יטי; קרדיט: אתר החברה
יטי; קרדיט: אתר החברה

החברה הזו הקשיבה לקרן האקטיביסטית - והמניה שלה קופצת ב-7%

חברת יטי הקשיבה לעצתה של הקרן האקטיביסטית שהמליצה לה למנות 2 דירקטורים חדשים - המשקיעים אהבו את המהלך והמניה קופצת

רוי שיינמן |

רק אתמול כתבנו כאן על ההשפעה החיובית שיכולה להיות לקרנות אקטיביסטיות על החברות שהן משקיעות בהן: מה זה קרנות אקטיביסטיות ואיך אתם יכולים להרוויח מהן? היום אנחנו רואים דוגמא לכך בשטח - מניית חברת יטי YETI Holdings 7.07%   המייצרת ציידניות ובקבוקים מבודדים לטיולים ולקמפינג קופצת אחרי שמינתה 2 דירקטורים חדשים, בעצתה של הקרן האקטיביסטית שמשקיעה בה.


החברה תגדיל את הדירקטוריון שלה ל-10 חברים ותצרף את מגנוס וולנדר, המנכ"ל לשעבר של חברת הקמפינג Thule, ואת ארנה ארנס, המנכ"ל שלשעבר של חברת ההנעלה Boardriders


מניית יטי איבדה כ-10.5% מתחילת השנה בצל החששות מהמכסים שארה"ב הטילה על סין, מכיוון שרוב המוצרים של החברה מיוצרים שם. המניה נסחרת היום לפי שווי של כ-2.84 מיליארד דולר והיא זינקה בכ-106% מאז ההנפקה בסוף 2018.


הקרן האקטיביסטית Engaged, שמחזיקה בכ-2% ממניות החברה, לוחצת על הנהלת החברה כבר חודשים לבצע שינויים בדירקטוריון, והיא טענה בעבר שהיא סבורה שהמניה יכולה לשלש את עצמה ב-3 השנים הבאות אם ההנהלה תתמקד בצמיחה ובלהחזיר כסף למשקיעים. החברה ציינה כי היא כבר נמצאת בתהליכים של חיפוש אתרי ייצור חלופיים לסין, והיא גם אמרה למשקיעים שהיא "מקדימה את הלו"ז" בכל הנוגע להוצאת ייצור הבקבוקים מסין. הקרן גם לחצה על החברה לשפר את התקשורת שלה עם המשקיעים בעזרת שיחות קבועות, ואפילו גרמה לה לקיים יום משקיעים ראשון.


איך גם אתם יכולים להרוויח בזכות הקרנות האקטיביסטיות?

קרנות אקטיביסטיות הן קרנות שקונות בשוק מניות של חברות שהן מאמינות שהן יכולות לבצע בהן שינוי. הן לא משקיעות וישובות בצד אלא מנסות לקדם אג'נדה או אסטרטגיה שהן חושבות שיעזרו לחברה. הקרנות האלו הן בדרך כלל קרנות גידור או פרייבט אקוויטי שפתוחות רק ל"משקיעים כשירים" עם הון רב, אבל יש דרך בה גם משקיעים עם משאבים צנועים יותר יכולים להרוויח מהן.


לפי גולדמן זאקס, מהלכים של קרנות אקטיביסטיות יכולות להביא לעלייה במניות של כ-3% בממוצע בשבוע הראשון לקמפיין, אם כי לא נראה שהמהלכים שלהן מספקות תשואה עודפת לטווח הארוך. עדיין, השקעה בחברות שיכולות לעלות על הרדאר של קרנות כאלה יכולה להיות מהלך מעניין אם יוצאים בזמן. בשבועיים מאז שהקרן Starboard חשפה ביולי האחרון שהיא נכנסה ל-Match Match Group 3.26%   המניה עלתה ב-26% אם כי מאז היא מחקה את העלייה, ובמקרה של סטארבאקס Starbucks Corp  המניה זינקה ב-30% מאז שהקרן חשפה את האחזקה שלה באוגוסט.


חברות מוטות צריכה עשויות להיות מטרה מעניינת עבור קרנות אקטיביסטיות מכמה סיבות - ראשית, החברות האלה מוכרות. לקרנות אקטיביסטיות הרבה יותר קל לעבוד עם מותגים מבוססים שהציבור מכיר מאשר מחברות או מותגים מהשורה השנייה או השלישית. אחת החברות בתחום שכבר כמעט נרכשה באופן הזה היא ענקית הקמעונאות מייסי'ז שסירבה להצעה שהגישו הקרנות Arkhouse ו-Brigade בסך 5.8 מיליארד דולר (או 21 דולר למנייה) ששיקפה פרמיה של 16% על מחיר השוק אז ומשקפת פרמיה של 61% היום.

קיראו עוד ב"גלובל"


"מה שמושך תשומת לב זו חברה עם שם מוכר", מסביר ג'ון סולרזנו, שותף במשרד עורכי הדין Vinson & Elkins, המתמחה בייעוץ בתחום ESG. "וזה מה שמכתיב הרבה מהיעדים של הקמפיינים האלה".


בנוסף, הרבה חברות בתחום הן חברות גדולות, מסורבלות ומיושנות, והקרנות האקטיביסטיות רואות בהן הזדמנות לבצע מהלכי ייעול משמעותיים שיכולים להפוך אותן לחברות רזות, זריזות ויעילות הרבה יותר. בנוסף, הקרנות יודעות שהחברות בתחומים האלה יותר רגישות לתדמית שלהן ולדעת הקהל, ולכן כשהקרנות מנסות להשתלט על החברה הן עושות זאת תוך הבטחה לקדם מהלכים בתחום ה-ESG והסביבה שיכולים להקנות להן תמיכה מצד הציבור והמשקיעים האחרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)
הטור של גרינברג

השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב

אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד



שלמה גרינברג |


עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."