ממשל טראמפ מתקדם לקראת חתימה על צו נשיאותי שיסלול את הדרך עבור תוכניות החיסכון הפנסיוני בארה"ב (401k) להשקיע בקרנות פרטיות ונכסים אלטרנטיביים אחרים. על פי דיווחים, מדובר במהלך שמתגבש כבר חודשים, כאשר נשקלות דרכים להקל על החששות המשפטיים שמנעו עד כה ממנהלי תוכניות פנסיה לכלול השקעות מורכבות ולא נזילות כמו פרייבט אקוויטי וקרנות אשראי בתיקי החוסכים.

המהלך נתפס כניצחון משמעותי לתעשייה הפיננסית, בייחוד עבור קרנות כמו בלקסטון ואפולו, שמנסות שנים לחדור לשוק הפנסיות המוגדרות (Defined Contribution), שוק בהיקף של כ-12.5 טריליון דולר. עד כה, הפורטפוליו של רוב החוסכים בארה״ב מרוכז בעיקר במניות ואג״ח, בין השאר משום שמנהלי התוכניות הפנסיוניות חוששים מחשיפה לתביעות בגין עמלות גבוהות וסיכונים עודפים.

במהלך כהונתו הראשונה, טראמפ כבר קידם הנחיות ממשרד העבודה שהתירו להוסיף פרייבט אקוויטי לתוכניות, אך אלו בוטלו בהמשך ע"י ממשל ביידן. הצו החדש צפוי להיות המהלך הרחב ביותר עד כה מצד טראמפ להכניס את השווקים הפרטיים לתוך החיסכון הפנסיוני של מיליוני אמריקאים.

לאן יזרום הכסף?

אם הצו יעבור ויתבסס בהנחיות רגולטוריות, כספי הפנסיה של מיליוני עובדים אמריקאים עשויים להתחיל לזרום לשווקים הפרטיים. מדובר בעיקר בקרנות פרטיות במתמחות ברכישה והשבחה של חברות שאינן נסחרות, עם אופק השקעה של 7-10 שנים, דבר שמתאים עבור חוסכים לטווח הארוך. כספים עשויים להגיע גם לקרנות אשראי פרטיות שמעמידות חוב לחברות מחוץ לשוק ההון, לרוב בריביות גבוהות מהבנקים. גם קרנות נדל"ן פרטיות, קרנות תשתיות וקרנות funds-of-funds יכולות להנות מהמהלך.

• מאמינים במלחמה: קרן התעשייה הביטחונית של וריטאס גייסה 1.5 מיליארד שקל
• החברה הזו הקשיבה לקרן האקטיביסטית - והמניה שלה קופצת ב-7%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למה עכשיו?

קרנות פרייבט אקוויטי והון סיכון מחפשות מקורות הון חדשים, לאחר שפנסיות ומוסדות גדולים כבר מיצו את החשיפה המותרת שלהם להשקעות אלו. במקביל, מספר החברות הציבוריות בארה"ב ירד בצורה ניכרת מאז שיאו בשנות ה-90, בעוד נכסי הפרייבט אקוויטי הוכפלו בעשור שהסתיים ב-2023. כך בממשל בארה"ב רוצים לאפשר חשיפה לנכסים בסיכון גבוה יותר בשוק שרווי כספים.

אבל יש סיכונים

אמנם שווקים פרטיים יכולים להציע תשואות עודפות, אך הם גם נושאים סיכונים לא מבוטלים: נזילות נמוכה, כאשר בניגוד למניות ואג"ח, השקעות בקרנות פרטיות או אשראי פרטי נעולות לשנים רבות ואי אפשר "למכור בלחיצת כפתור". דמי ניהול ודמי ההצלחה לרוב גבוהים מאוד וחותכים את התשואה בפועל, שמגיעים לשיעורים דו-ספרתיים על פני חיי הקרן ולא בהכרח נותנים תשואה עודפת על המדדים. בנוסף ישנה גם שקיפות מוגבלת, כאשר קשה למשקיע הפנסיוני הממוצע לעקוב אחרי שווי ההשקעות בזמן אמת, להבדיל משוק ציבורי שבו כל דוח רבעוני נגיש ושקוף. זו גם הסיבה שחברות רבות דורשות כיום מהממשל מסגרת רגולטורית של "Safe Harbor", שתגן על מנהלי התוכניות מתביעות עתידיות במידה ויחליטו להכניס שווקים פרטיים לפנסיות העובדים.

ברקע, אם חוסכים רבים יעדיפו ללכת לקרנות הפרטיות, מדובר ביציאת כספים משוק המניות ושוק האג"ח, שיכול להיפגע בטווח הקצר.

• מגזר הביוטק מתעורר - האם הפעם זה אמיתי?
• טראמפ מאותת על נסיגה במלחמת הסחר: "המכסים של 100% לא יישארו" - פסגה עם שי בעוד שבועיים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%

בשורה התחתונה

ממשל טראמפ מבקש לפתוח מחדש את שוק החיסכון הפנסיוני האמריקאי להשקעות אלטרנטיביות, מהלך שעשוי להזרים הון עתק אל שווקים פרטיים ולחולל מהפכה של ממש בתעשיית ניהול ההשקעות. עבור קרנות הפרייבט אקוויטי והאשראי זו הזדמנות אדירה, אך עבור החוסכים מדובר גם בחשיפה לסיכונים חדשים: נזילות מוגבלת, עמלות כבדות, שקיפות נמוכה ושווי שמבוסס לעיתים על הערכות פנימיות. השאלה הגדולה שנותרה היא עד כמה הרגולטורים יאפשרו גמישות למנהלי התוכניות, וכמה מהחוסכים אכן ירצו להיכנס לטריטוריה הזו במרדף אחר תשואות.