השכר בהייטק שוב יורד: 27,511 שקל בממוצע, ומה השכר הממוצע במשק?
כך על פי נתוני הלמ"ס לחודש ספטמבר, ירידה של 1% לעומת 27,800 בחודש אוגוסט. השכר הממוצע במשק עמד על 12,214 אלף שקל; מספר המשרות במשק - 3.9 מיליון משרות
השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 27,511 שקל - עלייה של 5.1% לעומת ספטמבר 2021 (26,182 שקל), אבל ירידה לעומת החודש הקודם, אז עמד השכר על 27,800 שקל, כך על פי נתוני הלמ"ס. הנתונים מגיעים על רקע העלייה בנתוני האבטלה במשק בחודשים האחרונים, בחודש אוקטובר נרשמה עליה באבטלה ל-4.3%. הנתונים גם מגיעים על רקע הירידה החדה בחודשים האחרונים במספר המשרות הפנויות בהייטק, כאשר מדובר כבר על ירידה של 22% לעומת הרבעון הראשון של השנה. אם בתחילת השנה השכר הממוצע בהייטק כבר עמד על 30 אלף שקל אז כעת הוא עומד על 27,511.
כדאי לשים לב, מדובר בתנועה של גל אבל המגמה היא כלפי מטה: מתחילת השנה הייתה ירידה משמעותית בשכר ל-27 אלף שקל, אבל בשלושת החודשים יוני יולי אוגוסט השכר דווקא חזר לעלות. כעת הכיוון הוא שוב כלפי מטה.
בכל מקרה, על פי הנתונים, מספר משרות השכיר בתחום ההייטק היה 388.3 אלף - עלייה של 9.9% לעומת ספטמבר 2021 (353.3 אלף) ועלייה של 0.4% לעומת חודש אוגוסט 2022 (386.8 אלף).
ומה בכל המשק?
השכר הממוצע במשק לחודש ספטמבר עלה ב-4.7% בהשוואה לחודש ספטמבר 2021 והסתכם ב-12,214 שקל.
גם כאשר מסתכלים על השכר הממוצע בכלל המשק ניתן לראות את העלייה לאורך השנים. כאשר אם בשנת 2018 השכר הממוצע עמד על 10,500 אז כעת הוא מעל 12 אלף בחודש - כלומר עליה של 16%. השכר הריאלי נמצא בעליה ב-5 השנים האחרונות ועלה יותר מאשר האינפלציה (אם כי בשנה האחרונה הוא נשחק בגלל האינפלציה)
עובדי הבנקים וחברות הביטוח נמצאים במקום השלישי עם 19,099 שקל בממוצע בחודש, עובדי החינוך משתכרים בממוצע ב-9,012 שקל ובסוף הרשימה ניצבים עובדי ענף המסעדנות עם שכר ממוצע של 5,760 שקל.
במקביל, מספר המשרות במשק הסתכם ב-3.902 מיליון משרות - עלייה של 7.3% לעומת חודש ספטמבר 2021 אז היו 3.638 מיליון משרות. עם זאת, מדובר בירידה של 0.8% מחודש אוגוסט הקודם לו אז היו 3.935 מיליון משרות במשק.
- 4.לי 05/12/2022 09:37הגב לתגובה זוהעובדה ששוב ושוב מדברים על הממוצע, מדד לא רלוונטי, ברצינות כזאת מראה שצריך לפטר את רוב הכלכלנים וכתבי הכלכלה. הפער בין נתוני השכר נטו החציוני שהציגה חברת מס"ב לשכר הממוצע חושף את הבולשיט.
- 3.זה אומר שמגייסים ג'וניורים (ל"ת)8 04/12/2022 14:58הגב לתגובה זו
- גוניור 80 אשח (ל"ת)בסייבר חולשה 04/12/2022 22:56הגב לתגובה זו
- 2.השאלה האמיתית היא מה השכר החציוני (ל"ת)חגי 04/12/2022 14:34הגב לתגובה זו
- 1.החלפת מקצוע להייטק בגלל השכר תייצר שכבה עבה של בינוניות (ל"ת)אלי 04/12/2022 13:29הגב לתגובה זו
- אז אל תחליף......................... (ל"ת)הדר 04/12/2022 14:31הגב לתגובה זו
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
