מצב הביטחון העולמי איבד מהיציבות היחסית שנהנה ממנה עד לפרוץ מלחמת רוסיה אוקראינה. התגברות האיומים מצד ארגוני טרור, מתקפות סייבר ומאבקי השפעה בין מעצמות הביאו למרוץ חימוש מחודש שהביטוי הראשון שלו הוא הגדלת תקציבי הביטחון בקרב מדינות רבות במערב. הפלישה הרוסית לאוקראינה, המתח הגובר בין סין לארצות הברית, ההתמודדות עם איראן ועם צפון קוריאה, וכן התפרצויות אלימות במזרח התיכון ובאפריקה – כל אלה מסמנים על תסיסה מסביב לעולם. גם בישראל ידענו שקט יחסי החל מסיום מבצע צוק איתן בשנת 2014 ועד למבצע שומר החומות ב-2021; לכל הפחות ברמה המבצעית.

המרוויחות הגדולות מתסיסה עולמית שכזו הן קבלניות הביטחון - חברות הדיפנס־טק, שזוכות למכרזים ארוכי טווח עבור מוצרים במחירים מנופחים. תחום הדיפנס־טק מתחזק מאוד בשנים האחרונות, ולכן קרן וריטאס (Veritas) מקימה את הקרן התשיעית שלה, שמתמחה בדיפנס־טק. זו תהיה הקרן הגדולה בעולם בתחומה. 

קרן הפרייבט אקוויטי וריטאס השלימה סבב גיוס בישראל שהסתכם ב-1.5 מיליארד שקל עבור מה שיהיה קרן הדיפנס־טק הפרטית הגדולה בעולם. בתחילה תכננה וריטאס לגייס אך ורק מיליארד שקל, ובסופו של דבר גייסה 500 מיליון שקל יותר משתכננה. בסך הכל גייסה הקרן 14 מיליארד דולר. המשקיעים העיקריים של וריטאס קפיטל בישראל הם משקיעים פרטיים, עם נתח של 150 מיליון דולר, כלל ביטוח, שהשקיעה 100 מיליון דולר, מגדל ביטוח השקיעה 60 מיליון דולר ומנורה מבטחים השקיעה 50 מיליון דולר. 

זהו הגיוס השני של וריטאס לקרן הדיפנס־טק, בדצמבר אשתקד גייסה הקרן כ-10 מיליארד דולר, בין היתר ממוסדיים ישראלים ומהאנשים העשירים בישראל. 

קרן וריטאס

קרן וריטאס קפיטל היא חברת השקעות פרטית אמריקאית, שהוקמה בשנת 1992 וממוקמת בניו יורק. היא מתמחה ברכישת שליטה (Buyout) והשבחת חברות המספקות מוצרים, שירותים ותוכנה קריטיים, בעיקר ללקוחות ממשלתיים ומסחריים בארצות הברית. וריטאס מחפשת חברות מבוססות, בעלות מוצר או שירות קיים, אשר חוות סטגנציה בפעילות העסקית ואינן מצליחות להגדיל את מחזור הרווחיות שלהן. הקרן מתמקדת בהשבחת חברות אלו באמצעות שיפור תפעולי, מיזוגים ורכישות, והרחבת הפעילות העסקית.

מנהל קרן וריטאס קפיטל הוא רמזי מוסאלם - אמריקאי ממוצא ירדני - המשמש כמנכ”ל ושותף מנהל של החברה. הוא הצטרף לווריטאס בשנת 1997 והיה חבר מייסד בקרן המוסדית הראשונה של החברה, שגויסה בשנת 1998. בשנת 2012, לאחר פטירתו של מייסד הקרן רוברט ב. מקיון, מוסאלם מונה למנכ”ל. 

המשווקים של וריטאס בישראל היא חברת לידר הון פרטי, חברה בת של לידר שווקי הון. 

מה עומד מאחורי האסטרטגיה של וריטאס – לשווק לשלטונות? 

עסקאות עם ממשל נחשבות לרווחיות במיוחד מכיוון שהן מציעות שילוב של יציבות, הודות לחוזים ארוכי טווח, חסמי כניסה גבוהים, ושיעורי רווחיות גבוהים. ממשלות תמיד זקוקות לשירותים כמו ביטחון, תשתיות, בריאות וטכנולוגיה, ללא קשר לתנודות בשוק או למצבים של מיתון כלכלי. לכן, החברות שמשרתות את המגזר הציבורי נהנות מביקוש יציב ובלתי תלוי בתנאי שוק משתנים.

 נוסף על כך, חוזים ממשלתיים לרוב נחתמים לטווחים של שנים רבות, מה שמבטיח תזרים הכנסות קבוע וצפוי – יתרון משמעותי במיוחד עבור קרנות דוגמת וריטאס. גם חסמי הכניסה בתחום הזה גבוהים מאוד: לא כל חברה מסוגלת לעמוד ברגולציה הקפדנית, בדרישות האבטחה ובבירוקרטיה הכרוכה בהפיכה לספק ממשלתי. מי שכבר הצליח להיכנס למעגל הספקים של הממשלה, נהנה מהגנה תחרותית – כלומר, קשה מאוד להחליף אותו.

 מעבר לכך, בשל הרגישות של התחומים הללו (כמו ביטחון לאומי או מערכות בקרה קריטיות), הממשל מוכן לשלם יותר עבור אמינות, מקצועיות וסודיות – מה שמוביל לשיעורי רווח גבוהים. העבודה עם הממשלה גם מעניקה לחברה סוג של “חותמת איכות”, שמקלה עליה לגייס לקוחות נוספים, במגזר הציבורי והפרטי כאחד. כל אלה הופכים את התחום לאטרקטיבי במיוחד עבור קרנות כמו וריטאס, שמחפשות חברות שניתן לרכוש, לייעל ולהפוך ליותר רווחיות לאורך זמן.

ומה לגבי העתיד?

העיתוי בו החליטה קרן וריטאס לגייס את הכספים שירכיבו את הקרן הגדולה בעולם בתחום התעשייה והשירותים הביטחוניים מעלה שאלות בנוגע לחזון של מנהליה לגבי המצב הגיאופוליטי. אמנם וריטאס מתמחה בהשבחה של חברות בשלות - אסטרטגיה הידועה בשמות ׳פיליפינג׳ או Buyout - כך שבפועל היא לא תחזיק בחברות אותן תרכוש הרבה זמן. זאת ביחס לאורך החוזים הממשלתיים שאותן חברות חתומות עליהן. אך כך או אחרת הקרן לא הייתה מגייסת סכום כה גדול אם לא הייתה מאמינה בצמיחה מתמדת בשווקים של אותן חברות, השווקים הביטחוניים. 

ייתכן מאוד וזהו קו מגמה שאנו רואים אצל המשקיעים המוסדיים בישראל - האמונה לפיה התקציבים הביטחוניים לא ירדו. ההשקעות החוזרות ונשנות של המוסדיים בוריטאס, לצד ההשקעה בארית תעשיות בשבוע שעבר, מצביעות על חזון ברור - הן מצד וריטאס והן מצד המוסדיים - והוא שהעולם הולך למלחמה.