יטי; קרדיט: אתר החברה
יטי; קרדיט: אתר החברה

החברה הזו הקשיבה לקרן האקטיביסטית - והמניה שלה קופצת ב-7%

חברת יטי הקשיבה לעצתה של הקרן האקטיביסטית שהמליצה לה למנות 2 דירקטורים חדשים - המשקיעים אהבו את המהלך והמניה קופצת

רוי שיינמן |

רק אתמול כתבנו כאן על ההשפעה החיובית שיכולה להיות לקרנות אקטיביסטיות על החברות שהן משקיעות בהן: מה זה קרנות אקטיביסטיות ואיך אתם יכולים להרוויח מהן? היום אנחנו רואים דוגמא לכך בשטח - מניית חברת יטי YETI Holdings 1.51%   המייצרת ציידניות ובקבוקים מבודדים לטיולים ולקמפינג קופצת אחרי שמינתה 2 דירקטורים חדשים, בעצתה של הקרן האקטיביסטית שמשקיעה בה.


החברה תגדיל את הדירקטוריון שלה ל-10 חברים ותצרף את מגנוס וולנדר, המנכ"ל לשעבר של חברת הקמפינג Thule, ואת ארנה ארנס, המנכ"ל שלשעבר של חברת ההנעלה Boardriders


מניית יטי איבדה כ-10.5% מתחילת השנה בצל החששות מהמכסים שארה"ב הטילה על סין, מכיוון שרוב המוצרים של החברה מיוצרים שם. המניה נסחרת היום לפי שווי של כ-2.84 מיליארד דולר והיא זינקה בכ-106% מאז ההנפקה בסוף 2018.


הקרן האקטיביסטית Engaged, שמחזיקה בכ-2% ממניות החברה, לוחצת על הנהלת החברה כבר חודשים לבצע שינויים בדירקטוריון, והיא טענה בעבר שהיא סבורה שהמניה יכולה לשלש את עצמה ב-3 השנים הבאות אם ההנהלה תתמקד בצמיחה ובלהחזיר כסף למשקיעים. החברה ציינה כי היא כבר נמצאת בתהליכים של חיפוש אתרי ייצור חלופיים לסין, והיא גם אמרה למשקיעים שהיא "מקדימה את הלו"ז" בכל הנוגע להוצאת ייצור הבקבוקים מסין. הקרן גם לחצה על החברה לשפר את התקשורת שלה עם המשקיעים בעזרת שיחות קבועות, ואפילו גרמה לה לקיים יום משקיעים ראשון.


איך גם אתם יכולים להרוויח בזכות הקרנות האקטיביסטיות?

קרנות אקטיביסטיות הן קרנות שקונות בשוק מניות של חברות שהן מאמינות שהן יכולות לבצע בהן שינוי. הן לא משקיעות וישובות בצד אלא מנסות לקדם אג'נדה או אסטרטגיה שהן חושבות שיעזרו לחברה. הקרנות האלו הן בדרך כלל קרנות גידור או פרייבט אקוויטי שפתוחות רק ל"משקיעים כשירים" עם הון רב, אבל יש דרך בה גם משקיעים עם משאבים צנועים יותר יכולים להרוויח מהן.


לפי גולדמן זאקס, מהלכים של קרנות אקטיביסטיות יכולות להביא לעלייה במניות של כ-3% בממוצע בשבוע הראשון לקמפיין, אם כי לא נראה שהמהלכים שלהן מספקות תשואה עודפת לטווח הארוך. עדיין, השקעה בחברות שיכולות לעלות על הרדאר של קרנות כאלה יכולה להיות מהלך מעניין אם יוצאים בזמן. בשבועיים מאז שהקרן Starboard חשפה ביולי האחרון שהיא נכנסה ל-Match Match Group -1.06%   המניה עלתה ב-26% אם כי מאז היא מחקה את העלייה, ובמקרה של סטארבאקס Starbucks Corp  המניה זינקה ב-30% מאז שהקרן חשפה את האחזקה שלה באוגוסט.


חברות מוטות צריכה עשויות להיות מטרה מעניינת עבור קרנות אקטיביסטיות מכמה סיבות - ראשית, החברות האלה מוכרות. לקרנות אקטיביסטיות הרבה יותר קל לעבוד עם מותגים מבוססים שהציבור מכיר מאשר מחברות או מותגים מהשורה השנייה או השלישית. אחת החברות בתחום שכבר כמעט נרכשה באופן הזה היא ענקית הקמעונאות מייסי'ז שסירבה להצעה שהגישו הקרנות Arkhouse ו-Brigade בסך 5.8 מיליארד דולר (או 21 דולר למנייה) ששיקפה פרמיה של 16% על מחיר השוק אז ומשקפת פרמיה של 61% היום.

קיראו עוד ב"גלובל"


"מה שמושך תשומת לב זו חברה עם שם מוכר", מסביר ג'ון סולרזנו, שותף במשרד עורכי הדין Vinson & Elkins, המתמחה בייעוץ בתחום ESG. "וזה מה שמכתיב הרבה מהיעדים של הקמפיינים האלה".


בנוסף, הרבה חברות בתחום הן חברות גדולות, מסורבלות ומיושנות, והקרנות האקטיביסטיות רואות בהן הזדמנות לבצע מהלכי ייעול משמעותיים שיכולים להפוך אותן לחברות רזות, זריזות ויעילות הרבה יותר. בנוסף, הקרנות יודעות שהחברות בתחומים האלה יותר רגישות לתדמית שלהן ולדעת הקהל, ולכן כשהקרנות מנסות להשתלט על החברה הן עושות זאת תוך הבטחה לקדם מהלכים בתחום ה-ESG והסביבה שיכולים להקנות להן תמיכה מצד הציבור והמשקיעים האחרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.