חברות הייטק גייסו ב-2021 18 מיליארד ד'; 42 חברות הנפיקו בת"א
הייטק אחרי שבתחילת שנה שעברה השוק עבר את זעזועי הקורונה ונראה היה שתהיה התקררות בגיוסים, באה המחצית השנייה של 2020 וניפצה את הקונספציה. נכון שבתחילת המשבר קרנות הון הסיכון נכנסו להתקפדות והשקיעו בעיקר בפורטפוליו שלהם, אבל גם זה השתנה והמצב חזר לקדמותו, אבל על ספידים.
לפי הדוח החדש של IVC ומשרד עו"ד מיתר, בתשעת החודשים הראשונים של השנה חברות ההיי-טק הישראליות נהנו משיא היסטורי בגיוסי הון, עם 17.78 מיליארד דולר שגויסו ב-575 סבבים. הסכום הכולל שגויס בתקופה זו משקף עליה של 71% מסך ההון שגויס בכל שנת 2020, בעיקר הודות למספר יוצא-דופן של מגה-סבבים עם 53 סבבי גיוס של 100 מיליון דולר ומעלה, שהניבו כ-9 מיליארד דולר. רק ברבעון ה-3 היו 20 סבבים כאלה. הגיוסים הללו שיקפו 51% מסך ההון שגויס בכלל התקופה.
עוד עולה כי ברבעון השלישי של 2021, בוצעו 177 סבבי גיוס שהסתכמו ב- 5.89 מיליארד דולר, כהמשך למגמה שהחלה ברבעון הראשון השנה.
מגה-סבבים (של יותר מ -100 מיליון דולר) בידלו את Q1-Q3/2021 משנים קודמות, כאשר 53 סבבים הסתכמו ב- 9 מיליארד דולר בתקופה זו, גידול משמעותי בעקבות עליה חדה במספר החברות בעלות שווי גבוה וסטארט-אפים שמוגדרים כ"חדי-קרן" (חברות אשר שוויין מוערך במעל למיליארד דולר), בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית.
גם סבבי הגיוס המוקדמים (Seed + A) היו במגמת עלייה במהלך כשלמעלה מ-2.5 מיליארד דולר גויסו ב-293 עסקאות, גידול של 35% מסך ההון שגויס בכל 2020. ההשקעה החציונית בסבבי גיוס אלו הגיעה ל-4 מיליון דולר - עדות לגידול בהיקפי ההון המוקצים לסבבים מוקדמים.
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכומים בסבבי הגיוס המאוחרים יותר המשיכו לטפס, כאשר 15.3 מיליארד דולר, שמהווים 85% מסכום העסקאות הכולל בתקופה זו גויסו ב -282 עסקאות. גידול זה נבע בעיקר מסכומי השיא שהשקיעו משקיעים זרים: 4.3 מיליארד דולר שהושקעו ברבעון השלישי של 2021 בלבד, לעומת ממוצע רבעוני של 1.86 מיליארד דולר בשנת 2020. גם משקיעים ישראליים הגדילו את מעורבותם בעסקאות, אך העלייה הייתה צנועה בהרבה.
מספר השקעות ההמשך (Follow-on Investments) שמשקפות את האמונה של המשקיעים כי השווי של החברות בהן השקיעו בעבר יעלה - טיפסו גם במהלך התקופה כחלק ממאמצי המשקיעים לתמוך בהתקדמות של החברות המקומיות.
האקזיטים, ההנפקות והמיזוגים מניעים את הקטר
במהלך שלושת הרבעונים הראשונים כמות האקזיטים של חברות ההיי-טק הישראליות זינקה לשיא של 180 עסקאות שהסתכמו ב- 18.92 מיליארד דולר, בעיקר מספר ההנפקות הראשוניות (IPOs) שזינק ל-65, כאשר סך הגיוסים בהן היווה 52% מהיקף ההון הכולל של האקזיטים בתקופה זו.
- על הקשר בין פיטורים לבין הנפקה - אקסוניוס מפטרת לקראת כוונה להנפיק
- מחברת את השבבים לסייבר: Cadence השלימה את רכישת Secure-IC
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...
ההיקף הדולרי של המיזוגים והרכישות בהיי-טק הישראלי הגיע ל-9.14 מיליארד דולר וחצה את היקף העסקאות בשנת 2020 כולה. חמישה מיזוגים ורכישות התבצעו בשווי שמעל ל-500 מיליון דולר כל אחד, והסתכמו ב-2.76 מיליארד דולר.
במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה הפכו 65 חברות היי-טק ישראליות לחברות ציבוריות באמצעות הנפקות ראשוניות בסך 9.78 מיליארד דולר, גידול של 225% במספר ו-506% בהיקף ההון שגויס לעומת 2020 כולה.
השווי הכולל של החברות עם תחילת המסחר בהן היה 76.4 מיליארד דולר. שתי ההנפקות הראשוניות הבולטות ברבעון השלישי של 2021 התבצעו ע"י Riskified עם 418 מיליון דולר ו-REE Automotive עם 288 מיליון דולר. 42 חברות היי-טק ישראליות העדיפו להפוך לציבוריות בבורסה הישראלית – בניגוד לנאסד"ק שהיווה את "הגביע הקדוש" של ההייטק הישראלי.
מה אומרים ב-IVC ובמיתר?
עו"ד מייק רימון, שותף במשרד עורכי הדין מיתר מציין כי "במקביל לרגיעה מסוימת בקצב ההנפקות הראשוניות של חברות היי טק ישראליות, אנו צופים המשך פעילות משמעותית בגיוסי הון כמו גם עלייה במספר המיזוגים והרכישות, לאור המספר הגדל והולך של חברות שגייסו סכומים משמעותיים, בין בהנפקות ציבוריות (לרבות דרך מיזוג עם SPAC) ובין בגיוסים פרטיים. תופעה נוספת אותה התחלנו לראות ואנו צופים שתגבר בתקופה הקרובה היא רכישות של חברות ישראליות על ידי חברות ישראליות אחרות, מה שעד לפני מספר שנים לא היווה אפיק אקזיט משמעותי."
מריאנה שפירא, מנהלת המחקר ב- IVC, הוסיפה: "צפינו במגמת העליה הנוכחית ממרץ 2021, כאשר הממוצעים החודשיים עלו ל- 1.98 מיליארד דולר במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2021, בהשוואה לממוצע חודשי של 864 מיליון דולר ב- 2020, ככל שיותר חברות בוגרות ביססו יחסי אמון עם משקיעים זרים והציבו את עצמן כיעד יציב להשקעות מאוחרות ( Growth). אנו מאמינים שלפחות בטווח הקרוב המגמה תמשך".
מייסדי DualBird משמאל לימין: אמיר גלעד, אהוד אליעז, גלעד טל ואוהד גמליאל, צילום: יח״צהסטארט-אפ הישראלי DualBird גייס 25 מיליון דולר למנוע ענן מהיר יותר
הסטארט-אפ הישראלי יוצא מ-Stealth עם טכנולוגיה שמבטיחה להאיץ עומסי נתונים בענן פי 10-100 ולחתוך עלויות תפעול עד 90%
DualBird חברת DualBird, שהוקמה באמצע 2022 מודיעה על גיוס של 25 מיליון דולר כדי להאיץ ביצועים בענן באמצעות מנוע חדשני המאחד חומרה ותוכנה. סבב ה-A, בהיקף של 17 מיליון דולר מתוך הסכום הכולל, הובל על ידי Lightspeed Venture Partners, ובהשתתפות Uncork Capital, Bessemer Venture Partners ו-Angular Ventures. בין המשקיעים נמנים גם שורה של אנג'לים בולטים בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית: אייל מנור (לשעבר GM בגוגל), אסף עזרא (מייסד-שותף ב-Granulate), רן רבנזפט וניצן שפירא (מייסדי Epsagon), וכן אייל דגן ועופר עיני, מנהלי Cisco בישראל.
החברה הוקמה על ידי ארבעה יוצאי טכניון עם ניסיון בעולם החומרה, הענן והבינה המלאכותית: גלעד טל (CTO), אמיר גלעד (מנכ"ל), אוהד גמליאל VP R&D ו-אהוד אליעז Chief HW Architect. הצוות, שהגיע מחברות כמו Amazon AWS, מלאנוקס (Nvidia), Habana (Intel) ועוד, שילב לאורך השנים בין עולמות החומרה והתוכנה - תובנה שהובילה להקמת DualBird.
הרעיון מאחורי החברה הוא פשוט אך מהפכני: לשבור את “הקיר” שבין החומרה לתוכנה ולהעניק לארגונים האצת ביצועים משמעותית בענן - מבלי לפרוס חומרה חדשה או לשנות מערכות קיימות. הטכנולוגיה של DualBird מתבססת על מנוע ענן (cloud engine) המאפשר לנצל באופן דינמי משאבים מבוססי חומרה הניתנת להגדרה מחדש (reconfigurable hardware), כך שהמערכת מתאימה עצמה בכל הרצה לעומסי העבודה השונים.
"עיבוד נתונים הוא תחום המחשוב הגדול ביותר שעדיין רץ כולו על מעבדים כלליים, וראוי להאצה ייעודית משלו, כמו שיש ל-AI את ה-GPUs", אומר אמיר גלעד, מייסד שותף ומנכ"ל DualBird. לדבריו, "חברות משקיעות מיליונים בתשתיות של נתוני AI ובניתוחם, אך הארכיטקטורות הקיימות היום, פשוט לא עומדות בקצב".
DualBird מתכננת להציע ללקוחותיה תוסף פשוט לשילוב, שיאפשר להאיץ ביצועים בענן פי 10-100, להפחית עלויות בין 50% ל-90%, ולפשט משמעותית את תחזוקת תשתיות הנתונים. התוסף אינו דורש שינויי קוד או שדרוג תשתיות - יתרון משמעותי עבור ארגונים שמנהלים סביבות ענן מורכבות.
אנירוד דווגן, מנכ"ל קאדנס. קרדיט: רשתות חברתיותמחברת את השבבים לסייבר: Cadence השלימה את רכישת Secure-IC
במהלך לבסס את מעמדה כספקית פתרונות מערכת מקצה לקצה, משבב ועד מערכת שלמה, השלימה Cadence את רכישת Secure-IC: העסקה תרחיב את יכולות החברה בתחומי אבטחת הסייבר עבור תעשיות הרכב, הענן, התעופה, הביטחון והאינטרנט של הדברים (IoT)
קאדנס חברת קיידנס (Cadence) Cadence Design Systems Inc. -1.68% , העוסקת בתכנון שבבים ומערכות מבוססות בינה מלאכותית, הודיעה על השלמת רכישתה של Secure-IC, שעוסקת בפתרונות אבטחת סייבר משובצת (Embedded Security IP), שירותי הערכת
סיכוני סייבר וכלי הגנה ייעודיים לחומרה. במסגרת העסקה, שמחירה לא נמסר, צפויה Secure-IC להפוך לחלק בלתי נפרד ממערך פתרונות המערכת החכמה של קיידנס , שמטרתה לאחד בין תכנון שבבים, תת-מערכות ותוכנה תחת מעטפת אינטגרטיבית אחת.
שילוב הידע של קיידנס , שנצבר במשך עשרות שנים בתכנון IP, רכיבי חומרה ותתי מערכות, עם הטכנולוגיות של Secure-IC יאפשר ללקוחותיה לפתח פתרונות מאובטחים מקצה לקצה, כבר משלב תכנון הסיליקון ועד ליישום הסופי של המוצר. העסקה, שהוכרזה לראשונה מוקדם יותר השנה, מרחיבה את פעילותה של קיידנס מעבר לעולמות התכנון ההנדסי המסורתי, ומחזקת את יכולותיה לספק פתרונות אבטחה מקיפים המוטמעים ישירות בשלב תכנון השבב. בכך היא מבקשת לתת מענה לביקוש ההולך וגובר לפתרונות אבטחת סייבר מובנים במוצרים מתקדמים – בהם רכבים חכמים, מרכזי נתונים, מערכות חלל וביטחון, תקשורת סלולרית, מוצרי צריכה חכמים ואינטרנט של הדברים (IoT).
קיידנס ציינה כי שילוב הידע שלה בעולמות תכנון ה-IP ותתי־המערכות עם ההתמחות של Secure-IC בתחומי אבטחת הסייבר יאפשר לה להציע ללקוחות פתרונות מערכתיים מלאים – החל משלב תכנון הסיליקון ועד למערכות המשלבות תוכנה וחומרה. מהלך זה משתלב באסטרטגיית החברה הנקראת Intelligent System Design, שמטרתה לפתח מערכות חכמות ובטוחות תוך קיצור משמעותי של זמן הפיתוח וההגעה לשוק.Secure-IC, שמשרדיה הראשיים בצרפת ופועלת באירופה, אסיה וארה"ב, מתמחה באבטחת שבבים למגוון רחב של תחומים רגישים,
מתעשיות ביטחוניות ועד מוצרי צריכה, וידועה בפתרונותיה להגנה מפני תקיפות פיזיות ולשיפור חסינות המערכות מפני פרצות בזמן אמת.
על פי הודעת קיידנס , העסקה לא צפויה להשפיע באופן מהותי על הכנסותיה או רווחיה בשנת 2025. עם זאת, אנליסטים בשוק מציינים כי
מדובר במהלך בעל ערך אסטרטגי ארוך טווח, שיחזק את מעמדה של החברה כשחקנית מובילה בתחום אבטחת הסייבר המוטמעת בשבבים, תחום הצומח במהירות עם התרחבות השימוש במכשירים חכמים ודרישות רגולציה מחמירות ברחבי העולם.
קיידנס היא אחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום תכנון שבבים ומערכות אלקטרוניות. החברה מפתחת כלים ופתרונות מבוססי בינה מלאכותית, סימולציה ו-Digital Twin (ייצוג וירטואלי של אובייקט אמיתי, שמבוסס על נתונים בזמן אמת, חיישנים ואלגוריתמים מתקדמים) עבור יצרניות שבבים, חברות טכנולוגיה ותעשיות ביטחוניות. לקוחותיה כוללים את החברות המובילות בתחומי המוליכים למחצה, הרכב, התקשורת והחלל. מנכ"ל אינטל הנוכחי, ליפ-בו טאן, כיהן בעבר כמנכ"ל החברה.
