החברה הזו הקשיבה לקרן האקטיביסטית - והמניה שלה קופצת ב-7%
חברת יטי הקשיבה לעצתה של הקרן האקטיביסטית שהמליצה לה למנות 2 דירקטורים חדשים - המשקיעים אהבו את המהלך והמניה קופצת
רק אתמול כתבנו כאן על ההשפעה החיובית שיכולה להיות לקרנות אקטיביסטיות על החברות שהן משקיעות בהן: מה זה קרנות אקטיביסטיות ואיך אתם יכולים להרוויח מהן? היום אנחנו רואים דוגמא לכך בשטח - מניית חברת יטי YETI Holdings 1.21% המייצרת ציידניות ובקבוקים מבודדים לטיולים ולקמפינג קופצת אחרי שמינתה 2 דירקטורים חדשים, בעצתה של הקרן האקטיביסטית שמשקיעה בה.
החברה תגדיל את הדירקטוריון שלה ל-10 חברים ותצרף את מגנוס וולנדר, המנכ"ל לשעבר של חברת הקמפינג Thule, ואת ארנה ארנס, המנכ"ל שלשעבר של חברת ההנעלה Boardriders
מניית יטי איבדה כ-10.5% מתחילת השנה בצל החששות מהמכסים שארה"ב הטילה על סין, מכיוון שרוב המוצרים של החברה מיוצרים שם. המניה נסחרת היום לפי שווי של כ-2.84 מיליארד דולר והיא זינקה בכ-106% מאז ההנפקה בסוף 2018.
הקרן האקטיביסטית Engaged, שמחזיקה בכ-2% ממניות החברה, לוחצת על הנהלת החברה כבר חודשים לבצע שינויים בדירקטוריון, והיא טענה בעבר שהיא סבורה שהמניה יכולה לשלש את עצמה ב-3 השנים הבאות אם ההנהלה תתמקד בצמיחה ובלהחזיר כסף למשקיעים. החברה ציינה כי היא כבר נמצאת בתהליכים של חיפוש אתרי ייצור חלופיים לסין, והיא גם אמרה למשקיעים שהיא "מקדימה את הלו"ז" בכל הנוגע להוצאת ייצור הבקבוקים מסין. הקרן גם לחצה על החברה לשפר את התקשורת שלה עם המשקיעים בעזרת שיחות קבועות, ואפילו גרמה לה לקיים יום משקיעים ראשון.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך גם אתם יכולים להרוויח בזכות הקרנות האקטיביסטיות?
קרנות אקטיביסטיות הן קרנות שקונות בשוק מניות של חברות שהן מאמינות שהן יכולות לבצע בהן שינוי. הן לא משקיעות וישובות בצד אלא מנסות לקדם אג'נדה או אסטרטגיה שהן חושבות שיעזרו לחברה. הקרנות האלו הן בדרך כלל קרנות גידור או פרייבט אקוויטי שפתוחות רק ל"משקיעים כשירים" עם הון רב, אבל יש דרך בה גם משקיעים עם משאבים צנועים יותר יכולים להרוויח מהן.
לפי גולדמן זאקס, מהלכים של קרנות אקטיביסטיות יכולות להביא לעלייה במניות של כ-3% בממוצע בשבוע הראשון לקמפיין, אם כי לא נראה שהמהלכים שלהן מספקות תשואה עודפת לטווח הארוך. עדיין, השקעה בחברות שיכולות לעלות על הרדאר של קרנות כאלה יכולה להיות מהלך מעניין אם יוצאים בזמן. בשבועיים מאז שהקרן Starboard חשפה ביולי האחרון שהיא נכנסה ל-Match Match Group -0.32% המניה עלתה ב-26% אם כי מאז היא מחקה את העלייה, ובמקרה של סטארבאקס Starbucks Corp המניה זינקה ב-30% מאז שהקרן חשפה את האחזקה שלה באוגוסט.
חברות מוטות צריכה עשויות להיות מטרה מעניינת עבור קרנות אקטיביסטיות מכמה סיבות - ראשית, החברות האלה מוכרות. לקרנות אקטיביסטיות הרבה יותר קל לעבוד עם מותגים מבוססים שהציבור
מכיר מאשר מחברות או מותגים מהשורה השנייה או השלישית. אחת החברות בתחום שכבר כמעט נרכשה באופן הזה היא ענקית הקמעונאות מייסי'ז שסירבה להצעה שהגישו הקרנות Arkhouse ו-Brigade בסך 5.8 מיליארד דולר (או 21 דולר למנייה) ששיקפה פרמיה של 16% על מחיר השוק אז ומשקפת פרמיה
של 61% היום.
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
"מה שמושך תשומת לב זו חברה עם שם מוכר", מסביר ג'ון סולרזנו, שותף במשרד עורכי הדין Vinson & Elkins, המתמחה בייעוץ בתחום ESG. "וזה מה שמכתיב הרבה מהיעדים של הקמפיינים האלה".
בנוסף, הרבה חברות
בתחום הן חברות גדולות, מסורבלות ומיושנות, והקרנות האקטיביסטיות רואות בהן הזדמנות לבצע מהלכי ייעול משמעותיים שיכולים להפוך אותן לחברות רזות, זריזות ויעילות הרבה יותר. בנוסף, הקרנות יודעות שהחברות בתחומים האלה יותר רגישות לתדמית שלהן ולדעת הקהל, ולכן כשהקרנות
מנסות להשתלט על החברה הן עושות זאת תוך הבטחה לקדם מהלכים בתחום ה-ESG והסביבה שיכולים להקנות להן תמיכה מצד הציבור והמשקיעים האחרים.
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
