שעשו סגרים מיותרים בקורונה).
גם ככה בגלל הפקקים נוסעים לאט (ל"ת)
עדי 17/08/2022 09:26
10.
אנונימי 14/08/2022 11:31
הגב לתגובה זו
יש היגיון בחלק מהדברים אבל שכחת שיש תגובת שרשרת שיכולה בקלות לחסל גם חברות גדולות או לקצץ אותם משמעותית גם בישראל.מה שבא מהר גם יכול ללכת מהר. ומאוד.
9.
אנונימי 14/08/2022 11:04
הגב לתגובה זו
תכתוב שהכל זאת דעתך האישית.שהמספרים שציינת הם חתיכת פייקניוז וזאת הנדסה שלך .אני אביא לך מספרים שסותרים ב 180 מעלות את כל מה שכתבת.לך תמשיך לכתב ספרים חרטטן בשקל.עוד כלכלן שמפרשן בדיעבד
עדיין מחכה למספרים (ל"ת)
מחכה 15/08/2022 07:33
הגב לתגובה זו
8.
קלקלן 14/08/2022 10:54
הגב לתגובה זו
אם הבורסה תיפול, היא כנראה תחזור תוך שנתיים לשיא חדש
7.
לרון 14/08/2022 10:51
הגב לתגובה זו
הסלולר הסלולר כן כן זו מהות הבעייה בכבישים,על הפיגומים ובמקומות אחרים
6.
בוטבוט 14/08/2022 10:41
הגב לתגובה זו
שווי החברות שהיה מנופח, נחתך בעשרות אחוזים מתחילת השנה, מה שהיה לא יחזור בקרוב, הגיוסים הם התחייבויות מהעבר. הכסף נשרף, האופציות של העובדים שאצל חלקם היו שווים מליוני דולרים ירדו כמעט לאפס. אדם ישנת ולא שמת לב.
5.
מעניין! תודה! (ל"ת)
שחר 14/08/2022 10:21
הגב לתגובה זו
4.
שטויות (ל"ת)
מבין2 14/08/2022 10:12
הגב לתגובה זו
3.
ברור, רוצים להוריד משכורות של הייטקיסטים. (ל"ת)
אני 14/08/2022 10:06
הגב לתגובה זו
2.
אדם רויטר הכתבה שלך עצמה היא פייק ניוז (ל"ת)
סיימון לבייב 14/08/2022 10:03
הגב לתגובה זו
1.
דודו 14/08/2022 10:02
הגב לתגובה זו
רוב המשפחות מתקשות לסגור את החודש , זה לא משבר זה סתם נתון שאפשר להתעלם ממנו.... אלו רוב המשפחות שממנות את המדינה , התסכול גובר והמצב לא משתפר .

ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר | 08/11/2025 10:12

נושאים בכתבה ChatGPT

רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: שלומי יוסף

פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים

התמורה כ-100 מיליון שקל; פורטיסימו נערכת לרכישת השליטה בנטפים; הרכישות הגדולות בשנה האחרונה - סלקום וסטרטסיס

רן קידר | 09/11/2025 07:44

נושאים בכתבה פורטיסימו

קרן ההשקעות פורטיסימו רוכשת מאבי בר יהודה את חברת קולפלו (Callflow), שפיתחה את מערכת ניהול התורים MyVisit תמורת כ-100 מיליון שקל.

קולפלו, שפועלת בתחום ניהול תורים, תהליכי שירות לקוחות ואופטימיזציה רב-ערוצית, מפעילה מערכות קביעת התורים במשרדי ממשלה לחידוש רישיונות נהיגה, הוצאת דרכונים ותעודות זהות, וכן לניהול תורים בקופות חולים, בנקים ועוד. ברחבי העולם, פועלת החברה בשיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקיות טכנולוגיה כמו אמדוקס ומיקרוסופט, ומספקת פתרונות מתקדמים ללקוחות גלובליים דוגמת רשת בתי המרקחת Boots הבריטית וענקית התקשורת AT&T האמריקאית. עם זאת, ההצלחה היא חלקית ופורטיסימו סבורה שניתן לקחת את החברה למקום גבוה יותר.

מסע של שני עשורים: מהתורים הידניים לפלטפורמה גלובלית

הסיפור של קולפלו מתחיל בצורך בסיסי שהיה נפוץ בתחילת שנות האלפיים: ניהול תורים ידני, איטי ולא יעיל, שהוביל לתורים אינסופיים ולתסכול ציבורי רחב היקף. אבי בר יהודה, יזם פיתוח של מערכת שכללה ניהול יומנים דינמיים, ניטור זמינות נציגים בזמן אמת, חלוקת עומסים אוטומטית וניתוח מתקדם של נתונים על זמני המתנה. כיום, מגוון המוצרים התרחב כולל את Q-Flow לניהול תורים רב-ערוצי, Q-Place להזמנת מקומות ו-Q-Shift לניהול משמרות עובדים.

פורטיסימו, קרן פרייבט אקוויטי מהמובילות בישראל עם נכסים מנוהלים בשווי של 2.7 מיליארד דולר, רואה בקולפלו נכס אסטרטגי מרכזי להרחבת נוכחותה בתחום התוכנה לשירותי לקוחות - תחום שצומח בקצב שנתי מרשים של כ-15% ברחבי העולם, על פי דוחות שוק עדכניים.

הקרן צפויה להשקיע בקולפלו כדי להאיץ את הצמיחה הבינלאומית, כולל הרחבה משמעותית בשוק האמריקאי והאירופאי, ולהטמיע טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות לניתוח התנהגות לקוחות וחיזוי מגמות.

פורטפוליו החברות הנוכחי של פורטיסימו כולל מעל 50 חברות, עם דגש מובהק על טכנולוגיה ותעשייה. בין ההשקעות הבולטות ניתן למנות את ריווחית בתחום התוכנה הפיננסית, פריוריטי שנמכרה חלקית לבלקסטון בשווי מרשים של 800 מיליון דולר ב-2024, וכן את Titan Security, Gigaspaces ו-Incredibuild.

להמשך הכתבה לחץ כאן