איתמר דוננפלד
צילום: צילום פרטי

סטודנטים לראיית חשבון במילואים - אלו ההקלות שקיבלתם

רוי שיינמן |

בשעה שהמכללות היו הראשונות לחזור ללימודים - כבר לפני חודש וחצי והאוניברסיטאות חזרו ללימודים רק לפני אך יש עדיין מלחמה ועשרות אלפי סטודנטים נלחמים בעזה ובצפון. האם אנחנו כמדינה ערכית יכולים לסבול את העובדה שכשהסטודנטים יחזרו ממילואים הם יהיו בפיגור עצום בחומר, אולי יפספסו סמסטר, אולי שנה וכל זה בשעה שהם סיכנו את חייהם בשבילנו?

זה לא מתקבל על הדעת, וטוב עשה נשיא הטכנוון פרופ' אורי סיון שדחה את הסמסטר בעוד שבועיים (לשבוע הבא). אבל גם הוא מבין שיש בעיה וצריך יהיה לאזן בין הרצון להמשיך עם החיים, לבין הדאגה לסטודנטים שיחזרו מהמילואים.

כולם יתנו הקלות והטבות לסטודנטים במילואים. אבל האם זה ראוי שסטודנט לרפואה, משפטים או ראיית חשבון יקבל פטור או עובר בקורס. הסטודנטים רוצים ללמוד את החומר בקורס ולא לקבל פטור אוטומטי, אין מקום להנחות במקצועות מסוימים, אבל נראה שבמצב שנוצר, יינתו הקלות.

 

תקופת המילואים תיחשב להתמחות בראיית חשבון

מועצת רואי חשבון, דיווחה על הקלות והטבות לסטודנטים בראיית חשבון שנמצאים במילואים. המועצה עורכת ואחראית על בחינות הסמכה, רושמת מתמחים ומפקחת על התמחותם ומעניקה רישיונות.

בראש מועצת רואי חשבון עומד איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים ומכהנים בה נציגי גופים ממלכתיים ואקדמיה לצד נציגות העוסקים במקצוע. 

על פי המועצה, האגף לאסדרת מקצועות ממשיך לעשות כל שניתן כדי להקל על ציבור הסטודנטים והסטודנטיות לראיית חשבון, תוך מחויבות להבטחה כי רואי החשבון שמוסמכים תחת משרד המשפטים יהיו כשירים ומתאימים לאחריות המשמעותית שמוטלת על רואי החשבון בישראל.

להלן מספר פעולות שנעשו במטרה להקל ולהיטיב עם הסטודנטים לראיית חשבון שגויסו למערך המילואים מאז פתיחת מלחמת 'חרבות ברזל':

 בתחום הבחינות:

  • דחיית מועדי הבחינות הסופיות בחשבונאות פיננסית ובביקורת - המבחנים שהיו מתוכננים לחודשים דצמבר-ינואר נדחו לחודשים פברואר-מרץ. בנוסף, נקבעו מועדים מיוחדים לבחינות אלו בחודשים מאי-יוני
  • צמצום החומר לבחינות הסופיות - פורסם מיקוד מצומצם חריג לבחינות הסופיות שיחול לגבי הבחינות של חורף 2023, אביב וקיץ 2024
בתחום ההתמחות
  • שירות המילואים נחשב במלואו כימי התמחות
  • ניתן להתמחות מהבית באופן מלא בזמן המלחמה (בכפוף לאישור המאמן)
  • הקלנו בדרישות להתחלת ההתמחות למי שסיים את לימודיו אך טרם השלים בחינותיו
  • הקלות נוספות - תוספת ימי היעדרות, הכרה בהתמחות קצרה, מענה למצב של היעדרות מאמן
  • עדיין בבחינה – המענה הנדרש לאנשי מילואים שנבצר מהם להתחיל התמחות עקב המלחמה
בתחום האגרות
  • חיילי מילואים פעילים זכאים ל- 50% באגרות בחינות, התמחות, הענקת רישיון, ואגרה שנתית של מועצת רואי חשבון
אגרה שנתית בסך 237 ₪ במקום 474 ₪

אגרת הענקת רישיון בסך 594 ₪ במקום 1,187 ₪

אגרת בחינה סופית בסך 445 ₪ במקום 890 ₪

 

בתוך כך, מועצת שמאי המקרקעין האחראית לרישוי והסמכת שמאי המקרקעין הפועלת אף היא במשרד המשפטים הודיעה על הקלות והטבות למשרתי המילואים מבין כ-300 המתמחים בשמאות מקרקעין על רקע מלחמת 'חרבות ברזל'. בין היתר, נקבע כי יינתן מועד מיוחד למשרת מילואים או בן זוגו שלהם ילד משותף מתחת לגיל 18, וכן הוחלט על דחיות או קיום מועדים מיוחדים נוספים במקצועות הבאים: מבוא לתורת השמאות ויישומים בשמאות מקרקעין.

 

נתונים כלליים על אסדרת מקצועות במשרד המשפטים

  • האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים  אחראי על רישוי והסמכת המקצועות הבאים: ראיית חשבון, שמאות מקרקעין, נוטריונים, מתווכים במקרקעין, חוקרים פרטיים ושירותי שמירה.
  • האגף מקיים מידי שנה כ-62 בחינות רישוי מוקדמות וסופיות לרואי חשבון, שמאי מקרקעין, חוקרים פרטיים ומתווכים במקרקעין - בהן משתתפים כ-18,000 נבחנים ונבחנות.
נתונים על מקצוע ראיית החשבון
  • פעמיים בכל שנה מתקיימות 2 בחינות סופיות גדולות לכל הסטודנטים בראיית חשבון - פיננסית מתקדמת (כ-800 נבחנים בכל מועד) וביקורת מתקדמת (כ-1,000 נבחנים בכל מועד).
  • כ-2,500 מתמחים פעילים בראיית חשבון (שנתיים התמחות).
  • 60% מהמתמחים מועסקים בארבעה משרדים גדולים לראיית חשבון בתל אביב.
 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.