
השכר בהייטק עולה כבר שלושה חודשים - על רקע הנפילה במספר המשרות בענף
מספר המשרות בהייטק נמצא בירידה בחודשים האחרונים (ירידה של 22% לעומת הרבעון הראשון של השנה). חברות מבטלות משרות ונזהרות מלגייס 'רק כי חייבים אנשים שיעשו את העבודה', כפי שהיה בזמן הבועה של השנה שעברה. עכשיו זה זמן שצריך לשמור על הכסף. לא לבזבז אותו. אבל אם המשרות יורדות זה לא אומר שגם השכר יורד. להיפך, לאנשים טובים צריך לשלם טוב ואין תחום שזה בולט בו יותר מאשר בהייטק.
כך, לאחר שבתחילת השנה השכר הממוצע בענף עקף את ה-30 אלף שקל, הכיוון השתנה ונרשמה ירידה בשכר בהייטק ל-27 אלף שקל בחודש, כך על פי נתוני הלמ"ס לחודש אוגוסט. אבל בשלושת החודשים האחרונים הכיוון שוב משתנה - השכר חזר לעלות ועומד כעת על 27.7 אלף שקל בחודש.
האם זה אומר שהייטק כבר 'מתמחר' שהמשבר בשוק נגמר? לא בהכרח. אבל אם יש פחות עובדים אפשר לשלם לאלה שנשארו ועובדים טוב שכר גבוה יותר, במטרה לתמרץ אותם על רקע התקופה המאתגרת. בחישוב של השורה התחתונה, גם אם מוסיפים כמה אלפי שקלים לעובדים שנשארו עדיין מדובר בחיסכון משמעותי בעלויות לחברה שפיטרה רבע או מחצית מכח האדם שלה.
מעבר לכך, מדובר על ממוצע. מטבעו הוא רגיש לשינויים בקצוות (כלומר - אם אנשים למעלה בחברה מושכים שכר גבוה יותר זה לא אומר שכל העובדים נהנו מכך) וגם לא משקף מה קורה בכל חברה, כך שבהחלט ייתכן שבחלק מהחברות לא מרגישים בכלל את הנתונים הללו של הלמ"ס ולא מבינים על מה מדברים שם.
הנה השכר בהייטק על פי התחומים:
ומה לגבי שאר השכירים במשק?
השכר הממוצע במשק עלה בחודש אוגוסט ל-12,258 שקל בממוצע, עליה של 4% לעומת 11,784 בחודש אוגוסט בשנת 2021. אבל צריך לזכור שהאינפלציה גבוהה יותר (4.6%) ולכן בפועל השכר הריאלי נשחק ב-0.6%.
מספר משרות השכיר במשק עומדות על 3.912 מיליון משרות, עליה של 4.6% לעומת אוגוסט 2021, אבל ירידה של 2.4% לעומת חודש יולי האחרון (4.01 מיליון משרות). האבטלה בישראל עולה מעט בעקבות העלאות הריבית של בנק ישראל.
העלאת ריבית היא כלי מוניטרי שנועד לצנן את המשק, להוריד ביקושים, ובמסגרת זו גם עסקים נאלצים לפטר עובדים. אבל צריך לזכור שהאבטלה בישראל עדיין נמצאת ברמה היסטורית נמוכה מאוד של 3.9%. כלומר, בינתיים לא נוצר משבר בשוק העבודה בגלל העלאות הריבית (שהן הכרחיות כדי להוריד את האינפלציה). בנק ישראל העלה את הריבית במשק ל-2.75%, שיא של עשור, והוא צפוי להמשיך ולהעלות אותה בסוף חודש נובמבר לפחות ל-3.5% (ובהמשך אולי אפילו יותר). אתמול הפד', הבנק המרכזי של ארה"ב, המשיך להעלות את הריבית פעם נוספת ב-0.75% והיא הגיעה כעת לטווח של 3.75-4%.
הנה השכר של כלל המקצועות במשק:
- 1.8 03/11/2022 14:03הגב לתגובה זופיטורים באופן טבעי גוררים עלייה בשכר הממוצע. כי בעלי השכר הנמוך מפוטרים, ולכן יוצאים מהממוצע.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים
כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.
אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.
המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.
אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.
- רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?
- הפצצה הגדולה בחוק הרווחים הכלואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.