החברה הזו הקשיבה לקרן האקטיביסטית - והמניה שלה קופצת ב-7%
חברת יטי הקשיבה לעצתה של הקרן האקטיביסטית שהמליצה לה למנות 2 דירקטורים חדשים - המשקיעים אהבו את המהלך והמניה קופצת
רק אתמול כתבנו כאן על ההשפעה החיובית שיכולה להיות לקרנות אקטיביסטיות על החברות שהן משקיעות בהן: מה זה קרנות אקטיביסטיות ואיך אתם יכולים להרוויח מהן? היום אנחנו רואים דוגמא לכך בשטח - מניית חברת יטי YETI Holdings -3.04% המייצרת ציידניות ובקבוקים מבודדים לטיולים ולקמפינג קופצת אחרי שמינתה 2 דירקטורים חדשים, בעצתה של הקרן האקטיביסטית שמשקיעה בה.
החברה תגדיל את הדירקטוריון שלה ל-10 חברים ותצרף את מגנוס וולנדר, המנכ"ל לשעבר של חברת הקמפינג Thule, ואת ארנה ארנס, המנכ"ל שלשעבר של חברת ההנעלה Boardriders
מניית יטי איבדה כ-10.5% מתחילת השנה בצל החששות מהמכסים שארה"ב הטילה על סין, מכיוון שרוב המוצרים של החברה מיוצרים שם. המניה נסחרת היום לפי שווי של כ-2.84 מיליארד דולר והיא זינקה בכ-106% מאז ההנפקה בסוף 2018.
הקרן האקטיביסטית Engaged, שמחזיקה בכ-2% ממניות החברה, לוחצת על הנהלת החברה כבר חודשים לבצע שינויים בדירקטוריון, והיא טענה בעבר שהיא סבורה שהמניה יכולה לשלש את עצמה ב-3 השנים הבאות אם ההנהלה תתמקד בצמיחה ובלהחזיר כסף למשקיעים. החברה ציינה כי היא כבר נמצאת בתהליכים של חיפוש אתרי ייצור חלופיים לסין, והיא גם אמרה למשקיעים שהיא "מקדימה את הלו"ז" בכל הנוגע להוצאת ייצור הבקבוקים מסין. הקרן גם לחצה על החברה לשפר את התקשורת שלה עם המשקיעים בעזרת שיחות קבועות, ואפילו גרמה לה לקיים יום משקיעים ראשון.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך גם אתם יכולים להרוויח בזכות הקרנות האקטיביסטיות?
קרנות אקטיביסטיות הן קרנות שקונות בשוק מניות של חברות שהן מאמינות שהן יכולות לבצע בהן שינוי. הן לא משקיעות וישובות בצד אלא מנסות לקדם אג'נדה או אסטרטגיה שהן חושבות שיעזרו לחברה. הקרנות האלו הן בדרך כלל קרנות גידור או פרייבט אקוויטי שפתוחות רק ל"משקיעים כשירים" עם הון רב, אבל יש דרך בה גם משקיעים עם משאבים צנועים יותר יכולים להרוויח מהן.
לפי גולדמן זאקס, מהלכים של קרנות אקטיביסטיות יכולות להביא לעלייה במניות של כ-3% בממוצע בשבוע הראשון לקמפיין, אם כי לא נראה שהמהלכים שלהן מספקות תשואה עודפת לטווח הארוך. עדיין, השקעה בחברות שיכולות לעלות על הרדאר של קרנות כאלה יכולה להיות מהלך מעניין אם יוצאים בזמן. בשבועיים מאז שהקרן Starboard חשפה ביולי האחרון שהיא נכנסה ל-Match Match Group 0.03% המניה עלתה ב-26% אם כי מאז היא מחקה את העלייה, ובמקרה של סטארבאקס Starbucks Corp המניה זינקה ב-30% מאז שהקרן חשפה את האחזקה שלה באוגוסט.
חברות מוטות צריכה עשויות להיות מטרה מעניינת עבור קרנות אקטיביסטיות מכמה סיבות - ראשית, החברות האלה מוכרות. לקרנות אקטיביסטיות הרבה יותר קל לעבוד עם מותגים מבוססים שהציבור
מכיר מאשר מחברות או מותגים מהשורה השנייה או השלישית. אחת החברות בתחום שכבר כמעט נרכשה באופן הזה היא ענקית הקמעונאות מייסי'ז שסירבה להצעה שהגישו הקרנות Arkhouse ו-Brigade בסך 5.8 מיליארד דולר (או 21 דולר למנייה) ששיקפה פרמיה של 16% על מחיר השוק אז ומשקפת פרמיה
של 61% היום.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
"מה שמושך תשומת לב זו חברה עם שם מוכר", מסביר ג'ון סולרזנו, שותף במשרד עורכי הדין Vinson & Elkins, המתמחה בייעוץ בתחום ESG. "וזה מה שמכתיב הרבה מהיעדים של הקמפיינים האלה".
בנוסף, הרבה חברות
בתחום הן חברות גדולות, מסורבלות ומיושנות, והקרנות האקטיביסטיות רואות בהן הזדמנות לבצע מהלכי ייעול משמעותיים שיכולים להפוך אותן לחברות רזות, זריזות ויעילות הרבה יותר. בנוסף, הקרנות יודעות שהחברות בתחומים האלה יותר רגישות לתדמית שלהן ולדעת הקהל, ולכן כשהקרנות
מנסות להשתלט על החברה הן עושות זאת תוך הבטחה לקדם מהלכים בתחום ה-ESG והסביבה שיכולים להקנות להן תמיכה מצד הציבור והמשקיעים האחרים.
לארי אליסון (אורקל)מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
בנק ישראל מוטרד מחוק הגיוס, למה מניות הטכנולוגיה יורדות למרות צמיחה חדה ולמה התשואות עולות כשהריבית יורדת; עידן אזולאי, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי מנתח את השווקים
לזכותו של בנק ישראל ייאמר שהוא לא חושש להביע את דעתו הנחרצת על חוק הגיוס שעומד כעת על הפרק. התגובה החריגה והישירה של בנק ישראל לחוק הגיוס מסמנת שהדיון הוא אינו “רק” ויכוח חברתי-ערכי, אלא סוגיה ביטחונית עם מחיר מקרו-כלכלי מדיד. בבנק ישראל שמים מספרים על השולחן: העלות הכלכלית של חודש שירות מילואים של אדם סביב גיל 30 מוערכת בכ־38 אלף ש״ח, כאשר כ־80% מהעלות היא אובדן תפוקה מיידי והיתרה קשורה לפגיעה עתידית בפריון בגלל הפסד ניסיון וקידום בעבודה. במילים פשוטות, מילואים הם “מס” לא מתוכנן על שוק העבודה גם בגלל ימי עבודה שנגרעים כאן ועכשיו, וגם בגלל ההשפעה המצטברת על מסלולי קריירה ופריון.
בנק ישראל מציג את הפוטנציאל טוען שהרחבה משמעותית של גיוס גברים חרדים לשירות חובה יכולה להפחית את הנטל הכלכלי המשקי והאישי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים. לפי האומדנים שמובאים בהודעה, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ־7,500 גברים חרדים (תרחיש שמתגלגל לאורך זמן לכ־20 אלף חיילי חובה נוספים) עשויה לאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים ולהקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארד ש״ח (כ-0.4% תוצר). אם בנוסף, הגיוס גם מגדיל לאורך זמן את ההשתתפות והתעסוקה של הגברים החרדים לאחר השירות, בנק ישראל מעריך שתוספת ההכנסה יכולה להגיע עד כ־14 מיליארד ש״ח לשנה (כ־0.7% תוצר). כלומר, יש כאן לא רק חיסכון בעלות ביטחונית עקיפה, אלא גם אפשרות לשיפור צד ההיצע של המשק. היינו, יותר עובדים, יותר מיומנויות ויותר הכנסות ממסים.
אלא שכאן מגיעה הביקורת המרכזית. לפי בנק ישראל, נוסח החוק במתכונתו הנוכחית “לוקה בחסר” מאחר ויעדי הגיוס האפקטיביים נמוכים והתמריצים/סנקציות הם בעלי אפקטיביות נמוכה, כך שלא בטוח שאפילו היעדים הצנועים יושגו. אם החוק יעבור כלשונו, הוא לא ישנה מהותית את היקף הגיוס ולכן ישמר את מודל המילואים הרחב ואת הנזק המצטבר לשוק העבודה. בנק ישראל כותב מפורשות שהעברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים עם “עלויות מקרו־כלכליות משמעותיות” שיבואו לידי ביטוי בהמשך פגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת, לצד אובדן הכנסות ממיסים. לכל זה עלולה להיות גם השלכה על מדיניות הריבית. בנק ישראל לא קובע “הריבית תעלה בגלל החוק”, אבל הוא כן מסמן את ערוצי ההעברה שמעניינים את שוק האג״ח ואת ההחלטות המוניטריות.
חוק שלא מפחית מילואים משמר פגיעה בצד ההיצע (תוצר פוטנציאלי/פריון), מגדיל עלויות תקציביות ומקטין גביית מסים, שילוב שמרחיב את הסיכון הפיסקלי ואת פרמיית הסיכון של ישראל. במצב כזה, גם אם האינפלציה “על הנייר” מתמתנת, לבנק ישראל יהיה קשה יותר להצדיק הקלה מהירה. הוא יעדיף לראות שהמשק לא מחליק לתרחיש של עלייה בגירעון המבני שעלולה להעלות את פרמיות הסיכון ולהשפיע על שער החליפין והתשואות. במילים אחרות, החוק עלול להאריך את התקופה שבה הריבית נשארת גבוהה יחסית, או לכל הפחות לצמצם את מרחב התמרון להורדות, משום שהבסיס המאקרו־פיסקלי והביטחוני נשאר כבד.
בהמשך למה שכתבנו בשבוע שעבר, למרות שכוחות רבים (פוליטיקאים, תקשורת) מושכים את הדיון בחוק לזירה הפוליטית, הרי שההשלכות שלו נמצאות בשטח הכלכלי והחברתי. ככל שהמענה לצרכים הצבאיים והכלכליים הנוכחיים יהיה מועט, כך הנזק שיגרם למשק הישראלי הוא רב יותר. הזמן לשינוי הוא עכשיו. בעצם מזמן.
