עבודה, משרד, מחשבים
צילום: Annie Spratt, Unsplash
הכר את המדד

מדדי הטכנולוגיה המקומיים: מהם ומהו המדד המועדף?

לא פחות מארבעה מדדי טכנולוגיה פועלים בתל אביב, חלקם כמעט תאומים זהים, ואחרים מאד נבדלים - איזה מדד רק מפסיד כסף ואיזה מדד מביס את ת"א 90? 
גיא טל |

סקרנו את המדדים המרכזיים בתל אביב המשקפים את כלל המניות לפי גודל שוק – מדד ת"א 35, ת"א 90 ות"א SME60 (יתר). נעבור כעת לחלק מהמדדים הענפיים שנסחרים בתל אביב, ולאחר מכן נעבור למדדי האג"ח.

 

הבורסה בתל אביב מנהלת לעיתים כמה מדדים על אותו סקטור, במה שנראה ככפילות מבלבלת. יש בתל אביב שני מדדים שונים שעוקבים אחר אותם 5 בנקים ומדד נוסף עם שני בנקים נוספים, ששניהם ביחד עם פחות מ-4% מהמדד והשאר, שוב, הוא חמשת הבנקים הגדולים. לא לכל המדדים שמפעילה הבורסה בתל אביב יש מכשירי השקעה שעוקבים אחריהם או שמנסים להכות אותם. ייתכן שיש מקום לרפורמה וסדר מחודש בשלל המדדים הפועלים בתל אביב.

 

מדדי הטכנולוגיה - היסטוריה

בעבר, כשבמהדורות החדשות היו מציינים בסוף המהדורה את הביצועים של הבורסה בתל אביב באותו יום, היו נוהגים לציין את מדד ת"א 25 או המעו"ף (כיום ת"א 35), מדד ת"א 100 או 75, ובנוסף, כמעט תמיד, "מדד מניות הטכנולוגיה – התל טק". ההי טק היה נחשב כבר אז כקטר של המשק, ובהתאם, המחשבה הנפוצה הייתה, שהמדד המשקף את מניות הטכנולוגיה בתל אביב הוא חשוב ומן הסתם גם מוביל בתשואות. למעשה התל טק 15 שהושק ביולי 2001 והכיל את 15 המניות הגדולות במדד התל טק (שהושק בינואר 1999) היה כשלון והניב למשקיעים בו בכעשר שנות קיומו תשואה שלילית של 15%, ועם הזמן הוא גם נעלם ממהדורות החדשות. נראה, שלפחות בבורסה, ענפים כמו נדל"ן, פיננסים או אנרגיה הניבו תשואה טובה יותר עם הזמן, בין השאר כי חברות הטכנולוגיה המוצלחות היגרו לנאסד"ק ולא כולן נסחרות במקביל בתל אביב.

 

לאחר הרפורמה במדדי הטק בשנת 2011 השתנה מבנה המדדים. מדד מניות הטכנולוגיה נקרא "ת"א טכנולוגיה". מדד נוסף שהושק פחות או יותר באותו זמן הוא "מדד ת"א ביומד" שמכיל את חברות הטכנולוגיה הרפואית. 50 המניות הגדולות במדד הטכנולוגיה ובמדד הביומד הרכיבו את "מדד תל אביב בלוטק-50". מאוחר יותר, בשנת 2014 הושק מדד נוסף – "מדד ת"א טק עילית", ומדד תל אביב בלוטק הורחב וכלל את כל המניות הכלולות במדד תל אביב טכנולוגיה ובמדד ביומד. שינוי נוסף התרחש בשנת 2017, אז שונה שמו של מדד הבלוטק למדד תל אביב גלובל בלוטק. מבולבלים? בצדק. ננסה לעשות סדר לגבי המצב הנוכחי בפסקה הבאה.

 

מדדי הטכנולוגיה הנוכחיים

כיום פועלים בתל אביב מדדי ארבעה מדדי טכנולוגיה שונים, כדלהלן:

מדד ת"א טכנולוגיה: המדד כולל את כל המניות הנכללות בענף הטכנולוגיה הנסחרות בבורסה בתל אביב ושעומדות בתנאי הסף. המושג טכנולוגיה הוא מושג רחב וכולל שירותי מידע, תוכנה ואינטרנט, פיתוח וייצור אלקטרוניקה, אופטיקה, מערכות ציוד ותקשורת וכן פעילות טכנולוגית בתחום הבטחוני. המדד הושק באפריל 2011.

מספר ניירות הערך במדד איננו מוגבל וכיום כלולים בו 87 חברות שונות. במדד קיימת מגבלת משקל שעומדת על 10%, אך ייתכן שתהיינה מניות שתעבור את המגבלה באופן זמני.

בדומה לטרנד העולמי, גם בארץ מניות הקשורות לתעשיית השבבים שולטות כעת במדד. חברת נובה 0.74% היא הגדולה ביותר עם 12.9% ממשקל המדד. לאחר מכן קמטק 13.31% (12.85%), והשלישית טאואר 2.82% (11.31%) – שלושת החברות קשורות לעולם השבבים. החברה הרביעית היא אורמת טכנו 0.9% מתחום האנרגיה הנקייה (10.01%) והחמישית היא אלביט מערכות 2.21% (8.71%) מהתחום הבטחוני. המשותף לחמש החברות הללו הן שכולן דואליות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מבחינת התפלגות ענפית סקטור המוליכים למחצה (כלומר, שבבים) הוא הגדול ביותר עם 38.43% מהמדד. לאחר מכן אנרגיה מתחדשת (22.99%), תוכנה ואינטרנט (13.61%) הוא התחום השלישי עם שיעור דו ספרתי במדד.

ישנן שתי תעודות סל העוקבות אחר המדד:

MTF סל תא טכנולוגיה לא גובה דמי ניהול, ומנהלת 58 מיליון שקל. 

הראל סל תא טכנולוגיה גובה 0.45% ומנהלת 171.7 מיליון שקל. 

קרנות מחקות: 

הראל מחקה ת"א טכנולוגיה לא גובה דמי ניהול.

קסם KTF ת"א - טכנולוגיה גובה 0.25%. 

MTF מחקה ת"א-טכנולוגיה - 0.35%

 

מדד ת"א ביומד: כולל את המניות העוסקות בתחום הביומד, כלומר מחקר ופיתוח בתחום מדעי החיים, ביוטכנולוגיה, תרופות ומכשור רפואי. גם במקרה זה אין מגבלה על מספר המניות הכלולות במדד, וכעת כלולות בו 18 מניות שונות. גם במקרה זה מגבלת המשקל היא 10%. המדד הושק במרץ 2010.

 

טבע -1.9% מובילה את המדד עם 12.18% מהמשקל הכולל. לאחריה בריינסוויי -1.86% עם 12.01%, קמהדע 0.43% (11.7%), אופקו 1.52%  (10.92%) וסוגרת את החמישייה הראשונה אינטרקיור -0.06% (9.89%). שוב, כל המניות דואליות. 

 

סקטור הביוטכנולוגיה שולט במדד עם 48.42%, לאחר מכן מכשור רפואי (17.11%), פארמה (12.63%), השקעות במדעי החיים (11.52%) וסקטור נוסף הוא הקנאביס עם 10.32% מערך המדד.

קסם ETF תא ביומד היא קרן הסל העוקבת אחר המדד. היא גובה 0.4% דמי ניהול ומנהלת 4.4 מיליון שקל. 

 

מדד גלובל בלוטק: בסופו של דבר לאחר כל הגלגולים, מדד הגלובל בלוטק כולל את כל המניות של שני המדדים הקודמים. סך הכל כלולות במדד כעת 105 מניות (18 ממדד הביומד ו-87 ממדד הטכנולוגיה). המדד מתאפיין בפיזור רחב, שכן מגבלת המשקל היא משמעותית ועומדת על 2% בלבד, כך שלאף מניה בודדת אין השפעה מהותית על המדד.

המניה המובילה במדד היא קמטק (3.44%), לאחר מכן פריורטק 10.38% (3.1%), אלארום 1.37% (2.93%), קווליטאו 5.22% (2.93%) ונובה (2.8%). גם פה נראה שלתעשיית השבבים משקל משמעותי, וגם פה כל המניות דואליות.

גם החלוקה הענפית מפוזרת יחסית, ואף סקטור לא עובר את ה-15%. תוכנה ואינטרנט מהווה 14.69%, מוליכים למחצה 14.17%, אנרגיה מתחדשת 13.51% ושירותי מידע 12.18%, וסך הכל ישנם עוד 13 ענפים שונים מביוטכנולוגיה (8.43%) ועד קרנות היי טק (0.46% - חברה אחת במדד).

קסם ETF תא גלובל-טק עוקבת אחר המדד. היא גובה 0.4% דמי ניהול ומנהלת 31.3 מיליון שקל. 

 

מדד ת"א טק עילית: להשלמת התמונה נוצר מדד נוסף, שמוסיף למדד הבלוטק תנאי נוסף – ששווי השוק של המניות הכלולות במדד צריך להיות מעל 75 מיליון שקל. ובכך, נטען באתר הבורסה לניירות ערך, המדד "מיועד למשקיעים שמעוניינים להשקיע במדד בעל פיזור רחב של חברות בשלות יחסית בתעשיית הטכנולוגיה והביומד הישראלית". כדי לסייע לפיזור הרחב נקבעה מגבלת משקל של 5%. במדד כלולות כעת 86 מניות.

 

גם פה קמטק מובילה מבחינת המשקל (8.29%), ולאחריה נובה (6.76%) וטאוור (5.91%) חברותיה לתעשיית השבבים. סאפיינס 0.07% דואלית נוספת מתעשיית התוכנה (5.47%) וסוגרת את החמשייה הראשונה שוב אורמת (5.24%).

סקטור המוליכים למחצה מוביל גם פה עם משקל של 24.65%, האנרגיה המתחדשת עם 19.8%, שירותי מידע (16.23%) ותוכנה ואינטרנט (16.12%).

MTF סל תא טק-עילית עוקבת אחר המדד. היא גובה 0.5% דמי ניהול ומנהלת 42.7 מיליון שקל. 

ביצועים - הרחק מאחורי הנאסד"ק

ישנה שונות משמעותית בין מדד ביומד לשאר מדדי הטכנולוגיה בתל אביב. הנה השוואה בין כל המדדים בתוספת הנאסד"ק ומדדי ת"א: 

 מדד ת"א ביומד הניב תשואה שלילית בכל אחת מארבע השנים האחרונות. סך הכל הפסידו משקיעי המדד 60% מכספם בשלוש השנים האחרונות. 

שאר המדדים נעים פחות או יותר באותו כיוון, אם כי מדד ת"א טכנולוגיה מציג את הביצועים הטובים ביותר. יחד עם זאת, כל המדדים מפסידים בענק לאחד הגדול מעבר לים - מדד הנאסד"ק 100 מציג תשואה טובה יותר בכל אחת מהשנים למעט 2022 מכל אחד מהמדדים, והתשואה הכוללת לחמש השנים האחרונות משאירה אבק לכל מדדי הטכנולוגיה המקומיים.

ביחס למדדים המקומיים לפי גודל שוק התוצאות מעורבות. ת"א טכנולוגיה בולט לטובה בתשואה לחמש שנים עם פער מכל שאר המדדים, מדדי הטכנולוגיה והמדדים לפי שווי שוק. בשנים 2020 ו-2023 מדדי הטכנולוגיה היו טובים יותר, ב-2021 הם היו גרועים יותר וב-2022 התוצאות מעורבות. 

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?