במהלך פודקאסט עם הקומיקאי תיאו וון, העלה סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI את עניין החיסיון בשיחות עם ChatGPT וטען שאם יתקבל צו כלשהו שיורה על חשיפת שיחות ופרומפטים של משתמשים, החברה תיאלץ לשתף פעולה ולמסור מסמכים, גם אם הם פרטיים ורגישים. 

המסר של אלטמן היה דו-ראשי: באחד פנה לפלח האוכלוסיה שנעזר בצ'אטבוט כדי שיחשבו שוב וכדי להעלות את המודעות שלמרות שאפשר לעשות סימולציה של טיפול פסיכולוגי, אימון קואצ'ינג או ייעוץ משפטי, זה לא באמת אותו הדבר, בטח ובטח באספקט המשפטי ובהקשרי החיסיון והפרטיות שמוענקים במסגרות האלה ואינם קיימים עם הצ'אטבוט. או במילותיו של אלטמן עצמו: "אנשים מדברים עם ChatGPT על הדברים הכי אישיים בחיים שלהם על מה לעשות בזוגיות, התלבטויות עמוקות, תחושת בדידות. ולשיחות האלו אין חיסיון".

המסר השני מיועד לרגולטור ותמציתו הוא שהטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מהרגולציה והמציאות עצמה משתנה בהתאם, מבלי שתהיה תשתית חוקית לכך. ושוב, אם להשתמש במילותיו של אלטמן:  "אם תדברו עם ChatGPT על הנושאים הכי רגישים שלכם ואז תוגש תביעה או משהו, אנחנו עשויים להידרש למסור את זה – וזה ממש דפוק", הסביר. "עד לפני שנה, אף אחד אפילו לא חשב על זה. ועכשיו זו שאלה אדירה: איך נטפל בחוקיות של זה?", לדעתו הפרטיות שבממשק עם הצ'אטבוט  צריכה להיות מוגנת, ממש כמו במקרים של פסיכולוג או עו"ד, "צריך להיות אותו עיקרון של פרטיות, גם אם אתה מדבר עם בינה מלאכותית", אמר.

אינטרס או דאגה אמיתית? 

אפשר לבקר את אלטמן ולומר שהמהלך כולו נובע מהאינטרס להגן על החברה מפני המשפט שמתנהל כרגע, שבו תובע הניו יורק טיימס את OpenAI ובמסגרת התביעה דורש העיתון צו שיחייב את החברה לשמור את כל לוגי השיחות של המשתמשים ב־ChatGPT, כולל כאלו שנמחקו, כדי שישמשו לצורכי ראיות במסגרת טענות להפרת זכויות יוצרים. OpenAI, מצידה, מערערת על ההחלטה, ומכנה אותה "חריגה מסוכנת", בטענה שאם בית המשפט יקבע שהיא מחויבת לשמור את המידע זו יהווה פתח לדרישות נוספות מצד גופים ממשלתיים או פרטיים לחשיפת תוכן אישי של המשתמשים. ואין ספק שהאמירה של אלטמן משרתת אותו בהקשרי המשפט, אבל אלטמן כן עוסק באספקטים המוסריים של הבינה המלאכותית, גם מבלי שיהיה לו אינטרס משפטי. 

• במסלול התנגשות - המתיחות בין מיקרוסופט ל-OpenAI גוברת
• המאבק על המוחות: מטא ניסתה לגייס עובדים מ-OpenAI; מה הסכומים שהציעה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסבב הגיוסים האחרון, שבמסגרתו מטא "גנבה" טאלנטים מ-OpenAI, עם סכומי עתק והצעות שקצובות בזמן, אמר אלטמן שהתרבות הארגונית של מטא, שמבוססת על שכירי חרב, לא תחזיק מעמד וכי אין להם ערכים למעט הרווח המיידי. לטענתו, OpenAI פועלת במסגרת של אחריות חברתית לעיצוב העולם החדש, משולב ה-AI. 

בעיניים של אלטמן, הסינגולריות המדוברת כבר התרחשה. לדבריו, זהו אירוע מתגלגל ולא נקודה שבה המכונה תעקוף את האינטילגנציה האנושית. ומתוך נקודת המבט הזו, כשהוא מדבר על מסגרת משפטית מוגדרת ליחסים שבין האדם והמכונה, הוא מתייחס לעתיד הקרוב שבו באמת נשוחח עם רובוטים אנושיים והגבולות ילכו ויטשטשו. אלטמן הוא שחקן בעולם הטק אבל הוא גם איש חזון, וככזה הוא מעלה לשיח הציבורי אג'נדה חשובה: הרגולציה על כל אספקט ה-AI. 

ניתן להתווכח על מידת הציניות/חזון של אלטמן, אבל עם העובדה שהפופולריות של הצ'אטבוטים הולכת וגוברת קשה להתווכח. זו הסיבה שגופים הפסדיים כמו OpenAI מתומחרים במיליארדי דולרים או עשרות מיליארדי דולרים. העובדות הן שככל שחולף הזמן, ישנן יותר ויותר פונקציות שבהם הצ'אטבוטים מחליפים את בני האדם. אפשר לגשת לזה מהצד של ההשלכות על עולם התעסוקה, אבל זהו רק צד אחד של המטבע. הצד השני הוא המשתמשים עצמם, ואם הם עושים "טיפול" עם ChatGPT, עליהם לדעת שנכון לעכשיו, הרגולטור לא מכיר באיכויות הטיפול של הצ'אטבוט. 

• חברת הסייבר הישראלית Tonic מגייסת 7 מיליון דולר
• מהפכה סינית: רובוט הומנואידי בפחות מ־6,000 דולר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
• מהפכה סינית: רובוט הומנואידי בפחות מ־6,000 דולר