תלוש שכר
צילום: אייס

האם אתם משתכרים יותר מהממוצע? מה השכר הממוצע, ומה השכר בהייטק?

הלמ"ס מנסה לספק מידע נכון ומעודכן, אבל הנתונים מוטים כלפי מטה בגלל הון שחור בהיקף ענק; וכמה באמת מרוויחים מלצרים?
דור עצמון | (10)

השכר הממוצע למשרת שכיר בחודש פברואר 2024 עמד על 13,539 שקל, עלייה של 9.2% לעומת פברואר 2023 (12,399 שקל), כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מספר משרות השכיר בחודש פברואר עמד על 3.923 מיליון, עלייה של 0.5% לעומת ינואר 2024 (3.903 מיליון משרות) וירידה של 1.7% לעומת פברואר 2023 (3.991 מיליון). אומדנים ראשוניים לחודש מרץ מצביעים על שכר ממוצע של 13,857 שקל, עלייה של 5.0% לעומת מרץ 2023 (13,195 שקל). מספר משרות השכיר של סך כל העובדים היה 4.124 מיליון, עלייה של 1.1% לעומת פברואר 2024 (4.080 מיליון) וירידה של 4.0% לעומת מרץ 2023 (4.295 מיליון). הנתונים האלו מוטים כלפי מטה - יש רבים מאוד שמקבלים כספים בשחור - מורות ומורים פרטיים, מלצרים, ועוד רבים. מעבר לכך, יש רבים שמקבלים בונוסים, משכורות 13, 14 והטבות גדולות מאוד (במגזר הציבורי) שלא מתבטאות בנתונים האלו. בפועל, השכר הממוצע גבוה יותר.  אבל הממוצע חלא מבטא את המצב הכלכלי האמיתי של המשפחות. הממוצע מוטה כלפי מעלה כי יש רבבות אנשים שמקבלים שכר של מעל 50-60 אלף שקל והם מטים את הממוצע. בנטרול המספרים שלהם, השכר הממוצע נמוך יותר.  

ההייטקיסטים בראש, המלצרים בתחתית

באופן לא מפתיע, גם הפעם נמצאים עובדי ההייטק, בראש טבלת השכר במשק הישראלי עם שכר ממוצע של 32,406 שקל. במקום השני, ובפער ניכר, נמצאים אנשי הפיננסים והביטוח עם שכר ממוצע של 23,788 שקל. בתחתית הרשימה נמצאים אנשי ענף האירוח והאוכל, אנשי המסעדנות, המטבח והמלצרות עם שכר ממוצע של 6,283 שקל. בהקשר זה צריך לציין כי רבים מהם עובדים על "טיפים" שאינם נרשמים בשכר כך שהשכר בפועל גבוה בהרבה במקרים מסוימים יכול להגיע אף ל-13,000 שקל נטו בחודש. אם נשים את אנשי ענף המסעדנות בצד נמצא בתחתית הרשימה את את ענף המאמנות, בידור ופנאי עם שכר ממוצע של 7,625 שקל בחודש פברואר האחרון. גם כאן יש הרבה תשלומים בשחור.  איזה ענף מעסיק הכי הרבה עובדים? 606 אלף עובדים המועסקים בתחום החינוך הופכים אותו לענף הכי גדול במשק. 584 אלף עובדים מועסקים בענף שירותי הבריאות, הרווחה והסעד, ו-485 אלף עובדים מועסקים בתחום המסחר הקמעונאי והמוסכים. מנגד, הענף הקטן ביותר הוא ענף הנדל"ן שמעסיק 32 אלף עובדים, כמו גם 33 אלף עובדים המועסקים בכל הקשור לאספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיהור וטיפול בפסולת. כ-43 אלף עובדים עוסקים בתחום החקלאות והדיג. מגזרים במשק בחודש פברואר 2024 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.483 מיליון משרות שכיר (63.3% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 15,033 שקל. ענף ההייטק בחודש פברואר 2024 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 33,964 שקל, עלייה של 13.2% לעומת פברואר 2023 (30,011 שקל). מספר משרות השכיר בתחום ההייטק היה 397.7 אלף כמעט ללא שינוי לעומת חודש ינואר 2024 (398.2  אלף)  וירידה של 0.2% לעומת פברואר 2023 (398.3 אלף). משרות השכיר בתחום ההייטק היו 10.1% מכלל משרות השכיר במשק בדומה לחודש ינואר 2024 (10.2%).  

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שמעיה 10/05/2024 09:51
    הגב לתגובה זו
    אך אני חי לא רע על חשבונכם הרבנים אמרו לי לא להתגייס לצה"ל יש לי 5 ילדים בגיל 25
  • 8.
    תפרסמו את השכר החציוני,זה כל הסיפור ,הממוצע זה בלוף יפה (ל"ת)
    רן א 06/05/2024 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    היי טק 05/05/2024 16:26
    הגב לתגובה זו
    פחות מזה זה רעב בתל אביב. גם ככה המדינה לוקחת חצי.
  • 6.
    תכפילו ממוצע בכמות משרות ותחשבו כמה מיסים גונבת המדינה (ל"ת)
    סטטיסטיקאי 05/05/2024 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    3 שנים בהייטק מרוויח רק 20 ?? (ל"ת)
    Mude 05/05/2024 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גדעון 05/05/2024 14:53
    הגב לתגובה זו
    התפלגות השכר קטומה מלמטה (שכר מינימום) ובעלת זנב ארוך מאוד למעלה (שכר הבכירים). בהתפלגות לא סימטרית אין מדמעות לשכר הממוצע, כי הוא מוטה חזק מאוד כלפי מעלה. יש משמעות לחציון, העומד כיום על פחות מ 7,000 ש"ח. המשמעות: מחצית השכירים מרוויחים פחות מ-7,000 ש"ח לחודש (למישרה מלאה). היחידים שמרוויחים מעליית השכר הממוצע הם חברי הכנסת (וכל מי שצמוד אליהם, כמו שופטים ובכירים אחרים), היות ושכרם צמוד לממוצע. הפער בין השכר הממוצע לחציון מבטא את הפערים הסוציאליים במשק!
  • 3.
    BABA 05/05/2024 14:14
    הגב לתגובה זו
    הלוואי עלי להרוויח 13אלף ₪אני מרוויח 6781₪איך הגיעו שגם אני מרוויח 13אלף₪?אין פשוט אין שקר גדול מזה.עבודה בעיניים ההלמס הזה.
  • 2.
    למדינה שבה מחנך מקבל שליש מעובד הייטק אין זכות קיום. (ל"ת)
    מצרדכי 05/05/2024 13:56
    הגב לתגובה זו
  • Robin Hood 05/05/2024 15:05
    הגב לתגובה זו
    אבל ראש הממשלה מוצא זמן וכסף לשפץ בריכה בזמן במלחמה אין זכות קיום
  • 1.
    רון גל 05/05/2024 13:42
    הגב לתגובה זו
    ולא חציון הייתי מרוויח הרבה יותר מהממוצע. מעניין לי את התחת חציון. הסיבה היא פשוטה, גם אם 1000 אנשים מרווחים מיליון שקל בחודש זה עדיין טיפה בים על מנת להזיז לממוצע כשיש 8 מיליון אנשים שעובדים. כשהממוצע הוא 13000 ש"ח במדינה של 8 מיליון אנשים ואתה לא מתקרב לזה זה אומר משהו עליך ולא על המדינה.
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.91%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.