בצלאל סמוטריץ אמיר ירון
צילום: דוברות משרד האוצר

קרן המטבע העולמית מורידה את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2.5%, אבל זה עוד טוב יחסית לעולם

זאת לעומת 2.9% בתחזית הקודמת. "הסיכונים לצמיחה נוטים כלפי מטה והסיכונים לאינפלציה כלפי מעלה". בין הסיבות: האינפלציה, עליה במתיחות הגיאופוליטית וגם: "חוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה המשפטית, מהווה סיכון שלילי בולט עבור הצמיחה". בצד החיובי: הקרן מציינת לחיוב את ה"ניהול הפיסקאלי הנבון" של הממשלות
נתנאל אריאל | (4)

"חוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה המשפטית, מהווה סיכון שלילי בולט עבור הצמיחה. בהיעדר הופעתו של פתרון בר קיימא ובר קיימא מבחינה פוליטית, המשך אי הוודאות עלול להעלות משמעותית את הסיכון במשק, ולהוביל להידוק פיננסי", קובע מסמך ראשוני של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) אחרי הסיור השנתי בישראל. מדובר בסיכום ראשוני של הדו"ח על כלכלת ישראל לשנת 2022. עוד בגורמי הסיכון - "הסיכונים לאינפלציה כלפי מעלה", מתיחות ביטחונית והתנודתיות הפיננסית המוגברת בעולם. בקרן המטבע מורידים את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2.5% לעומת 2.9% קודם לכן כשמנגד הם מציינים לחיוב את היציאה המהירה של ישראל מהקורונה, וגם ש"הוצאות הממשלה נשארות קבועות באופן כללי, כאחוז מהתמ"ג - מה שמשקף ניהול פיסקאלי נבון". צריך לומר, זו אמנם הורדת תחזית צמיחה, אבל זה עוד טוב ביחס למצב בעולם המערבי, שם יש צפי לצמיחה נמוכה בהרבה עד אפסית. באופן מפתיע - שער הדולר נחלש מול השקל מאז ההודעה של קרן המטבע, לרמה של 3.644 שקלים דולר רציף , אולי זו הסיבה לכך, לצד העליות בוול סטריט. בקרן אומרים שהתחזית היא ש"הצמיחה תאט באופן נרחב, עד שהאינפלציה תרד לטווח היעד עד סוף 2024... המדיניות הפיסקאלית צריכה לגדול על הוצאות לשיפור הצמיחה", כלומר לא סתם העלאות שכר רוחביות או חלוקת כסף לציבור, אלא שיפור של תשתיות למשל, או הכנסת מגזרים נוספים  - כמו גברים חרדים ונשים ערביות - לשוק העבודה. במילים של הקרן: "רפורמות והשקעות בתשתיות, שיפור כישורים של מיעוטים, שיפור תשתיות התחבורה המקומית הוא המפתח לצמצום העומסים בכבישים, שיפור הנגישות לעבודה והקלה על יוקר המחיה". לחברי הקרן גם יש המלצות לבנק ישראל, להמשיך להעלות את הריבית במשק, ובטח לא להוריד אותה: "עם שוק עבודה הדוק, פער תוצר חיובי ואינפלציה משמעותית מעל טווח היעד, עמדת המדיניות צריכה להישאר הדוקה. בנק ישראל צריך להמשיך לעקוב מקרוב אחר לחצי המחירים הבסיסיים ולהיות מוכן להמשיך להעלות את הריבית אם האינפלציה תפתיע או שהציפיות לאינפלציה יעלו מעבר לרצועת היעד, בעוד הלחצים הבסיסיים נשארים חזקים". שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אני מודה למשלחת קרן המטבע על העבודה המקצועית והמעמיקה. ההודעה של קרן המטבע מהווה תעודת הוקרה לחוסנו של המשק הישראלי ומציינת לחיוב את שיעורי הצמיחה של ישראל בשנת 2022 ,את האבטלה הנמוכה, את יציבות המערכת הפיננסית, ואת הירידה המרשימה ביחס חוב-תוצר המעידים על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית. ההודעה מצביעה על יציבות ואיתנות כלכלית לצד הצורך בנקיטת צעדי מדיניות להתמודדות עם אתגרים מבניים ומחמיאה על התקציב השמרני והאחראי השומר על מרחב פיסקלי ומאפשר התמודדות עם מגמות והתפתחויות כלכליות". נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מודה לאנשי קרן המטבע על עבודתם היסודית והמקצועית בשבועות האחרונים והשיח המשותף והפורה עימם. הדו"ח מצביע על תנאי הבסיס הכלכליים האיתנים של המשק הישראלי, לצד האתגרים העומדים בפניו וכן על מגוון צעדי המדיניות החיוניים שמפעיל בנק ישראל למיגור האינפלציה ולשמירה על יציבות הכלכלה הישראלית וקידומה. נלמד לעומק את הדו"ח הסופי שיפורסם בהמשך לתקציר זה על שלל המלצותיו החשובות".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בנט 10/05/2023 21:45
    הגב לתגובה זו
    תודה לביבי שהשמאל הנאצי יושב בצד מתי יפול טיל בהפגנה בקפלן עם עשרות שמאלנים
  • 3.
    ראש ממשלה מעל 12 שנה שרק פגע במדינה (ל"ת)
    אורי 10/05/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלמה 10/05/2023 17:40
    הגב לתגובה זו
    אם הם אומרים שהרפורמה תפגע בכלכלה , וצריך להעלות ריבית אז בדיוק הפוך להבעביר רפורמה שתייצב את הדמוקרטיה ולהוריד ריבית שדחוף לעליה בתל"ג
  • 1.
    ותודה לממשלת הכשלון על מלא. את החשבון כולנו נשלם לחרדים (ל"ת)
    עם ישראל 10/05/2023 17:05
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי

הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים

רן קידר |

החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -1.21%  , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.

ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.

גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.

כמעט מיליארד שקל ביום באונליין

שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.

מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".