משרד האוצר: "צופים גירעון של פחות מ-6.6% בסוף 2024"
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום דיון בנושא 'תמונת מצב הגרעון והיערכות הממשלה לפריצה משמעותית של יעד הגירעון בניגוד להתחייבות האוצר'. בנוסף עסק הדיון בהצעה לדיון מהיר בנושא 'האינפלציה זינקה לקצב שנתי של 2.8% באפריל – הרבה מעל הצפי'.
"בנתונים עד כה, נתוני הגרעון לחודש אפריל הגיעו ל-7 אחוזים, כאשר דובר על 6.6% במסגרת התקציב שאושר, עלה כאן גם הנושא של 40 מיליארד שקל חריגה בקרן מס רכוש וביטוח לאומי, לצד זה תוכנית מאזנת שלא עברה במלואה, אי קיצוץ כספים קואליציוניים, תוכנית צמיחה שלא בהלימה, אין כמעט ספק שפריצת הגרעון תהייה מעל מספר דו ספרתי, בלי שיש על זה דיונים אינטסיבים, ובלי לדון במענים ופתרונות, זה מעלה תמונה בעייתית מול חברות הדירוג גם", אמרה ח"כ נעמה לזימי.
ח"כ אורית פרקש הכהן הוסיפה: "אני רוצה לשאול באמת איך נראית ההתנהלות הכלכלית שלנו בזמן מלחמה, יש לנו שר אוצר עם 0 אמינות פיסקלית, נושא הגרעון הוא רק דוגמא לכישלון בתפקוד שלו. עמד שר האוצר שבוע אחרי הטבח ואמר כשלנו, נשנה את סדרי העדיפויות, אני ממנה צוות שכל תפקידו יהיה קיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים, לא קיצוץ ולא כלום, קיצוץ של כ-3 מיליארד שקל בלבד, קיצוץ מביך. מישהו שמע את שר האוצר על העלייה הצפויה בגרעון? שומעים אותו רק על רפיח. יש גם התפרצות מחירים. יש גם נושאים תקציביים שלא אושרו בוועדה הזו, אחריות מול חברות הדירוג, אפילו לא אישרנו את תקציב המדינה המקורי, כי הוועדה מעכבת כל מיני צעדים שנכללו שם. אנחנו רגע לפני תהום, הנושא הזה לא מספיק מדובר".
"משרד האוצר, מי החליט על הנומרטור שפתאום מוציאים אותו?", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני. "שאתם מאשרים את התקציב, כמה זמן אתם מנהלים דיון עם השרים בממשלה על התקציבים שלהם, כמה זמן אורך הדיון אצלכם וכמה זמן עם השרים? אני יו"ר ועדת הכספים, אתם מביאים אישור תקציב ואני כחבר קואליציה מצביע בעד, אני יכול להבין למה מיד אחרי אתם מביאים העברות תקציביות? רשימה כאורך הגלות כעודפים, למה אתם לא חושבים על זה מראש? איך הכנתם את התקציב, עם מי דיברתם, כמה זמן? מי בסוף הביא יעד גרעון? מי אמר לשר האוצר שיעד הגרעון יהיה כזה וכזה? אחרי שהכנתם את התקציב, אחרי שהצבעתם, איך הגעתם לפה מיד אחרי זה ואמרתם שצריכים לעשות שינויים?".
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך עסק הדיון גם בעלייה באינפלציה: "יו"ר הוועדה אתה מודאג מהעלייה בגובה הריבית, וההשלכות על המשכנתא, והסבירו לנו שזה הכלי המרכזי של בנק ישראל לרסן אינפלציה ולמרות הדבר הזה והמחיר שאנחנו משלמים על סביבת ריבית גבוה, נראה שהאינפלציה פה ועלולה להתפרץ במלוא עוצמתה. בעוד בעולם קצב האינפלציה מתמתן, ועליות ריביות גרמו לירידתה, פה ישראל מתנתקת מהעולם, ויש עליית אינפלציה כסיפור מקומי בלבד", אמרה ח"כ אורית פרקש הכהן. "אזרחי ישראל משלמים על העלייה גם בגין התפרצות מחירים מטורפת, וגם על הריבית. אני יכולה לומר שעליות מחירים בולטות נרשמו בתחומים שונים".
"היינו לא מעט שנים בסביבה של אינפלציה אפסית, עד לקורונה שזה השתנה, תקפתם אותנו כשהאינפלציה הסתכמה ב-2023 בסביבות 5 אחוז, אבל זה היה חצי מארה"ב או אירופה, לעומת זאת בממשלה שלכם האינפלציה מזנקת בניגוד מוחלט למגמה העולמית", אמר ח"כ ולדימיר בליאק. "אני רוצה לדעת מה הממשלה חושבת שיש לעשות כדי למתן את האינפלציה? למשל ביטול ההנחה על הדלק, על רקע סביבת אינפלציה גבוה, מלחמה וביטול רוב הפרויקטים של התחבורה הציבורית, אולי זה נכון".
בשלב הזה, אסף וקסלר, נציג אגף תקציבים באוצר השיב לדברים: "גרעון נמדד על 12 חודשים, אנחנו עומדים מאחורי הנתון שהוצג על 6.6%, אנחנו מאמינים שנסיים את השנה בגרעון נמוך יותר. החודשים שחלפו היו של לחימה עצימה והאטה כלכלית, אנחנו תמיד מודדים את עצמנו. מדדנו את עצמנו בחודשים של סוף שנת 23, ושאנחנו מודדים את הגרעון של 2024, הוא נמדד מינואר עד דצמבר, אנחנו מאמינים שהוא יהיה נמוך מה-6.6%, הגרעון נמדד הכנסות מול הוצאות. אנחנו בסיטואציה של אי וודאות מאוד גבוה, היינו בתרחיש מסוים כשאושר התקציב, הלחימה יותר עצימה ממה שקיווינו שתהייה, אנחנו כל הזמן לומדים את הסיטואציה. גם במדינות הנוכחיות, אנחנו רואים שאנחנו עומדים מאחורי המספרים שהגשנו. ככל שנראה אחרת, נבוא לוועדה, ונעשה את השינויים, אבל אנחנו מאמינים שנעמוד בגרעון נמוך יותר. המצב יכול להשתנות אם תתפתח לחימה מאוד עצימה בגבול הצפון או בגזרות נוספות, אז במידת הצורך נבוא עם שינויים".
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
עוד הוסיף וקסלר: "חוק יסודות התקציב נבנה כך שנעדכן את הממשלה בתחזיות, הגשנו מסמך נומרטור לממשלה לאחרונה, בסופו של דבר עדכנו את התחזיות, אנחנו רואים תמונה עדכנית, ומבצעים תוכנית כלכלית בהתאם לזה. גפ בתמונה שהלחימה ממשיכה מעבר לחציון הראשון כפי שחזינו בהתחלה, אנחנו מאמינים שנעמוד ביעד הגרעון ונמוך ממנו, כולל קופסת הביטחון וכל הוצאות 2024.
- 1.מריה 04/06/2024 19:02הגב לתגובה זועצירת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
.jpg)