החברה הזו הקשיבה לקרן האקטיביסטית - והמניה שלה קופצת ב-7%
חברת יטי הקשיבה לעצתה של הקרן האקטיביסטית שהמליצה לה למנות 2 דירקטורים חדשים - המשקיעים אהבו את המהלך והמניה קופצת
רק אתמול כתבנו כאן על ההשפעה החיובית שיכולה להיות לקרנות אקטיביסטיות על החברות שהן משקיעות בהן: מה זה קרנות אקטיביסטיות ואיך אתם יכולים להרוויח מהן? היום אנחנו רואים דוגמא לכך בשטח - מניית חברת יטי YETI Holdings -3.04% המייצרת ציידניות ובקבוקים מבודדים לטיולים ולקמפינג קופצת אחרי שמינתה 2 דירקטורים חדשים, בעצתה של הקרן האקטיביסטית שמשקיעה בה.
החברה תגדיל את הדירקטוריון שלה ל-10 חברים ותצרף את מגנוס וולנדר, המנכ"ל לשעבר של חברת הקמפינג Thule, ואת ארנה ארנס, המנכ"ל שלשעבר של חברת ההנעלה Boardriders
מניית יטי איבדה כ-10.5% מתחילת השנה בצל החששות מהמכסים שארה"ב הטילה על סין, מכיוון שרוב המוצרים של החברה מיוצרים שם. המניה נסחרת היום לפי שווי של כ-2.84 מיליארד דולר והיא זינקה בכ-106% מאז ההנפקה בסוף 2018.
הקרן האקטיביסטית Engaged, שמחזיקה בכ-2% ממניות החברה, לוחצת על הנהלת החברה כבר חודשים לבצע שינויים בדירקטוריון, והיא טענה בעבר שהיא סבורה שהמניה יכולה לשלש את עצמה ב-3 השנים הבאות אם ההנהלה תתמקד בצמיחה ובלהחזיר כסף למשקיעים. החברה ציינה כי היא כבר נמצאת בתהליכים של חיפוש אתרי ייצור חלופיים לסין, והיא גם אמרה למשקיעים שהיא "מקדימה את הלו"ז" בכל הנוגע להוצאת ייצור הבקבוקים מסין. הקרן גם לחצה על החברה לשפר את התקשורת שלה עם המשקיעים בעזרת שיחות קבועות, ואפילו גרמה לה לקיים יום משקיעים ראשון.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך גם אתם יכולים להרוויח בזכות הקרנות האקטיביסטיות?
קרנות אקטיביסטיות הן קרנות שקונות בשוק מניות של חברות שהן מאמינות שהן יכולות לבצע בהן שינוי. הן לא משקיעות וישובות בצד אלא מנסות לקדם אג'נדה או אסטרטגיה שהן חושבות שיעזרו לחברה. הקרנות האלו הן בדרך כלל קרנות גידור או פרייבט אקוויטי שפתוחות רק ל"משקיעים כשירים" עם הון רב, אבל יש דרך בה גם משקיעים עם משאבים צנועים יותר יכולים להרוויח מהן.
לפי גולדמן זאקס, מהלכים של קרנות אקטיביסטיות יכולות להביא לעלייה במניות של כ-3% בממוצע בשבוע הראשון לקמפיין, אם כי לא נראה שהמהלכים שלהן מספקות תשואה עודפת לטווח הארוך. עדיין, השקעה בחברות שיכולות לעלות על הרדאר של קרנות כאלה יכולה להיות מהלך מעניין אם יוצאים בזמן. בשבועיים מאז שהקרן Starboard חשפה ביולי האחרון שהיא נכנסה ל-Match Match Group 0.03% המניה עלתה ב-26% אם כי מאז היא מחקה את העלייה, ובמקרה של סטארבאקס Starbucks Corp המניה זינקה ב-30% מאז שהקרן חשפה את האחזקה שלה באוגוסט.
חברות מוטות צריכה עשויות להיות מטרה מעניינת עבור קרנות אקטיביסטיות מכמה סיבות - ראשית, החברות האלה מוכרות. לקרנות אקטיביסטיות הרבה יותר קל לעבוד עם מותגים מבוססים שהציבור
מכיר מאשר מחברות או מותגים מהשורה השנייה או השלישית. אחת החברות בתחום שכבר כמעט נרכשה באופן הזה היא ענקית הקמעונאות מייסי'ז שסירבה להצעה שהגישו הקרנות Arkhouse ו-Brigade בסך 5.8 מיליארד דולר (או 21 דולר למנייה) ששיקפה פרמיה של 16% על מחיר השוק אז ומשקפת פרמיה
של 61% היום.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
"מה שמושך תשומת לב זו חברה עם שם מוכר", מסביר ג'ון סולרזנו, שותף במשרד עורכי הדין Vinson & Elkins, המתמחה בייעוץ בתחום ESG. "וזה מה שמכתיב הרבה מהיעדים של הקמפיינים האלה".
בנוסף, הרבה חברות
בתחום הן חברות גדולות, מסורבלות ומיושנות, והקרנות האקטיביסטיות רואות בהן הזדמנות לבצע מהלכי ייעול משמעותיים שיכולים להפוך אותן לחברות רזות, זריזות ויעילות הרבה יותר. בנוסף, הקרנות יודעות שהחברות בתחומים האלה יותר רגישות לתדמית שלהן ולדעת הקהל, ולכן כשהקרנות
מנסות להשתלט על החברה הן עושות זאת תוך הבטחה לקדם מהלכים בתחום ה-ESG והסביבה שיכולים להקנות להן תמיכה מצד הציבור והמשקיעים האחרים.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
